וכך נותרה לה רק קבוצה אחת ויחידה ללא הפסד העונה, הקנזס סיטי צ'יפס, האלופה המכהנת. האם היא גם הקבוצה שנראית/משחקת הכי טוב בליגה? ממש לא בטוח. אפשר בהחלט לטעון שהרייבנס, הליונס ואולי עוד קבוצה או שתיים נראות טוב יותר, אבל KC היא היחידה שמושלמת - ואת זה אי אפשר לקחת ממנה. ובעיקר אי אפשר לקחת ממנה את העובדה שבניגוד לאחרות, זה מרגיש שיש לה עוד הילוך או שניים להעלות, שהיא שומרת מאופסן לינואר.
הרייבנס, הליונס וגם גרין ביי נראות טוב מאוד... ועדיין - זה מרגיש כמו אשליה שצריך לראות כדי להאמין לה, ובעיקר בפוסט-סיזן.
מקרא לסימוני המשחקים:
משחקים שצפיתי בהם במלואם יסומנו בעזרת 📺
שלושת המשחקים הטובים ביותר של השבוע ידורגו באמצעות שלושה אימוג'ים של מדליות 🥇🥈🥉
פיקים שדייקתי בהם (outright + spread) יסומנו ב- 🎯
פיקים שדייקתי בהם חלקית (רק Outright או Spread) 👍🏻
פיקים שטעיתי גם וגם 🥶
שבוע 7 בקליפת אגוז 🥥:
השחקן המצטיין בהתקפה: למאר ג'קסון, קוורטרבק, רייבנס ; השחקן המצטיין בהגנה: דנטה פאוולר, אדג', קומנדרס
הפתעת השבוע: סיאטל סיהוקס (שבוע שעבר הייתה האכזבה, אז ננסה לאזן)
אכזבת השבוע: ניו יורק ג'טס
הופעת הפנטזי של השבוע: למאר ג'קסון, קוורטרבק, רייבנס
טופ 3 משחקים: 1. ויקינגס - ליונס , 2. פאקרס - טקסנס , 3. ניינרס - צ'יפס / באקס - רייבנס
מאזן עדכני: מאזן הימורים כללי (Outright): 50-27 {השבוע: 11-4}
מאזן הימורים כללי (נגד ה-Spread): 35-1-39 {השבוע: 8-0-7}
6 תובנות כלליות לגבי שבוע 7:
אחרי שנעצתי מזלג בעונות של 4 קבוצות בשבוע שעבר, אפשר השבוע להוסיף גם את טנסי טיטאנס, ניו יורק ג'איינטס וניו אורלינס סיינטס. הג'אגס חיים למות ביום אחר... וגם הג'טס ומיאמי (בקרוב שוב עם טואה!).
ביקשו ממני בתגובה לסיכום של שבוע שעבר להמר על עוד כמה קבוצות שנראות פחות מובנות מאליהן (עקב המאזן), אז ננסה לסמן כמה קבוצות שיכולות להפתיע, לכאן או לכאן: בגזרה של קבוצות שכרגע בתמונת הפלייאוף ולדעתי לא ישארו, החשודה המיידית היא הקולטס ב-AFC. אני לא מאמין שהמתכון הזה של קיובי שלא מסוגל למסור לפחות מ-40 יארד יחזיק. חשודה פחות מיידית היא הסטילרס, שלדעתי תסבוכת הקיוביז יכולה לחזור לנשוך אותם בישבן. בגזרה ההפוכה - אני מהמר על הראמס. הבית הזה פתוח לגמרי, וככל שהם יחזרו להיות יותר בריאים (קאפ יחזור בשבוע 8), החלון הזה ייפתח יותר.
כולם מדברים (ובצדק) על מחזור הקיוביז, ועל הדראפט ההיסטורי מבחינת רצף ותדירות בחירת שחקני ההתקפה, אבל מסתמן אחרי כמעט חצי עונה שהיו כמה כישרונות מאוד מרשימים גם בצד ההגנתי של הסיבוב הראשון. מעל כולם, בעיניי: ג'ארד וורס מהראמס, קוויניון מיטשל מהאיגלס, וביירון מרפי מהסיהוקס.
המון הופעות מרשימות של שחקני הגנה השבוע, באופן כללי - ואני חושב שזהו השבוע הראשון שבו בחרתי יותר מצטיינים מהצד הזה של הכדור מאשר מההתקפות. ציינתי כבר את דנטה פאוולר מוושינגטון, אבל גם קודי ברטון מדנבר וקובי דוראנט מהראמס מילאו את ה-Stat Sheet בצורה מרשימה מאוד.
הליונס בהחלט נראים כמו קונטנדרים גם בלי איידן האצ'ינסון. הם כרגע נראים ליגה אחת מעל יתר ה-NFC, כשמאחוריהם הפאקרס והויקינגס. אני עוד לא מוכן להכניס לשם את הקומנדרס או הברס (שיפגשו בשבוע 8, כנראה בלי ג'יידן דניאלס במיקס, אבל עוד נראה).
אני מתקשה מאוד שלא להיסחף בהתלהבות אחרי הרייבנס. אבל מזכיר לעצמי 2 דברים: א. זה לא שווה כלום מבחינתם אם זה לא קורה בינואר/פברואר; ב. ההגנה נראית הרבה פחות טוב העונה.
תפריט ניווט לסיכומי המשחקים:
משחקי יום ראשון, חלון מוקדם
ג'אגוארס - פטריוטס 16-32 🎯(משחק לונדון האחרון!)
משחקי יום ראשון, 23:00
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-510 אוהדים שכבר שם!
משחק TNF: סיינטס (2-5) - ברונקוס (4-3) 33-10 🎯
איש המשחק שלי: קודי ברטון, ליינבקר, ברונקוס
במה צדקתי? בפיק ובמפתחות לניצחון (ברונקוס > 140 יארדים על הקרקע, קמארה < 120 יארדים).
במה טעיתי? אין משהו ספציפי שטעיתי בו. אולי בכך שקצת התלהבתי מקלינט קוביאק אחרי שבועיים.
זה היה משחק TNF טיפוסי: הרבה פוטבול לא מאוד טוב... מלבד 3 איבודים, 12 דגלים, ושני קיוביז פותחים שמסרו לפחות מ-180 יארדים (כ"א) - שתי הקבוצות ביחד רשמו מאזן לא מרשים, בלשון המעטה, של 9 המרות מוצלחות בלבד מ-28 בדאון 3.
