יש המכנים את הסופ"ש הבא עלינו לטובה "סופ"ש הפוטבול הטוב ביותר של השנה" - ארבעה משחקים, 8 קבוצות איכותיות, כשבין לבין יש גם גמר פוטבול מכללות בין אוהיו סטייט לנוטר-דיים. זה המינימום שמגיע לנו, כשפגרה בלתי נסבלת של 7 חודשים כבר ממש מעבר לפינה.
אם נבחן את שמונה הקבוצות על רצף שממקם אותן לפי מדדי EPA התקפי והגנתי, נגלה שיש כאן, לכל הפחות, 6 מהקבוצות המאוזנות ביותר בליגה:
לגבי השתיים שנמצאות כביכול מחוץ ל-Tier הבכיר כאן למעלה (טקסנס וראמס) - אני מרגיש שהן עשו מספיק בשבוע שעבר כדי להוכיח שהן לגמרי ראויות למעמד.
יאללה, בואו נצלול לעניינים, ובעיקר נקווה שנקבל השבוע פוטבול יותר טוב, ומשחקים יותר תחרותיים.
תפריט ניווט לניתוחי המשחקים:
צ'יפס - טקסנס (שבת, 18.1, 23:30)
הצ'יפס שבים לפעילות מתרדמת שבוע 18+סיבוב הוויילדקארד, והם בריאים מתמיד. הקורנר ג'יילן ווטסון, שנפצע איפשהו באמצע העונה, עדיין בספק. אבל כריס ג'ונס הספיק להחלים, ועוד כמה פותחים חבולים (בראשם אייזיאה פאצ'קו והוליווד בראון) הספיקו לחזור לכשירות.
הטקסנס מעט חבולים לאחר המשחק בשבוע שעבר (ג'ו מיקסון, אזיז אל-שעאייר), אבל לא צפויות העדרויות משמעותיות חדשות. שאק מייסון הגארד בצד ימין, שנפצע במשחק בשבוע 16 נגד הצ'יפס, חזר להתאמן לראשונה והוא בספק למשחק.
כשהכדור בידיים של הצ'יפס 🔴⚪
נתחיל במבט מלמעלה - פטריק מהומס היה על-אנושי בקריירה שלו בסיבוב הזה. הוא ניצח שישה מתוך שישה משחקים, עם 16 טאצ'דאונים בסך הכול (ללא INT בודד), ו-70.4% השלמה. הנשקים מתחלפים, היריבות משתנות, אבל מהומס מוצא את הדרכים להיות דומיננטי בשבוע הזה מדי עונה. הטקסנס, אגב, קיבלו בראש בעונה שעבר בבולטימור והודחו בדיוק בנקודה זאת של הפלייאוף.
והנה משהו שכן היה קבוע, והכי יציב שאפשר, עבור מהומס בסיבוב הזה - טראוויס קלסי, שנכנס לפלייאוף הזה עם הרצף הארוך בכל הזמנים של הופעות בפוסט-סיזן עם לפחות 70 יארדים בתפיסות - 13 משחקים (מקום שני אחריו - אנטוניו בראון עם 7).
הצ'יפס שראינו בעונה הרגילה לא ממש השכילו לתקוף את עומק המגרש. גם משחק הריצה נראה פחות טוב בישורת האחרונה של העונה. מול מוח הגנתי חריף כמו דמיקו ראיינס, אנדי ריד יהיה חייב (מזל שהוא יודע בדיוק איך) להיות יצירתי. ה-Skill Players שלו די מוגבלים, והוא מתמודד מול הגנה מאוד מוכשרת, שיודעת לעשות מהלכים גדולים ונמצאת העונה בטופ 3 ביצירת איבודים, לחץ על הקיובי היריב, סאקים, ואחוזי המרה בדאון 3:
אז איך הוא יעשה את זה? הנה ניחוש מושכל - יש כאן ברייקדאון מאוד מעניין של עמנואל אצ'ו מ-FS1, שמסביר על הקונספט ההתקפי שהיה אחראי ל-43% מהיארדים שהצ'יפס השיגו במפגש הקודם בין הקבוצות, ה-Pick Concept:
בגדול - זהו קונספט שמציב רסיברים (2 או 3) זה לצד זה, ומוביל אותם לרוץ ראוטים, באופן שיגרום לאחד המגינים להיתקל ברסיבר שהוא לא זה שהוא אמור לשמור עליו - וכך לייצר לשני ספייס לתפיסה. זהו קונספט שיעיל נגד קבוצות שמרבות, יחסית, לשמור אישית - כמו הטקסנס. כשיש לך חדר רסיברים לא מאוד מוכשר (בטוח פחות מוכשר מהסקנדרי שהם צפויים להתמודד מולו), חבורה שיחסית מתקשה ככלל לייצר הפרדה באחד על אחד - זהו הכלי הכי יעיל שיש לאנדי ריד כדי לתת להתקפה שלו יתרון.
יתרון נוסף בקונספטים האלה, הוא שהפיק או הסוויץ' יכול לקרות מאוד מהר, ולאפשר למהומס לשחרר את הכדור מאוד מהר מהיד - באופן שינטרל את היעילות של הפאס ראש האימתני של הטקסנס. במשחק בשבוע 16, מהומס שיחרר את הכדור מהיד תוך 2.48 שניות בלבד (ממוצע עונתי של 2.76) - הזמן השלישי הכי מהיר שלו העונה.
