סיכום שבוע 13: מיליון דרכים למות ב-NFL

13 זה מספר מזל, בעיניי רבים. אז בואו נדבר על מזל בליגה הזאת. אני לא מאמין בקונספט, אני מאמין שיש קבוצות מאומנות, טוב יותר או פחות, שמוצאות דרכים לנצח, או להפסיד. משחקים צמודים.

בתולדות הליגה היו 221 מאמנים עם למעלה מ-20 משחקים שהוכרעו ב-7 נקודות או פחות. מאט איברפלוס, המפוטר הטרי מהברס (הראשון שהפרנצ'ייז מפטר באמצע עונה ב-100+ שנות קיומו) מדורג אחרון מבחינת המאזן שלו במשחקים האלה: 5 ניצחונות ו-17 הפסדים. ומנגד - תראו את האופן שבו קבוצות כמו הצ'יפס והויקינגס מוצאות דרכים לנצח משחקים צמודים העונה - אפשר לקרוא לזה מזל, אבל זה ממש, ממש לא הסיפור כולו.

---

הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.

לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-530 אוהדים שכבר שם!

---

מקרא לסימוני המשחקים:

משחקים שצפיתי בהם במלואם יסומנו בעזרת 📺

שלושת המשחקים הטובים ביותר של השבוע ידורגו באמצעות שלושה אימוג'ים של מדליות 🥇🥈🥉

פיקים שדייקתי בהם (outright + spread) יסומנו ב- 🎯

פיקים שדייקתי בהם חלקית (רק Outright או Spread) 👍🏻

פיקים שטעיתי גם וגם 🥶

שבוע 13 בקליפת אגוז 🥥:

השחקן המצטיין בהתקפה: ראסל ווילסון, קווטרבק, סטילרס ; השחקן המצטיין בהגנה: ניק בוניטו, OLB, ברונקוס

1. הפתעת השבוע: קרוליינה פנתרס

2. אכזבת השבוע: סינסינטי בנגלס

3. הופעת הפנטזי של השבוע: ג'רי ג'ודי, רסיבר, ברונקוס

4. טופ 3 משחקים: 1. ברונקוס - בראונס , 2. ליונס - ברס , 3. בנגלס - סטילרס

5. מאזן עדכני: מאזן הימורים כללי (Outright): 111-52 {השבוע: 14-2}

                    מאזן הימורים כללי (נגד ה-Spread): 80-1-82{השבוע: 9-0-7}

6 תובנות כלליות לגבי שבוע 13:

1. המירוץ לפלייאוף של הבנגלס, הניינרס והדולפינס גמור. למקרה שלמישהו (כולל אותי) עדיין היה ספק.

2. חוד החנית בשני הקונפרנסים הולך ומתחדד: הצ'יפס והבילס ב-AFC, הליונס והאיגלס ב-NFC. אם אלו יישארו בסיד 1-2, יהיה קשה מאוד למנוע מהן מפגש ישיר בגמרים החטיבתיים.

3. אם אני חייב לסמן קבוצות עם מספיק פוטנציאל וסגל מספיק מוכשר כדי לעשות איזו הפתעה (בין אם לגנוב סיד גבוה או לנצח אחת מהן בחוץ בינואר) אז ב-AFC אני מסמן כרגע את הרייבנס, למרות 5 הפסדים בעונה, ואחריהם את הסטילרס (שהראו השבוע שהם מסוגלים לנצח גם עם ההתקפה, עם הכוכבית הברורה-מאליה של משחק מול הגנה של נמושות). ב-NFC אני מתקשה לסמן קבוצה שאינה הפאקרס, כרגע.

4. זה לקח קצת זמן, אבל הבתים הדרומיים הוכיחו שהם אכן חלשים כפי שחשדנו. שתי המובילות שלהן (אטלנטה ויוסטון) היו עשויות למצוא עצמן בקלות מחוץ לפלייאוף בבית אחר, ובמקרה של אטלנטה - אני לא חושב שהם יגיעו גם כך אם לא יהיה איזה שינוי דרסטי בשבועות הקרובים. הטקסנס הם אכזבת העונה, מבחינתי, מכל הקבוצות שנמצאות כרגע בתמונת הפלייאוף.

5. מירוץ ה-MVP: נראה כרגע שנותרו רק שני סוסים במירוץ - ג'וש אלן וסקוואן ברקלי. אם ברקלי ימשיך בקצב הנוכחי, וישבור את השיא המיתולוגי של יארדים על הקרקע בעונה (ששייך לאריק דיקרסון) - יהיה קשה למנוע ממנו את התואר.

6. מחזור הרוקי קיוביז מקיים עד כה את ההבטחה הגדולה שייחסו לו באביב. אם אני חייב לדרג כרגע את ארבעת הפותחים לפי היכולת הממוצעת שלהם לאורך כל העונה, אז הדירוג יהיה: 1. בו ניקס (ברונקוס), 2. ג'יידן דניאלס (קומנדרס), 3. דרייק מיי (פטריוטס), 4. קיילב וויליאמס (ברס).... לקיילב היו את הגבהים הכי גבוהים, אבל גם את השפלים הנמוכים. לכולם יש בעיות גדולות סביבם, וסתימת החורים האלה יהיו המשימה מספר 1 של כל פרונט אופיס ברשימה (ניקס - בעיית רסיברים, דניאלס - כלי נשק שאינם טרי מקלורין, מיי - הכול, קיילב - קו התקפה, אימון).