כל מה שעבד מצוין בסיינטס בשבועיים הראשונים, יצא לגמרי מפוקוס. ה-כוכב של הקבוצה באותו "רצף" אלווין קמארה, נגע בכדור 13 פעמים (7 על הקרקע + 6 תפיסות) וצבר 24 יארדים בלבד! קו ההתקפה של הסיינטס שהפתיע לטובה בתחילת העונה, איבד את המוג'ו עם הצטברות הפציעות לאורך הקו - וזה נגמר, הפעם, ב-6 סאקים על הקוורטרבק ספנסר ראטלר (שגם הפכו ל-2 פאמבלים שעברו לדנבר).
אני קרוב מאוד להספיד גם את העונה של הסיינטס, אבל זה עוד לא נעול לחלוטין. סיבה לאופטימיות? מישהו שהתחיל את העונה עם הייפ (3 סאקים בשבוע 1) וממשיך להרשים - הקורנר, אלונטה טיילור,
אפשר לראות כאן בריפליי איך הוא מצליח בחוכמה להשתחל בין השחקנים שסביבו (הרסיברים של הברונקוס נערכו ב-Bunch Formation בצד ימין, בדיוק כדי להקשות על הכיסוי), ולמנוע את התפיסה באנדזון:
בצד של דנבר: אני עדיין לא מתרשם במיוחד מבו ניקס, שהמהלך הכי זכיר שלו מהמשחק, הוא מסירה בין שני שחקנים פנויים לגמרי - בדיוק לנקודה שבה אף אחד מהם לא יהיה מסוגל לתפוס את הכדור:
ובגזרת המטרות: קורטלנד סאטון לא טורגט אפילו פעם אחת, ומי שהוביל את הקבוצה ביארדים היה עמיתו של ניקס לאורגון - טרוי פרנקלין (5 תפיסות ל-50).
אפשר היה לתת כאן את ה-MVP לג'וונטה וויליאמס (מעל 100 יארדים במצטבר ו-2 TDs), אבל מגיע ריספקט להגנת הברונקוס העונה, אז הענקתי אותו לליינבקר קודי ברטון עם 8 תאקלים, סאק-פאמבל ברבע ראשון, פאמבל נוסף שהוא השתלט עליו, ולקינוח - פיק סיקס ברבע הרביעי. גם הקורנר ג'יקוואן מקמילאן נתן משחק מרשים מאוד, עם הלחץ שהוביל לאותו פיק סיקס, ועוד סאק ו-2 TFLs.
חלון מוקדם יום ראשון
ג'אגס (2-5) - פטריוטס (1-6) 16-32 (משחק לונדון) 🎯
איש המשחק שלי: בריאן תומאס, רסיבר, ג'אגס
במה צדקתי? בפיק, ובמפתח לניצחון של הפטריוטס שלא הושג.
במה טעיתי? כשלא בחרתי בטנק ביגסבי ביותר פנטזי דראפטס.
המשחק האחרון בסדרה של לונדון (בקרוב - מינכן!) הפגיש בין שתי קבוצות שהיו רחוקות מלהרשים בששת השבועות הראשונים, ובסיומו, אפשר להכריז באופן רשמי - העונה של הפטריוטס גמורה, מעשית ובכנות גם תיאורטית. אני חושב שיש יותר סיכוי שהם יקבלו את הבחירה מספר 1 בדראפט הקרוב (אחלה הזדמנות לטרייד דאון, אם כן) מאשר שיגיעו ל-4 ניצחונות העונה, כפי שבוגאס חזו בפתיחת העונה.
הפטריוטס לא מסוגלים לשמור על הקוורטרבק שלהם (23 לחצים מתוך 37 ניסיונות מסירה = 62%), לא מסוגלים לייצר לחץ על הקיובי היריב (4 לחצים מתוך 20 ניסיונות) ולא מסוגלים לעצור את הריצה. רכיבים בסיסיים 1, 2 ו-3 בדרך לעונה כושלת נוספת. הקבוצה הזאת פשוט בנויה רע, כראיה - הם פתחו במשחק עם קומבינציה שביעית (מתוך 7 משחקים) על קו ההתקפה, וכבר הבנו שגם זה לא עבד.
הדבר היחיד שיש להם לקחת מהמשחק (ואולי גם היחיד שהם צריכים לחפש, באמת) הוא עוד יום סולידי למדי של דרייק מיי, בטח בהתחשב בנסיבות. לראשונה העונה, הם הצליחו להשיג דאון ראשון בדרייב הפתיחה, ולא רק זה - הוא גם הפך בסופו של דבר ל-TD, עם המרה יפה בדאון 3 ו-10 של מיי לג'רמייקל הייסטי (בג'אגס בעונה שעברה). ככלל, הפאטס היו 6 מ-12 בדאון 3, ו-13 מתוך 17 דאונים ראשונים היו במסירה. בכלל, מיי הצליח איכשהו להשאיר אותם במשחק ברבע הרביעי, בין היתר בזכות ההמרה המוצלחת הזאת לדאון 3 ארוך:
מיי גם דורג השבוע רביעי בליגה בפאסר רייטינג כשהוא תחת לחץ (111.1, רק מאחורי דארנולד, גוף והרטס).
ובשעה טוב - הג'אגס לא הפסידו! הם גם לא נלחצו מפיגור 0-10 מוקדם ברבע הראשון, והרסיברים של לורנס לא איכזבו אותו הפעם יותר מדי. מעל כולם בלט הרוקי בריאן תומאס, ששוב נראה טוב מאוד (ציון PFF הכי גבוה השבוע מכל הרסיברים בליגה, לפני MNF) - ובעיקר גרם לכריסטיאן גונזלס, שנראה לוקדאון כמעט מול כל מאצ'אפ שלו העונה, להיראות די לא טוב
אפילו כשהכיסוי של גונזו היה מושלם, תומאס הצליח להשלים את התפיסות שלו:
התלבטתי מאוד בינו לבין ביגסבי בהקשר של ה-MVP של המשחק, ויש מצב שביגסבי היה לא פחות חשוב להתקפה של הג'אגס - עם 118 יארדים (4.5 לניסיון) ו-2 טאצ'דאונים, והמספרים המתקדמים נראים לא פחות טוב - 4 ריצות של מעל 10 יארדים, 6 MTFs (כלומר - Missed Tackles Forced), והוא רץ ל-8 דאונים ראשונים מתוך ה-22 של הג'אגס במשחק הזה.
ככל, טרבור לורנס בהחלט שיפר את הפורמה בשלושת השבועות האחרונים - 74.2% אחוזי השלמה ל-798 יארדים, 5 טאצ'דאונים ו-2 INTs. אומנם היריבות לא חזקות במיוחד, אבל אי אפשר לקחת את זה ממנו.
