שני סיפורים מובילים את השיח בימים שאחרי שבוע 14, שניהם (לא מפתיע) חגים סביב קוורטרבקים:
הראשון הוא ג'וש אלן, לו רבים כבר מעניקים את תואר ה-MVP (בעיניי, בצדק) לאחר עוד שורה סטטיסטית היסטורית, ו... הפסד ל-LA ראמס. מה עוד ג'וש אלן יכול היה לעשות כדי לנצח את המשחק הזה ולהותיר לקבוצה שלו סיכוי ריאלי לסיד הראשון ב-AFC? לא הרבה, אם בכלל.
השני הוא ג'יילן הרטס, אותו רבים משמיצים על השורה הסטטיסטית הרחוקה מהיסטורית שלו, בעוד ניצחון של האיגלס (תשיעי ברציפות) נגד הפנתרס. עיקר השיח הוא על הריגרסיה ביכולת של הרטס, העובדה שהוא (ומשחק המסירה) מנגנים כינור שני למועמד MVP אחר, סקוואן ברקלי, ושהרטס יהיה זה ש(אולי) יעמוד בין האיגלס לבין סופרבול שני.
אני מאמין, ומקווה, שכשנגיע לפלייאוף, בחודש הבא, הנרטיבים האלה יפסיקו ללוות אותנו - כי ברור שמאחורי כל נתון יש נסיבות שנכון שיילקחו בחשבון, ובסופו של דבר, כמו שהצ'יפס מראים לנו כל עונה וכל שבוע - מה שבאמת חשוב הוא מי מנצחת את המשחק, ולא השורה הסטטיסטית הנוצצת יותר. אנשים ייזכרו בכך כשקבוצות יתחילו ללכת הביתה, למרות כמה היילייטים ומספרים יפים.
ובכל זאת, אולי תופתעו לגלות, אבל אלה המספרים של הרטס ואלן ב-2024:
להרטס יש יותר יארדים בממוצע לניסיון מסירה, אחוזי השלמה גבוהים יותר, וגם פאסר רייטינג גבוה יותר.
למען הסר ספק - ג'וש אלן הוא השחקן הטוב יותר, בפער, יש לו הרבה פחות כישרון סביבו (בפער) ואני גם חושב שהרטס אכן בעונה פחות טובה מהשנתיים הקודמות שלו. המשחק נגד הפנתרס היה הכי חלש שלו כל העונה. הוא לא משחק העונה ברמה של טופ-10, בטח שלא בעקביות.
אבל האם זה ישנה למישהו בפילדלפיה באמת אם הרטס "ייסחב" (או יידחף, מישבנו) לסופרבול? או אם הבילס יסיימו עוד עונה עם סיד גבוה ומפח נפגש שלא יביא אותם לניו-אורלינס בפברואר? אני מאוד בספק.
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-530 אוהדים שכבר שם!
מקרא לסימוני המשחקים:
משחקים שצפיתי בהם במלואם יסומנו בעזרת 📺
שלושת המשחקים הטובים ביותר של השבוע ידורגו באמצעות שלושה אימוג'ים של מדליות 🥇🥈🥉
פיקים שדייקתי בהם (outright + spread) יסומנו ב- 🎯
פיקים שדייקתי בהם חלקית (רק Outright או Spread) 👍🏻
פיקים שטעיתי גם וגם 🥶
שבוע 14 בקליפת אגוז 🥥:
השחקן המצטיין בהתקפה: פוקה נאקואה, רסיבר, ראמס ; השחקן המצטיין בהגנה: ג'וש היינס-אלן, אדג', ג'אגוארס
הפתעת השבוע: לוס אנג'לס ראמס
אכזבת השבוע: אטלנטה פלקונס
הופעת הפנטזי של השבוע: ג'וש אלן, קוורטרבק, בילס
טופ 3 משחקים: 1. ראמס - בילס , 2. ליונס - פאקרס, 3. דולפינס - ג'טס
מאזן עדכני: מאזן הימורים כללי (Outright): 120-55 {השבוע: 9-3}
מאזן הימורים כללי (נגד ה-Spread): 86-3-87 {השבוע: 6-2-5}
6 תובנות כלליות לגבי שבוע 14:
יש לנו כבר 4 קבוצות שהבטיחו רשמית מקום בפוסט-סיזן (צ'יפס, בילס, ליונס ואיגלס), אבל מיהן הקבוצות שכרגע נמצאות מחוץ לבועה ויש להן את הסיכוי הכי טוב להפתיע ולהתברג? אני נשאר עם הראמס ב-NFC (כפי שסימנתי לפני כחודש) וב-AFC, אם אני חייב, אלה הקולטס - אם יצליחו לנצח בדנבר בשבוע 15, הם ישאירו לעצמם פער קטן לסגור, עם ישורת מסיימת קלילה יחסית - טנסי בבית, בג'איינטס, ג'אגס בבית.