   
   

תפריט ניווט לסיכומי המשחקים:

משחקי חג ההודיה (חמישי/שישי)

ברס - ליונס 23-20 🎯🥈

קאובויס - ג'איינטס 20-27 🎯

פאקרס - דולפינס 17-30 🎯

צ'יפס - ריידרס 17-19 🎯

משחקי יום ראשון, חלון מוקדם

פלקונס - צ'ארג'רס 17-13 🎯

בנגלס - סטילרס 44-38 🥶🥉

ויקינגס - קרדינלס 22-23 👍🏻

פטריוטס - קולטס 25-24 👍🏻

ג'טס - סיהוקס 26-21 🎯

קומנדרס - טיטאנס 19-42 👍🏻

ג'אגוארס - טקסנס 23-20 🎯

משחקי יום ראשון, 23:00

סיינטס - ראמס 21-14 🎯

פנתרס - באקנירס 26-23 👍🏻 רייבנס - איגלס 24-19 🥶

משחק SNF: בילס - ניינרס  10-35 👍🏻

משחק MNF: ברונקוס - בראונס 32-41 🎯🥇

האזינו לסיכום שבוע 13 בפודקאסט של "פיק סיקס":

משחקי חג ההודיה:

• לא העליתי פריוויו למשחקים האלה, אז לא אציין במה צדקתי וטעיתי, אבל אסמן פיקס לפי מה שהקלטנו בפוד לפני תחילת השבוע

  
  

ברס (4-8) - ליונס (11-1) 23-20 🎯📺

איש המשחק שלי: פניי סוול, אופנסיב תאקל, ליונס

זה היה משחק של שתי מחציות שונות בתכלית - הראשונה בשליטה מוחלטת של הליונס, השנייה - הפוכה כמעט לגמרי (מעניין, כי בשלושת המשחקים שקדמו לזה, הליונס לא איפשרו ליריבות אפילו נקודה במחצית השנייה).

אם יש משהו שלמדתי מהמחצית השנייה כאן, בעיקר, היא שלברס אין אומנם מאמן (ויום למחרת - זה ליטרלי היה המצב), אבל קיובי לעתיד בהחלט יש.

הפאס ראש של הליונס הגיע לקיילב בעקביות בחצי הראשון (שימו לב בעיקר לדי.ג'יי רידר הותיק עם 2 סאקים, וכמה שהוא חסר העונה לבנגלס, ולתוספת החדשה, זדאריוס סמית, עם תשעה לחצים ו-1.5 סאקים), אבל במחצית השנייה - הברס עשו התאמות וקיילב היה יכול להרגיש הרבה יותר נינוח בפוקט.

הם הצליחו לחזור מפיגור גדול במחצית, בהובלה של קיילב (256 יארדים ו-3 טאצ'דאונים + 39 יארדים על הקרקע), וכבר היו בדרייב שיכול היה להשוות את המשחק (הם היו בטווח פילד גול סביר לגמרי, לפני הסאק שקיילב ספג, ברשלנות) ואז זה קרה:

בואו נבין רגע את גודלו של המחדל ואת היקף הביקורת (שהסתיימה בפיטורי המאמן). הברס התחילו את הדרייב הזה בפיגור 3 נקודות, עם 3:31 על השעון, ועם 3 פסקי זמן. היו להם גם שתי עצירות עקב פציעות של שחקני ליונס, ועוד את הפסקת ה-2 דקות. כלומר - 6 עצירות של השעון! והם עדיין הצליחו לסיים את המשחק בגלל שהשעון נגמר להם, מבלי לנסות אפילו לבעוט פילד גול! קיילב הודה בסוף המשחק, שהוא שינה את המהלך (אפשר לראות למעלה) אחרי הסאק. אבל המאמן היה חייב לקרוא כאן פסק זמן.

במצב של דאון 3 ו-26, על קו ה-41 של דטרויט - סביר להניח שפילד גול של 59 יארדים היה מסוכן מדי. אבל עם פסק זמן, היה להם מספיק זמן לנסות מהלך לכיוון הסיידליין, שיעצור שוב את השעון. או - למסור/לרוץ לאמצע, ולשלוח במהרה את יחידת הפילד-גול, ללא עצירה של השעון, לבעיטה מקרוב יותר. פשוט מחדל מזעזע...

בצד החיובי - קיילב נמצא היום בקצב לעונה של 3,700 יארדים, 20 טאצ'דאונים במסירה ופחות מ-10 אינטרספשנים (קצב של 7, כרגע), כשרק שני רוקי קיוביז בהיסטוריה הצליחו לרשום שורה סטטיסטית כזו בהיסטוריה: ג'סטין הרברט וסי.ג'יי סטראווד.

בואו נעבור למאמנים שיש להם מושג מה הם עושים - אם אתם רוצים להבין מדוע בן ג'ונסון, מתאם ההתקפה של הליונס, הוא שם כה מבוקש - שימו לב למהלך הזה, ומה קורה בצד של ההגנה, באנדזון, באיזור שבו לאפורטה תופס את הכדור פנוי לגמרי. תראו איך מגן אחד יורד למטה עם הטייט אנד שעושה Motion ממש לפני הסנאפ, ובעוד שהשני נופל בפייק לגיבס - מה שמפנה לגמרי את הנתיב בשביל סאם לאפורטה לתפיסה קלילה:

בסך הכול, לליונס היו 405 יארדים של התקפה במשחק הזה, על ההגנה היחסית קשוחה של הברס. הם לא הרוויחו יארדים, אבל הרוויחו המון נקודות במדד הבידור, בגרסה הזאת של "פניי סוול וחמשת הדובים":

אחרי שאיבדו את אלכס אנזלוני, העומק של דטרויט בעמדת הליינבקר ייבחן עוד יותר, עם פציעת ACL של המחליף שלו, מלקולם רודריגז. הפציעות של הליונס בהגנה (בעיקר בפרונט-7) הולכות ונערמות. עשוי להיות משמעותי בישורת סיום מאוד לא פשוטה של העונה, וכמובן שגם בפלייאוף.