ההגנה של הג'אגס נראתה טוב יותר, למרות פתיחה חלשה (מיי קינברט בהצלחה את ארבעת הדאון 3 הראשונים שלו במשחק), ובעיקר חוסר-משמעת של קו ההגנה, שסיבך את עצמו עם 3 דגלים לפני הסנאפ ברבע הראשון. החזרה של CB1 טייסון קמפבל בהחלט עזרה, אבל הצד הזה של הכדור בג'קסונוויל עדיין צריך הרבה מאוד עבודה. אני חוזה שהוא יפסיד להם העונה עוד כמה וכמה משחקים.
פלקונס (4-3) - סיהוקס (4-3) 34-14 🥶
איש המשחק שלי: דרק הול, ליינבקר, סיהוקס
במה צדקתי? האיזון המשופר בין התקפת הריצה למסירה עזר לסיהוקס לנצח כאן.
במה טעיתי? לפלקונס היו יותר מ-150 יארדים על הקרקע, ולביז'אן היו יותר מקנת ווקר - וזה לא הספיק בכלל.
אוקיי! זה מה שציפיתי לראות מהגנה של מייק מקדונלד! אולי זה במשחק הזה, אבל כנראה שהחזרה של כמה פצועים עשתה את העבודה. ביירון מרפי חזר לאמצע ההגנה ונראה טוב מאוד (מבחינתי, טופ 3 רוקי בצד ההגנתי העונה, כשהוא על המגרש).
דרק הול הוביל את הסיהוקס מבחינת ציון PFF בהגנה (87.7) וגם היו לו 4 לחצים - הוא הרוויח גם את הפרגון הזה על כמה משחקים טובים מאז תחילת העונה. מהלך הגנתי מצוין שלו (עם איסוף הפאמבל עד לאנדזון) של דבון ווית'רספון שחסם לו, וכמובן - בויה מאפה עם ה-FF:
משחק הריצה של הפלקונס עבד, ככל הנראה, בדיוק כפי שקיוו שיעבוד. אבל זה לא הספיק - כי כשאתה מפסיד 0-3 בקרב האיבודים, אתה כמעט תמיד תפסיד את המשחק, ובגדול (אלא אם אתה הגרין ביי פאקרס נגד הטקסנס, מסתבר).
ההגנה של הפלקונס נראתה לא טוב. הפאס ראש היה יחסית יעיל (18 לחצים ב-28 דרופבקים) אבל הקו לא הצליח לסיים מהלכים (סאק אחד בלבד) והכיסוי לא החזיק הפעם, במפתיע. איי.ג'יי טרל, ג'סטין סימונס וג'סי בייטס - שלושתם עם המשחקים הכי חלשים שלהם העונה.
כשג'ינו סמית זז ככה בפוקט, ומוסר ככה - לחץ לא שווה הרבה, והסיהוקס יכולים להגיע מאוד רחוק:
ואם ג'ינו לא מוסר, אז JSN יכול למסור למטקאף להשלמה של 35 יארדים:
אפרופו DK - הוא סבל מפציעת MCL במשחק, כרגע מוגדר week-to-week, ואפשר לשער שיהיה בחוץ לפחות 2-3 משחקים. אז אם יש לכם את סמית-נג'יבה או טיילר לוקט בפנטזי - תנו להם שדרוג.
בילס (5-2) - טיטאנס (1-5) 10-34 🎯
איש המשחק שלי: גרג רוסו, אדג', בילס
במה צדקתי? בפיק, ובהנחה שטנסי ייראו קצת פחות רע עם מייסון רודולף.
במה טעיתי? הבילס ניצחו למרות הפסד בקרב על השעון.
זה היה סיפור בשתי מחציות, מבחינת הבילס כקבוצה, ומבחינת ג'וש אלן בפרט...
מחצית ראשונה: אלן השלים 4 מתוך 11 מסירות ל-65 יארדים בלבד.
מחצית שנייה: אלן השלם 17 מתוך 22 מסירות ל-258 יארדים ו-2 TDs.
הטיטאנס היו דומיננטיים בחצי הראשון, ושני פאמבלים שאיבדו מנעו מהם לקבל כרית יותר נוחה לחצי השני ולהכתיב את הקצב - אבל, זה מה שקורה כשמדובר בקבוצה חלשה שלא מאומנת מספיק טוב (בעיקר, בעיקר בהתקפה).
קיון קולמן הוא אולי השם הכי בולט ב-Box Score של הבילס (4 תפיסות ב-125 יארדים), אבל כל העיניים היו על אמארי קופר (שלפי PFF היה שחקן ההתקפה הכי טוב בבאפלו במשחק). והנה ברייקדאון חביב מאוד של עמנואל אצ'ו ל-TD הבכורה של קופר - בגדול, הוא מסביר שלקופר לא היה מושג איזה ראוט הוא אמור לרוץ אחרי שג'וש אלן שינה את המהלך לפני הסנאפ (בקריאה Alert), והוא מביט לרוקי קיאון קולמן, ומבקש שיסמן לו לאיפה הוא אמור לרוץ:
ובהמשך ישיר לזה, כשעושים קצת זום-אאוט למהלך הזה, זוהי הסיבה שקופר (ולא אחר) תפס את ה-TD הזה:
בצד ההגנתי - אני חושב שזהו פרס MVP שני שאני מעניק העונה לגרג רוסו, בעונת קריירה בבילס - היו לו 11 לחצים במשחק הזה, סאק, 4 QB Hits, ו-4 סטופים במשחק הריצה. הוא אחד משחקני ההגנה הכי טובים בליגה העונה.
בראונס (1-6) - בנגלס (3-4) 21-14 🎯
איש המשחק שלי: טריי הנדריקסון, אדג', בנגלס
במה צדקתי? בפיק + המפתחות לניצחון.
במה טעיתי? הבנגלס לא היו צריכים משחק ריצה מתפקד כדי לנצח.
העונה של הבראונס הייתה גמורה לפני שהמשחק הזה התחיל, ועכשיו, באופן רשמי, גם העונה של דשון ווטסון גמורה, לאחר שבדיקת רנטגן אישררה בשני בבוקר שהוא קרע את גיד האכילס. אפשר לנהל דיון שלם על הבחירה של כמה אוהדי בראונס להריע בזמן שהוא פונה מהמגרש על אלונקה - אני לבטח לא הזלתי דמעה, אבל מיילס גארט בהחלט יצא להגנתו:
ומצידו השני של המטבע (על כל המשתמע מכך) - ניק צ'אב חזר לאקשן עם 11 נשיאות ל-22 יארדים. זה ממש לא זה עדיין, ולא ברור אם יהיה אי-פעם, אבל לפחות הוא רשם TD בקאמבק שלו, ונקווה כולם לראות אותו כמה שיותר בריא, וכמה שיותר על המגרש.