קבוצות שיכולות ליפול מחוץ לפלייאוף או לרדת משמעותית בסידינג? ב-AFC, אלה הסטילרס, עם לו"ז סיום מהגיהנום (איגלס, רייבנס, צ'יפס ובנגלס). ב-NFC, אני חושב שמלבד הליונס והאיגלס כולן בסכנה ממשית (בדגש על הבאקס והסיהוקס, שרחוקות מלנעול את הבתים שלהן).
מבין חמשת המובילים של הליגה ביארדים בתפיסה - ג'סטין ג'פרסון הוא היחיד שמשחק בקבוצה שנמצאת בכלל באיזור הפלייאוף. היתר: ג'מאר צ'ייס (מקום 1 - 1,319), סי.די לאמב (מקום 3 - 973), ג'רי ג'ודי (מקום 4 - 944) וברוק באוורס (מקום 5 - 933) בגלות של חוסר רלוונטיות כמעט מהחודש הראשון של העונה.
לא אוהב לכתוב על שיפוט, אבל גם השבוע אני מסיק - חייבת להיות הרבה יותר אחידות באופן שבו עבירות סובייקטיביות (OPI ו-DPI, הולדינג) נבחנות ונפסקות בליגה. יותר מדי משחקים מוכרעים על סטנדרט כפול של צוות שופטים לגבי שתי קבוצות באותו משחק. מנגד - דגלים על עבירות שאינן סובייקטיביות כלל (למשל, Facemask) מתפספסות ברמה שאינה מתקבלת על הדעת בתקופה שבה הטכנולוגיה ושלל המצלמות שמתעדות כל מהלך מזהות כל ניואנס.
אם כבר בניואנסים עסקינן - אזכיר לכולם שאומנם מאמנים שהולכים על זה בכל דאון 4 זה מבדר, אבל זה לא בהכרח מוביל לפוטבול מנצח ותארים. היה פעם מאמן שהוביל את הליגה בקטגוריה, ואפילו כתב על בסיס גישתו ספר בשם "Fearless" - שמו דאג פידרסון, והוא לקח סופרבול עם האיגלס, אבל מאז חלפו 6 שנים והוא בדרך לסיים את דרכו בקבוצה שנייה לאורך התקופה. לתשומת ליבו של הקורא, דן קמפבל...
איך אנחנו כבר בשבוע 15, לעזאזל???
תפריט ניווט לסיכומי המשחקים:
משחק TNF: ליונס - פאקרס 31-34 👍🏻🥈
משחקי יום ראשון, חלון מוקדם
טיטאנס - ג'אגוארס 10-6 🥶
דולפינס - ג'טס 26-32 👍🏻🥉
ויקינגס - פלקונס 21-42 🎯
ג'איינטס - סיינטס 14-11 👍🏻
איגלס - פנתרס 16-22 🎯
סטילרס - בראונס 14-27 👍🏻
באקנירס - ריידרס 13-28 🎯
משחקי יום ראשון, 23:00
קרדינלס - סיהוקס 30-18 🎯 ראמס - בילס 42-44 👍🏻🥇
ניינרס - ברס 13-38 👍🏻
משחק SNF: צ'יפס - צ'ארג'רס 17-19 🎯
משחק MNF: קאובויס - בנגלס 27-20 👍🏻
משחק TNF: ליונס (12-1) - פאקרס (9-4) 31-34 👍🏻📺
איש המשחק שלי: טים פטריק, רסיבר, ליונס
במה צדקתי? הליונס הימרו יותר, ולכן גם ניצחו.
במה טעיתי? בהפרש, בקושי.
במשחק הזה היו 10 דרייבים שהגיעו לרדזון. שמונת הראשונים נגמרו ב-TD (לגוף היו שתי מסירות ל-TD בדאון רביעי), תשיעי נתקע (בגלל OPI מפוקפק מאוד על כריסטיאן ווטסון), והאחרון - נגמר בפילד גול המנצח של הליונס.
