שבוע 11 מאחורינו, וזהו - אין לנו יותר קבוצה בלתי מנוצחת בליגה. יש אולי כזו שנראית בלתי מנוצחת בנקודת הזמן הנוכחית (🦁🦁), אבל לצ'יפס אין יותר 0 בטור ההפסדים, אחרי הפסד חוץ בבאפלו. האם זה אומר ש"תם עידן מהומס"? ממש לא. כל מי שעוקב אחרי ה-NFL יותר מעונה, יודע שניצחונות בנובמבר זה טוב ויפה, אבל ההיסטוריה נכתבת בינואר ובפברואר. לבילס כבר היה את הסיד הגבוה יותר בפלייאוף בעונה שעברה, וגם ניצחון בעונה הרגילה, והם הפסידו בבית לצ'יפס ברגע האמת.
אז כמו שאוהב לומר קיובי אחד מזדקן, שכבר הפסיק להיות רלוונטי - RELAX.
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-525 אוהדים שכבר שם!
מקרא לסימוני המשחקים:
משחקים שצפיתי בהם במלואם יסומנו בעזרת 📺
שלושת המשחקים הטובים ביותר של השבוע ידורגו באמצעות שלושה אימוג'ים של מדליות 🥇🥈🥉
פיקים שדייקתי בהם (outright + spread) יסומנו ב- 🎯
פיקים שדייקתי בהם חלקית (רק Outright או Spread) 👍🏻
פיקים שטעיתי גם וגם 🥶
שבוע 11 בקליפת אגוז 🥥:
השחקן המצטיין בהתקפה: ג'ו מיקסון, ראנינג בק, טקסנס ; השחקן המצטיין בהגנה: ניק בוניטו, ליינבקר, ברונקוס
הפתעת השבוע: דנבר ברונקוס
אכזבת השבוע: סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס
הופעת הפנטזי של השבוע: טייסום היל, כלי נשק, סיינטס
טופ 3 משחקים: 1. בילס - צ'יפס, 2. ברס - פאקרס, 3. ניינרס - סיהוקס
מאזן עדכני: מאזן הימורים כללי (Outright): 91-45 {השבוע: 12-2}
מאזן הימורים כללי (נגד ה-Spread): 63-1-70 {השבוע: 11-0-3}
6 תובנות כלליות לגבי שבוע 11:
שותפי להגשת פוד "פיק סיקס", יוסי כהן, מתעקש שיש מגפה בליגה של בועטים רעים, בעיקר על רקע דעיכתו של ג'סטין טאקר והשבוע הרע של ג'ייק אליוט - שניהם מהבולטים שבבועטי הליגה בשנים האחרונות. אז יצאתי, בדקתי, וגיליתי - מהומה רבה, על לא דבר. אחוז הדיוק ב-FG העונה הוא עדיין מהגבוהים ביותר בכל הזמנים:
והקרדיט למצטיינים כמו כריס בוסוול מהסטילרס, וג'ייק בייטס מהליונס (25 מ-25 עד כה העונה!).
העונה של הברס, כך נראה, גמורה מעשית. אבל האם הספדתי מוקדם מדי את העונות של הדולפינס והסיינטס? תמונת הפלייאוף אומרת שכן, הלו"ז אומר שלא. אבל תיאורטית - שתיהן חזרו לחיים, אבל אני עוד חוזה ששתיהן לא יהיו בפלייאוף. לא אפתיע ואומר שאני עדיין מחכה עוד קצת לגבי הבנגלס.
שלוש פעמים סופסל העונה קיובי צעיר שנראה רע על המגרש - שלוש פעמים הוא חזר ונראה הרבה יותר טוב: ברייס יאנג בפנתרס, וויל לוויס בטנסי, ואנתוני ריצ'ארדסון בקולטס - האם ספסול לשבוע/שבועיים משול לסיבוב הבטריות של השלט שלוש פעמים עד שהוא חוזר לעבוד?
טייסום היל הוא כמו ליקוי חמה מלא - הוא מגיע בערך אחת ל-18 חודשים, מסנוור את כולם, ובכך מסתכם העניין עד לפעם הבאה.
זה היה שבוע ההימורים הכי טוב שלי העונה (11-3 נגד ה-Spread) - האם זה אומר שהליגה הופכת להיות יותר צפויה וברורה? לא, זה צירוף מקרים.
עוד מוקדם מכדי לסכם, אבל אחרי 11 שבועות - אלה הם שלושת הטייקים שלי מהאוף-סיזן שנראים הכי טוב כרגע:
מקום 1: ליונס נציגת ה-NFC בסופרבול, בראונס אכזבת העונה (ביחס לכמות הניצחונות שחזו בווגאס).
מקום 2: מצטייני העונה בהגנה - טי.ג'יי וואט DPOY, ג'ארד וורס DROY.
מקום 3: ג'וש אלן ל-MVP ראשון בקריירה.
ואלה הם ה-3 שנראים הכי רע:
מקום 1: הג'טס בפלייאוף עם 10 ניצחונות, הבנגלס עם 13 בראשות הבית, הברונקוס עם 5 במקום רביעי בבית.
מקום 2: דן קווין מינוי ה-HC השישי בטיבו (מתוך 8) באוף-סיזן.
מקום 3: קיילב וויליאמס ל-OROY.