הוא עדיין היה תחת לחץ ב-17 דרופבקים (כמות רביעית בגובהה העונה), וכשבוחנים את היעילות של האדג' ראשרים של הטקסנס ביחס לפותחים אחרים בליגה, אפשר להבין את זה - הם מהטובים בליגה בלייצר לחץ מהיר (מתחת ל-2.5 שניות) על הקיובי היריב:
אני חושב שהצ'יפס יתמקדו בהתקפה בלהאט את הפאס-ראש (שימוש בשני טייט-אנדים, כשאחד יעזור בחסימות, בעיקר בצד של ג'וואן טיילור), ונמשיך לראות הרבה מסירות מהירות של מהומס, כדי להימנע ממצב של דאון 3 ארוך, ולשמור ל הפלייבוק של אנדי ריד גמיש למצבים האלה. האם הטקסנס יישארו נאמנים לנטיה לתת לקורנרים שלהם לשמור אישית, או שיעברו ל-ZONE כדי לנסות להתמודד עם תוכנית המשחק של ריד? אני צופה, בכל מקרה, העמסה של מרכז המגרש, במרחק של 5-7 יארדים מה-LOS, כדי לנסות להתמודד עם הראוטים שיכוונו לאיזור הזה, וגם להאט את משחק הריצה בדאונים המוקדמים.
כשהכדור בידיים של הטקסנס 🐂
צפוי להיות קר מאוד ב-Arrowhead, ותנאי השטח, היסטורית, לא ממש מיטיבים את סי.ג'יי סטראוד, שתיפקד הרבה יותר טוב בסביבה עם אקלים מבוקר:
בטור הערוך שלי שפורסם בוואלה לסיכום השבוע שעבר, מגיב אחד העיר, ובצדק, שעם כל הכבוד להגנת הטקסנס - אם לא כמה מהלכים משוגעים של סטראווד, בעיקר בחצי הראשון, יש מצב שהמשחק נגד הצ'ארג'רס היה מתפתח אחרת. וזה נכון - הדאון השלישי הממוצע של יוסטון במשחק הזה היה קרוב ל-10 יארדים, והם המירו 5 מ-14 - לא בטוח שהנתונים האלה יספיקו מול ההגנה של KC, בטח לאור המאצ'אפים שאתאר מיד.
נתחיל במובן מאליו - יש כאן מיס-מאצ' מטורף בין קו ההגנה של הצ'יפס, לקו ההתקפה של הטקסנס (בעיקר החלק הפנימי שלו). זה מסוג המשחקים שכריס ג'ונס יכול לחרב לחלוטין, כבר בפתיחה, וזה עוד לפני שדיברנו על הבליצים של ספאגס. הצ'יפס מדורגים במקום השלישי בליגה העונה ביצירת לחצים מהירים (כאמור - מתחת ל-2.5 שניות), עם לחץ מהיר ב-18.9% מהדרופבקים של היריבות, בעוד שהטקסנס מאפשרים לחץ מהיר בשיעור השלישי בגובהו בליגה - 18%. וכידוע, הדרך הכי מהירה לקיובי - היא דרך האמצע. צפו מג'ו מיקסון להיות עסוק מאוד בפאס פרוטקשן במשחק הזה.
כמו שאפשר לראות למטה - כריס ג'ונס הוא לא רק אחד מהטובים בלייצר לחץ העונה, הוא גם עושה זאת בזמן הממוצע המהיר ביותר מכל ה-DTs המובילים בליגה.
אני חושב שהמשחק שלו נגד הצ'יפס היה מהטובים של סטראווד העונה. הבעיה? הרסיבר המוביל שלו שם היה טנק דל, שכידוע, לא יעמוד הפעם לרשותו. מי שכן יתלבש הוא, כמובן, ניקו קולינס... היה די בלתי אפשרי להאט העונה את ניקו קולינס בשמירה אישית, ואני צופה שספאגנולו יפעל בהתאם (במקרה גם די תואם את הנטיות של ההגנה שלו):
הבעיות של ה-OL של הטקסנס לא נגמרות בפאס פרוטקשן - שימו לב לטבלה למטה, שמציגה את הדירוג של קווי ההתקפה בליגה לאורך שלוש העונות האחרונות, ביצירת יארדים לפני המגע הראשוני לראנינג בקים שלהם:
יש לנו בפלייאוף הזה 6 מהקבוצות המובילות בקטגוריה, את הקומנדרס (קצת מתחת לממוצע, עם שדרוג העונה למקום ה-10), ואת הטקסנס - שבאופן עקבי מדורגים בשליש התחתון בליגה.
לסיכום - הטקסנס יצטרכו למצוא דרך לייצר יארדים שהיא לא דרך ניקו קולינס. הם יהיו חייבים למצוא דרכים לרוץ, להמיר דאון 3 באחוזים גבוהים ולהאריך דרייבים. הם לא יכולים להרשות לעצמם לתת למהומס לשלוט בשעון ולקחת את הזמן בלטחון להם את ההגנה בשיטתיות. אם הטקסנס יצליחו להדהים כאן - זה לא יוכל לקרות רק דרך ההגנה. מישהו יהיה חייב להתעלות בהתקפה - אולי מהלך גדול או שניים של ג'ון מטשי, אולי אחד מהטייט-אנדס. ממש לא מובן מאליו, אבל זה מה שיידרש.