יש שני דברים שאתם יכולים להמר עליהם ולישון בשקט לגבי הליונס האלה:
בדאון קצר קריטי, הם ירוצו ימינה - מאחורי פניי סוול וקווין זייטלר.
הם יהמרו על ההתקפה שלהם בכל דאון 4 גבולי.
אני רוצה להסביר למה שתי ההחלטות האחרונות של דן קמפבל בדאון 4 היו לא טובות, ולמה הגישה הזאת, לדעתי, עוד תינשך אותו בתחת.
זו שאלה של להיות מסוגל לשים לב לניואנס ולסיכון-סיכוי שלך. לא רק כמה אתה מאמין בקבוצה שלך, בצדק או שלא.
בפעם הראשונה:
הצלחה - דאון 1 על ה-32 שלך
כישלון - דאון 1 ליריבה על ה-30 שלך
בפעם השנייה:
הייתה לו אפשרות לבעוט פילד גול די נוח, לעלות ליתרון 3 ולהשאיר לפאקרס כ-40 שניות ללא פסקי זמן... הוא החליט לוותר ואז:
הצלחה - אתה מקבל פילד גול קצת נוח יותר ולא משאיר להם את הזמן על השעון (בגסות - נגיד ששיפרת את סיכויי הניצחון שלך מ-90% לפני הארכה ל-100%)
אולי אני טועה מבחינת הדגש שאני שם כאן על לשמור על מינימום את הסיכוי של הפאקרס לנצח לפני ההארכה, ויש כאן שרטוט תרחישים והסתברויות חלופי, באדיבות אוהד הליונס, ידעיה פינקלמן, שניסה בכל כוחו להצדיק את ההחלטה הזאת של קמפבל:
ועדיין... לא רואה שום היגיון בזה. גם אם זה עבד. גם אם יש לו פציעות בהגנה (אפילו אלים מקניל לא עלה למחצית השנייה). זה טקסט שהעליתי בסושיאל לפני פרסום הפוסט, והתגובה הפופולארית שקיבלתי הייתה שזה בעיקר עניין מנטאלי של להאמין בקבוצה שלו וללכת על זה בכל מצב שזה אפילו גבולי. אני מקבל את זה - אבל פוטבול זה משחק של ניואנסים, ולא חושב שזה מסר נכון להעביר לקבוצה. אולי יומרני מצידי לכתוב זאת, ממקום מושבי על כורסה בהרצליה, אבל מצד שני - אני חושב שזו הייתה גם דעתו של כל מאמן פוטבול בתולדות המשחק עד היום.
זה היה משחק טוב מאוד, לדעתי של ג'ורדן לאב, אפילו שהפאקרס לא השיגו דאון 1 במסירה כמעט לאורך כל המחצית הראשונה. המהלך הכי מרשים של לאב במשחק הזה הגיע בחצי השני:
כאמור, עד לפילד גול המנצח, הדרייב היחיד ברדזון שלא נגמר באנדזון במשחק, היה זה של הפאקרס, שנתקע עקב פסיקת OPI (בעיניי, שגויה) של השופטים על כריסטיאן ווטסון - זה נראה שהוא פשוט רץ את הראוט שלו, ושחקן ההגנה נתקל בו ונופל:
טכנית, לפי לשון החוק, לווטסון אסור ליזום מגע עם שחקן הגנה מעבר ליארד בודד אחרי ה-LOS, באופן שימנע ממנו לרוץ באופן חופשי אחרי שחקן התקפה אחר. הוא חרג מהגבול הזה, בקושי, אבל... אני לא חושב שהוא יזם את המגע הזה כדי לחסום אותו, לי זה נראה כאילו הוא פשוט רץ את הראוט שלו. העבירה הזאת, כמו רבות אחרות, לא נשפטת לאורך העונה, ואפילו במסגרת משחק ספציפי, באופן אחיד.
וזה אולי המהלך הכי מרשים של הפאקרס בהגנה (עם ברייקדאון של עמנואל אצ'ו) - אם קראתם את המדריך שלי על סוגי כיסוי זה יעשה לכם יותר שכל:
הפאקרס הסוו כאן קאבר-2 לפני הסנאפ, וזה מה שגרם לגוף למסור כדור שקישון ניקסון הצליח לחטוף יחסית בקלות.
לסיכום- הליונס עדיין קשוחים ודומיננטיים, הפאקרס עדיין לג'יט. לא אופתע לראות את המאצ'אפ הזה שוב בפלייאוף.