קאובויס (5-7) - ג'איינטס (2-10) 20-27 🎯

איש המשחק שלי: דמארביון אוברשון, ליינבקר, קאובויס

הנה, יש לי הזדמנות לפרגן לשחקן שפרגנתי כאן למעשה משבוע 1 - והפעם עשה מספיק מהלכים באמת גדולים (כולל אחד שממש ניצח את המשחק) כדי לקבל את תואר ה-MVP של המשחק:

היה אפשר לחלק את התואר גם למייקה פארסונס (עוד 3 סאקים למאזנו השבוע) אבל אוברשון (4 עצירות במשחק הריצה, השתלטות על פאמבל, והמהלך הנהדר הזה למעלה) ייקח אותו הפעם. הוא היה קצת פחות טוב בכיסוי נגד המסירה, אבל עשה מספיק במהלכים האחרים.

המדיה בארה"ב מנסה, במידה מסוימת, להעיר מהמתים את העונה של הקאובויס - לא ניתן לזה לקרות. הם לא היו מספיק טובים עם דאק, ובטח שלא עם ראש. אני לא רואה מצב שבו הם לוקחים מקום בפלייאוף, עם המצב בבית, ובקונפרנס בכלל. הם בעיקר פוגעים לעצמם כרגע באיכות בחירות הדראפט של 2025, ולא אתפלא בכלל אם הם יצטערו על הניסיון הלא מוצלח הזה לטנקינג.

פאקרס (9-3) - דולפינס (5-7) 17-30 🎯

איש המשחק שלי: ג'ורדן לאב, קוורטרבק, פאקרס

אז האם עכשיו אפשר כבר להספיד את העונה של מיאמי? ככל הנראה כן. ושוב - זו לא רק התוצאה והמאזן, אלא גם היכולת במבחן כזה משמעותי, מול יריבה קשוחה, בקור. לג'ונו סמית היה עוד משחק גדול (10 תפיסות ל-113 יארדים) אבל הפאקרס חנקו לגמרי את משחק הריצה (39 יארדים בלבד ב-2.8 לניסיון, הרבה בגלל הפיגור המוקדם) והדולפינס היו רק 4 מ-14 בדאון 3.

הדבר העיקר שהדולפינס יזכרו בהתקפה מהמשחק הזה יהיה התפיסה המאולתרת-למחצה הזאת של טייריק:

בגרין ביי, ג'ורדן לאב נתן משחק נקי, בניגוד להרגלו העונה, עם 21 מ-28 ל-274 יארדים עם 2 טאצ'דאונים וללא איבודים (למעשה - אפילו ללא Turnover Worthy Play אחד, לראשונה מאז שבוע 6 מול אריזונה).

ושוב - נראה שהסוויץ' של אארון ג'ונס בג'וש ג'ייקובס באוף-סיזן היה מהלך די אנדרייטד:

גם במשחק פחות טוב שלו (43 יארדים ב-2.3 לניסיון בלבד על הקרקע) - הוא הצליח להותיר את חותמו על ההתמודדות.

לדעתי, הפאקרס נראים כמו הקבוצה עם התקרה הכי גבוהה ב-NFC, שאינה דטרויט או פילדלפיה. עם כל הכבוד לויקינגס. אם ג'ורדן לאב ימשיך לשחק ככה - הם עוד יכולים להפתיע את אחת מהן (שימו לב - הפאקרס לא הפסידו העונה משחק לקבוצה שאין לה לפחות 10 ניצחונות).

צ'יפס (11-1) - ריידרס (2-10) 17-19 🎯

איש המשחק שלי: כריס ג'ונס, דיפנסיב תאקל, צ'יפס

כשם שהברס מוצאים את הדרכים המקוריות להפסיד מדי שבוע, כך הצ'יפס מוצאים את הדרכים היצירתיות ביותר לגרד עוד ועוד ניצחונות. אני באמת לא רואה טעם לכתוב הרבה על המשחק הזה מעבר לכך - אחזור על מה שאני טוען לגבי הצ'יפס מתחילת העונה, ולמעשה עוד לפני שהיא החלה - זו לא הקבוצה שנראה בפלייאוף.

אנדי ריד הכין תוכנית מגירה שלמה למשחקים בינואר/פברואר, שהוא כמעט לא מציץ לתוכה עד שנגיע לשם. תתייחסו לכל מה שאתם רואים מהקבוצה עד אז כהטעיה אחת גדולה, ויעשו בחוכמה גם מתאמי הגנה בליגה אם יעשו אותו דבר.

פטריק מהומס יהיה מצוין (מה שהוא ממש, ממש לא היה, במשחק הזה ובכלל העונה) בפלייאוף, וקבוצות יצטרכו להביא את הגרסה הכי טובה שלהן כדי לשלוח אותו הביתה.

אה, וברוק באוורס הוא פשוט מדהים. אין מילים לתאר את השחקן הזה, שבדרכו לשבור כל שיא TE אפשרי העונה (לרוקיז, וחלקם גם ללא רוקיז).

