פוסט קצת שונה, הפעם, אבל הנסיבות מחייבות - לא בכל יום נפרדים מהול-אוף-פיימר עתידי, בטח כזה שבילה את כל הקריירה בקבוצה שאתה אוהד. שחקן שאני אוהב ומעריך כבר למעלה מעשור, אבל בשנתיים האחרונות (על גלי הטירוף סביב הפודקאסט שלו ושל אחיו, וההופעה המשותפת בסופרבול) בנה את המותג שלו והפך לדמות אהובה ברחבי הליגה (וגם הרבה מעבר לכך). אני לא חושב שיש שחקן אחר באיגלס שכל כך הרבה אוהדי קאובויס, קומנדרס וג׳איינטס יספידו בחיבה.
קלסי הצליח לעשות את זה למרות שהגיע לליגה כפרוספקט לא נחשק במיוחד (בחירת סיבוב 6 ב-2011) וכשהוא משחק באחת העמדות הפחות ״סקסיות״ ומדוברות על המגרש - עמדת הסנטר. הסנטר הוא הגיבור האלמוני (לרוב) מאחורי כמעט כל מהלך על המגרש. לא רק מכיוון שהוא מעשית מתחיל אותו (עם שיגור הסנאפ לעבר הקוורטרבק), אלא בזכות כל אותן סמכויות שיש לו, כדבק של קו ההתקפה - אם זה בתזמון הסנאפ, בזיהוי וסימון הבליץ, וכמובן - בחסימה למסירה או לריצה. קלסי היה פשוט אחד הגדולים אי-פעם, בכל אחד מהתחומים האלה.
חשבתי ושאלתי את עצמי - איך אצליח להמחיש את זה לקוראים שלי בצורה הכי טובה? והחלטתי - מקבץ היילייטס. כן, גם לשחקני קו התקפה אפשר לבנות אחלה פורטפוליו של מהלכים גדולים, ולקלסי ספציפית - היה מבחר מספיק גדול בכדי שאצטרך לסנן בקפידה.
ומכאן נגזר שם הפוסט הזה - אציג כאן 6 מהמהלכים הגדולים שהפכו את קלסי להול-אוף-פיימר על המגרש + 2 שהפכו אותו לאייקון מחוץ למגרש. אני מקווה לא רק להראות כאן כמה קלסי היה שחקן אדיר - אלא גם כדי להציג את האימפקט שיכול להיות לסנטר אתלטי על ההתקפה המודרנית ב-NFL.
לא משנה אם אתם אוהדים ותיקים או שאתם רק מתחילים ללמוד על פוטבול - ל"פיק סיקס" יש מה להציע לכם.
הירשמו לבלוג וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
בנוסף, תקבלו מדי יום שני את הניוזלטר שלי שמסכם בקצרה את כל מה שהכי מעניין בליגה בשבוע האחרון (גם לאורך כל הפגרה).
נשמע טוב? כנסו לחצו כאן והצטרפו למאות אוהדים שכבר שם:
בגלל שאתם יודעים שאני אוהב לספר סיפור דרך מספרים, חייב בכל זאת לתת פתיח קצר עם כמה נתונים בולטים על הקריירה של קלסי:
הבן אדם לא פספס משחק (ובקושי פספס סנאפים) מאז עונת 2015, ולמעשה, הוא רק הלך והשתפר עם הזמן - בעונה האחרונה, הוא איפשר לחץ על הקוורטרבק ב-1.6% מהסנאפים בלבד - הנתון הטוב ביותר בקריירה שלו.