האזינו לסיכום שלנו לשבוע 14 בפודקאסט של "פיק סיקס":
חלון מוקדם יום ראשון:
טיטאנס (3-10) - ג'אגוארס (3-10) 10-6 🥶
איש המשחק שלי: ג'וש היינס-אלן, אדג', ג'אגוארס
כמעט לא כתבתי כלום על המשחק בפריוויו, מסיבות מובנות, אז אתמצת גם בסיכום - כל הסיפור כאן בשני מהלכים... הטיטאנס הפסידו בבית לקוורטרבק הזה:
בין היתר, בגלל המהלך הזה של קלווין רידלי:
דולפינס (6-7) - ג'טס (3-10) 26-32 👍🏻
איש המשחק שלי: טואה טאגוואילואה, קוורטרבק, דולפינס
במה צדקתי? קו ההתקפה של הדולפינס לא איפשר הרבה לחצים על טואה (וגם אפס סאקים) וזה היה אחד המפתחות לניצחון שלהם.
במה טעיתי? בכל המפתחות האחרים.
כמעט לכל אורך המחצית השנייה, זה היה נראה שהג'טס ישיגו כאן את ה-Upset. ובאופן טיפוסי - הם הצליחו לחרב עוד משחק נגד יריבה בתוך הבית. זה היה משחק של קצת מאוד הגנות - שתי ההתקפות צברו 777 יארדים (בעיקר, בעיקר באוויר) ולא איבדו כדורים. טואה במיאמי זה שחקן שונה לגמרי בקור של הצפון, והוא הראה את זה שוב נגד הגנת מסירה של הג'טס שהייתה חסרה את "סוס" גרדנר. אארון רודג'רס מסר למעל 300 יארדים לראשונה מזה 35 משחקים, ושני הרסיברים המובילים שלו השיגו מעל 100 יארדים כל אחד.
סיבות לדאגה במיאמי? 44 יארדים בלבד על הקרקע (2.3 לניסיון) ורק 1 מ-9 בדאון 3... מתכון להפסד מול קבוצות פחות כושלות מהיריבה הספציפית הזאת.
סיבות לדאגה בג'טס? הכול.
ויקינגס (11-2) - פלקונס (6-7) 21-42 🎯
איש המשחק שלי: סאם דארנולד, קוורטרבק, ויקינגס
במה צדקתי? בפיק, ובסימון של קאזינס כאיש שאמור לנצח (או לא להפסיד) לאטלנטה את המשחק.
במה טעיתי? הפלקונס שוב השיגו 4 סאקים - וזה לא הספיק לניצחון. וגם ביז'אן השיג מעל 80 יארדים.
סאם דארנולד הוא אולי הקיובי הכי Streaky בליגה - כשהוא חם, הוא מתחמם ממש. וזה בדיוק המצב שלו כרגע - עוד משחק נקי, עם מספרים נהדרים (22 מ-28 ל-347 יארדים ו-5 טאצ'דאונים) - 3 לג'ורדן אדיסון ו-2 לג'פרסון - שמצא את האנדזון לראשונה, ולשנייה, מזה חודשיים.
יש הרבה מאוד התלהבות מהתנועה של דארנולד במהלך הזה (ובצדק מוחלט):
אבל שימו לב לצד השני של המהלך, ובעיקר לדי אלפורד בכיסוי - הרבה זמן לא ראיתי שחקן בסקנדרי כל כך מבולבל לגבי המיקום של האיש שהוא אמור לכסות:
ואם כבר אנשים שאין להם מושג איפה רסיברים נמצאים - בואו נדבר עוד רגע על קירק קאזינס: לאיש יש 0 מסירות ל-TD ושמונה אינטרספשנים בארבעת המשחקים האחרונים!
הפלקונס, כמובן, הפסידו את ארבעת המשחקים האלה, ואיבדו את המקום הראשון בבית לבאקס. ארבעת המשחקים הבאים, על הנייר, הם קלים למדי: בריידרס, ג'איינטס בבית, בוושינגטון, וקרוליינה בבית. אבל שלא נתבלבל - עם קאזינס הזה, אופתע אם הם ינצחו יותר ממשחק אחד בישורת הזאת.