ולפני שאסיים את החלק הזה - שימו לב לגרפיקה הנהדרת הזאת, שמציגה כיצד פטריק מהומס הפך לשיאן הפרנצ'ייז במסירות ל-TD:

---

חלון מוקדם יום ראשון:

פלקונס (6-6) - צ'ארג'רס (8-4) 17-13🎯

איש המשחק שלי: דרווין ג'יימס, סייפטי, צ'ארג'רס

במה צדקתי? בפיק שלי.

במה טעיתי? ממש בכל יתר הדברים (המפתחות לניצחון הלכו הפוך לגמרי).

ההגנה של הפלקונס עשתה כל מה שאפשר, ומעבר, ועדיין הפסידה. הרברט מסר ל-147 יארדים בלבד (117 מהם ללאד מקונקי), הפאס ראש של הפלקונס הופיע בענק (5 סאקים, כשב-11 המשחקים הקודמים היו להם 10!), גם משחק הריצה של הצ'ארג'רס לא עבד (17 ריצות ל-56 יארדים בלבד) והם סיימו את המשחק עם 3 מ-14 בדאונים 3/4... הם אפילו איבדו כדור במשחק הזה (שישי בלבד העונה, עם פאמבל ברבע הראשון). אבל מה כל זה משנה כשהקיובי שלך מוסר 4 אינטרספשנים נוראיים? זה (השלישי) היה הגרוע בחבורה, ואולי הגרוע ביותר שראיתי העונה:

הדאון השלישי הראשון שהפלקונס קינברטו במשחק? 12 וחצי דקות לסיום, אחרי הפייק-פאנט הדי-מתחכם של הארבו בחצי המגרש שלו, ביתרון שברירי של 17-13. זו התקפה לא מתפקדת בעליל.

שימו לב למספרים של קזינס בשלושת המשחקים האחרונים (וביחס לתשעת הראשונים):

ההגנה של הצ'ארג'רס טובה כל עונה, אבל זה לא תירוץ מבחינת קאזינס. קיובי ברמתו לא אמור לאבד כדורים כאלה, וגם לא רוקי כמו המחליף שלו, מייקל פניקס, שבקצב הזה יראה עוד מגרש די בקרוב.

עוד בעיה אצל הפלקונס שעשויה להקשות עליהם מאוד במה שנשאר מהעונה - הקיקר, יאנגווי קו, עם 6 החטאות בחמישה המשחקים האחרונים.

בצד של הצ'ארג'רס - התלבטתי בין הקורנר טארהיב סטיל (שני אינטרספשנים, כולל פיק סיקס) לבין דרווין ג'יימס, אבל ג'יימס (שגם חתום על הפיק שסגר את המשחק) הוסיף 10 תאקלים ו-3 עצירות במשחק הריצה, כאשר הפאסר רייטינג של קאזינס היה רק 46.4 (הנמוך ביותר מבין הפותחים בהגנה) כשהוא היה השומר ביותר למטרה.

---

בנגלס (4-8) - סטילרס (9-3) 44-38 🥶

איש המשחק שלי: ראסל ווילסון, קוורטרבק, סטילרס

במה צדקתי? במאצ'אפ ובמפתח לניצחון של הסטילרס.

במה טעיתי? בכל השאר.

סטנדאפיסט ממורמר מסינסינטי: "ההגנה של הבנגלס כל כך גרועה!" קהל: כמה היא גרועה?

סטנדאפיסט ממורמר: היא כל כך גרועה, שהיא איפשרה לראסל ווילסון, שלא היה לו משחק של 300 יארדים מאז שבוע 3 ב-2023, למסור ל-414 יארדים ב-76.3%

קהל: כמה היא גרועה?

סטנדאפיסט ממורמר: היא כל כך גרועה, שהבנגלס היא הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שהפסידה בעונה אחת 4 משחקים שבהם ההתקפה שמה לפחות 33 נקודות, ו-8 משחקים שבהם שמה לפחות 25.

קהל: כמה היא גרועה?

סטנדאפיסט ממורמר: היא כל כך גרועה שלמרות שג'ו בורו הוא הקיובי הכי טוב בליגה לפי PFF, מוביל את הליגה במסירות ל-TD, עם יחס של 6-1 לעומת כמות האינטרספשנים, הם מעשית מחוץ לפלייאוף כבר בשבוע 13.

אפשר להמשיך את הקטע הזה עוד ועוד... ועכשיו אפשר כבר לסכם, למרות שזו לא חוכמה גדולה, העונה של הבנגלס גמורה. וזה לא רק כישלון שלהם, זה כישלון שלי בתחזית קדם-עונה. חשבתי שהם ייקחו את הבית הזה. אבל להגנתי אומר שלא חשבתי שהם יגיעו מאוד רחוק בפלייאוף, בדיוק בגלל הסוגיה שחירבה להם את העונה - הם פיזרו את המשאבים שלהם בצורה לא נכונה, על שני נשקים יקרים לבורו, במקום להשקיע במקומות אחרים.

האם הקבוצה הזאת הייתה היום טובה יותר, לו במקום להשאיר את טי היגינס, היא הייתה משלם לג'סי בייטס, די.ג'יי רידר וצ'דובי אוויזייאה? חד משמעית - כן! ויש מצב שעוד היה נשאר להם עודף.