הוא היה חלק משתי קבוצות שהגיעו לסופרבול (מתוך 4 סופרבולים בתולדות האיגלס), ובזכייה היחידה, אבל הוא היה גם חלק מכמה קבוצות מאוד חלשות (סוף עידן אנדי ריד, במהלך עידן צ׳יפ קלי). ועדיין, הוא היה חלק בלתי נפרד מכמה שיאים סטטיסטיים בתולדות הפרנצ׳ייז, לכל אורך אותן שנים, ביניהם:
שיא הטאצ׳דאונים לעונה (17 - לשון מקוי, 2011)
שיא היארדים על הקרקע לשחקן בעונה (1,607 - לשון מקוי, 2013)
שיא היארדים כקבוצה על הקרקע בעונה (2,715, 2021)
שיא הנקודות כקבוצה בעונה (477, 2022)
הכי הרבה טאצד׳אונים על הקרקע כקבוצה בעונה (32, 2022)
הכי הרבה טאצ׳דאונים לקוורטרבק על הקרקע (15 - ג׳יילן הרטס, 2023 - שיא כל הזמנים בליגה, יחד עם קאם ניוטון)
קלסי הוא אחד מבין 58 שחקנים בלבד בתולדות הליגה שנבחר לפחות 6 פעמים לנבחרת הראשונה של האול-פרו (52 מתוכם כבר בהיכל התהילה, ועוד 4 פעילים). כאמור - מקומו בקאנטון מובטח.
אגב, לקלסי היה עוד שיא בן 13 שנים, שנשבר ממש לפני כמה ימים (ואולי זה יהיה הסבר מצוין למהלכים שתראו עוד מעט) - היה לו את הזמן הכי טוב של סנטר ב- Cone Drill 3 בתולדות הקומביין (נשבר על ידי טאנור בורטוליני מוויסקונסין בקומביין האחרון). זה היה כנראה האיתות הראשון לליגה על המהירות והזריזות שהייתה לאיש הזה, כבר כשיצא מהקולג׳.
ועכשיו, למקבץ המהלכים הגדולים:
היילייט מספר 1 - משחק השלג נגד הליונס (2013):
קלסי התייחס למשחק הזה בדברי הפרישה שלו. והוא יכול לספר הכי טוב איך זה הרגיש לחסום באותו יום ללשון מקוי, בדרך ל-2 טאצד׳אונים ארוכים של 57 ו-40 יארד, שעזרו לנפץ עוד שיא פרנצ׳ייז ביארדים על הקרקע למשחק (217 בסך הכול). תוכלו לראות את מספר 62 בירוק במרכז העניינים, עם חסימה קריטית בריצה השנייה:
היילייט מספר 2 - Pull Block לפנתיאון נגד הג׳איינטס (2017):
קלסי היה ידוע כאחד השחקנים הכי טובים (אולי בתולדות הליגה) ב-Pull Blocking - חסימה תוך תנועה מהירה מהמיקום של השחקן על קו ההתקפה, כדי לחסום שחקן אחר בקו ההגנה, או במקרים רבים - ליינבקר. הנה דוגמא מצוינת מעונת הסופרבול, עם חסימה כפולה שפתחה נתיב ריצה מהחלומות לג׳יי אג׳איי:
היילייט מספר 3 - ליווי עם יד אחת לתוך האנדזון (2018):
מתוך משחק נגד הקומנדרס - דארן ספרולס הוא הראנינג בק כאן, והוא לא בדיוק רץ פיזי שיכול להיפטר בכוחות עצמו מליינבקרים. אז קלסי מזיז כאן את המגן בעזרת יד אחת, מקו ה-15 עד ל-5, ומאותה נקודה - כבר לא היה אפשר לעצור את ספרולס בדרך לאנדזון:
היילייט מספר 4 - לוקח ליינבקר לטיול של 20 יארד במעלה המגרש (2021):
השנה 2021, המטרה - דווין וייט, פרו-בולר באותה שנה ואול פרו בשנה שלפני כן - והראנינג בק, מיילס סנדרס צריך ממש להתאמץ כדי לעמוד בקצב:
היילייט מספר 5 - חסימה לסקרין פאס בגמר הקונפרנס (2017):
חוזרים לעונת הסופרבול, עם חסימה על אחד הליינבקרים הטובים בליגה באותה שנה, אנתוני באר, שמוציאה אותו לגמרי מהמהלך. בגלל שזה הילוך איטי, קשה להתרשם מהמהירות שבה קלסי הגיע כאן ל-2nd Level (הקו השני במערך ההגנתי, שמאחורי קו ההגנה):
היילייט מספר 6 - The Push Tush / Brotherly Shove
עם כל הכבוד לג׳יילן הרטס והיכולת שלו לדחוק 300 ק״ג - הסנטר הוא האיש הכי חשוב במהלך הזה, ולא ברור איזו תקומה תהיה לו בלי קלסי - היכולת שלו להגיב מהר ולדחוף את מסת שחקני ההגנה קדימה, תוך שהוא מצליח לשמור על נקודת שיווי המשקל הנמוכה ביותר שניתן לשמר - היא הסיבה שהמהלך הזה הפך לאחד הבלתי-ניתנים לעצירה שהליגה ראתה בשנים האחרונות. והנה הוא כאן, Mic'd Up במשחק נגד הקאובויס בעונה שעברה, מודיע לקו ההגנה שהטוש-פוש מגיע, והם, כרגיל, לא מסוגלים לעצור אותו:
***אם מעניין אתכם לראות עוד הרבה מאוד מהלכים מהז׳אנר, ממליץ מאוד להיכנס ללינק הזה.
היילייט מספר 6+1: נאום הזכייה בסופרבול (2017)
עוד לפני New Heights, קלסי עלה לראשונה לכותרות בזכות הנאום האייקוני שלו במצעד הזכייה בסופרבול. אפשר לומר שזה היה רגע הקתרזיס האולטימטיבי עבור האיגלס כארגון, ועבור האוהדים, שבמשך עשרות שנים דבקה בהם תדמית האנדרדוג המושמץ. תדמית שהם אימצו וחיבקו בשתי ידיים אחרי הפציעה של קרסון וונץ באותה עונה - בעקבותיה הם היו ליטרלי האנדרדוג בעיניי וגאס בכל משחק שלהם בפלייאוף (למרות שהיו הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה - דבר שמעולם לא קרה לפני כן בתולדות הליגה). קלסי עובר כאן שם-שם בארגון ובקבוצה, מה-GM האווי רוזמן ועד לאחרון השחקנים, ומספר לקהל כיצד ועל ידי מי הוא הושמץ, ואיך בדיוק הוא הוכיח להם כמה הם טעו - וכל זה בתשוקה הייחודית לו (מתודלקת על ידי כמות לא מבוטלת של אלכוהול):
היילייט מספר 6+2: נאום הפרישה (2024)
חייב להתוודות - עוד לא הצלחתי להביא את עצמי לצפות בנאום במלואו. צפיתי רק בקטעים קצרים שנתקלתי בהם במדיה. פשוט כי לא בא לי להתמודד עם ההשלכות הרגשיות שיהיו לזה עליי. מהלבוש ה״לא רשמי״ ועד ההתפרקות הרגשית ממש בתחילת הדברים - אני חושב שהנאום הזה (שלא נמצא כאן במלואו) משקף מצוין מי הוא ג׳ייסון קלסי הבן אדם:
באופן אישי, אני שם את ג׳ייסון קלסי על ״הר רשמור״ שלי, של שחקני האיגלס הגדולים אי פעם (רפרנס קצת אמריקאי, אבל למי שלא מבין - ארבעת הפרצופים שהייתי חוקק בסלע כגדולים ביותר). לצידו, אם זה מעניין מישהו, הייתי שם את בריאן דוקינס, רג׳י ווייט וניק פולס. אתגעגע בטירוף, ולראשונה מזה זמן רב - אהיה לא שקט בכלל לגבי עתיד קו ההתקפה של האיגלס. לכל מי שיתגעגע כמוני - אני חושב שזה הימור ממש לא פרוע, שג׳ייסון קלסי יישאר חלק מהליגה גם בשנים הבאות, אם כפרשן באחת הרשתות, או כמאמן.
אהבתם אותו גם? יש לכם מהלך או רגע אחר בראש? שתפו אותי בתגובות - אשמח לשמוע.
לא משנה אם אתם אוהדים ותיקים או שאתם רק מתחילים ללמוד על פוטבול - ל"פיק סיקס" יש מה להציע לכם.
הירשמו לבלוג וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
בנוסף, תקבלו מדי יום שני את הניוזלטר שלי שמסכם בקצרה את כל מה שהכי מעניין בליגה בשבוע האחרון (גם לאורך כל הפגרה).
נשמע טוב? כנסו לחצו כאן והצטרפו למאות אוהדים שכבר שם:
Comentarios