ג'איינטס (2-11) - סיינטס (5-8) 14-11 👍🏻
איש המשחק שלי: בריאן בריזי, דיפנסיב תאקל, סיינטס
הג'איינטס הפסידו את המשחק הזה על פילד גול מוחמץ (כמה טיפוסי...), אבל צריך גם לזכור שהסיבה היחידה שפילד גול היה מספיק להם כדי ללכת כאן להארכה, אחרי קאמבק ברבע הרביעי, היא המהלך המשוגע הזה של מאליק נייברס שהשלים המרה ל-2 נקודות:
ברכות לסיינטס על הניצחון הזה, אבל אם לרגע חשבתם שיש להם סיכוי להשתחל לפלייאוף - גילינו שדרק קאר שוב נפצע ויהיה בחוץ, כנראה עד סוף העונה, עם שבר ביד. הסיבה? המהלך הזה:
האם הריחוף הזה היה שווה את הנזק? אולי. מניח שהסיינטס לא היו מגיעים לפלייאוף, עם או בלי קאר.
איגלס (11-2) - פנתרס (3-10) 16-22🎯📺
איש המשחק שלי: סי.ג'יי גרדנר ג'ונסון, סייפטי, איגלס
במה צדקתי? בתחזית שזה יהיה משחק צמוד (זה לא היה רק בגלל שאני תמיד הולך נגד האיגלס בפיקס)
במה טעיתי? לא היה משהו מיוחד.
לפני שנדבר על האיגלס, והסערה שהגיעה אחרי הניצחון, שלושה דברים לגבי הפנתרס:
חוץ מה-INT הקריטי בסוף המחצית הראשונה, יאנג נראה טוב מאוד, ובאמת שעשה כמעט כל מה שאפשר היה כדי להצליח לגנוב את המשחק הזה. רגע השיא היה המהלך הזה מתוך האנדזון שלו בדרייב המכריע:
אם לא דרופ רע של קסבייר לאגט בהמשך הדרייב (האיש שתפס את המסירה כאן למעלה, אבל הפיל כמה מסירות שפגעו לו בידיים לאורך המשחק) - הפנתרס היו יכולים לקחת את המשחק הזה.
אדם ת'ילן עשה בית ספר לרוקי של האיגלס, קופר דג'ין, בעיקר בדאון 3 (היו לו 3 המרות ו-33 יארדים בדאון הזה בלבד):
ג'וזי ג'ול הוא אחלה שחקן. נתן משחק גדול כאן (סאק וחצי, 2 TFLs ו-10 תיקולים בסך הכול), ולדעתי הוא צריך להיות חלק מרכזי בהגנה של קרוליינה בעונה הבאה.
ועכשיו לפילי, שם המדיה, כרגיל, הצליחה למצוא סיבות לייצר רעשי רקע אחרי ניצחון תשיעי ברציפות. איי.ג'יי בראון זרק הערה כלשהי על הקשיים במשחק המסירה אחרי המשחק (הוא קיבל טארגט ראשון 1:20 לסיום החצי), וברנדון גרהאם הוסיף אמירה לגבי הקשר החברי בין בראון להרטס, שכבר אינו כפי שהיה פעם - והעיר כולה סוערת.
אני מזכיר למבקרים את מה שקרה בתחילת העונה - הרטס היה פזיז עם הכדור, ומסר/פימבל אותו ליריבה פעם אחר פעם. ואנשים שאלו - למה סקוואן לא מקבל יותר את הכדור? מאז ה-DNA של ההתקפה השתנה - זוהי ההתקפה של סקוואן וקו ההתקפה, וזה תורגם, כבר עכשיו, לשיא פרנצ'ייז ביארדים על הקרקע לעונה
בעיניי זה ברור שג'יילן הרטס זהיר מדי עם הכדור, וההסבר הפשוט הוא רצף האיבודים שהוא הצליח להשתחרר ממנו, מסוף העונה שעברה והעונה הנוכחית. בשני המשחקים האחרונים הוא היה תחת לחץ 14 פעמים, ואלה תורגמו לשישה סאקים - זה נתון מזעזע, שלאורך עונה שלמה היה יכול להיות הכי גרוע בליגה, בפער ניכר.
לפי נתוני NextGen, במשחק האחרון נרשמו 4 סאקים ב-9 לחצים על הרטס, כשהזמן הממוצע ללחץ היה 3.29 שניות - הכי איטי בליגה בשבוע הזה. הרטס גם רשם שיא שלילי לעונה עם 5.1 יארדים בממוצע לניסיון מסירה. זה אכן היה המשחק החלש שלו בעונה, אבל בפרספקטיבה למה שראינו בחודש הראשון של העונה, הדברים יכולים להתפרש אחרת:
בארבעת המשחקים הראשונים של העונה, האיגלס היו במאזן 2-2 כשהרטס מסר לפחות 30 פעמים בכל משחק, והוא איבד 6 כדורים, והיו לו 11 Turnover-Worthy Plays (הכי הרבה בליגה). ברצף הנוכחי של תשעת הניצחונות - להרטס יש 21 ניסיונות מסירה בממוצע למשחק, אינטרספשן אחד בלבד, ו-3 Turnover-Worthy Plays (הכי מעט בליגה).