אני לא מוריד את האחריות מבורו, גם במשחק הזה. היו לו שני פאמבלים רעים, והוא לא היה עירני לפאס ראש של טי.ג'יי וואט. אבל כשתראו את הדינמיקה של המשחק (אחרי כל TD של הבנגלס שהעלה אותם ליתרון, הגיע מיד TD תשובה מהיר של הסטילרס), אפשר רק לשער שהוא הפנים שהוא חייב להיות הגיבור ולשים מקסימום נקודות בכל דרייב כדי לנצח. ומי יכול להאשים אותו? אתם הייתם סומכים על ההגנה הזאת עם החיים שלכם? בכל מצב?

בצד השני, יפה לראות את הסטילרס מראים שהם יודעים לנצח גם בשוט-אאוט. ראסל וילסון הוא המוסר הכי יעיל העונה במסירות של 15+ יארדים באוויר, לפי PFF, ואפשר לראות את זה כמעט בכל משחק:

ועוד פרט טריוויה לסיום - כמות הנקודות במשחק הזה הייתה הגבוהה אי-פעם למפגש בין שתי הקבוצות, והיא גם הגבוהה ביותר מכל משחק ששוחק העונה ב-NFL.

---

ויקינגס (10-2) - קרדינלס (6-6) 22-23 👍🏻

איש המשחק שלי: סאם דארנולד, קוורטרבק, ויקינגס

במה צדקתי? רק בזהות המנצחת.

במה טעיתי? בכל היתר (כולל המפתחות לניצחון של הויקינגס).

הויקינגס היו בפיגור דו-ספרתי בשלב מתקדם של המשחק, הפסידו בגדול בקרב על השעון ובצבירת יארדים, וגם היו רק 1 מ-8 בדאון 3 במשחק הזה. תוסיפו לזה עוד משחק לא טוב של אארון ג'ונס (פאמבל במשחק שלישי ברצף, דרופ קריטי באנדזון) ותקבלו תצוגה מאוד לא נקייה - הם היו חייבים משחק אחראי של סאם דארנולד, וזה מה שהם קיבלו כאן.

הוא תיפקד טוב מאוד תחת לחץ, ולמעשה - הוא היה יעיל יותר כשהפאס ראש הגיע אליו וגם מול הבליץ, מאשר שהיה לו פוקט נקי במשחק הזה:

לא צפיתי בהרבה מהמשחק, אבל היה דבר אחד לעקוב אחריו, שגם מגובה בנתונים - קווין אוקונול משתמש העונה בג'ורדן אדיסון בסלוט יותר. ובעיקר בשבועות האחרונים.

הוא נמצא העונה בממוצע בסלוט ב-33.5% מהסנאפים, לעומת 28.8% ב-2023, והטרנד הולך ומתחזק מאז שבוע 9 נגד הקולטס (היו מאז שלושה משחקים שבהם היו התמקם כסלוט רסיבר בלפחות 40% מהסנאפים).

---

פטריוטס (3-10) - קולטס (6-7) 25-24 👍🏻

איש המשחק שלי: דה-פורסט באקנר, דיפנסיב תאקל, קולטס

במה צדקתי? התקפת הריצה ניצחה לקולטס את המשחק, בסופו של דבר.

במה טעיתי? דרייק מיי לא הגיע למספרים שסימנתי לו במפתחות לניצחון, אבל הוא עשה מעל ומעבר - וזה לא הספיק.

הפאטס עשו כל מה שהיה אפשר כדי לקחת את המשחק הזה - 200 יארדים על הקרקע ב-6.5 לניסיון, דרייק מיי היה מעולה (24 מ-30 ל-238 יארדים ו-TD, ועוד 59 יארדים על הקרקע), ובסוף - הם הפסידו לקבוצה עם קיובי ששוב השלים 50% מהמסירות שלו ל-109 יארדים. ריצ'ארדסון היה תחת לחץ לא מעט במשחק הזה, אבל אפילו שלא היה מדויק - לפחות הוא לא ספג אפילו סאק אחד במשחק הזה:

ויאמר לזכותו שהוא יצא כאן קלאץ', עם מסירה ל-TD בדרייב האחרון, ועם הרגליים שלו בהמרה ל-2 נקודות שניצחה את המשחק:

עוד שני נאגטים היסטוריים מהמשחק: זה היה הניצחון הראשון של הקולטס בפוקסבורו מאז 2006.

וגם - כולם מדברים על הרגליים של ריצ'ארדסון (אולי בגלל שאין לו כרגע הרבה מעבר), אבל דרייק מיי בקצב לשבור שיא של ממוצע יארדים לניסיון על הקרקע (השיא הקודם - מייקל ויק עם 8.5, מיי כרגע עומד על 9.1, ויש לו 68.4% הצלחה בניסיונות הריצה שלו).

---

ג'טס (3-9) - סיהוקס (7-5) 26-21 🎯

איש המשחק שלי: לאונרד וויליאמס, דיפנסיב תאקל, סיהוקס

במה צדקתי? בפיק שלי, ואולי גם לגבי התחזית שהסיהוקס יגיעו לפלייאוף השנה.

במה טעיתי? הסיהוקס ניצחו למרות ששוב - התקפת הריצה שלהם הייתה רעה מאוד.

זה באמת מדהים כמה שהקבוצה הזאת של הסיהוקס לא ממושמעת בהתקפה ובספיישל טימס, וכמה הקבוצה הזאת של הג'טס רעה, כדי להפסיד את המשחק הזה למרות כל המתנות שקיבלה.

