קנזס סיטי צ'יפס, בולטימור רייבנס ודטרויט ליונס - שלוש הקבוצות שנראות, כנראה, הכי טוב העונה, נקלעו לפיגור בשלב מתקדם של המשחק - ועדיין מצאו דרך לנצח, כל אחת בדרכה. קראו לזה קארמה, קראו לזה מזל של אלופים - זה קיים, וזה תופס גם ב-NFL. אני כבר רואה שיש מי שממהר לפקפק בלגיטימיות של הקבוצה הזאת של הצ'יפס, ולהשוות אותה לקבוצות אחרות מהשנים האחרונות שפתחו עם מאזן מצוין בליגה הרגילה, וקרסו לקראת סופה או בתחילת הפלייאוף.
חברים - זו אופרה אחרת לגמרי. לאיגלס של 2023, או הסטילרס של 2020 אין את ה-Championship Pedigree של הצ'יפס האלה. זה הכול חלק מהתוכנית. האמנו לי שאנדי ריד שומר כמה וכמה הילוכים ומהלכים בכיס האחורי, בדיוק כמו שעשה בעונה שעברה. זו בכלל לא שאלה של "אם", אלא "מתי" ו"איך בדיוק".
במבט מלמעלה - אולי זה בגלל שהקבוצה שלי שיחקה בחלון המצומצם של ראשון ב-23:00, אבל הרגיש לי שהחלון המוקדם של ראשון הזה (לא כולל המשחק במינכן!) היה הדרמטי והמהנה ביותר לצפייה של עונת הפוטבול הזאת. מסכימים? שתפו בתגובות.
בכל מקרה, זה היה עוד שבוע שבו התרחקתי מלהיות אפילו מאוזן בפיקס שלי נגד ה-Spread, ואני מתחיל להרגיש שכבר לא אגיע ל-500 העונה בקטגוריה. נו טוב, יש לפחות עוד 9 קבוצות NFL שנמצאות באותו מצב.
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-510 אוהדים שכבר שם!
מקרא לסימוני המשחקים:
משחקים שצפיתי בהם במלואם יסומנו בעזרת 📺
שלושת המשחקים הטובים ביותר של השבוע ידורגו באמצעות שלושה אימוג'ים של מדליות 🥇🥈🥉
פיקים שדייקתי בהם (outright + spread) יסומנו ב- 🎯
פיקים שדייקתי בהם חלקית (רק Outright או Spread) 👍🏻
פיקים שטעיתי גם וגם 🥶
שבוע 10 בקליפת אגוז 🥥:
השחקן המצטיין בהתקפה: ג'מאר צ'ייס, רסיבר, בנגלס ; השחקן המצטיין בהגנה: זאק באון, ליינבקר, איגלס
הפתעת השבוע: ניו אורלינס סיינטס
אכזבת השבוע: שיקגו ברס
הופעת הפנטזי של השבוע: ג'מאר צ'ייס, רסיבר, בנגלס
טופ 3 משחקים: 1. רייבנס - בנגלס , 2. טקסנס - ליונס , 3. קומנדרס - סטילרס
מאזן עדכני: מאזן הימורים כללי (Outright): 79-43 {השבוע: 9-5}
מאזן הימורים כללי (נגד ה-Spread): 52-1-67 {השבוע: 6-0-8}
6 תובנות כלליות לגבי שבוע 10:
אני רוצה לחזור לטייק שהצגתי בסיכום שבוע 1 שלי, על רקע ההצגות של סקוואן ברקלי וג'ו מיקסון, ולהציג נתון משלים - שלושה מארבעת המובילים של הליגה ביארדים על הקרקע הם שחקנים שהקבוצה הקודמת שלהם נתנו להם ללכת: סקוואן ברקלי, דרק הנרי וג'וש ג'ייקובס. הרביעי, אגב, הוא צ'ובה האברד, שקיבל בשבוע שעבר חוזה חדש, דווקא כמה חודשים אחרי שקרוליינה לקחו בדראפט RB בסיבוב 2. מה אני למד מזה? עמדת ה-RB לא איבדה מערכה, אלא יש לבחון אותה בקונטקסט - רץ איכותי יכול להפוך קבוצה טובה למעולה, אבל לא כאבן פינה של הפרנצ'ייז (חוזה גדול של 5-7 שנים), אלא לפרק זמן מוגבל, ובנסיבות המתאימות, ובעיקר - כאלו שבהן הוא פועל מאחורי קו איכותי, וכל ההתקפה לא בנויה רק עליו.