תפריט ניווט לסיכומי המשחקים:
משחק TNF: איגלס - קומנדרס 18-26👍🏻
משחקי יום ראשון, חלון מוקדם
ברס - פאקרס 20-19 🎯 🥈
ליונס - ג'אגוארס 6-52 🎯
טיטאנס - ויקינגס 23-13 🎯
דולפינס - ריידרס 19-34 🎯
פטריוטס - ראמס 28-22 👍🏻
סיינטס - בראונס 14-35 🥶
ג'טס - קולטס 28-27 🎯
סטילרס - רייבנס 16-18 🎯
משחקי יום ראשון, 23:00
משחק SNF: צ'ארג'רס - בנגלס 27-34 🎯
משחק MNF: קאובויס - טקסנס 34-10 🎯
משחק TNF: איגלס (8-2) - קומנדרס (7-4) 18-26 👍🏻📺
איש המשחק שלי: קוויניון מיטשל, קורנרבק, איגלס
במה צדקתי? האיגלס ניצחו, והיכולת שלהם "לבקבק" (מנסה לעברת כאן מושג ספורטיבי שגור מהאמריקאים) את טרי מקלורין ואת הרסיברים האחרים של הקומנדרס - הייתה קריטית לעניין.
במה טעיתי? חשבתי שהמשחק יהיה צמוד יותר.
האיגלס משתלטים על ראשות ה-NFC East ומכניסים את הקומנדרס קצת לפרופורציות, לפחות עד שבוע 16 (כשהם יגיעו לוושינגטון). נתחיל הפעם בהגנה (מי היה מאמין שלאיגלס יהיו בעיקר סימני שאלה סביב ההתקפה והבועט בשלב הזה של העונה?) ועם ההשתפכות שלי על קוויניון מיטשל, ה-MVP שלי במשחק הזה. הוא קיבל הפעם את התואר, גם על ההופעה שלו לאורך כל העונה (שמיד אפרט עליה עוד) וגם על התצוגה של הגנת המסירה של האיגלס, שבששת המשחקים האחרונים, למעשה, מאז ההתפרקות מול הבאקס, איפשרה רק TD אחד באוויר, לג'ו בורו וג'מאר צ'ייס בדרייב הפתיחה של המשחק נגד הבנגלס.
הייתה למקלורין במשחק תפיסה אחת בלבד, וגם היא הגיעה כשהוא זז ימינה, והתמודד עם הרוקי השני, קופר דג'ין. בעימות ישיר מול מיטשל - הוא רץ 20 ראוטים, ודניאלס לא מסר לעברו אפילו פעם אחת. מיטשל פשוט היה דבוק אליו כל הערב:
יש 27 קורנרים בליגה ששיחקו יותר מ-325 סנאפים במהלכי מסירה העונה - מיטשל הוא היחיד מביניהם שלא נרשם עליו אפילו TD, וגם - הוא מוביל את הליגה עם 25% מהמסירות שבהן הוא טורגט, והוא גרם למסירה להיות לא מושלמת (Forced Incompletion Rate). בין היתר, הוא נעל העונה את דרייק לונדון על תפיסה אחת ל-5 יארדים, את מאליק נייברס לתפיסה אחת ל-9 יארדים, את ג'מאר צ'ייס ל-2 תפיסות ל-19 יארדים ואת סי.די לאמב על 2 ל-14. STUD.
שלא תבינו לא נכון - תצוגה הגנתית כזאת לא יכולה להיות עבודתו של שחקן אחד בלבד. וג'יידן דניאלס, לפחות נראה, שהפציעה בצלעות שלו משפיעה עליו. הרבה מאוד מסירות שלנו היו קצרות מדי ולא הגיעו למטרה, ובסך הכול - הוא השלים 4 מסירות בלבד לרסיברים שלו (2 מהן היו בדרייב האחרון, שהיה כמעט בגדר גארבג' טיים). רק אחת מתוך 5 מסירות שלו שעברו יותר מ-10 יארדים באוויר מצאה את היעד שלה, והוא גם מסר INT אחד (לידיים של ריד בלנקנשיפ) במסירות האלו. ואם כבר בדרייב הזה עסקינן - אז הקומנדרס היו 3 מ-12 בדאון שלישי, כששתיים מאותן המרות מוצלחות הגיעו רק במהלכו.
זה לא היה משחק מרשים במיוחד של אף אחד משני הקיוביז הצעירים על המגרש, אבל ג'יילן הרטס נראה יותר טוב, למרות מסירות כאלו:
ארבעת השחקנים שקיבלו את ציון PFF הכי גבוה בהתקפה של האיגלס במשחק היו שחקני קו התקפה - למעשה, כל הקו מלבד טיילר סטין, הגארד הימני (שהחליף את מקאי בקטון שנפצע במהלך המחצית הראשונה). למעשה, הם היו 4 מ-10 האופנסיב ליינמנים עם הציון הכי גבוה השבוע (מתוך 186). שחקני הקו של האיגלס איפשרו 3 לחצים בלבד על ג'יילן הרטס (שלושתם על הסנטר, קאם ג'ורגנס) מתוך 28 דרופבקים, כאשר לקו ההגנה של הקומנדרס, שהיה מדורג רביעי לפי Pass Rush Win Rate עד למשחק הזה, היו גם 0 סאקים.
הם זכו לציון הזה גם בזכות החסימה לריצה, שפשוט פתחה חורים עצומים לאורך כל המחצית השנייה. לאיגלס היו 150 יארדים על הקרקע לפני המגע הראשוני (95 מהם רק ברבע הרביעי), לפי נתוני NextGen - הנתון השלישי בגובהו העונה. ועדיין - צריך לזכור, שלא כל ראנינג-בק מגיע למספרים של סקוואן, גם מאחורי הקו המעולה הזה:
מה שהכי מסוכן לגבי סקוואן העונה - הוא הולך ומשתפר ככל שהמשחק מתקדם, וההגנה מתעייפת.