פיק סיקס מאצ'אפ:
קוורטרבק: 🔴⚪
צוות מסייע: 🔴⚪
קו הגנה: 🐂
קו התקפה: 🔴⚪
בק-7: 🐂
אימון: 🔴⚪
השורה התחתונה:
איך אפשר לבחור נגד מהומס וריד בבית נגד הקבוצה הזאת של הטקסנס? בעיניי - אי אפשר. לא יודע אם יצליחו לכסות את ה-Spread של 8.5 נקודות, אבל הרקורד של השניים האלה מדבר בעד עצמו. לוקח את הצ'יפס ב-5-8 נקודות.
ליונס - קומנדרס (הלילה בין שבת לראשון, 19.1, 3:00)
הליונס חוזרים לאקשן, ומארחים את ג'יידן דניאלס ושות' בדטרויט - למשחק ש(שוב) ניפץ את שיא הליגה למחיר ממוצע של כרטיס, לא כולל הסופרבול - $991 ליחידה! אחרי שקיבלו בסוף העונה את הליינקר המצוין, אלכס אנזלוני, שחזר לכשירות, גם דיוויד מונטגומרי צפוי להתלבש ולהשלים את המפלצת הדו-ראשית בבקפילד המארח.
החיסרון המשמעותי בהתקפת הליונס העונה - הגארד הימני, קווין זייטלר, שלצד פניי סוול - יצר צימוד שקשה מאוד להאט במשחק הריצה.
כשהכדור בידיים של הליונס 🦁
אני הולך להדהים אתכם כאן - הליונס ירצו לרוץ! לרוץ הרבה, לרוץ מוקדם, לרוץ מול אחת מהגנות הריצה הפחות טובות בליגה העונה (4.8 יארדים בממוצע לניסיון). הפציעה של זייטלר היא סיבה טובה נוספת לליונס לחזק נטייה התקפית שגם ככה הם מטפחים העונה - שימוש בשני טייט-אנדים.
זה משחק אפילו טוב יותר מול ההעדפה של הקומנדרס להתמודד עם מערך כזה בהגנה, עם מערך Nickel הגנתי (הכנסה של DB נוסף לסיוע בכיסוי על הטייט אנד הנוסף). כשהליונס התמודדו עם מערכים כאלה עם שני טייט-אנדס על המגרש - הם הובילו את הליגה בצבירה של 6.8 יארדים בממוצע למהלך ריצה.
תראו, אין באמת דרך מאוד טובה לשחק מול הליונס בהגנה כשכל הנשקים שלהם על המגרש. אפשר לראות למטה, שהצמד גיבס-את-מונטגומרי הוביל העונה את הליגה ביארדים בממוצע לתפיסה (מכל הרצים שרשמו לפחות 25 טארגטים), וגיבס היה שני לסקוואן ברקלי בצבירת יארדים על הקרקע בממוצע לניסיון (מינימום 120 נשיאות):
חסרות לכם סיבות להיות מוטרדים מהצד של הקומנדרס? הנה עוד אחת מצוינת! בישורת האחרונה של העונה (שבוע 12 ואילך) ההגנה של דן קווין מדורגת שביעית בליגה בתדירות שבה היא מתייצבת בשמירה אישית בדאונים המוקדמים (32%) ורביעית בדאון 3 (58%). במשחק נגד הבאקנירס הם התייצבו בשמירה אישית ב-67% מהדאונים השלישיים. הבאקס הצליחו להמיר 5 מתוך 9 בדאון 3, אבל הבעיה הכי גדולה של הקומנדרס היא שהקיובי הכי יעיל העונה נגד שמירה אישית, הוא לא אחר מאשר... ג'ארד גוף. עם כל הכבוד לשמות כמו פרנקי לובו, בובי ווגנר, מייק סיינריסטיל וג'רמי צ'ין - אני לא חושב שיש הגנה בליגה עם מאצ'אפ טוב לשמור אישית את אמון-רה סיינט בראון, ג'יימיסון וויליאמס, טים פטריק, סאם לאפורטה, גיבס ומונטגומרי.
אז מה הקומנדרס יכולים לעשות בכל זאת? להצליח לייצר לחץ עם 4 ראשרים (גוף מהמצטיינים בליגה העונה מול הבליץ), לשבור את הנטיות ההגנתיות שלהם ולשחק יותר איזורית (וכמובן, שלתקשר טוב במסגרתה), להגביל את ה-YAC במשחק המסירה, ולשבש את האיזון של הליונס בין ריצה למסירה. אם הם יצליחו לעלות ליתרון מהיר ו/או לכפות עליהם דאון 3 ארוך - אולי, אולי, אולי... תהיה לנו כאן הפתעה
כשהכדור בידיים של הקומנדרס 🟡🔴
בצד הזה של הכדור, מצאתי כמה סיבות להאמין שיכול מאוד להיות שאנחנו ניצבים כאן בפני שוט-אאוט של לפחות 55-60 נקודות. הקומנדרס מובילים את הליגה בתדירות השימוש שלהם במהלכי Read-Option עם 34% (מאחוריהם, אגב, הרייבנס עם 26% והאיגלס עם 22%). ההגנה של הליונס מדורגת 31 בליגה מבחינת כמות היארדים שהיא מאפשרת בממוצע למהלכים כאלה מולה (6.83 יארדים בממוצע). אז אל תצפו שהרכיב הזה יישכח בטעות מתוכנית המשחק ההתקפית של קליף קינגסברי.