והנה עוד נתון - להרטס יש במהלך אותו רצף יותר טאצ'דאונים ברבע הרביעי (6) מאשר מסירות שלא הושלמו (5), עם פאסר רייטינג כמעט מושלם. סטטיסטיקה זה אחלה - אבל הנסיבות חשובות!
והנה 2 נתונים לסיום שבאמת יוכלו לגמור לאיגלס את העונה:
האיגלס עדיין הכי חלשים בליגה כהתקפת רבע ראשון - 17 נקודות בלבד (הכי מעט בליגה). זה בולט בעיקר לאור העובדה שהם ההתקפה הכי טובה ב-2 הדקות האחרונות של המחצית (54).
הקיקר של האיגלס, ג'ייק אליוט, עם מאזן 0 מתוך 5 בבעיטות של 50 יארדים או יותר (היה 7 מ-8 בעונה שעברה). לקשיים שלו היה חלק בהחלטה של סיריאני לעשות פאנט בדרייב האחרון של האיגלס.
סטילרס (10-3) - בראונס (3-10) 14-27 👍🏻
איש המשחק שלי: קיאנו בנטון, דיפנסיב תאקל, סטילרס
במה צדקתי? ווינסטון התפרע, מסר 41 פעמים, וזה פשוט לא היה המתכון לנצח את המשחק הזה בפיטסבורג.
במה טעיתי? חשבתי שהסטילרס לא יצליחו לכסות.
זה לא באמת היה כוחות - בלי ג'ורג' פיקנס, עם 15 מ-26 של ראס ל-158 יארדים בלבד, הסטילרס לא היו צריכים הרבה כדי לנצח את המשחק הזה בקלילות. בטח שהבראונס עזרו להם - אחד בפאנט, ועוד 2 איבודים מטופשים של ג'יימיס:
לסטילרס יש כבר יתרון של 2.5 משחקים בראשות הבית הזה, ויהיה להם מאתגר לאבד את הסיד השלישי. הבעיה? לו"ז רצחני בחודש האחרון של העונה: בפילדלפיה, בבולטימור, צ'יפס בבית ובנגלס בבית. הסטילרס בהחלט עולים על הציפיות שלי מתחילת העונה, והם כבר ניצחו יותר משחקים ממה שרוב האנליסטים חזו להם באוף-סיזן, אבל אנחנו נלמד הרבה על התקרה של הקבוצה הזאת במהלך ארבעת המשחקים האלה.
באקנירס (7-6) - ריידרס (2-11) 13-28 🎯
איש המשחק שלי: רשאד ווייט, ראנינג בק, באקס
במה צדקתי? הבאקס כיסו וגם הצליחו להכיל את באוורס.
במה טעיתי? לא היה משהו ספציפי.
זה משחק שני ברציפות שהאיש של הבאקס הוא הראנינג בק, ובהמשך למה שכתבתי בפריוויו - זה משחק חמישי העונה שהוא מאבד בו לפחות 2 כדורים (הפעם איבד שלושה). נגד יריבות איכותיות יותר, ו/או בפלייאוף, זה ייגמר רע מאוד.
עד אז - הבאקס חזרו לראשות הבית שלהם, אבל על הנייר, יש להם לו"ז יותר קשה משל הפלקונס, כאשר המשחק הקשה ביותר יגיע בשבוע 15 - ב-LAC. בהמשך הם ייצאו לדאלאס, ויארחו בבית את קרוליינה והסיינטס. לפלקונס יש כרגע יתרון בשוברי השיוויון, אז הבאקס יצטרכו להפסיד משחק אחד, לכל היותר, ולקוות שהפלקונס ימעדו גם כן לפחות במשחק אחד.
למרות שזה היה משחק שקט שלו, ודווקא הטייט-אנד השני, מייקל מאייר, רשם מספרים טובים יותר, לא נותר לי אלא לתהות: האם זה אפשרי לבנות פרנצ'ייז סביב טייט אנד? אם כן - אז הריידרס במצב טוב מאוד עם ברוק באוורס בסגל....