במחצית הראשונה ב-2024: 399 יארדים ב-4.2 יארדים לניסיון, עם 2 ריצות של מעל 10 יארדים.
במחצית השנייה ב-2024: 699 יארדים ב-6.9 לניסיון, עם 16 ריצות של מעל 10 יארדים.
חייב גם מילה טובה להגנה של הקומנדרס, שהצליחה להשאיר את המשחק קרוב כמעט עד הסוף (בעזרתו האדיבה של הבועט של האיגלס, ג'ייק אליוט, שהשאיר על הלוח 7 נקודות). מעל כולם, כרגיל, פרנקי לובו, שהיה פשוט בכל מקום על המגרש עם 10 תאקלים ו-2 סאקים.
ניק סיריאני קיבל, ועדיין מקבל, הרבה מאוד ביקורת על ניהול המשחק שלו, על תקופות השפל של ההתקפה, על הפתיחות האיטיות, על מינויי המתאמים בעונה שעברה, ועל ההתנהלות שלו על הקווים. אני חושב שהרבה מהביקורת מוצדקת, אבל יש גם מי שמפריז בה. מאוד. במבחן התוצאה, סגל מוכשר או לא - הוא מצליח. יש רק חמישה מאמנים ב-30 השנים האחרונות שהצליחו לפתוח במאזן 8-2 (או טוב יותר) בשלוש עונות רצופות - סיריאני הוא האחרון שבהם, כאשר ארבעת הקודמים (שון פייטון עם הסיינטס, ביל בליצ'ק עם הפטריוטס, טוני דאנג'י עם הקולטס, ומייק שנהאן עם הברונקוס) - כולם זכו בסופרבול בקריירה שלהם.
האזינו לסיכום שלנו לשבוע 11 בפודקאסט של "פיק סיקס":
חלון מוקדם יום ראשון:
ברס (4-6) - פאקרס (7-3) 20-19 🎯
איש המשחק שלי: כריסטיאן ווטסון, רסיבר, פאקרס
במה צדקתי? בפיק, ובסימון של ג'ייקובס כאיש מפתח (לא חריג, אבל עדיין...).
במה טעיתי? הפאקרס ניצחו למרות האיבוד של ג'ורדן לאב.
נתחיל בסוף - עם המשחק בשני בשבועיים רצופים שהוכרע הודות לחסימה של פילד גול, והפסד קורע לב, בנסיבות חריגות, של הברס:
כדי שהקבוצה הזאת תצליח באמת לפרוח, היא צריכה איכשהו להתנער מהמוג'ו הרע שעוטף אותה כבר כמה עשרות שנים. זה לא משהו שרק קיילב וויליאמס לבדו יכול לעשות. אולי העברת בעלות? אולי איזה מאמן-קוסם ו-GM חדש? אוהדי ברס - הציעו פתרונות בתגובות!
אבל בואו נדבר רגע על דברים טובים... ההתקפה של הברס (עם קיילב) נראתה הרבה יותר טוב הפעם. משחק הריצה עבד (175 יארדים ב-5.3 לניסיון ו-2 TDs... זו התקפת ריצה שעושה העונה בממוצע 4.1 לניסיון, כן?), היה שימוש תדיר יותר ב-Motion לפני הסנאפ, קיילב הוציא את הכדור מהר יותר מהיד (2.77 שניות בממוצע, לעומת ממוצע שנתי של 3 שניות. במחצית הראשונה, הוא החזיק בכדור רק 1.95 שניות בממוצע לפני המסירה), ובהתאמה - גם עומק המסירה היה מהנמוכים שלו העונה (6.7 למסירה, לעומת ממוצע עונתי של 8.3), קיילב רץ יותר עם הכדור, וגם - קו ההתקפה רשם את ה-Pressure Rate השני הכי טוב שלו העונה.
ואם כבר התייחסתי לניידות של קיילב, אז השבוע - במקום להיתקע בפוקט, הוא יצא יותר לסקראמבלים כשלא הייתה לו מטרה פנויה:
וויליאמס היה הקיובי הרביעי בטיבו השבוע, לפי PFF, עם ציון 85.2, וזה היה המשחק הכי טוב שלו (בפער!) בחודש האחרון, בעיקר - בדרייב האחרון:
וזו הייתה כנראה המסירה הכי מרשימה שלו במשחק:
היו לו גם כמה פספוסים (כמו כאן, בדאון 3, לדי.ג'יי מור):
אבל בסך הכול, כאמור, משחק טוב מאוד שלו. הוא לא הסיבה שהם הפסידו את המשחק, והוא עשה מספיק כדי לנצח את המשחק הזה.
בצד של גרין ביי - ג'ורדן לאב ממשיך בשילוב לא ממש בריא של קסמים ושטויות. זה מספיק, בינתיים, כי הקבוצה מאומנת מצוין וההגנה טובה מכפי שצפינו, אבל האיבודים האלה שלו יחסלו את העונה של הפאקרס בפלייאוף. ואם כבר קסמים - אז אל תפספסו את איש המשחק שלי (4 תפיסות ל-150 יארדים) - כריסטיאן ווטסון עם ה-תפיסה של המשחק, ואולי של השבוע, שמראה עד כמה התקרה שלו יכולה להיות גבוהה - אם רק יהיה בריא באופן עקבי:
ליונס (9-1) - ג'אגוארס (2-9) 6-52 🎯
איש המשחק שלי: אמון-רה סיינט בראון, רסיבר, ליונס
במה צדקתי? שהבנתי מראש שלא באמת יהיה כאן משחק, ולא צפיתי באפילו שנייה בלייב.
במה טעיתי? שלא הימרתי על המשחק הזה את כל רכושי עלי-אדמות.