בפודקאסט האחרון שהקלטתי עם יוסי כהן, דיברנו וחזינו ששני המאמנים יהיו מאוד אגרסיביים בדאון 4 במשחק הזה, ושזה מה שעשוי להכריע את המשחק הזה. דן קמפבל יפעל כך, כי הוא דן קמפבל, ודן קווין - כי הוא אנדרדוג של 9 בחוץ, מול התקפה סופר קטלנית. והאמת? הנתונים של הקבוצה שלו העונה צריכים לעודד אותו לעשות את זה בדיוק - נגד הבאקס, הקומנדרס המירו בהצלחה 3 מתוך 5 בדאון 4 (הם הצליחו לייצר עוד 14 נקודות בדרייבים האלה), ובסך הכול העונה - יש להם 82% הצלחה, ואפילו יותר חשוב -129 נקודות נוספות למאזן - זוהי כמות הנקודות הגבוהה ביותר שקבוצה הוסיפה למאזנה לאורך עונה, בתולדות הליגה!
ועכשיו למה שיקרה בכל הדאונים שמסביב - אין הגנת פלייאוף עם תדירות כיסוי יותר גבוהה, מזו של הליונס במערך של Cover 1 - Man - הם התייצבו העונה במערך הזה בלא פחות מ-37% מהסנאפים:
אתם מוזמנים להעשיר את הידע שלכם לגבי סוג הכיסוי, במדריך שפרסמתי לפני תחילת העונה בנושא, אבל בגדול - מדובר על כיסוי שמורכב משמירה אישית, ומיקום של סייפטי אחד עמוק (לרוב - קירבי ג'וזף) בעומק המגרש. המאצ'אפים שההתקפה אמורה לתעדף מול כיסוי כזה הוא הרסיברים מחוץ למספרים, שצפויים להתמודד מול שמירה של אחד על אחד, וזה אומר שטרי מקלורין (פאסר רייטינג של 130.5 העונה כשהוא מטורגט) אמור לקבל הזדמנויות.
האם אארון גלן והליונס ימשיכו לפתוח לקומנדרס את ההזדמנות הזאת? האם הם יצטרכו סייפטי לשמירת Bracket על מקלורין? את זה נגלה בלילה שבין שבת לראשון.
כמו תמיד, אני מאוד מתעניין לראות מה גלן יעשה עם בריאן ברנץ' במשחק הזה - האם הוא יופקד על טייט אנד? האם הוא ישלח לבליצים? אני מניח שנקבל ממנו קצת מהכול. שחקן מדהים, שאני תמיד נהנה לראות כצופה נייטרלי.
המפתח מצד הליונס במשחק הזה יהיה לשמור את ג'יידן דניאלס בתוך הפוקט, ולא לתת לו לברוח לריצות גדולות. זה ידרוש משמעת גבוהה מהמגנים על האדג', ובמידת הצורך - תגובה מהירה של הליינבקרים. עוד סיבה שהחזרה של אנזלוני לשורות היא משמעותית. אני חושב שגם קו ההגנה של הליונס וגם קו ההתקפה של הקומנדרס הם לא החלקים החזקים באף אחד מהקבוצות, והחלקים שמסביבם ישפיעו יותר על התוצאה הסופית כאן.
פיק סיקס מאצ'אפ:
קוורטרבק: 🦁
צוות מסייע: 🦁
קו הגנה: 🟡🔴
קו התקפה: 🦁
בק-7: 🟡🔴
אימון: 🦁
השורה התחתונה:
ג'יידן דניאלס יעשה מספיק מהלכים גדולים כדי לשמור את זה קרוב יותר ממה שווגאס משערים (9.5), אבל לא מספיק כדי להדהים את העולם. הליונס יחזרו לגמר ה-NFC וירוצו לעשות סקאוטינג על המפגש בין האיגלס לראמס.
איגלס - ראמס (ראשון, 19.1, 22:00)
כשהשתיים האלו נפגשו בשבוע בסוף נומבר האחרון, האיגלס היו סופר-דומיננטיים וניצחו 37-20 (זה כולל TD של פוקה בגארבג'-טיים, כן?) עם 255 יארדים ושני TDs ארוכים של סקוואן ברקלי. 37 נקודות הן יותר מהכמות שהראמס ספגו בארבעת המשחקים המשעותיים אחרונים שלהם במצטבר! (33, עם החרגה של שבוע 18 מול הסיהוקס).
במשחק שצפוי להיערך בטמפרטורה של מתחת ל-0 בצלזיוס, עם סבירות גבוהה מאוד לשלג - משחק הריצה עשוי, גם הפעם, להיות זה שמכריע את המשחק.
שתי הקבוצות צפויות להיות בריאות יותר הפעם, בדגש על קו ההתקפה של הראמס, ומהצד של האיגלס - דוונטה סמית (במרחק 6 יארדים בלבד מלהפוך לשיאן הפרנצ'ייז ביארדים באוויר, כבר בגיל 26). מי שצפוי להיעדר בשורות האיגלס הוא הליינבקר המצוין, נקובי דין, שגמר את העונה במשחק נגד הפאקרס עם פציעה בכף הרגל.