נתחיל בלאביסקה שאנול, שפימבל את הקיקאוף פעמיים ברציפות:

נמשיך לרצף המזעזע הזה של הסיהוקס, שקיבלו 7 ניסיונות להכניס את הכדור לאנדזון מתוך ה-5 של הג'טס, וסיימו בלי כלום ביד, כשגולת הכותרת היא המהלך הזה בדאון 4 מתוך ה-1:

הסיהוקס גם היו רק 5 מ-15 בדאונים 3/4, ונסיים במחשבה - מה נראה לכם יקרה לסיהוקס במשחק פלייאוף שבהם אפילו אחת מהשטויות האלו יתרחשו? אתם לא צריכים אותי כדי לדעת.

למזלם, הם עדיין שיחקו מול קבוצה חלשה, שעושה בעצמה המון טעויות (12 דגלים ל-83 יארדים, 2 איבודים משלהם). ללאונרד וויליאמס, שהתמודד מול הקבוצה שהחל בה את הקריירה - היה משחק אדיר, עם 2 סאקים, 3 עצירות במשחק הריצה, והפיק סיקס הזה, שהפך לגמרי את הדינמיקה של המשחק:

---

קומנדרס (8-5) - טיטאנס (3-9) 19-42 👍🏻

איש המשחק שלי: בריאן רובינסון, ראנינג בק, קומנדרס

במה צדקתי? טרי מקלורין היה איש מפתח בניצחון של הקומנדרס.

במה טעיתי? בפיק, וגם - ג'יידן דניאלס השיג TD על הקרקע, אבל אלה לא היו הרגליים שלו שהכריעו את המשחק.

הקומנדרס חוזרים לנצח אחרי 3 הפסדים רצופים, והם היו פשוט חייבים את זה הפעם. כל פעם שראיתי מהלכים מהמשחק הזה (צפיתי בו בלייב רק ברדזון), היה אפשר לראות שהקומנדרס קיבלו החלטה לרוץ בעקביות בין התאקלים, ולרוב זה עבד להם מצוין:

לוושינגטון היו 267 יארדים על הקרקע! ובריאן רובינסון הוביל 103 ב-6.4 לניסיון ו-TD. באופן לא מפתיע, זה הוביל לניצחון 41-19 של הקומנדרס ב-TOP.

ההגנה של טנסי איכזבה מאוד במשחק הזה (463 יארדים לקומנדרס, הכי הרבה שהם איפשרו העונה להתקפת יריב), אבל אולי יש עוד סיבות לאופטימיות דווקא בהתקפה. בדיוק כמו ברייס יאנג ואנתוני ריצ'ארדסון, וויל לוויס נראה יותר טוב (או פחות רע, תלוי בפרשנות שלכם) מאז הספסול והחזרה שלו לליינאפ:

אפילו שני איבודי הכדור של הקבוצה שלו, הפעם לא היו שלו.

ואי אפשר לסיים את החלק הזה בלי הנתון הסטטיסטי אולי הכי מרשים של העונה : הרסיבר של הטיטאנס ניק ווסטברוק אקינה תפס העונה 20 מסירות - 8 מהן (כולן בשמונת המשחקים האחרונים) הפכו ל-TD.

---

גאגוארס (2-10) - טקסנס (8-5) 23-20 🎯

איש המשחק שלי: ניקו קולינס, רסיבר, טקסנס

במה צדקתי? בפיק שלי (בקושי, ואגב - בפוד הימרתי הפוך והמזל עבד הפוך).

במה טעיתי? כשבחרתי בטקסנס להיות סיד 2 העונה ב-AFC לפני העונה. זה לא הולך לקרות.

עוד ניצחון של הטקסנס שרק גורם לי להיות פחות אופטימי לגביהם להמשך העונה. זה נראה יותר טוב כשניקו קולינס שם, אבל סי.ג'יי סטראווד פשוט מפספס העונה מסירות שהוא דייק בהן באחוזים גבוהים בעונה שעברה:

איתו, בגרסתו הנוכחית, ועם קו ההתקפה הזה - יש מצב לא רע בכלל שהטקסנס יהיו One & Done בפלייאוף, וזה לא ממש משנה מי תהיה היריבה. וזה עוד מבלי להתייחס להגנה, שנתנה למאק ג'ונס, עם התקפה פצועה סביבו, לחזור ולהפוך את המשחק הזה לדי צמוד בסיומו.

ובעניין הסערה הגדולה שיצאה מהמשחק - בזמן כתיבת שורות אלו כבר ידוע שאזיז אל-שאייר הושעה לשלושה משחקים על התיקול המלוכלך שלו על טרבור לורנס. בעיניי זה עונש די ראוי ביחס לחומרת המעשה.

---

חלון מאוחר יום ראשון (חלון 23:00):

ראמס (6-6) - סיינטס (4-8) 14-21 🎯

איש המשחק שלי: עומאר ספייטס, ליינבקר, ראמס

במה צדקתי? בפיק.

במה טעיתי? במפתחות (בעיקר זה שדרש להאט את קמארה על הקרקע).

זה היה משחק של שתי מחציות שונות: מאט סטאפורד סיים את המחצית הראשונה עם 4 מסירות מדויקות מתוך 10 ל-23 יארדים, וההתקפה לא שמה אפילו נקודה אחת. בחצי השני - היא חזרה מפיגור דו-ספרתי ושמה 21 נקודות.