ננעץ מזלג השבוע גם בעונות של הקאובויס והברס - אני לא רואה אף אחת מהן יוצאת מהבור שנקלעה אליו, בבתים שלהן. הקאובויס יהיו בלי דאק להמשך העונה, והיו חלשים מאוד גם בלעדיו. הברס נראים גמורים מנטאלית, יש להם לו"ז רצחני לפניהם, והם בעמדת נחיתות מובהקת ביחס לשלוש האחרות בדיוויז'ן. הקולטס והבאקס הבאות בתור פוטנציאליות, אחריהן - סיהוקס וראמס.
השבוע התבשרנו על הכוונה של הקומישינר, רוג'ר גודל, להעלות את מספר המשחקים הבינלאומיים ב-2025 לשמונה, כולל יעדים חדשים: מדריד, ואולי גם אירלנד (נערך שם משחק קולג'ים מדי שנה, למי שלא הכיר). אם הוא לא רוצה לקבל וטו באו"ם לעניין, עדיף לשבץ להבא משחקים יותר אטרקטיביים מפנתרס-ג'איינטס.
דירוג הרוקי קיוביז העדכני שלי ל-2024, לפי יכולתם עד כאן: 1. ג'יידן דניאלס; 2. דרייק מיי; 3. בו ניקס; 4. קיילב וויליאמס
יכול להיות שאוהדי בנגלס יכעסו על כך שלא אתייחס לשיפוט בסיקור המשחק שלהם - אבל זוהי החלטה עקרונית. שיפוט גרוע ב-NFL זה חלק מהמשחק, ואקפיד להתייחס לטעויות שיפוט להבא רק אם יש משהו מעניין ללמוד מהן על המשחק.
ואם כבר בנגלס - הרבה אנשים שואלים ותוהים: האם היה נכון ללכת על 2 אחרי ה-TD האחרון של צ'ייס? בדיעבד, כמובן שלא. אבל בתוך הסיטואציה - בהחלט כן. כשאתה אנדרדוג, במשחק חוץ, עם קיובי לונט שמסר ל-428 יארדים ו-WR1 שהיריבה לא מסוגלת לעצור - אתה סומך על ההתקפה שלך לנצח את המשחק מקו ה-2. הסיכויים שלך לנצח את המהלך האחד הזה, עם ההתקפה, גדול יותר מלנצח את הקרב, עם ההגנה שלך, מול הרייבנס בשניות שנותרו עד להארכה, ובהארכה עצמה.
תפריט ניווט לסיכומי המשחקים:
משחק TNF: רייבנס - בנגלס 34-35 🎯🥇
משחקי יום ראשון, חלון מוקדם
פנתרס - ג'איינטס (משחק בגרמניה) 17-20 🥶
ברס - פטריוטס 19-3👍🏻
קולטס - בילס 30-20👍🏻
צ'יפס - ברונקוס 14-16👍🏻
סיינטס - פלקונס 17-20🥶
באקנירס - ניינרס 23-20🎯
קומנדרס - סטילרס 28-27🥶🥉
ג'אגוארס - ויקינגס 12-7🎯
משחקי יום ראשון, 23:00
משחק SNF: טקסנס - ליונס 26-23 👍🏻🥈
משחק MNF: ראמס - דולפינס 23-15 🥶
משחק TNF: רייבנס (7-3) - בנגלס (4-6) 34-35 🎯🥇
איש המשחק שלי: למאר ג'קסון, קוורטרבק, רייבנס
במה צדקתי? בפיק, ובתחזית של האובר בנקודות, ובכך שזה יהיה משחק שלמאר/בורו יכתיבו ויכריעו.
במה טעיתי? דרק הנרי לא היה צריך לגעת בכדור 25 פעמים כדי לנצח.