כשאמרתי בספייס לפני המשחק שאם דאג פידרסון לא פוטר עד היום, אין שום דבר שהוא יכול לעשות, עם מאק ג'ונס כ-QB שיגרום לפיטוריו - לא האמנתי עד כמה הוא ינסה לאתגר את התחזית הזאת (הוא עדיין מאמן הג'אגס, נכון ליום שלישי בבוקר, שעוננו). ומן העבר השני - האם זה היה האודישן של בן ג'ונסון לתפקיד ה-HC הבא של הג'אגס? הליונס שמו TD בשבעת הדרייבים הראשונים, שהם גם אלה שהפותחים היו בהם על המגרש. ושוב - הם עשו שימוש גם ב-Hook&Ladder מהפלייבוק שלהם:
לאור התדירות שבה הם משתמשים במהלך הזה, זה כבר ייצא בקרוב מההגדרה של טריק פליי במשחקים שלהם...
המספרים של ג'ארד גוף נראו הפעם מצוין, אבל צריך לזכור - חלק גדול מהיארדים הגיע, כמו במהלך הזה לג'אמיר גיבס:
גיבס הגיע במהלך הזה למהירות של 21.80 מיילים לשעה - המהירות השישית בגובהה שנמדדה לשחקן העונה (לפי נתוני NextGen). גיבס אחראי לעוד רשומה בשישייה הפותחת, עם מהירות של 22.03 מיילים לשעה בשבוע 1.
הליונס נהדרים, הג'אגס בדיחה. אין עוד מה להרחיב מעבר לכך. את דטרויט אני רוצה להמשיך להעריך מול יריבות יותר ראויות, את הג'אגס אני רוצה לראות מראיינים מועמדים למשרת אימון, וחושבים עם מי עושים טרייד-דאון בדראפט, אם הבחירה מספר 1 תגיע אליהם.
טיטאנס (2-8) - ויקינגס (8-2) 23-13 🎯
איש המשחק שלי: סאם דארנולד, קוורטרבק, ויקינגס
במה צדקתי? הויקינגס היו דומיננטיים כי הכילו את משחק הריצה של טנסי (33 יארדים בלבד).
במה טעיתי? לא היה משהו מיוחד.
הויקינגס לא היו צריכים לרוץ באפקטיביות (33 ניסיונות ל-82 יארדים בלבד), או להיות טובים בדאונים הקריטיים (5 מ-14 בדאון 3) כדי לנצח כאן בצורה די נוחה. ככה זה כשאתה קבוצה עדיפה מכל בחינה, ובטח כשסאם דארנולד נתן משחק נקי, והשלים מסירות ללא פחות מ-10 רסיברים שונים במשחק הזה.
מן העבר השני - בדומה לעמיתו לבית, אנתוני ריצ'ארדסון, נראה שוויל לוויס חזר מהספסול טוב יותר. הוא אומנם מסר INT, אבל הוא נראה מדויק יותר ביחס לפתיחת העונה, כולל מסירה יפה ל-TD לקלווין רידלי, שנמחקה עקב דגל מיותר לפני הסנאפ, וגם המסירה הזאת ל-TD של 98 יארדים לווסטברוק-אקינה:
שני המשחקים האחרונים (ג'אגס וטיטאנס) היו הכי קלים שנותרו לויקינגס עד תום העונה. הם נכנסים עכשיו לרצף של חודשיים וחצי קשוחים למדי, בהם יתמודדו עם הברס (פעמיים), קרדינלס, פלקונס, סיהוקס, פאקרס וליונס.
הם יהיו חייבים את דארנולד מדויק וחף מטעויות (ככל הניתן) והרבה יותר מ-2.5 יארדים על הקרקע בממוצע לניסיון כדי לצאת טוב מהצד השני של הלו"ז הזה.
דולפינס (4-6) - ריידרס (2-8) 19-34 🎯
איש המשחק שלי: טואה טאגוואילואה, קוורטרבק, דולפינס
במה צדקתי? בפיק שלי.
במה טעיתי? אולי כשקבעתי כבר לפני שלושה שבועות שהעונה של הדולפינס גמורה???
אתם יודעים שאני משתמש הרבה ב-PFF כדי להביא לכם נתונים, אבל אתם יודעים שאני גם מאוד ביקורתי כלפיהם. על המשחק האחרון שלו (28 השלמות מתוך 36, ל-288 יארדים ו-3 טאצ'דאונים, ללא איבודים) טואה קיבל את הציון 66.0 (כולל 64.9 כמוסר נטו).
כשהוא משחק העונה - ה-EPA הממוצע למהלך של טואה קרוב מאוד לזה של מועמדים ל-MVP, כמו למאר, ג'וש אלן וג'ארד גוף, למרות שהציונים שהוא מקבל מ-PFF נמוכים משמעותית:
זה הזוי בעיניי, ואם אתם גם קוראים אותי בעקביות - אתם יודעים שאני לא חף מביקורת לגביו. אי אפשר להתכחש להשפעה הגדולה שלו על יעילות ההתקפה של מיאמי - ששמה נקודות ב-60% מהדרייבים שלה, מאז שחזר מזעזוע מוח.
מילה טובה גם לטייט אנד, ג'ונו סמית (6 תפיסות ל-101 יארדים ושני ביקורים באנדזון) - ושימו לב לסרטון הזה, שצולם מאחד היציעים - אחרי אחד הטאצ'דאונים שלו, הוא השליך את הכדור ליציע, באקראיות, והוא נחת, איכשהו, בדיוק בידיים של אחד מהילדים שלו שישבו ביציע:
ניתן מילה על הריידרס? נו טוב, אם חייבים - מינשו היה פחות נוראי הפעם, ולא אילץ את אנטוניו פירס לספסל אותו. וברוק באוורס הוא מועמד ראוי ל-OROY, לצד ג'יידן דניאלס ובו ניקס - הוא שני בליגה בתפיסות, רק אחרי ג'מאר צ'ייס, ואם ימשיך בקצב הזה - הוא ינפץ את שיא התפיסות לרוקי - לרסיבר או טייט אנד. הוא גם שביעי בליגה ביארדים אחרי התפיסה ותשיעי ביארדים, מכל השחקנים בליגה. STUD.