אבל אני דווקא רוצה להרחיב כאן על הצד ההגנתי, ועל עוד רוקי של הראמס שעושה אימפקט בשנתו הראשונה בליגה. כתבתי לא מעט על שחקני קו ההגנה, ג'ארד וורס ובריידן פיסק, והפעם - היה זה הרוקי ליינבקר, עומאר ספייטס, שהצטיין במיוחד - עם 7 עצירות במשחק הריצה, וגם PBU שהיה צריך להפוך לאינטרספשן ראשון בקריירה:

נראה שבסך הכול - לראמס היה אחד הדראפטים הכי טובים השנה, מבחינת השפעה מיידית על הקבוצה. ואם הם ישכילו למצוא פתרון טוב לעמדת הקיובי, שעשויה לעבור זעזוע לפני 2025, עם כמה תוספות חכמות בפרי-אייג'נסי - הם יכולים ללכת רחוק ב-NFC בעונה הבאה. העונה? נראה לי שקצת מוקדם מדי, ולקבוצה יש עוד לא מעט חורים בסגל שיהיה קשה מאוד לסגור בזמן לפלייאוף (אם בכלל יצליחו לקחת את הבית ולהתברג לשם).

---

פנתרס (3-9) - באקנירס (6-6) 26-23 👍🏻

איש המשחק שלי: באקי אירווינג, ראנינג בק, באקס

המנעול שלי לשבוע הזה לא נפרץ רק בקושי (בעיקר בזכות הפאמבל של צ'ובה האברד בהארכה, שהרס לברייס יאנג קמאבק מושלם מהסרטים). לא כתבתי הרבה בפריוויו, ולא אכתוב הרבה גם כאן. רק כמה תובנות זריזות:

ברייס יאנג - I was not familiar with your game! מאז שבוע 9, אפשר לטעון שהבחור משחק כמו קיובי טופ 10 בליגה:

הוא הרבה יותר מדויק, יש לו רק 2 Turnover-Worthy Plays בחודש הזה, יש לו 9 Big Time Throws בשבועיים האחרונים (היו לו 3 בסך הכול עד שבוע 9), הוא סופג הרבה פחות סאקים, והוא פשוט תחרותי - 2 ניצחונות + 2 הפסדים מאוד צמודים, שאפשר לטעון שהוא עשה במהלכם את המקסימום כדי לנצח.

בייקר מייפילד - זה היה סוג המשחקים שבמשך שנים גרם לבייקר לא להיות קבוע ברשימות טופ-10 קיוביז בעצמו.

טמפה ככלל - הם עדיין שניים בבית בגלל שוברי השיוויון מול הפלקונס, אבל נראה שקשה להמר נגדם לקחת את הבית, עם איך שהדברים נראים כרגע. הם אומנם כבר שיחקו מול הפלקונס פעמיים, אבל לדעתי, אם היו נפגשות בכושרן הנוכחי - הבאקס היו מנצחים 8 מ-10 משחקים.

---

רייבנס (8-5) - איגלס (10-2) 24-19 🥶📺

איש המשחק שלי: זאק באון, ליינבקר, איגלס

במה צדקתי? הדיפנסיב תאקלים של האיגלס היו חלק ענק מהניצחון הזה (בעיקר ג'יילן קרטר ומילטון וויליאמס).

במה טעיתי? לשמחתי, גם הפעם בפיק נגד האיגלס.

אם לא האמנתם שהקבוצה הזאת של האיגלס היא לג'יט, בגלל הלו"ז, בגלל שאתם לא מאמינים בג'יילן הרטס, או עקב כל עניין אחר - עכשיו כבר אי אפשר להתכחש. ניצחון ראשון בהיסטוריה בבולטימור, אחרי רבע ראשון חלש שהפסידו 0-9 (וגם 133-6 לרייבנס ביארדים ברבע הזה), ואחריו - זה בעצם לא היה ממש קרוב.

רוצים להבין מה זה אומר התחלה איטית בהתקפה של האיגלס? ברבע הראשון ה-EPA הממוצע שלהם למהלך היה 0.166- (הכי גרוע בליגה בשבוע 13), ברבעים 2-4: 0.202 (השני בטיבו). ג'יילן הרטס פתח עם מסירה אחת מדויקת בלבד מתוך חמש בשלושת הדרייבים הראשונים, אחריהם - 8 מ-9 ל-115 יארדים ו-2 טאצ'דאונים. זה לא מקרה חריג בהתקפה של פילדלפיה העונה. למעשה, לג'יילן הרטס יש במהלך הרצף האחרון של שמונה ניצחונות יותר טאצ'דאונים (5) ומאי-השלמות (4).

קו ההגנה של הרייבנס החזיק מעמד יפה בחצי הראשון מול התקפת הריצה של האיגלס, וניכר שהמעבר של קייל המילטון ל-FS בהחלט עוזר לצמצם את הפוטנציאל למהלכים גדולים במשחק המסירה. אבל כמו שקרה כל כך הרבה פעמים העונה - בשלב מסוים הסכר נפרץ... והנה הסבר מאת אינסיידר של האיגלס, פראן דאפי, על הקונספט של Tackle-Power ואיך הוא הוביל ל-TD של בארקלי:

זה היה ה-TD השביעי העונה של בארקלי של יותר מ-20 יארדים - אין עוד RB אחד בליגה עם יותר משלושה כאלה.