כשהכדור בידיים של האיגלס 🦅
אם קראתם את הנתונים של קבוצות הפלייאוף מבחינת שימוש ב-Read Option בסיקור של הקומנדרס, בטח ראיתם שגם האיגלס היא מהמובילות בליגה בתדירות שימוש במהלכים האלה (מקום 3 בליגה - 22%). מה שלא ציינתי שם, ואציין כאן, הוא שהראמס מדורגים רק במקום ה-26 ביעילות ההגנה שלהם מול המהלכים האלה - 6.0 יארדים בממוצע למהלך.
וכמובן, שכל התנאים מסביב מייצרים כאן מיס-מאצ' לטובת האיגלס - כדי ש-Read-Option, או פליי-אקשן, לצורך העניין, יעבדו טוב - צריך איום אמיתי בבקפילד, וזה בדיוק מה שיש לאיגלס, בשילוב בין סקוואן ברקלי לקו ההתקפה הקטלני שלהם, מול הגנת ריצה של הראמס שמאפשרת העונה 128.7 יארדים בממוצע למשחק על הקרקע. זהו קו התקפה שמציג אתגר שונה לגמרי מזה שהראמס פירקו לו את הצורה בשבוע שעבר נגד הויקינגס. החלק השלישי של המשוואה הוא הניידות של הקיובי, וכמובן שג'יילן הרטס הוא קיובי שיודע לרוץ - האתגר שלו יהיה להצליח לקרוא את ההגנה מספיק טוב ומהר, כדי לקבל את ההחלטה הנכונה עם הכדור במהלכים האלה.
הראמס יצטרכו לבחור כאן את הרעל שלהם - האם להציף את ה-Box במגינים ולשמור באחד על אחד את הרסיברים של האיגלס (שימו לב - הקורנר הפותח אקלו ווית'רספון בספק למשחק)? ומה לגבי דאלאס גאדרט, הטייט אנד, שהוא לא רק אחד התופסים המוכשרים בעמדה בליגה, אלא גם משדרג בנוכחותו את משחק הריצה (EPA ממוצע לניסיון של 0.163 איתו על המגרש - הכי טוב בליגה, ובלעדיו - 0.057 בלבד)? האם הם ימשיכו להפגיז בבליצים כמו שעשו נגד דארנולד? לא בטוח שזה יהיה נכון מול ג'יילן הרטס, ששידרג את הביצועים שלו נגד הבליץ העונה דרמטית (חלק במשחק שלו שהיה בעייתי ב-2023).
אני מעריך שהם ינסו לאתגר את הרטס למסור לעומק המגרש - זהו כנראה ההימור הכי טוב נגד ההתקפה הזאת, אבל המספרים מראים שכשהרטס מחליט למסור לעומק - הוא יודע לעשות זאת טוב מאוד. נתחיל בעובדה הפשוטה, שהרטס מוסר העונה לעומק פחות (ב-2022 הוא היה 13 בליגה עם 12.2% מהמסירות ל-20 יארדים ומעלה באוויר, ב-2023 דורג 8 עם 11.9%, והעונה - מדורג רק במקום ה-24 עם 10.2%).
האם הוא עושה זאת בגלל ששכח איך מוסרים לעומק, או בגלל שיש אופציות טובות יותר להתקפה להזיז את הכדור? אם נסתכל על המספרים לאורך העונה - אלה של הרטס לא נראים טוב. אבל אם נבחן סיטואציות מסוימות במשחק, בעיקר אחרי שבוע הביי של האיגלס, נגלה דברים אחרים:
פאסר רייטינג במסירות של 10 יארדים ומעלה באוויר - שלישי בליגה.
פאסר רייטינג במסירות של 25 יארדים ומעלה באוויר (במחציות שניות בלבד) - שני ליגה.
פאסר רייטינג במסירות נגד הבליץ - שני בליגה.
דעתי בנושא ידועה, והנה עוד פרט טריוויה שיעזור לכם להחליט - במשחקים שבהם הרטס נדרש למסור לפחות 35 מסירות במשחק, יש לו מאזן טוב יותר (11 ניצחונות, 2 הפסדים) מזה של ג'וש אלן (12 ניצחונות, 8 הפסדים) ומאט סטאפורד בראמס (5 ניצחנות, 10 הפסדים). וגם במשחקים שבהם שההגנה שלו סופגת 30 נקודות ומעלה (הרטס: 5 ניצחונות ו-4 הפסדים, סטאפורד: ניצחון אחד ושבעה הפסדים, אלן: ניצחון אחד ו-4 הפסדים).
אגב - אני ממש לא משוכנע שזה דווקא יהיה המשחק שבו הוא יידרש להפגיז לעומק. אם האיגלס יעברו את הראמס, יותר סביר שזה יקרה מול קבוצה כמו הליונס ב-DOME או בסופרבול מול התקפה קטלנית מה-AFC.
מה עוד אני מצפה לראות מהגנת הראמס? הרבה Cover-3, כפי ששיחקה לאורך כל העונה, וכפי ששיחקו מול האיגלס חלק גדול מהעונה: - זה ממש לא חריג, אבל עדיין מעניין לראות
וגם - הגנת הראמס מובילה את הליגה העונה בנטייה של לעשות חילופי מערכים בהגנה לפני הסנאפ, במטרה לשבש את הקריאות של ה-DC והקיובי, עם 45.5% מהמהלכים:
צפו לעוד הרבה מזה, גם במשחק הקרוב.