הוא כבר הצליח לנפץ במשחק הזה את שיא התפיסות לרוקי טייט-אנד - ויש לו סיכוי טוב לשבור את השיא העונתי לעמדה בכללי:
חלון מאוחר יום ראשון (חלון 23:00):
קרדינלס (6-7) - סיהוקס (8-5) 30-18 🎯
איש המשחק שלי: זאק שארבונה, ראנינג בק, סיהוקס
במה צדקתי? בפיק, במפתחות לניצחון, ובתחזית הכללית שלי לגבי הסיהוקס העונה.
במה טעיתי? בכלום - זו הייתה אחת התחזיות הכי מוצלחות שלי כל העונה.
דווקא (ואולי בזכות?) ההיעדרות של קנת ווקר - התקפת הריצה של הסיהוקס הצליחה להשתלט, בניצוחו של זאק שארבונה (134 יארדים ו-2 ביקורים באנדזון). כולם ידברו על ה-TD הארוך של שארבונה, אבל אני רוצה להדגיש דווקא את המהלך הזה - שהיה הפעם הראשונה שהסיהוקס מצאו העונה את האנדזון מתוך קו 2 היארדים (הם כשלו בשמונה ניסיונות קודמים):
הוא לא השיג את היארדים שלו בזכות קו ההתקפה, אלא למרות התפקוד שלו - 125 מהם היו לאחר המגע הראשוני (הכי הרבה השבוע בליגה).
קיילר הכניס את הקרדינלס לבור עם 2 אינטרספשנים מוקדמים, וזה מה שהוציא את ההתקפה שלהם מאיזון - הם הצליחו להזיז את הכדור טוב על הקרקע (5.3 יארדים לניסיון) אבל כשאתה רודף מאחורה כל המשחק - קשה למנף את זה לניצחון.
ראמס (7-6) - בילס (10-3) 42-44 👍🏻
איש המשחק שלי: פוקה נאקואה, רסיבר, ראמס
במה צדקתי? חזיתי שהראמס יכסו.
במה טעיתי? לא חשבתי שהם ינצחו.
האם ג'וש אלן אכן נעל את תואר ה-MVP עם עוד שורה סטטיסטית היסטורית של טאצ'דאונים במסירה ו-3 על הקרקע (הראשון בתולדות הליגה לעשות זאת)? יכול מאוד להיות. אבל אני לא חושב שהרבה אוהדי בילס ייצאו מרוצים מהשורה התחתונה כאן. ועדיין - 342 יארדים, 6 טאצ'דאונים בסך הכול, וגם מהלכים כאלה:
מה עוד ג'וש אלן יכול היה לעשות?
כלום, האמת. ההגנה שלו איכזבה אותו. ההגנה נחשפה במערומיה, וגם - לשון מקדרמוט יש מניות רבות ב-L השלישי של הבילס העונה. מקדרמוט הוא מאמן הגנתי מצוין (גם אם במשחק הספציפי הזה לא ממש ראו את זה), אבל תמיד היו לו בעיות בניהול שעון וניהול משחק. הנה דוגמא אחרונה, כפי שטום בריידי ציין בלייב - ההחלטה לרוץ במצב הזה, ולהשתמש בפסקי זמן שלו, כשהוא בפיגור שני פוזשנים על קו ה-2 של הראמס - אילץ את הקבוצה שלו לקחת צ'אנס קלוש על אונסייד (3% הצלחה העונה) לעומת לשמר את היכולת לבצע קיקאוף רגיל:
הבילס פשוט לא הצליחו להאט את פוקה עם הכדור בידיים - היו לו טאצ'דאון אחד מג'ט סוויפ ועוד אחד מסקרין, והוא גם הוסיף את אחת מתפיסות העונה ברבע השני, והותיר אפילו את טום בריידי כמעט ללא מילים:
ואם כבר עסקנו בהיסטוריה בהקשר של ג'וש אלן, אז כמה פוקה הוסיף כמה שורות לרזומה הכמעט חסר תקדים שלו:
הראמס עדיין במצוד אחרי מקום בווילדקארד, הבילס יוצאים לדטרויט למשחק שיהיה אפשר ללמוד ממנו הרבה על שתי הקבוצות. אם מסתכלים על הלו"זים להמשך העונה, יהיה לבילס קשה לפספס את הסיד השני, אבל המשחק הזה נגד דטרויט (פוטנציאל לרצף 2 הפסדים ראשון העונה) יראה לנו עד כמה הקבוצה הזאת בשלה לפוסטסיזן. עוד תצוגה הגנתית כזאת, ויהיו סיבות אמיתיות לדאגה בבאפלו.