פטריוטס (3-8) - ראמס (5-5) 28-22 👍🏻
איש המשחק שלי: פוקה נאקואה, רסיבר, ראמס
במה צדקתי? במפתחות לניצחון, משני הצדדים.
במה טעיתי? בפיק (אבל בקושי! בנקודה!)
אחרי שבשבוע שעבר, ,סטאפורד ושות' לא הצליחו למצוא את האנדזון אפילו פעם אחת, הפעם ה-QB של הראמס סיים עם 4 טאצ'דאונים באוויר ללא איבודים, ואם ראינו קודם את התפיסה תוך כדי זינוק של כריסטיאן ווטסון מהפאקרס, אז הנה המועמד השני לתפיסת השבוע - פוקה נאקואה עם ה-TD הראשון שלו העונה:
פוקה היה מצוין במשחק הזה, באופן כללי, עם 7 תפיסות (כולן היו לדאון 1 או TD) ו-123 יארדים.
ג'ארד וורס, שאני מקפיד להלל כמעט מדי שבוע, היה שקט יותר הפעם. הרוקי השני של הראמס מ-FSU, בריידן פיסק, היה זה שרשם הפעם 2 סאקים על דרייק מיי.
מיי כבר רגיל להיות תחת לחץ מאחורי הקו הזה (18 לחצים השבוע, מתוך 40 דרופבקים), והנה אחד המהלכים המרשימים שלו במשחק הזה - שימו לב איך הוא מחכה בסבלנות לראוט להתפתח, כשהבליצר ופאס ראשר נוסף כבר עוד רגע מגיעים אליו, ומשחרר את הכדור בדיוק ברגע הנכון, כדי להמיר דאון 3:
אוהדי פאטס, אני יודע שזה לא מרגיש טוב להיות 3-8, אבל שמרו על אופטימיות. הקיובי הצעיר שלכם נראה מצוין, והוא 10 בליגה באחוזי השלמה מעל המצופה (CPOE) ו-13 ב-QBR. יהיה לכם אוף-סיזן מאוד מעניין, וכדאי מאוד שהפעם הוא יכלול WR מוביל (הייתי אומר כריס גודווין, שמסיים חוזה, אם הוא לא היה פצוע, אז אולי טי היגינס?).
סיינטס (4-7) - בראונס (2-8) 14-35 🥶
איש המשחק שלי: טייסום היל, אולר שוויצרי, סיינטס
במה צדקתי? בכלום.
במה טעיתי? בהכול.
אין דרך טובה יותר לתמצת את המשחק, מאשר מקבץ מהלכים של טייסום היל ממנו:
היו להיל 138 יארדים על הקרקע ו-3 טאצ'דאונים במשחק הזה, ב-7 ניסיונות ריצה! שלושת הטאצ'דאונים ו-126 יארדים הגיעו מתוך מערך ווילדקאט (שבו היל מתייצב, ללא קיובי לצידו) ישירות מאחורי הסנטר - זו כמות היארדים הכי גבוהה שצבר שחקן מתוך המערך הזה מאז ש-NextGen החלו לפעול:
הבראונס גמורים, זה כבר ברור וידוע. אבל האם לסיינטס יש עוד חיים בעונה הזאת, ובבית הזה, אחרי 2 ניצחונות רצופים? פתאום הפלקונס רק במרחק של שני משחקים, והלו"ז קדימה לא נראה בלתי אפשרי. אני לא מאמין, אבל אולי אטעה. אין ספק שהמאמן החדש, דארן ריזי, הכניס קצת RIZZ למשחק של הקבוצה שלו.
ג'טס (3-8) - קולטס (5-6) 28-27 🎯
איש המשחק שלי: אנתוני ריצ'ארדסון, קוורטרבק, קולטס
במה צדקתי? בפיק ובמפתח לניצחון של הקולטס.
במה טעיתי? במפתח לניצחון של הג'טס (הול צבר בדיוק 121 יארדים במצטבר - וזה לא הספיק).
מכירים את זה שיש לכם בעיה טכנית עם איזה מכשיר חשמלי, ואתם פשוט מנסים לנתק אותו מהשקע ולחבר מחדש? אז נראה לי שזה מה ששיין סטייכן וצוות האימון של הקולטס עשו עם אנתוני ריצ'ארדסון בשבועיים האחרונים, ו-וואלה? יש מצב שזה עבד...
זה היה המשחק הכי טוב של ריצ'ארדסון העונה כמוסר:
כמובן שהוא גם הוסיף 2 סקורים על הקרקע - יעיל ומלהיב, אבל קשה לי להבין איך סגנון משחק כזה אמור לשמור אותו בליגה יותר משלוש שנים נוספות:
הקולטס עדיין בתמונת הפלייאוף ב-AFC, והם קבוצה מספיק מוזרה כדי, איכשהו, להצליח להתברג.
והג'טס... אוי, הג'טס. נתון מביך אחד על ההגנה, ואחד על ההתקפה:
נתחיל בהגנה, שם הקבוצה התדרדרה מאז הפיטורים של סלאח בנקודות (מ-17.0 ל-26.2) EPA הגנתי בממוצע לדרייב (0.84 ל-0.64-) ואחוז הדרייבים שנגמרים אחרי 3 מהלכים בלבד, מה שנקרא "3 אנד אאוט" (מ-46.4% ל-32.2%).