אם הבנגלס יפספסו את הפלייאוף העונה - זה יהיה כנראה המשחק שהם יסתכלו אחורה ויתחרטו עליו יותר מכל. אבל צריך להגיד את האמת: הבנגלס העונה הכי קבוצה מאוד פגומה, עם המון ליקויים יסודיים. העובדה שיש להם צמד עילית כמו בורו-את-צ'ייס עלולה להסיח מכך את הדעת, אבל הסגל הזה, וצוות האימון, לא בנויים להצלחה.
אם כבר השתעממתם מלהאשים את ההגנה (משחק רביעי העונה שסופגת 35 נקודות או יותר) אז עכשיו אפשר לפזר קצת את האשמה לקו ההתקפה - ג'ו בורו התמודד עם לחץ ב-48% מהדרופבקים שלו! מדובר בכמות של 40 לחצים - שזה שווה לשיא העונתי לכל קבוצה כלשהי ב-2024. ובורו עדיין הצליח למסור ל-428 יארדים ו-4 טאצ'דאונים. היו לו כמה וכמה מסירות פשוט מדהימות במשחק הזה, גם כשהיו לו 2 פאס ראשרים ששעטו לעברו:
ככלל, בהתחשב במסירות - בורו היה מדהים. הוא היה איש המשחק האמיתי, והניצחון כאן נגזל ממנו, בגלל הופעה מחפירה של 95% מהקבוצה סביבו. ה-TD הזה, שהיה יכול גם לנצח את המשחק אם ההמרה ל-2 נקודות הייתה עובדת, הוא אחת המסירות הכי מרשימות שראיתי בעונה:
ההתקפה של הבנגלס הייתה מצוינת, אבל מעבר ליתרון 14 שהם זרקו לפח, היו להם כמה דרייבים עם טעויות פטאליות - הפאמבל של צ'ייס בראון, ושני דרייבים בחצי השני, בהם הם כבר הגיעו לטווח פילד-גול, וסיימו עם אפס נקודות (פעם אחת סאק על בורו שהוציא אותם מהטווח, בפתיחת רבע 4, ועוד החלטה ללכת על דאון 4 מאותה נקודה - שנגמרה באיבוד בדאונים).
אני עדיין חושב שהבנגלס יכולים להגיע לפלייאוף. 10 ניצחונות אמורים להספיק, ויש להם 5 משחקים שהם בהחלט יכולים לנצח: סטילרס בבית, בדאלאס, בטנסי, קליבלנד בבית, ברונקוס בבית (אולי המשחק הכי חשוב מכולם). אם זה יקרה - הם יצטרכו לנצח את הצ'ארג'רס או הסטילרס בחוץ כדי להגיע למספר ניצחונות דו-ספרתי. הבעיה הכי גדולה? ארבעת הניצחונות של הבנגלס העונה הגיעו נגד הפנתרס, ג'איינטס, בראונס וריידרס. בעיה...
גם בבולטימור לא הכול דבש. הם רושמים העונה סוויפ על הבנגלס, למרות שההגנה ספגה 72 נקודות בשני המשחקים. הגנת המסירה של הרייבנס היא אחת החלשות בליגה העונה, ונראה שהיא פשוט לא מאומנת טוב. אם סייפטי ותיק כמו מרכוס וויליאמס הולך לגמרי באיבוד בכיסוי ב-TD השני של צ'ייס - יש כאן בעיה מאוד עמוקה:
כשמסתכלים על השורה התחתונה, כמעט אפשר לשכוח שללמאר היו 93 יארדים באוויר עם תחילת הרבע הרביעי. אבל האיש מוצא דרכים לנצח העונה, במשחקים הכי חשובים. אם זה פריוויו לגרסה של למאר שנראה בפלייאוף - זו יכולה להיות העונה שהרייבנס ישברו את הנאחס. שימו לב לזה - למאר במשחק בדאון 3: השלים 10 מתוך 11 מסירות ל-162 יארדים ו-3 טאצ'דאונים, עם פאסר רייטינג מושלם.