ניינרס (6-7) - ברס (4-9) 13-38 👍🏻
איש המשחק שלי: ג'ורג' קיטל, טייט אנד, ניינרס
אשכרה בחרתי את הברס להפסיד כאן ב-4 או פחות 🤡🤡🤡 לא במקרה הם הפסידו 7 ברצף, כנראה... לא כתבתי כלום בפריוויו על המשחק הזה, שהוא עדיין די חסר חשיבות, בעיניי, אבל יש צילום מסך אחד שחייבים לקחת מכאן - הנתונים ההתקפיים של 2 הקבוצות, במצב של 2 דקות לסיום המחצית הראשונה:
אני לא זוכר דבר כזה, אבל אולי יש לי זכרון קצר מדי/סלקטיבי.
משחק SNF: צ'יפס (12-1) - צ'ארג'רס (8-5) 17-19 🎯
איש המשחק שלי: פטריק מהומס, קוורטרבק, צ'יפס
במה צדקתי? בפיק ובסימון של הדאון השלישי כמה שיכריע את המשחק.
במה טעיתי? הצ'יפס לא היו צריכים מהלכים גדולים בעקביות כדי לנצח (רק תפיסה אחת של ג'ו-ג'ו סמית שוסטר ל-26).
שוב הצ'יפס לא מבריקים, שוב הם מפלרטטים עם הפסד, שוב הם מנצחים בצורה דרמטית (הפעם דוינק בפילד גול) - אבל דבר אחד לא משתנה, וזה פטריק מהומס בדאון 3 (הפעם 8 מ-15), ומהלכים כאלה בקלאץ':
הצ'ארג'רס הצליחו לחזור מפיגור 0-13 במחצית, בלי לאד מקונקי וג'יי.קיי דובינס, וג'סטין הרברט נראה לאורך רוב המשחק כפי שהוא היה צריך להיראות כדי לנצח משחק כזה. וקו ההתקפה החזיק טוב מול הפאס ראש של הצ'יפס (11 לחצים ו-3 סאקים ב-30 דרופבקים):
אם העונה הייתה נגמרת היום - הצ'יפס היו מקבלים ביי עם הסיד ה-1, והצ'ארג'רס היו יוצאים למשחק חוץ בפיטסבורג (שם הפסידו 20-10 בשבוע 3). זה אומר ששתיהן יכולות להיפגש, בתרחיש לא בלתי סביר בכלל, בסיבוב ה-Divisional של הפלייאוף, ועד אז הייתי רוצה לראות שמות כמו מקונקי, דובינס והוליווד בראון במיקס. הצ'ארג'רס הם בהחלט קבוצה שיש לה את הקיובי, ההגנה ואת האיכות על הקווים כדי להפתיע את הצ'יפס במשחק נתון.
משחק MNF: קאובויס (5-8) - בנגלס (5-8) 27-20 👍🏻
איש המשחק שלי: ג'מאר צ'ייס, רסיבר, בנגלס
אוי, קאובויס, קאובויס... אם המשחק הזה לא היה הדבר היחיד שמפריד ביני לבין מאזן חיובי בהימורים נגד ה-Spread העונה, זה היה באמת משעשע.
רק הסבר קצר לגבי המהלך שהכריע את המשחק הזה:
הסיבה שהבנגלס קיבלו את הכדור במצב הזה היא לשון החוק: ברגע שיש שחקן של הקבוצה שמקבלת את הכדור (דאלאס) מעבר ל-LOS - הכדור הופך להיות "חי" והבנגלס יכולים להשתלט עליו. וזה לא משנה בכלל שהייתה חסימה של הפאנט. המהלך הזה הוא על משקל Muffed Punt לכל דבר ועניין.
לשתי הקבוצות האלו יש מאזן זהה אחרי המשחק, למרות שדאלאס משחקים עם קיובי מחליף, ולבנגלס יש קיובי שמוביל את הליגה ביארדים במסירה (3,706), ו-TD במסירה (33) + רסיבר שמוביל את הליגה ביארדים (1,319) טאצ'דאונים בתפיסה (15), ותפיסות בכללי (93)... מחדל ספורטיבי, כבר אמרתי?
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-530 אוהדים שכבר שם!
Commentaires