52 ניסיונות מסירה של הבראונס התחלקו יפה בין שלושה קיוביז: 17 לווטסון (השלים 15 ל-128 יארדים!), 24 לדוריאן תומפסון-רובינסון, שגם רץ ל-44 מתוך 77 היארדים של הבראונס על הקרקע, ו-11 לג'יימיס.
הבנגלס מתקשים מסורתית מול ההגנה של הבראונס, זה ידוע. אבל מבחינתי המסר של המשחק הזה הוא - בורו וזאק טיילור לא יכולים לסמוך בהתקפה על אף אחד ששמו אינו ג'מאר צ'ייס או טי היגינס. לבנגלס היו 14 נקודות בהתקפה (7 מ-TD להיגינס, ועוד 7 מ-TD לצ'ייס), 59 יארדים בלבד על הקרקע (2.4 לניסיון בלבד) ו-137 יארדים באוויר מתוך 181 (75.6%) הלכו לאותם שני רסיברים. זו בעיה שהבנגלס יהיו חייבים לפתור בהמשך העונה, ובכלל.
איש המשחק שלי הוא טריי הנדריקסון - עם משחק שני ברציפות עם 2 סאקים, ושלישי העונה בסך הכול. היו לו גם 9 לחצים על תמהיל שלושת הקיוביז של הבראונס במשחק הזה. למקרה שלא ידעתם עד כמה הוא טוב - הוא אחד מתוך שלושה שחקנים בלבד עם לפחות 60 סאקים מאז עונת 2020 (לצד אותו מיילס גארט, וטי.ג'יי וואט).
וגם - מילה טובה להגנת הריצה של הבנגלס, שמשחק שני ברציפות מחזיקה את היריבה על 3.8 יארדים לניסיון, או פחות, וגם לראשונה העונה - על פחות מ-100 יארדים על הקרקע במצטבר.
פאקרס (5-2) - טקסנס (5-2) 👍🏻🥈
איש המשחק שלי: קסבייר מקיני, סייפטי, פאקרס
במה צדקתי? בזהות המנצחת, ובכך שההגנה ניצחה לפאקרס את המשחק הזה יותר מאשר ההתקפה.
במה טעיתי? הפאקרס ניצחו למרות שמיקסון רשם מעל 80 יארדים והיה טוב מאוד. וגם - לאב איבד יותר מ-2 כדורים, וזה עדיין לא הספיק לטקסנס.
הפאקרס הפסידו 0-3 בקרב האיבודים, ועדיין ניצחו את המשחק הזה. זה נתון חריג מאוד, ומספיק לראות רק השבוע מה בד"כ קורה לקבוצות עם נתון כזה במשחק (אטלנטה נגד סיאטל כדוגמא מובהקת). הסיבה? ההגנה.
לפי PFF הגנת הפאקרס רשמה 12 לחצים על סטראווד מתוך 21 דרופבקים (הנתון הכי טוב העונה, להגנה שלא ממש הצטיינה בקטגוריה עד כה). רשאן גרי הוביל את ההגנה מבחינת הנתון הזה עם שישה, ואריק ווילסון הוסיף 2 סאקים כבליצר (הפאקרס שלחו בליצים ב-17% בלבד מהדרופבקים). וככה זה נראה בהשוואה לשבועות קודמים:
שימו לב למקבץ הזה של ביצועי קו ההתקפה, שיכולים להסביר את התופעה:
נתתי לקסבייר מקיני תואר MVP כאן, כי הוא הרוויח אותו במהלך העונה, והוא היה חלק מהגנת מסירה שהחזיקה את סטראווד על 10 מ-21 ל-86 יארדים בלבד. מקיני עצמו לא טורגט אפילו פעם אחת במשחק כשומר הכי קרוב למטרה, והוסיף סאק ו-2 עצירות במשחק הריצה.
ג'ורדן לאב ממשיך להיות מאני-דיפרסיבי ביכולת שלו, וכך גם המטרות סביבו (הפעם זה היה היום של רומאו דובס לזרוח - עם 8 תפיסות ל-94 יארדים). גם הפעם, לאב פיזר את הכדור ל-10 מטרות שונות (8 מהקבוצה שלו, 2 מיוסטון), ורשם עוד היילייט טופ-3 מהשבוע הזה - במסירה ל-TD של הטייט אנד טאקר קרופט:
ושימו לב לזווית ההפוכה 🤯🤯🤯:
לאב חייב לנקות את האיבודים שלו - שניהם נמסרו לשחקן שהיה תחת שמירה כפולה, עם כדורים שפשוט היה עדיף שלא לזרוק לכיוון הזה.
כמה מילים על הטקסנס: די מטריד שהפסידו משחק כזה למרות הניצחון המוחץ בחזית האיבודים. קו ההתקפה נראה רע, סטראווד נראה הכי רע שנראה בקריירה שלו, אולי, ולמעט ג'ו מיקסון - הם לא הצליחו להזיז את הכדור. האם זוהי רק היעדרותו של ניקו קולינס? אולי, אבל אני עדיין חושב שמיקסון הוא החתיכה המשלימה החשובה בהתקפה הזאת.
קולטס (4-3) - דולפינס (2-4) 10-16 👍🏻
איש המשחק שלי: קוונטון נלסון, גארד, קולטס
במה צדקתי? הקולטס ניצחו.
במה טעיתי? זה היה למרות ריצ'ארדסון וחוסר הדיוק שלו, ולא בזכות.
הקולטס עושים העונה ניסוי ספורטיבי מאוד מעניין - כמה רחוק קבוצה יכולה ללכת ב-NFL, עם קוורטרבק שלא מסוגל לדייק במסירות של פחות מ-40 יארד? כשג'ונתן טיילור בחוץ - גם משחק הריצה לא ממש קיים (129 יארדים ב-4.2 לניסיון, אבל של ריצ'ארדסון), אבל מה זה משנה בשבוע כזה, שהקיובי המחליף נפצע בכתף, ואתה צריך לשחק מול קבוצה כבויה, עם QB3?
אז למקרה שלא התעדכנתם - במיאמי מתכננים להחזיר את טואה לאקשן בשבוע הבא נגד אריזונה, ונראה כמה עוד נשאר להם בטנק, וכמה הוא יצליח לשמור על הגוף והראש שלו, לאור הנסיבות. לא ארחיב עוד על מיאמי כאן, ברשותכם. בלי טואה - הם לא קבוצה שיש מה להרחיב עליה.