כשהכדור בידיים של הראמס 💛💙
המשחק צפוי להיות משוחק במזג אוויר מקפיא (0 מעלות צלזיוס), עם סיכויים גבוהים לשלג - זה משמעותי עבור ההתקפה של הראמס, שרוצה להתבסס על יכולת המסירה המעולה של סטאפורד בפלייאוף. סטאפורד, אגב, מעולם לא שיחק במדי הראמס בטמפרטורה של מתחת ל-2 מעלות צלזיוס, והרקורד שלו בקריירה משחקים שנערכו בגשם או בשלג הוא ניצחון אחד מול 8 הפסדים, עם 54.6% השלמה, 14 טאצ'דאונים ו-11 אינטרספשנים.
במפגש הקודם בין הקבוצות, הראמס לא הצליחו להמיר בהצלחה אפילו דאון 3 אחד מתוך 8 שלהם במשחק. נתון חריג מאוד, מאוד, לסטאפורד ומקווי - ולא משהו שהם יכולים להרשות לעצמם הפעם. למעשה, אני לא חושב שגם 33% הצלחה בהמרה בדאון 3 יספיקו כדי לנצח את המשחק - הם יצטרכו לפחות 40-45% הצלחה כאן.
היתרון כשיש לך קיובי מנוסה ומדויק כמו סטאפורד, או שגם אם קו ההתקפה שלך מפסיד בסדרתיות - הוא עדיין יכול לתפקד תחת לחץ. כולם דיברו אחרי המשחק מול הויקינגס על הלחץ שהופעל על דארנולד, אבל האם ידעתם שעל סטאפורד הופעל לחץ יותר תדיר (36.7% מהדרופבקים) ובזמן הרבה יותר מהיר (2.01 שניות בממוצע!) ביחס לדארנולד? הוא עדיין הצליח לספוג 2 סאקים בלבד (לעומת 9 על דארנולד), להשלים 55.6% מהמסירות תחת לחץ ו-62.5% מול הבליץ, ולמסור ל-TD ללא איבודים.
אז מי יתפוס את הכדורים מסטאפורד? התייחסתי בפריוויו הקודם לשימוש התדיר יותר של הראמס בשני טייט-אנדים, כך שטיילר היגבי (שכבר היו לו משחקים גדולים בקריירה מול האיגלס) וקולבי פארקינסון צפויים להיות ביחס על המגרש לא מעט. אני גם לא אופתע אם דווקא זה יהיה המשחק שבו קופר קאפ חוזר לקבל טארגטים משמעותיים - פשוט כי מקווי יהיה חייב להפתיע את האיגלס איכשהו, ואיכשהו - למסור לקאפ הפך להיות הפתעה בחודש וחצי האחרונים.
כמובן שסטאפורד ימשיך לחפש את פוקה נאקואה בכל דרך אפשרית - מהסלוט, מבחוץ, בג'ט סוויפים ועוד ועוד ועוד - תנו לאיש הגדול הזה את הכדור בידיים, ונסו למקסם את ה-YAC ככל שניתן. הוא ימצא את הדרך להתפנות:
האיגלס יהיו חסרים כאן את נקובי דין, כאמור, והראמס יחפשו לנצל את העומק הבעייתי מאחוריו (אורן בורקס, ג'רמייה טרוטר ג'וניור) ולהתרחק במשחק המסירה מזאק בון. הראמס יהיו חייבים להצליח לנצח גם על ה-LOS ולייצר משחק ריצה, כדי הסקנדרי של האיגלס מכיל כמה וכמה כוכבים. למעשה, לפי נתוני NextGen בסקנדרי של האיגלס תוכלו למצוא את שלושת השחקנים היחידים שאיפשרו אחוזי השלמה נמוכים מהצפוי בסיבוב הוויילדקארד, מבין כל שחקני ההגנה שהתמודדו עם לפחות חמישה טארגטים: קוויניון מיטשל (15.1%-), קופר דג'ין (7.9%-) ודריוס סליי (3.1%-).
פיק סיקס מאצ'אפ:
קוורטרבק: 🟡🔵
צוות מסייע: 🦅
קו הגנה: 🦅
קו התקפה: 🦅
בק-7: 🦅
אימון: 🟡🔵
השורה התחתונה:
אם המשחק היה נערך ב-Dome, ללא השפעת מזג האוויר, ו/או במגרש נייטרלי - הייתי חושש כאן מאוד כאוהד איגלס. שלא תבינו לא נכון, אני עדיין חושש... לראמס יש יתרון מובהק כאן בקיובי ובעמדת המאמן הראשי, וההגנה שלהם נראית טוב מאוד בחודש וחצי האחרונים. אבל אני סבור שתנאי השטח, שייטיבו עם משחק הריצה של קבוצות + היתרון האיכותי של האיגלס ברחבי הסגל - יכריע כאן את המשחק לטובת המארחים. אני מעריך שהאיגלס ינצחו בעד 6 נקודות.
Go Birds 🦅🦅🦅
בילס - רייבנס (הלילה בין ראשון לשני, 20.1, 01:30)
ה-משחק של ה-שבוע הזה. עוד עימות שייערך במזג אוויר מקפיא, אבל הפעם נדמה ששני הצדדים די רגילים וערוכים לנסיבות. השתיים האלו נפגשו כבר העונה, בשבוע 4, משחק שבו הרייבנס אירחו ושלטו עם ניצחון 35-10.