ועכשיו לזה שהכול נהיה בדברו, הקיובי - שימו לב לאחוזי ההצלחה של כמה מהקיוביז הפותחים האחרונים של הג'טס בתקופתם בקבוצה:
זאק ווילסון: 36.4%
סאם דארנולד: 34.2%
אארון רודג'רס: 27.3%
סטילרס (8-2) - רייבנס (7-4) 🎯 📺
איש המשחק שלי: כריס בוסוול, קיקר, סטילרס
במה צדקתי? בפיק ובסימון של ה- 🐶
במה טעיתי? ראסל ווילסון היה חלש מאוד (ומיד אפרט) - והסטילרס עדיין ניצחו.
יש הרבה מאוד שאפשר לכתוב ולפרט על המשחק הזה, אבל בסיכומו של עניין - המשחק הוכרע על ידי שני הבועטים:
בצד המנצח, איש המשחק שלי, כריס בוסוול, עם 6 מ-6, ומצד שני - ג'סטין טאקר (עם נתון שפל בקריירה של 78% דיוק בפילד גולס שלו) שהשאיר 6 נקודות על הלוח במשחק הזה, עם החטאות מ-47 ו-50.
ובעניין הזה, אם אתם רוצים לשמור על אופטימיות לגבי טאקר, יש כאן ברייקדאון מחתרתי שמנסה לספקלץ מדוע הוא נוטה להחטיא העונה שמאלה פעם אחר פעם:
שתי ההתקפות היו רחוקות מלהרשים במשחק הזה. לראסל ווילסון היה QBR של 14.5 - הכי נמוך בליגה השבוע.
משהו ש*יחסית* עבד בהתקפה של הסטילרס היה משחק הריצה, שהגיע ל-122 יארדים (גם אם ב-3.6 בלבד לנשיאה). אחת הסיבות - השימוש של ארתור סמית בטייט אנד המפלצתי, דארנל וושינגטון, בתור שחקן שישי על קו ההתקפה:
אינטרספשן נוראי של ווילסון למרלון האמפרי, גם כמעט והפסיד לסטילרס את המשחק הזה:
אבל, ווילסון לקח, ו-ווילסון אחר (פייטון) נתן בחזרה עם INT גדול, כמה מהלכים אחרי זה. ושוב נזכיר, בהזדמנות זו, כי לא כל האינטרספשנים נולדו שווים, ואפשר לצפות בשלושה של למאר העונה כדי להיווכח בכך:
לא אנסה רק להגן על למאר - הוא שוב הפסיד לסטילרס (מאזן 1-4 כפותח), וכמו נגד הבנגלס, בעיקר פתח רע מאוד. חוץ מהפאמבל של הנרי, גם למאר השלים רק 5 מתוך 15 המסירות הראשונות שלו, והמרת הדאון השלישי הראשונה של הרייבנס במשחק, הייתה כ-8:50 לתום הרבע השלישי!
יש כאן אחלה ברייקדאון של עמנואל אצ'ו להמרת 2 נקודות הכושלת שניצחה למעשה לסטילרס את המשחק, ולחוסר המשמעת של איזייאה לייקלי ונלסון אגולור בחסימות שלהם, מה שדי חיסל את המהלך הזה ואיפשר לג'ואי פורטר ג'וניור לבצע את התיקול:
חלון מאוחר יום ראשון (חלון 23:00):
ברונקוס (6-5) - פלקונס (6-5) 6-38 🎯
איש המשחק שלי: בו ניקס, קוורטרבק, ברונקוס
במה צדקתי? בפיק ובכל המפתחות לניצחון שסימנתי בפריוויו.
במה טעיתי? בהערכה הכללית שלי לפני ובתחילת העונה לשתי הקבוצות האלו.
בו ניקס נתן את המשחק הכי טוב שלו ב-NFL, והאמת היא שהברונקוס לא היו צריכים ממנו להיות כל-כך טוב, נגד קבוצה של אטלנטה שמאבדת מומנטום בשבועות האחרונים.
ראיתי לא מעט מהמשחק הזה, וניקס הרשים אותי מאוד. הוא נראה שקט ובטוח בפוקט (כנראה שהתמודדות מול הפאס ראש הרכרוכי של הפלקונס עוזר - 6 לחצים על ניקס ב-35 דרופבקים... זה, שוב, נתון עלוב למדי של הקו של הפלקונס.), והיה מדויק בכל סוגי המסירות - מסקרינים ועד כדורי עומק:
הוא לא רק שומר על הכדור מצוין (רק מהלך אחד שהיה בסכנה להפוך לאיבוד בשמונת המשחקים האחרונים!), הוא גם מוביל את כל הרוקי קיוביז בטאצ'דאונים עם 19 (לג'יידן דניאלס יש 14, למיי 10 ולקיילב 9).
הנשק הכי קטלני של פייטון וניקס במשחק הזה היה משחק הסקרינים, כולל 2 מסירות ל-TD במהלכים כאלה למרווין מימס:
אגב, את הציונים הכי גבוה לפי PFF בברונקוס קיבלו שניים:
ניק בוניטו (עוד 2 סאקים למאזנו) - שהוא וחבריו עשו לקאזינס את המוות עד שהוא סופסל לטובת מייקל פניקס הרוקי, בגארבג' טיים.