לא ראיתי המון מהמשחק הרע הזה, אבל ממה שראיתי - קשה לשמור על אופטימיות לגבי אנתוני ריצ'ארדסון. לפי Fantasy Data Points, הוא מדורג אחרון בליגה במסירות לטווחים של 1-9 יארדים (מבין 37 קיוביז שנמדדו), 32 במסירות ל10-19 יארדים, 32 במסירות של 20-39 יארדים, ו... הכי טוב בליגה במסירות של מעל 40.
זה לא משהו שאפשר לנצח איתו בעקביות, ואפשר היה לראות שגם ברבע הרביעי, קרוב לאנדזון - שיין סטייכן לא סומך עליו למסור, ומראש מתכנן עבורו מהלכי ריצה.
ויקינגס (5-1) - ליונס (5-1) 31-29 🥶🥇
איש המשחק שלי: ג'ארד גוף, קוורטרבק, ליונס
במה צדקתי? התצוגה של גוף מול הבליץ ניצחה לליונס את המשחק, בין היתר.
במה טעיתי? אארון ג'ונס שיחק, ללאפורטה לא היה צורך במשחק גדול, ודטרויט - עדיין ניצחו.
זה היה הפסד "מעודד", עם כמה שאפשר להתעודד מהפסד, מבחינת הויקינגס. הם נראו טוב גם מול היריבה המרה בתוך הבית, וגם מול פיגור דו-ספרתי בשלב מאוחר של המשחק, שהוכרע בסופו של דבר על שער שדה של ג'יי בייטס (זוכרים אותו מרצף הציוצים שלי על ה-UFL?).
לסאם דארנולד היה פאסר רייטינג מושלם כשהוא היה תחת לחץ במשחק הזה, והוא למעשה היה הקיובי היחיד במשחקי יום ראשון עם רייטינג יותר גבוה משל יריבו במשחק הזה - ג'ארד גוף (142.3). הוא השלים 22 מתוך 27 מסירות במשחק, עם TD ו-INT אחד מתוך 5 המסירות שכשל להשלים במשחק.
בבוקר יום שני, בווגאס מציעים יחס של 1 ל-7 על ג'ארד גוף ל-MVP, ויש מצב שזה אחד ההימורים הכי טובים היום בשוק. בארבעת המשחקים האחרונים שלו (בכולם הליונס ניצחו), גוף השלים 83.5% מהמסירות עם 10 טאצ'דאונים (אחד בתפיסה!), ופאסר רייטינג מעל 140 בשלושה משחקים ברצף (רק שלושה קיוביז בהיסטוריה עשו זאת בעבר לפניו).
את הרצף המדהים הזה גוף המשיך, למרות שפלורס לא נרתע מהביצועים המרשימים של גוף נגד הבליץ העונה (אותם פירטתי בפריוויו למשחק), ושלח בליצים ב-58% מהדרופבקים. המספרים של גוף: 14 מסירות מדויקות מתוך 16 ל-149 יארד (9.3 YPA) ו-TD. אגב, גם בדרופבקים בלי בליץ גוף השלים 8 מ-9 ל-131 ו-TD, למרות שקו ההגנה של הויקינגס הצליח לייצר עליו לחץ ב-41% מניסיונות המסירה (נתון גבוה).
וזה לא רק הוא - לליונס יש יותר TDs בארבעת המשחקים האלה (18) מאי-השלמות של הקוורטרבק שלהם (15) - זה נתון שאני בספק אם קבוצה כלשהי רשמה אי פעם בתולדות הליגה. בזמן שלדיוויד מונטגומרי היה משחק פחות טוב (כולל פאמבל שעשוי היה להיות קטלני) שניים מאותם סקורים רשם ג'אמיר "סוניק" גיבס, ואחד מהם זכה ל-EDIT המושלם הזה:
בהגנה, כתבתי בעבר ואכתוב שוב - בריאן ברנץ' הוא שחקן אול-פרו. כשהאצ'ינסון בריא, הוא יותר קרוב אליו מאשר לשחקן הבא בליונס מבחינת כישרון הגנתי. נשים רגע בצד ציון 92.7 מ-PFF (הכי גבוה במשחק) ו-INT נוסף (שלישי העונה)... שימו לב ל-32 בלבן כאן למטה, במהלך המרה ל-2 נקודות (נזכיר, הליונס ניצחו כאן ב-2): הוא זז מצד לצד של ה-Formation בעקבות ג'ורדן אדיסון. ברגע שאדיסון מתמקם בחוץ של השלישיית רסיברים שנוצרה כאן, בראנץ' (הסלוט קורנר), עובר לג'יילן ניילור, הסלוט רסיבר, אבל ברגע שזה חותך החוצה אחרי הסנאפ ומחליף שוב מיקום עם אדיסון - בראנץ' קורא את המהלך בשבריר שנייה ומגיב כדי לחתוך את המסירה. פשוט מדהים:
ואיך נראה הפאס-ראש ביום שאחרי איידן? 9 לחצים בלבד על הקיובי מתוך 27 דרופבקים (אגב, נתון מפתיע - 4 מהם מול גארט ברדברי מהויקינגס, שלרוב הוא די סולידי, 3 של אלים מקניל). אבל הפעם זה לא היה קטלני, וממילא - דארנולד התמודד די טוב עם הלחץ.
אחרי המשחק הליונס קיבלו חדשות לא ממש טובות - ג'יימסון וויליאמס הולך לעוד השעייה, הפעם על שימוש בחומרים אסורים (פעם קודמת זה היה על הימורים) - שצפויה להשאיר אותו בחוץ ל-2 משחקים.
לסיכום: הויקינגס לג'יט, הליונס עדיין לג'יט - לא אופצע לראות את שתיהן משחקות עמוק לתוך ינואר.
ג'איינטס (2-5) - איגלס (4-2) 28-3 👍🏻📺
איש המשחק שלי: סקוואן בארקלי, ראנינג בק, איגלס
במה צדקתי? בפיק שלי.
במה טעיתי? חשבתי שזה יהיה קרוב. האיגלס ניצחו למרות הלחץ הגבוה על הרטס (שהתמודד איתו מצוין).
אם למישהו לרגע היה ספק שהחסרונות של אנדרו תומאס או ג'ורדן מאילאטה על הקווים לא תהיה משמעות - 5 סאקים ברבע הראשון של המשחק הזה (הכי הרבה למשחק העונה) הראו בדיוק כיצד מתאמי ההגנה תכננו לנצח את הפערים האלה. בריאן ברנס עשה למחליף של מאילאטה, פרד ג'ונסון, הרבה צרות בפתיחה. אבל לזכותו של ג'ונסון ייאמר שהוא הצליח להתעשת יחסית מהר. אי אפשר לומר זאת על הקו של הג'איינטס, שאיפשר 18 לחצים על ב-29 דרופבקים, כאשר ה"מוביל" בקטגוריה היה דווקא ה-RT הפותח, ג'רמיין אולימנור, עם 4.