כשהרייבנס היו צריכים ממנו להיות סופרמן - זה בדיוק מה שהם קיבלו, והמשחק הזה רק מחזק את הקייס שלו ל-MVP שלישי בקריירה :
האזינו לסיכום שלנו לשבוע 10 בפודקאסט של "פיק סיקס":
חלון מוקדם יום ראשון:
פנתרס (3-7) - ג'איינטס (2-8) 17-20 🥶
איש המשחק שלי: צ'ובה האברד, ראנינג בק, פנתרס
במה צדקתי? לא כתבתי המון על המשחק בפריוויו, אז לא ממש מצאתי משהו.
במה טעיתי? בפיק שלי.
שני ניצחונות רצופים לראשונה בקריירה של ברייס יאנג! אז ניתן לפנתרס קצת כבוד, וקצת יותר מלל מהרגיל. אבל יאנג לא היה הסיבה המרכזית לניצחון הזה: הפנתרס רכבו על הגב של צ'ובה האברד (28 נשיאות ל-153 יארדים ו-TD) במשחק הזה, כמה ימים אחרי שקיבל הארכת חוזה נאה (33 מיליון דולר ל-4 שנים). הוא איש המשחק שלי, למרות שזה משחק שאפשר ללמוד ממנו בעיקר על ה-חלק המשתפר ביותר בקבוצה של קרוליינה - קו ההתקפה. ובעיקר צד ימין - הגארד רוברט האנט, שחקן ההתקפה שקיבל את הציון הכי גבוה במשחק הזה (84.9), והתאקל טיילור מוטון - שניהם לא איפשרו אפילו לחץ אחד על ברייס יאנג (שדווקא היה תחת אש מכיוונים אחרים - 15 לחצים בסך הכול במשחק).
ואפשר לראות שהאברד היה גם יותר אפקטיבי כשהוא רץ לצד הזה של הקו:
הג'איינטס קבוצה שבורה. הם ניסו במשחק הזה לעשות כמה שינויים בקו ההתקפה (ג'רמיין אולימינור זז לתאקל שמאלי, אוון ניל נכנס להרכב כ-RT), ואי אפשר לומר שגם זה שינה משהו משמעותי.
דניאל ג'ונס לא אמור להיות עוד קיובי פותח בג'איינטס, או בליגה בכלל. אפשר היה לראות את זה מדרייב הפתיחה, עם הפספוס הנוראי הזה של מאליק נייברס, בדאון שלישי:
הוא הוסיף 2 אינטרספשנים שמסר ברדזון, כולל זה שזרק ברבע הרביעי, כשג'איינטס בפיגור 3 בלבד:
רואים בבירור שהמסירה הייתה מאחורי הרסיבר, במקום שבו למגן היה נוח יותר להגיע אליו.
ובשורה התחתונה - זוהי רשימת הקוורטרבקים שמסרו להכי מעט טאצ'דאונים ב-10 המשחקים הראשונים של הקבוצה שלהם במהלך 5 העונות האחרונות:
קני פיקט ב-2023: 6
דניאל ג'ונס ב-2024: 8
טרבור לורנס ב-2021: 8
דניאל ג'ונס ב-2020: 8
דניאל ג'ונס ב-2022: 9
דניאל ג'ונס ב-2021: 9
שמים לב לטרנד? ומה לגבי הפרונט אופיס של הג'איינטס? הם שמו לב?
ברס (4-5) - פטריוטס (3-7) 19-3 👍🏻
איש המשחק שלי: ג'רמיה פארמס ג'וניור, אדג', פטריוטס
במה צדקתי? בבחירה עם ה-Spread ובמפתחות לניצחון.
במה טעיתי? לא האמנתי שהברס יפסידו את המשחק, ובטח שלא ככה. וגם - דרייק מיי לא היה צריך להבריק בשביל לצאת מהמשחק הזה עם הניצחון.
עכשיו כבר אפשר לומר - ההייל מרי של ג'יידן דניאלס הוא מכת הנוק-אאוט שגמרה לברס את העונה הזאת. המהלך הזה שלח את הקבוצה לסחרור מוזר מאוד, שמלווה, על פני הדברים, בריגרסיה של הקיובי הצעיר שלה - שנראה אפילו רע יותר מכפי שנראה בשבועות הראשונים של העונה. וזהו טרנד שנמשך כבר 3 משחקים.