כמו בשבוע שעבר, זיי פלאוורס צפוי לשבת בצד, ולהשאיר את הספוטלייט על הצמד למאר-הנרי, שהיה אחראי ל-253 יארדים על הקרקע במשחק שנערך באוקטובר. הבילס היו מאוד פצועים בהגנה באותו משחק, וכמה מהפותחים שלהם (ביניהם, הליינבקר מאט מילאנו) יהיו הפעם על המגרש.
זו קבוצה שונה מאוד של הבילס, ולא רק בגלל שמאז הרסיבר אמארי קופר נחת בבאפלו (מישהו זוכר שזה קרה?).
האם אתם מסוגלים לדמיין את הקבוצה הזאת של הבילס, ששמה לפחות 30 נקודות ב-10 מתוך 11 המשחקים האחרונים שלה שהיו משמעותיים (מחריג כאן את הפטריוטס בשבוע 18) שמה רק 10 נקודות? אני לא. והסיבה העיקרית היא ג'וש אלן - הקיובי הראשון ב-15 השנים האחרונות שנבחר לאול-פרו של AP, מבלי שיש לו אפילו קולגה אחת מהקבוצה שנבחרה לרשימה. גם הוא, וגם למאר, ייאבקו על הזכות לנסות ולקחת את המורשת שלהם לשלב הבא, בקנזס סיטי.
כשהכדור בידיים של הבילס 🐃
זוכרים שהנרטיב לגבי ג'וש אלן היה שהוא לא שומר טוב על הכדור? ובכן, העונה הוא הוביל את כל הקיוביז הפותחים בליגה מבחינת Sack Rate (כמות הסאקים שהוא ספג כאחוז מהמהלכים שלו) ודורג שני מבחינת Turnover Rate.
אז מה קרה בשבוע 4, שגרם לאלן ולחבורה סביבו לא ממש לתפקד, ולשים רק 10 נקודות על הלוח? הבעיה המרכזית אז, עשויה להיות גם זו שתשבש לבילס את תוכנית המשחק הפעם - החלק הפנימי של קו ההתקפה שלהם, מול מייקל פירס, נאמדי מאדוביקה והבליצים שהרייבנס ישלחו דרכים הגאפים הפנימיים ב-OL. בשבוע 4, הסנטר, קונור מגאברן, איפשר לחץ על אלן ב-36.4% מהדרופבקים, בעוד שהגארד בצד ימין, אוסיירוס טורנס, ב-27.3%. אלה מספרים שיכולים לחרב תוכנית משחק. לא אופתע אם הבילס ינסו לתת לצמד הזה עזרה במהלך המשחק הזה.
כפי שאפשר לראות למטה - אלן שיחק העונה מדהים נגד הבליץ (64% השלמה, 17 טאצ'דאונים ו-2 INTs בלבד, פאסר רייטינג 117) - כך שאני מעריך שהרייבנס ינסו להגיע אליו, לפחות בהתחלה ובדאונים מוקדמים, עם פאס ראש של 4 בלבד:
לג'ו בריידי וההתקפה של הבילס יש כל כך הרבה מערכים שונים, מבחינת הנוכחות והפריסה של הטייט-אנדים והראנינג בקס, והרייבנס יצטרכו כל גוף שאפשר כדי להתמודד עם האתגר הזה בסקנדרי. למרות שבתחילת העונה, הגנת הרייבנס הייתה מהחלשות בליגה בספיגת מהלכי מסירה גדולים לטייט אנדים ולראנינג-בקס - היא השתפרה בכך מאוד בשבועות האחרונים (בצמוד לשיפור הכללי בהגנת המסירה).
מעניין אותי מאוד לראות כיצד מתאם ההגנה, זאק אור, ישתמש ברוקוואן סמית - האם הוא יהיה SPY על אלן? האם הוא יוצמד בכיסוי לראנינג בק? ואיך הרייבנס יגנו על סוגי התופסים השונים שיתייצבו בסלוט? זה יהיה משחק שחמט שיהיה מרתק לעקוב אחריו.
מאוד לא סביר שהבילס יצליחו להניע את הכדור בקלות על הקרקע, בדומה למה שעשו נגד הברונקוס. הם מתמודדים כאן מול הגנת הריצה שאיפשרה 3.6 יארדים לניסיון לאורך כל העונה (הכי טוב בליגה) ו-29 יארדים בלבד על הקרקע במשחק האחרון נגד הסטילרס. למרות נקודת התורפה שסימנתי לגבי הקו של הבילס, הם טובים יותר העונה בפאס-פרוטקשן (מדורגים במקום 5 לפי PFF כקבוצה) מאשר בחסימות למשחק הריצה (מקום 14). הראנינג בק הפותח, ג'יימס קוק, למרות עונה מצוינת של מעל 1000 יארדים ו-16 טאצ'דאונים על הקרקע, הוא לא בדיוק מכונה לייצור יארדים אחרי המגע, בדומה לקינג הנרי בצד השני של המגרש. בדירוג כל הרצים בליגה עם לפחות 150 ניסיונות ריצה העונה - הוא מדורג במקום ה-30 מתוך 30, עם 32% מנשיאות הכדור שלו, שבהן צבר לפחות 3 יארדים לאחר המגע הראשוני. הנרי, לשם ההשוואה, מדורג שלישי עם 48.6%.