דקסטר לורנס הוסיף 2 סאקים למאזן שלו (מוביל את הליגה עם 9 העונה), וגם הדי-ליין של האיגלס אכל: ההגנה של החזיקה את הג'איינטס על 2.2 יארדים בלבד למהלך, עם 3 מ-14 בדאון 3, ובעיקר - 8 סאקים (בעונה שבה בחמשת המשחקים הראשונים היא רשמה בסך הכול 11).
ועכשיו, הגענו לפינתנו השבועית "לאיגלס יש את ההתקפה הכי גרועה בליגה ברבע הראשון" - והפעם, בצורה של גרף של EPA בשני הדרייבים הראשונים, לעומת יתר המשחק:
טוב, כתבנו מספיק בלי להזכיר את סקוואן - איש השעה, ואיש המשחק הזה. הוא הגיע עם רצח בעיניים, ודרס כל מי שעמד בדרכו. הוא גם רשם לא פחות מ-3 ריצות של מעל 35 יארדים, ל-176 בסך הכול, עם TD:
קאם ג'ורגנס, המחליף של ג'ייסון קלסי, אומנם רחוק מאוד מלהיות אותו שחקן - אבל הנה הוא כאן ב-Pull שמזכיר את ההול-אוף-פיימר לעתיד, באחת מתוך אותן שלוש ריצות ארוכות:
האיגלס מובילים את הליגה העונה עם 10 מהלכים של 40 יארדים או יותר (מאחוריהם הקולטס, הניינרס והליונס עם 7).
נעבור להגנה, שם אני "נאלץ" גם השבוע לציין לטובה את קוויניון מיטשל הרוקי, שממשיך להיות פשוט Lockdown קורנר, בדיוק כמו שבפילי קיוו. לצד ג'ארד וורס של הראמס, אני חושב שמיטשל הוא שחקן ההגנה הכי טוב של סיבוב 1 בדראפט הזה (ציון לטובה גם לביירון מרפי מהסיהוקס). הוא די שיתק את מאליק נייברס במשחק הזה, בעימותים הישירים:
וככה המספרים שלו נראו מול כלל הרסיברים של הג'איינטס:
על ההתקפה של הג'איינטס אין מה לכתוב ממש, כי היא פשוט לא ממש הייתה קיימת. אבל ככה נייברס נשמע אחרי המשחק, כשהוא די זורק את ההאשמה על התפוקה הנמוכה שלו על הקיובי (לא סימן טוב, גם אם נכון חלקית):
ובכל זאת, סיבה לחייך ב-NYG: הרוקי שלה, דרו פיליפס עם הציון הכי טוב הקבוצה בכיסוי (75.4), ועוד 2 TFLs. התרשמתי ממנו מאוד עוד לפני המשחק הזה, ועכשיו אפילו עוד יותר. הוא היה חלק גדול מכך שלדוונטה סמית הייתה במשחק רק תפיסה אחת למינוס 2 יארדים.
חלון מאוחר יום ראשון (חלון 23:00):
ראמס (2-4) - ריידרס (2-5) 15-20 👍🏻
איש המשחק שלי: קובי דוראנט, קורנר, ראמס
במה צדקתי? בזהות המנצחת.
במה טעיתי? באוורס נתן את המספרים הרגילים שלו, והראמס ניצחו בכל זאת.
במצב של פיגור 12-20, 2:50 לסיום, על קו ה-9 של הראמס - אנטוניו פירס בחר לבעוט פילד גול כדי לצמצם את ההפרש ל-5, ולהפיל אותי בפיק הזה... אז נכון, הם התייצבו כדי ללכת על זה בדאון 4 מה-4, לפני דגל מטופש שעלה להם ב-5 יארדים, אבל באמת, אנטוניו? במשחק כזה, שבו הקבוצה שלך לא מסוגלת להזיז את הכדור, אתה מאמין שתוכל לחבר עוד דרייב אחד שיחצה את כל המגרש? ניהול משחק מזעזע, בעיניי. מהלך אחד טוב לטאצ'דאון כאן יכול היה להשוות את המשחק, עם המרה ל-2, או לצמצם לפיגור של פחות מפילד גול.
אין לי המון מה לכתוב על המשחק, למרות שצפיתי בהרבה ממנו. הריידרס קבוצה די גמורה וכבויה, והראמס ניצחו (עדיין בלי קאפ) יותר בקלות ממה שהתוצאה הסופית אולי מרמזת. כבוד לקיירן וויליאמס, שמתחזק את הרצף הפעיל הארוך ביותר של TD על הקרקע במשחקים רצופים (אגב, טעיתי לגביו בפנטזי):
סטאפורד מסר ל-154 יארדים בלבד, אבל הוא לא באמת היה צריך הרבה יותר מול איידן אוקונל (שנפצע ועזב את המשחק מוקדם) וגרדנר מינשו שנכנס ונראה נורא.
איש המשחק שלי (וגם של PFF, נתנו לו ציון של 94.6 - הכי גבוה על המגרש בפער) הוא הקורנר קובי דוראנט, שעשה פשוט הכול על המגרש:
חוץ מה-INT הזה, היו לו גם סאק, TFL ו-2 PBUs. הוא איפשר תפיסה אחת ל-3 יארדים מ-3 טארגטים - שורה סטטיסטית מרשימה מאוד לכל הדעות.
קומנדרס (5-2) - פנתרס (1-6) 🎯
איש המשחק שלי: דנטה פאוולר, אדג', קומנדרס
במה צדקתי? די בכל מה שכתבתי.
במה טעיתי? לא הייתה טעות מיוחדת שזיהיתי בפריוויו.
עם כל הכבוד לתוצאה הסופית, הדבר הכי חשוב שנצא ממנו מהמשחק הזה הוא גזר דינה של הפציעה של ג'יידן דניאלס, פציעת בטן שסבל ממנה ברבע הראשון - הוא מוגדר לאחר סדרת בדיקות כ week-to-week, ונקווה שאיכשהו לא יתפספס לנו בגלל זה המפגש המרתק שלו עם קיילב וויליאמס בשבוע 8, דווקא אחרי שעשו לו פלקס לחלון אחה"צ.
בריאן רובינסון חזר מפציעה, ושוב היה טוב מאוד בוושינגטון (71 יארדים ב-5.9 לניסיון), וכשהקבוצה שלך מתמודדת משחק כמעט שלם מול מרכוס מאריוטה וחוטפת 40 בראש (אני מדבר עליכם, קרוליינה) - אתם יודעים שמשהו ממש השתבש.