והגארד הימני המצוין, קווין מיינרז, שקיבל הארכת חוזה נאה רק באוף-סיזן האחרון... שימו לב לתפקוד שלו (77 בכתום) במשחק הריצה ובעיקר במשחק הסקרינים שציינתי קודם, ותבינו את האימפקט:
הפלקונס בצרות. הפאס ראש הזה נראה כמו פגם קטלני, וגם אם הלו"ז קדימה כולל כמה לייאפים, על הנייר (ריידרס, ג'איינטס, פנתרס) - המיקום שלהם בראשות הבית כבר לא נראה בכיס, כפי שנראה היה לפני שלושה שבועות.
ניינרס (5-5) - סיהוקס (5-5) 20-17 👍🏻
איש המשחק שלי: ג'קסון סמית-נג'יגבה, רסיבר, סיהוקס
במה צדקתי? בפיק.
במה טעיתי? בבחירה בניינרס לנצחון, ובמפתחות לניצחון של שתי הקבוצות.
הסיהוקס קוטעים רצף של 6 הפסדים רצופים לניינרס, ונוקמים על ההפסד המשפיל בסיאטל. שלוש מארבע הקבוצות בבית עומדות בדיוק על 5-5, והכול נראה לגמרי פתוח, ובכל זאת... האם באמת הכול פתוח?
ההגנה של הסיהוקס נראתה טוב הפעם, והם משיגים ניצחון Statement ראשון מזה זמן רב.. אבל יש לקבוצה גם הרבה בעיות, היא משחקת מאוד לא נקי בהתקפה (7 סנאפים העונה שמתפספסים, וחלקם הופכים להפסד יארדים עצום, כולל ברבע השני במשחק הזה), איבודי כדור נוראיים של ג'ינו וחוסר אפקטיביות כללית, בעיקר עד הפציעה של ניק בוסה (87 יארדים ו-6 נקודות בלבד עד שנפצע בחצי השני, ואחריה - 185 יארדים ו-14 נקודות).
ומצד שני - בשנה השנייה שלו, JSN ממשיך במגמת השיפור (10 תפיסות ל-110) והליינבקר החדש, ארנסט ג'ונס, הוביל את הקבוצה עם 13 תאקלים. וגם - ג'ינו מצא הפעם את הדרך לנצח, במשחק של להיות או לחדול.
יש הרבה ביקורת על הליינבקר של הניינרס, דוואנדרה קמפבל, על כך שבנקודה הזאת במהלך המנצח של ג'ינו, כשכבר אפשר לראות שהוא יוצא לריצה - הוא המשיך לרוץ את זאק שרבונה לכיוון האמצע, ובכך פינה לו נתיב ריצה לפינה של האנדזון (המהלך המלא, מיד אחרי צילום המסך):
אפשר לראות שפרד וורנר היה אחראי על החלק של המגרש ששארבונה רץ לעברו, והוא חיכה לו שם (עם עוד עזרה מהסייפטי שעמד במרכז האנדזון):
כמה שהדברים נראים רע בסיאטל, הם נראים רע יותר בניינרס. הפציעות, הוייבים הרעים בחדר ההלבשה, ובעיקר המאזן - שהוא אומנם זהה לשל הסיהוקס והראמס, אבל הקבוצה כרגע רביעית בבית בגלל המאזן הפנימי בתוך ה-WEST (ניצחון אחד מול שלושה הפסדים). ושימו לב לזה - מאז עונת 2000, הניינרס היא הקבוצה היחידה בליגה שהפסידה שלושה משחקים בתוך הדיוויז'ן, שבהם הובילה ב-4 נקודות או יותר לתוך הרבע הרביעי.
בילס (9-2) - צ'יפס (9-1) 21-30 🎯🥇
איש המשחק שלי: ג'וש אלן, קוורטרבק, בילס
במה צדקתי? כמעט בהכול, הפעם.
במה טעיתי? ג'יימס קוק כמעט לא היה צריך להיות פקטור ("חוץ" מ-2 ביקורים באנדזון) כדי לנצח.
רוב תשומת הלב במשחק הזה תלך, כמובן, לג'וש אלן - שמבחינתי עלה למקום הראשון במירוץ ה-MVP. אבל בואו ניתן ריספקט להגנה של הבילס, שהחזיקה את הצ'יפס כאן על 259 יארדים ו-21 נקודות בלבד. טראוויס קלסי שוב לא ממש היה פקטור, עם 2 תפיסות בלבד ל-8 יארדים, והם הצליחו לחטוף 2 כדורים ממהומס (כולל ה-INT המכריע של טרל ברנדרד).
אפשר להמשיך ולבקר את ניהול המשחק של שון מקדרמוט (למשל - באינטרספשן, הרע מאוד, של אלן - ההחלטה שלו ללכת על זה בדאון 4, במקום לנסות פילד גול ולהוביל ב-2 פוזשנים)... אבל האיש הזה ממשיך להראות שהוא אמן בלהרכיב הגנות מצוינות, כל פעם מחדש. גם אם הן מורכבות ממקבץ של חלקים שלא רצו במקומות אחרים, או כאלה שמלכתחילה לא חשבו שיש להם הרבה מה להציע.
פטריק מהומס לא ממש הקשה עליהם הפעם - הוא, כהרגלו העונה, לא דייק במסירות לעומק (1 מ-4 מדויקות ליותר מ-20 יארדים, כשאחת גם הפכה ל-INT), גם כשוורת'י היה פנוי לגמרי (במקרה הזה - הוא לא הצליח לנחות עם שתי הרגליים בגבולות המגרש, אחרי שתפס את הכדור):
ומנגד, ג'וש אלן היה הכי אפקטיבי במסירות ל-20 יארדים ומעלה, עם 4 מ-7 מדויקות, שכולן הוגדרו על ידי PFF כ-Big Time Throws (מסירות איכותיות שמוקמו היטב ביחס לרסיבר וההגנה).