ונעבור להשתפכות על ההגנה... ג'יילן קרטר הוא הדיפנסיב תאקל הכי טוב בליגה היום, ששמו אינו דקסטר לורנס (שאגב, גמר את העונה נגד הקאובויס עם פציעה) או כריס ג'ונס. וגם מעליהם הוא צפוי, להערכתי, לדלג די בקרוב:

לקרטר היו 3 TFLs, סאק, והוא היה חלק בלתי נפרד מהמאמץ של האיגלס להוציא את הנרי מהמשחק בריצות בין הגארדים. במחצית הראשונה, לריצות של הנרי היו רק 22% הצלחה, עם EPA ממוצע של 0.32-. כולם מדברים, ובצדק, על התאקל הזה של קופר דג'ין על הנרי, אבל זה היה מאמץ קבוצתי, כפי שנדרש מול קינג הנרי:

בסך הכול, האיגלס החזיקו בשבועות האחרונים שלוש התקפות טופ 10 (קומנדרס, בנגלס ורייבנס) על 18 נקודות בממוצע (אלו התקפות ששוות בממוצע מעל 27 נקודות למשחק). מבחינת DVOA - ההתקפה הזאת של הרייבנס הייתה הכי טובה שהליגה ראתה מאז הפטריוטס של 2007 - והיא החזיקה אותה על 12 נקודות לפי TD בגארבג' טיים. פשוט מדהימה התפנית שויק פאנג'יו חולל.

ועכשיו... לג'סטין טאקר, שפספס עוד 3 בעיטות במשחק הזה, מה שהעלה את הספירה העונתית ל-10 בעיטות שהחמיץ (הכי הרבה בקריירה, הכי הרבה בליגה העונה). הרבה טוענים, ובצדק, שכל בועט אחרי היה מסופסל מזמן, אבל טאקר הוא יותר מבועט. הוא אחד המנהיגים של הקבוצה, והוא אייקון. קשה לומר מה הרייבנס יעשו הלאה, אבל זו בעיה שיכולה להיות קטלנית בפלייאוף. הם לא יכולים להרשות לעצמם בועט כל כך לא עקבי במשחקים צמודים בינואר.

---

משחק SNF: בילס (10-2) - ניינרס (5-7) 10-35 👍🏻

איש המשחק שלי: ג'וש אלן, קוורטרבק, בילס

במה צדקתי? בבחירת המנצחת ובמפתחות לניצחון.

במה טעיתי? חשבתי שהמשחק הזה יהיה קרוב איכשהו.

ג'וש אלן הפך במשחק הזה לקיובי הראשון בתולדות הליגה שרושם באותו משחק טאצ'דאון במסירה (היו לו 2), טאצ'דאון בריצה וטאצ'דאון בתפיסה - האחרון, הודות ל- Hook & Ladder המאולתר הזה עם אמארי קופר:

זו הייתה הצצה לאווירה והאטמוספרה שקבוצות יצטרכו להתמודד איתה, בסבירות גבוהה, במשחקי פלייאוף בבאפלו בחודשיים הבאים. והבילס צלחו גם את המבחן הזה בהצלחה, מול יריבה שבורה, פצועה ומפורקת.

אם חשבנו לרגע שחלון הסופרבול של הניינרס ייסגר בעוד שנה-שנתיים, עם דעיכת הכוכבים בהתקפה, והחוזה הגדול שצפוי לפורדי - מסתבר שהחלון נסגר מוקדם משחשבנו. זוכרים שהניינרס היו אלופי הליגה ב-YAC? העונה הם רק במקום ה-31 בקטגוריה הזאת:

כריסטיאן מקאפרי, שלא באמת חזר מהפציעה של תחילת העונה, גמר אותה, די רשמית. יכול להיות שהוא כבר לא יחזור להיות השחקן שהיה בעונה שעברה. ג'ורג' קיטל נכנס לסוף הפריים שלו, טרנט וויליאמס צפוי לפרוש בקרוב, דיבו נראה הכי חלש בקריירה, וכל אלה מתחברים לשורה תחתונה די עגומה.

בעיקר זועק המחסור בעומק של הקבוצה הזאת - בלי טרנט ב-OL ובוסה ב-DL, שני הקווים שלה נראים ברמה של שליש תחתון בליגה, וזה הורגש היטב במשחק מושלג שכזה. אני אישית מציע לפרונט אופיס של הניינרס לעשות ריסטארט מוחלט על הקבוצה הזאת, אבל לא אופתע אם ינסו לגרד מהשלד הזה עוד עונה אחת.

---

משחק MNF: ברונקוס (8-5) - בראונס (3-9) 32-41 🎯

איש המשחק שלי: ניק בוניטו, אדג', ברונקוס

גם כאן, לא ממש עשיתי פריוויו, אז אתמצת ממש בסיכום. זה היה משחק שהוא ג'יימיס ווינסטון בדמות משחק NFL - מהלכים גדולים משוגעים, המון איבודים מגוחכים, וכמובן ווינסטון עצמה עם השורה הסטטיסטית הכי ווינסטונית שיש:

החיסרון של ריילי מוס בסקנדרי של הברונקוס הורגש היטב, וג'רי ג'ודי (235 יארדים ו-TD) ואחרים התעללו במחליף שלו, ליווי וואלאס. למזלם, היה להם את ניק בוניטו המעולה, עם 11 סאקים, 43 לחצים, פיקס סיקס ו-FF העונה. מועמד סוס-שחור לשחקן ההגנה של העונה, בהגנה שבכללותה נראית, לרוב, טוב מאוד (לא הפעם).

זה לא היה המשחק הכי טוב של בו ניקס העונה (2 INTs במשחק הזה), אבל גם היו לו מסירות נהדרות, כמו זאת, ל-TD ארוך של מארווין מימס:

עם הנשירה של הבנגלס מהמירוץ, זה נראה שהברונקוס כמעט נעולים בפלייאוף 2024.

---

הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.

לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-530 אוהדים שכבר שם!

---