אין עוד הרבה מה לכתוב על המשחק הזה, שלא לימד אותי שום דבר מיוחד או חדש על שתי הקבוצות. ובכל זאת - מילה טובה לדונטה פאוולר, שדן קווין הביא איתו מדאלאס (וכנראה הוא ידע למה) - וא לא רק רשם את הפיק סיקס שנתן את הטון בפתיחת המשחק, הוא גם הוסיף סאק-פאמבל ו-TFL, ולפי PFF, הוא היה השחקן הכי טוב של הקומנדרס משני צידי הכדור (ציון גבוה מאוד של 96.6).
החתמה נוספת מהאוף-סיזן, פרנקי לובו, במפגש עם האקסית - הוסיף סאק ו-2 TFLs משלו, בעוד משחק סולידי פלוס.
ניינרס (3-4) - צ'יפס (6-0) 🎯🥉
איש המשחק שלי: ג'ורג' קרלאפטיס, אדג', צ'יפס
במה צדקתי? בפיק שלי ובמפתח לניצחון של הניינרס (שאכן לא הושג).
במה טעיתי? גם הפעם - הצ'יפס לא היו צריכים הרבה ממהומס או מקסבייר וורת'י כדי לנצח.
בשנתיים האחרונות הבנו שמהומס לא צריך למסור עמוק כדי לנצח. אבל האם יש מצב שהוא כבר לא צריך למסור... כמעט בכלל? במשחק שבו דייק ב-16 מסירות בלבד מ-27 ל-154 יארדים, ללא TD, עם 2 איבודים, ופאסר רייטינג הכי נמוך בקריירה (44.4) - הצ'יפס היו מאוד יעילים בדאון 3 (8 מתוך 14), ושמו 28 נקודות על הלוח. וגם אם נסתכל בתמונה הגדולה, עד כה העונה, ההתקפה של הצ'יפס היא שביעית בליגה באחוז הדרייבים שהם שמו בו נקודות, ומקום שני במהלכים שלא נרשמים בהם יארדים (או שהופכים למהלך שלילי). אלה סימנים לאימון ברמה מאוד גבוהה, שממשיך להוציא את המקסימום, בעיקר בדאונים קריטיים, מהכלים המוגבלים שיש (ושלום לקארים האנט, עם עוד 2 טאצ'דאונים במשחק הזה).
אני תוהה האם ועד מתי מהומס ימשיך לפספס כאלו מסירות לעומק, לוורת'י ואחרים:
אבל מה כל זה משנה כשיש לך הגנה כמו של הצ'יפס? הפאס ראש הגיע לפרדי עם 14 לחצים מ-31 דרופבקים (5 של ג'ורג' קרלאפטיס, איש המשחק שלי). קרלאפטיס חי בבקפילד של הניינרס במשחק הזה (יש לנו כאן גם בעיית RT קשה, למקרה שמישהו פספס) וחוץ מסאק ו-TFL, הוא גם סיפק את הלחץ באינטרספשן הקריטי הזה של פרדי (פילד גול כאן היה מצמק לפיגור של פוזשן אחד):
בכלל, לפרדי היו במשחק 3 אינטרספשנים (אחד ברדזון, אחד על סף הרדזון).
ג'יילן ווטסון, הקורנר הצעיר והמצוין של הצ'יפס, נפצע וצפוי לפספס כמה משחקים, אבל האיש הכי חשוב בסקנדרי הזה היא ועודנו טרנט מקדאפי - כאן עם מהלך אדיר שמונע דאון 1 בתוך העשר, עם PBU מהידיים של כריס קונלי (אגב, במהלך העוקב, פרדי מסר את אחד מתוך שלושת האינטרספשנים שלו):
ומה יש לומר על הניינרס? איוק גמר את העונה עם ACL, דיבו ניסה לשחק עם דלקת ריאות שהסתבכה... ראינו משחק טוב של קיטל וכמה ניצוצות מהרוקיז, פירסול וקאווינג, אבל כאמור - זה לא היה נראה כמו העונה שלהם עוד באוף-סיזן, ועכשיו עוד פחות. סיבה קטנה לאופטימיות: ההגנה של הניינרס מתחברת, והיא 5 לאורך שלושת המשחקים האחרונים לפי DVOA.
ועוד קטנה כללית - בציוץ למטה ארי מאירוב חושב שהפייק יציאה מהסיידליין של מהומס, במהלך קריטי בסוף רבע שלישי, זה "Awesome" - ובכן, אני חושב שזה טריק קצת מלוכלך, ולא ספורטיבי, בדיוק כמו הפייק-סלייד. כשקוורטרבק מראה כוונה לצאת, הוא יודע (פשוט כי השופטים אוכפים את החוק בהתאם) שלרוב, שחקן ההגנה יאפשר לו לצאת, כי תאקל חזק שיוודא יציאה יוביל לדגל של 15 יארד. מהומס השתמש בזה לטובתו, כדי להרוויח כאן עוד כמעט 30 יארדים - ולדעתי זה פסול, ומהלך שצריך לזכור בפעם הפעם שריצה כזאת לסיידליין תוביל לתאקל חזק ודגל צהוב שייזרק בעקבותיו:
משחק SNF: סטילרס (5-2) - ג'טס (2-5) 15-37 🎯
איש המשחק שלי: ג'ורג' פיקנס, רסיבר, סטילרס
במה צדקתי? המשחק הזה הוכרע על הקווים, במידה רבה.
במה טעיתי? הסקור היה גבוה בהרבה מהמצופה (בעיקר בזכות הסטילרס).
הג'טס הגיעו למשחק הזה כפייבוריטים, עם הבאזז של דוואנטה אדאמס, מול קבוצה של הסטילרס שעברה טלטלה מסוימת עם הספסול של פילדס לטובת ווילסון, וקו התקפה מאוד פצוע - ועדיין קיבלו כאן בראש..
זה לא סימן טוב שהמהלך הכי זכיר של דוואנטה אדאמס במשחק, הוא למנוע פיק סיקס מביני בישופ (אחד מתוך 2 INTs שלו, במשחק טוב מאוד) של הסטילרס:
הסטילרס שמו כאן 409 יארדים וניצחו על הקרקע 149-54. זוהי, כנראה, ההופעה ההתקפית הכי טובה שלהם העונה (על הנייר!), מול הגנה די טובה, ואינדיקציה ראשונית לכך שהחיים עם ראסל ווילסון לא חייבים להיות כל-כך נוראיים. מי שאולי הכי מרוצה מהשינוי הוא ג'ורג' פיקנס, שסוף סוף שורה סטטיסטית כמו שציפיתי ממנו העונה - 5 תפיסות ל-11 יארדים ו-TD.