אני שם לב יותר ויותר העונה לשימוש שמתאמי התקפה עושים בקונספטים של MESH כדי להתמודד עם שמירה אישית. וכך זה נראה אצל ה-OC של הבילס, ג'ו בריידי, ב-TD השני של קרטיס סמואל:
ועכשיו, שימו לב לזה - גם ב-TD המנצח של ג'וש אלן הבילס הריצו קונספט MESH, והצ'יפס כיסו אותו די טוב, אבל הריצה של הליינבקרים והסייפטיז בעקבות הרסיברים כאן היא שיצרה את החלל שאיפשר לאלן לרוץ כל הדרך לאנדזון:
אפשר לראות את זה כאן אפילו טוב יותר:
ומילה אחרונה על ג'יימס קוק, שמצליח להותיר חותם משמעותי על המשחק, גם כשהוא נוגע בכדור 14 פעמים, אבל מייצר איתן רק 27 יארדים. לקוק יש העונה את אחוז הנגיעות הכי גבוה בתוך הרדזון שהפכו ל-TD, עם 50% (כלומר - חצי מהנגיעות שלנו ברדזון מצאו את דרכן לאנדזון. במקום השני - דרק הנרי עם 47.8%).
משחק SNF: צ'ארג'רס (7-3) - בנגלס (4-7) 27-34 🎯
איש המשחק שלי: ג'סטין הרברט, קוורטרבק, צ'ארג'רס
במה צדקתי? בפיק ובסימון התקפת הריצה של הצ'ארג'רס (155 יארדים ב-6.2 לניסיון).
במה טעיתי? כבחרתי את הבנגלס לקחת את הבית הזה עם 13 ניצחונות לפני שהעונה החלה.
הרברט ובורו החליפו עושים העונה Freaky Sunday - הם לא החליפו גוף זה בשל זה, אבל כל הנסיבות התחלפו לגמרי. כל בעיות ההגנה והאימון עברו להקיף את בורו, ואצל הרברט - כל הכוכבים מסתדרים.
ואני לא אומר את זה לרגע כדי להטיל דופי במה שהרברט עושה העונה - הוא משחק כמו קיובי טופ 3-5 בליגה:
הוא עושה את מה שהוא עושה עם הרוקי לאד מקונקי, וויל דיסלי (שנחשב ל-TE חוסם ותו לא בסיאטל) וקוונטין ג'ונסטון, עם TD בשלושה משחקים רצופים, אחרי שהקריירה שלו כבר הוספדה בתום עונת הרוקי שלו.
מה ג'ו בורו יכול היה לעשות יותר כדי לנצח את המשחק הזה? עוד משחק של מעל 350 יארדים, ל-3 TDs וללא איבודים, קאמבק הירואי מפיגור 21, אפילו משחק הריצה סוג-של עזר הפעם... ועדיין - L שביעי העונה. לבנגלס בהחלט היו בעיות בדאון 3 (בעיקר בתחילת המשחק, הם סיימו עם 5 המרות מוצלחות בלבד מתוך 17), ועדיין - זה אמור להספיק ליותר מ-4 ניצחונות מול נמושות הליגה.
טי היגינס וג'מאר צ'ייס נתנו אחלה הופעות פנטזי, וצ'ייס נתן גם את אחת מחגיגות ה-TD המוזרות שראיתי:
אגב, לחובבי הפנטזי - שימו לב שהעונה, כששניהם משחקים, טי היגינס מקבל יותר טארגטים (48 לעומת 49).
מצד אחד, אני רוצה להאמין בבורו ובהתקפה הזאת. מצד שני - אני שומע את ג'מאר צ'ייס ממשיך לזרוק עקיצות על המאמן שלו בסיום של משחקים:
משחק MNF: קאובויס (3-7) - טקסנס (7-4) 34-10 🎯
איש המשחק שלי: ג'ו מיקסון, ראנינג בק, טקסנס
במה צדקתי? בפיק וברוב המפתחות לניצחון.
במה טעיתי? סטראווד מסר לעוד INT, וזה לא שינה כמעט כלום.
הקאובויס מתפרקים... במלוא מובן המילה (תראו מה קרה לגג ב-AT&T לפני המשחק הזה):
ואין מה להרחיב על הקבוצה הזאת מעבר - היא תסיים, כך זה נראה, עם בחירת טופ 5 בדראפט הבא. מול יריבה נמושה - הטקסנס לא היו צריכים את המיטב מסי.ג'יי סטראווד כדי לנצח, והפעם - בתבוסה על היריבה המדינתית השנואה. זה היה עוד משחק בסימן ג'ו מיקסון, האיש שכבר רושם 10 טאצ'דאונים ב-8 משחקים בלבד ששיחק בהם העונה.
ניקו קולינס חזר מהפציעה עם 4 ל-54, אבל כמו כל הקבוצה - המשחק הזה הוא לא אינדיקציה לכלום. וגם לא שני המפגשים הבאים מול הטיטאנס והג'אגס... צ'יפס ורייבנס בשבועות 16-17 - שם נדע עד כמה הקבוצה הזאת שווה להיכנס לשיח בפלייאוף 24.
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-525 אוהדים שכבר שם!
ברשותך עוד מילה על טייסום היל. הבחור כבר לא ילד. הוא בן 34.
במהלכים שבהם הוא מחליף את הקוורטבק ברור לכולם שהוא הולך לרוץ ועדיין לא מצליחים לעצור אותו.
השבוע הוא שיחק בהתקפה וגם בספשייל טים והוציא ריצת החזרה יפה מהאנד זון.