כשהכדור בידיים של הרייבנס 🐦⬛
ההתקפה של הרייבנס העונה היא כנראה האתגר הכי מורכב שאפשר להתמודד איתו ב-AFC, ובליגה. ההתקפה הזאת מובילה את הליגה, עם 24.6% מהמהלכים שלה שייצרו 10 יארדים לפחות, והיא תתמודד מול הגנה שדורגה אחרונה בליגה, עם 23.7% מהמהלכים נגדה שיצרו 10 יארדים לפחות:
במפגש בשבוע 4 - לרייבנס היו לא פחות מ-14 מהלכים שכאלה, מול 4 בלבד של הבילס.
אז מהו בעצם האתגר? זמן טוב להראות ולהסביר בקצרה את הקונספט של Zone-Read, או Read-Option. ככה זה נראה בשבוע שעבר נגד הסטילרס:
למה Zone? כי תוכלו לראות את קו ההתקפה נע באופן שמרמז על חסימה על איזור מסוים במשחק הריצה.
למה Read (או Option)? כי לקיובי במהלך הזה, כאן זהו למאר, יש אפשרות לשתי דרכי פעולה עיקריות:
לתת את הכדור לדרק הנרי, ולתת לו לרוץ בעקבות אותן חסימות.
לעשות פייק שהוא נותן את הכדור, לשמור אותו לעצמו ולרוץ.
ומהי מהות ה"קריאה" של ההגנה? למאר מסתכל על המגן באדג' הנגדי (DE או OLB) ומנסה לזהות - האם הוא "מהמר" על כך שהנרי יקבל את הכדור, ומבצע מספר צעדים לכיוונו, באופן שחושף נתיב מסירה מאחוריו (מחוץ ל-EDGE), או שהוא נשאר במצב של CONTAIN (מנסה למנוע מצב שבו למאר ייקח את הכדור וירוץ החוצה) ולכן לא עוזר כגוף נוסף כדי לעצור את הנרי.
בהתאם לאותה קריאה - למאר צריך לקבל, בשבריר שנייה, את ההחלטה שתייצר את המיס-מאצ' לטובתו.
כשיש לך קיובי מהיר כמו למאר, עם קבלת החלטות טובה, וראנינג בק כמו הנרי שקשה לעצור בלי להקדיש למשימה עוד כמה גופות - זו משימה כמעט בלתי אפשרית. בלי המגינים הנכונים, שיידעו לזהות נכון את ההחלטה ולסגור את המרחק מהשחקן עם הכדור מהר - זה יכול בקלות להפוך למהלך גדול. ואם להתייחס למה שראינו באותו משחק שמתועד כאן למעלה - אז דרק הנרי פשוט שחט את הסטילרס על הקרקע, עם 186 יארדים על הקרקע (148 מהם בדאון 1 בלבד!).
על הרקע הזה, חלק גדול מהשיח בפיד בילס השבוע התמקד בשחקני שלא היו שם בשבוע 4, וצפויים להתלבש הפעם - בדגש על מאט מילאנו (MLB), טרל ברנארד (MLB) וטארן ג'ונסון (ניקל קורנר).
במפגש הראשון בין הקבוצות, הבילס השתמשו ב-3 ליינבקרים במעל מ-25% מהסנאפים כדי לנסות להתגונן נגד המהלכים האלה, אבל בסגל המדולל שהיה להם אז - זה פשוט לא עבד והרייבנס השיגו 5.9 יארדים בממוצע לניסיון ריצה נגד המערכים האלה. בהיעדרו של ג'ונסון - הם השיגו 9.2 יארדים בממוצע לניסיון ריצה, כשהבילס היו במערך ניקל.
באופן כללי, בהתחשב בהיעדרו הצפוי של פלאוורס, לאור הנוכחות של אנדרוז ולייקלי, וחוסר המחץ של הרסיברים של הרייבנס באיזור הסיידליין - אני מניח שהבילס פשוט ירצו לרכז הרבה מאוד גופות במרכז המגרש, ולאתגר את למאר לאיזורים שהוא פחות אוהב (אין הרבה כאלה, העונה, ובכל זאת):
ככלל, למאר כמעט ולא הראה נקודות חולשה במשחק שלו העונה. הוא משלם מסירות באחוזי דיוק גבוהים כמעט לכל טווח, הוא מוצא דרכים להאריך מהלכים תחת לחץ בפוקט ולמצוא את התופס הפנוי, וכשהפאס ראש חולף על פניו או מהמר יותר מדי באגרסיביות נגד הראנינג בק - הוא מקבל החלטות טובות ומייצר מהלכים גדולים עם הרגליים.
ה-Back-7 של הבילס יצטרך לתקשר כמעט ללא רבב כדי לערער אותו במשחק הזה.
פיק סיקס מאצ'אפ:
קוורטרבק: 🐃🐦⬛ {לא מצליח לבחור וגם מפחד להתריס. סורי}
צוות מסייע: 🐃
קו הגנה: 🐦⬛
קו התקפה: 🐃
בק-7: 🐦⬛
אימון: 🐃
השורה התחתונה:
איזה מאצ'אפ משוגע, DAMN... כיף אדיר כצופה, סיוט כמי שנאלץ לעשות כאן פיקים לכל משחק כל שבוע. בלב ממש לא שלם, הולך על כאן על הרייבנס במשחק דרמטי מאוד, עם סקור יחסית גבוה.
אחלה כמו תמיד❤️
אגב אורן איך אתה מהמר בעד האיגלס? מתפלא עליך😅
מקווה שהראמס יפתיעו..