נאג'י האריס הוסיף משחק שני ברציפות עם מעל 100 יארדים ו-TD משלו.
לא הכול היה מושלם, היו גם רגעים מביכים מראס (כמו זה שמשתף כאן מתחת), אבל איכשהו זה עבד להם. הפעם:
אז האם הסטילרס באמת יכולים ללכת השנה רחוק? והאם העונה של הג'טס אכן גמורה מעשית? בעיניי, התשובות לשתי השאלות כרגע הן כן, אם אני חייב לענות, אבל אולי אופתע בשבועות הקרובים ואשנה את דעתי.
משחק MNF 1: באקנירס (4-3) - רייבנס (5-2) 41-31 🎯
איש המשחק שלי: למאר ג'קסון, קוורטרבק, רייבנס
במה צדקתי? הרייבנס אכן ניצחו וכיסו.
במה טעיתי? הבאקס ניצחו בגדול ב-TOP (עם יותר מ-35 דקות עם הכדור) וזה עדיין לא הספיק.
אם למאר ג'קסון יזכה העונה בתואר ה-MVP השלישי שלו, זה יהיה ה-משחק שעל גביו הקמפיין הזה יבנה. סט הכישורים המלא של למאר היה בתצוגה במשחק הזה, לא רק עם 5 טאצ'דאונים, אלא עם סקראמבלים מרשימים כמו זה, בו חמק מהראש של הרוקי אדג', כריס בראסוול, כיוון את הרסיבר עם היד, ומסר בדיוק מושלם תוך כדי ריצה:
ואם זה לא הספיק לכם - הוא גם שימש כחוסם המוביל בריצה הזאת של דרק הנרי (עם עוד משחק אדיר, של 15 ריצות ל-169 יארדים!):
ראשוד בייטמן הוביל את חוליית הרסיברים של הרייבנס, עם 4 תפיסות ל-121 ו-TD, ומארק אנדרוז המשיך במגמת השיפור שלו, עם 2 סקורים אישיים - ושימו לב איך הוא שבר כאן את הברכיים של הסייפטי ג'ורדן וויטהד במהלך הזה:
ההתקפה של הרייבנס נראית מאוזנת להפליא ופשוט בלתי ניתנת לעצירה, עם 36.75 נקודות למשחק בארבעת השבועות האחרונים.
התקפת הריצה של הבאקס הצליחה להזיז את הכדור טוב מכפי שצפיתי (כמעט הגיעו למפתח שסימנתי מראש, של 130 יארדים), והבאקס ניצחו את הרייבנס במלחמת היארדים, עם 481 בסך הכול. אבל זה היה עוד אחד מאותם משחקים של בייקר, שאומנם מסר ל-370 ו-3 טאצ'דאונים, אבל גם שלח 2 כדורים ליריבה.
הבאקס יוכלו לחיות עם הפסד כזה, אבל לא ברור כמה תהיה משמעותית הפציעה של ה-MVP של הבאקס העונה, כריס גודווין, שגמר את העונה ככה"נ עם פציעת קרסול - מבאס במיוחד לאור היכולת האדירה שלו, והעובדה שזוהי עונת חוזה של הרסיבר. אגב, הפציעה הגיעה 43 שניות לתום המשחק, בפיגור של 10 נקודות - אני מבין את הרצון לנסות לייצר נס, אבל בדיעבד - האם הסיכון היה שווה את זה? כנראה שלא.
משחק MNF 2: קרדינלס (3-4) - צ'ארג'רס (3-3) 15-17 🥶
איש המשחק שלי: ג'יימס קונור, ראנינג בק, קרדינלס
במה צדקתי? מקברייד ובעיקר קונור ניצחו את המשחק הזה לאריזונה בהתקפה.
במה טעיתי? בפיק, וגם במה שחשבתי בכללי על שתי הקבוצות האלו.
מפגש בין שתי קבוצות שגם אחרי 7 שבועות - אין לי שמץ של מושג מיהן, מה הן באמת שוות, מהי התקרה ומהי הרצפה של כל אחת מהן. בדיוק כשחשבנו שאריזונה מחוץ לתמונה העונה, היא מנצחת את הצ'ארג'רס, שבוע אחרי תצוגת תכלית סופר מרשימה מול דנבר, מבלי שקיילר מורי יצטרך למסור ליותר מ-154 יארדים (ו-3 תפיסות בלבד ל-21 יארדים למארווין האריסון, שהיה דומיננטי בניצחונות הקודמים העונה). הם גם השיגו 69 יארדים פחות בהתקפה, והחזיקו בכדור כמעט 10 דקות פחות - ועדיין, זה איכשהו הספיק.
בדיוק כשחשבנו שהצ'ארג'רס הם קבוצה עם DNA של ריצה, ולא הרבה מעבר, הם רצו כאן ל-59 יארדים בלבד (2.7 לניסיון) ודווקא הרברט מסר ל-349, אבל הצליח לשים על הלוח רק 15 נקודות, מול הגנה שספגה 34 או יותר בחצי ממהמשחקים שלה העונה, עד למפגש הזה.
הסבר אחד לתופעה הוא, כנראה, תופעת הטבע שהיא ג'יילן רייגור (מבחינתי - זהו נייתן פיטרמן של הרסיברים), בחירת סיבוב 1 ב-2019, שהגיע העונה לצ'ארג'רס, ואחרי ששבר לבבות בפילי (שבחרה בו בדראפט מקום אחד לפני ג'סטין ג'פרסון - מהלך שייזכר לדיראון עולם), במינסוטה ובניו-אינגלנד, הגיע תורו של ג'סטין הרברט, שבמקום לקבל דאון ראשון סמוך לאנדזון - קיבל טאצ'בק אחרי פאמבל מטופש:
ההגנה של הצ'ארג'רס לא הצליחה לעצור את ג'יימס קונור, עם מעל 100 יארדים ו-TD ב-5.3 יארדים לריצה (וזה עוד לפני שהזכרנו את הסקראמבלים של קיילר). לאריזונה היו במשחק 10 דאונים ראשונים על הקרקע (בדיוק כמו שהיו להם במסירה). לקונור היו 5 ריצות של 10 יארדים או יותר (מקום 2 לרץ במשחק ליגה העונה) והוא שבר 8 תיקולים, מה שמעלה את מאזנו העונה ל-48 (מקום שני בליגה מאחורי ג'ורדן מייסון - עם 53 כאלה).
אמשיך לנסות להבין מה הקבוצות האלו שוות (וכנראה לטעות בכל מקרה בהימורים עליהן) גם בהמשך העונה.
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-510 אוהדים שכבר שם!
תודה רבה. מתחשק לי להיות חוצפן ולהמר שהרייבנס יגיעו לסופרבול.