ההגנה של הפאטס צברה לא פחות מ-9 סאקים על קיילב וויליאמס. אבל שימו לב לזה - לפי PFF, רק 4 מהם נרשמו לחובת שחקני קו ההתקפה, וב-8 מהם נרשם "קרדיט" לקיובי עצמו. אגב, הם היו תוצאה של 16 לחצים - מה שמתורגם ליחס גבוה מאוד של 50% מהלחצים שהפכו לסאק.
שימו לב למהלך הזה, ולאופן שבו קיילב לא משחרר את הכדור מהיד בזמן, ולא מזהה את הפאס ראשר שמתקרב אליו, ואחרי זה צפו והאזינו לברייקדאון של פרשן ESPN, דן אורלובסקי למהלך:
ב-16 דרופבקים במשחק שקיילב היה בהם תחת לחץ, הוא שיחרר את הכדור, בממוצע, תוך 3.43 שניות - זה הרבה יותר מדי. ואפשר לראות שזה שילוב בין רסיברים שלוקח להם הרבה זמן להתפנות, לקיובי שנשאר תקוע בפוקט (כנראה בהתאם להנחיה שקיבל) ולא יודע לזוז בתוכו.
כתבתי את זה גם בפתיח, אבל אציין כאן - העונה של הברס גמורה. הם יוצאים מכאן לרצף של פאקרס (ב), ויקינגס (ב), ליונס (ח), ניינרס (ח), ויקינגס (ח), ליונס (ב), סיהוקס (ב), פאקרס (ח). כרגע זה לא נראה שהם מסוגלים לנצח אפילו משחק אחד מאלה, אבל ריאלית - 2 נראים כמו התקרה.
ומילה על הפטריוטס - זה לא היה המשחק הכי טוב או נקי של דרייק מיי העונה, וההגנה הייתה מה שניצח להם את המשחק. יש להם כרגע 3 ניצחונות (כמו מיאמי והג'טס), אבל זה כבר די ברור שאף אחת מהשלוש לא תהיה בפלייאוף. המטרה הייתה ועודנה להמשיך לפתח את מיי לשנים הבאות, ולגלות בדרך כמה שיותר חתיכות שיוכלו להישאר שם איתו.
קולטס (4-6) - בילס (8-2) 30-20 👍🏻
איש המשחק שלי: טארון ג'ונסון, קורנרבק, בילס
במה צדקתי? הבילס ניצחו את המשחק, ולג'ונתן טיילור היה משחק גדול (פשוט לא מספיק).
במה טעיתי? הקולטס הפעם היו מוזרים ורשלניים בקטע רע - ולכן לא ממש היו קרובים לנצח עם ה-Spread.
זה היה משחק מבולגן, ושופע טעויות - 6 איבודים בין שני הקוורטרבקים האלה (ג'וש אלן עם 4 אינטרספשנים ב-3 המשחקים האחרונים, אחרי שלא מסר אפילו לאחד ב-7 המשחקים הראשונים), ואלה לא היו הבעיות היחידות של שתי הקבוצות ברמת הביצוע. בעיקר בצד של המארחת.
גם כשפלאקו לא נתן את הכדור ליריבה (3 אינטרספשנים ופאמבל במשחק) - ג'וש דאונס הצליח לאכזב אותו, עם אחד הדרופים הרעים של העונה:
לפלאקו היו את כל הנשקים שלו במשחק הזה, והוא עדיין, לדעתי, לא נתן לקולטס הרבה יותר ממה שהיו מקבלים מאנתוני ריצ'ארדסון (שלדעתי שבר שיא קריירה בכמות השוטים על הסיידליין שקיבל מהבמאי). אז עכשיו, במאזן 4-6, אולי הגיע הזמן לחשוב קצת קדימה, קולטס? נחיה ונראה.
ג'וש אלן איבד, כאמור, שני כדורים, ולהגנתו ייאמר שהוא הגיע למשחק בלי קיאון קולמן ואמארי קופר - אבל הוא וההתקפה שלו היו מאוד יעילים בדאונים הקריטיים (9 מ-17 בדאונים 3/4), כולל המהלך האדיר הזה:
וזהו, רבותיי וגבירותיי, ההבדל בין הקולטס של פלאקו לבילס של אלן, גם ביום לא מבריק של שתי הקבוצות. פשוט מיס-מאצ' של 4-5 דרגות בעמדה הכי חשובה על המגרש.
צ'יפס (9-0) - ברונקוס (5-5) 14-16 👍🏻
איש המשחק שלי: טראוויס קלסי, טייט אנד, צ'יפס
במה צדקתי? הצ'יפס ניצחו.
במה טעיתי? בהפרש, ובכך שהמארחים ניצחו כאן גם בלי 100 יארדים של קלסי (עדיין היו לו 8 תפיסות ל-64 יארדים, כולל 5 לדאון 1, והוא הפך לצ'יף עם הכי הרבה תפיסות ל-TD בהיסטוריה).
איזה תחת יש לצ'יפס העונה, זה פשוט מדהים. הברונקוס עשו הכול נכון, בו ניקס נתן את המשחק, אולי, הכי טוב שלו העונה. קו ההגנה הפעיל לחץ על מהומס והפך את משחק הריצה של הצ'יפס ללא רלוונטי (57 יארדים בלבד ב-3 בממוצע לניסיון!), הם הגיעו למצב של פילד-גול "קל" בשניה האחרונה כדי לנצח - ואז הגיעה החסימה של הבעיטה...
אז איך בעצם זה קרה? הנה הניתוח של הפרשן, בריאן בולדינגר:
הצ'יפס החליטו לעשות כאן Overload (להציף שחקני הגנה מאחד הצדדים של הקו) בצד ימין, וזה מה שמאפשר לליאו צ'נאל וג'ורג' קרלאפטיס לחדור את ה-OL ולחסום את הבעיטה. וזהו המוטיב המשותף לניסיונות חסימה מוצלחים כאלה - שחקן אחד צריך לנטרל חוסם, כדי לייצר לאחר (או במקרה הזה - שניים) נתיב לחסום את הבעיטה.
וכשיש רגע כזה, מתבקש גם להציג לפחות תגובה אחת, מוצלחת למדי, לאירוע:
אוהדי ברונקוס - לא הכול שחור! יש לכם עוד סיכוי לא רע להפתיע את כולם ולהגיע לפלייאוף. וגם, הקיובי שלכם נראה טוב! לפי PFF - ניקס ניסה הכי הרבה מסירות ל-20 יארדים ומעלה העונה, ויש לו באותן מסירות את האחוז הכי נמוך של כדורים שהיו בסכנה להפוך לאיבוד (Turnover-Worthy Play) עם 2.7%, כאשר אחוז ההשלמה שלו במסירות האלו הוא 44.7% (11 בטיבו בליגה). וזה כולל את ה-TD היפה מהמשחק האחרון לקורטלנד סאטון:
סיינטס (3-7) - פלקונס (6-4) 17-20 🥶
איש המשחק שלי: טרבור פננינג, תאקל ימני, סיינטס
במה צדקתי? קו ההתקפה של הסיינטס לא איפשר אפילו סאק אחד על קאר - וזה היה קריטי בניצחון הזה.
במה טעיתי? בכל היתר, בערך.
הדרום המשוגע ממשיך להיות משוגע... גם הפנתרס וגם הסיינטס ניצחו השבוע! מי היה מאמין? לא אני, ובטח שלא במשחק הזה, נגד קבוצה של הפלקונס, שנראית לא רע בכלל העונה.
אפשר היה לתת את תואר ה-MVP של המשחק למרקז ואלדז-סקנטלינג הבלתי נגמר (3 תפיסות ל-109 יארדים ו-2 טאצ'דאונים), אבל הולך כאן על פננינג כנציג ה-OL: דרק קאר היה תחת לחץ רק 5 פעמים ב-25 דרופבקים - נתון נמוך מאוד, וחיזוק לדאגות של אוהדי הפלקונס לגבי הפאס ראש שלהם. הם לא ינצחו הרבה משחקים נגד קיוביז טובים מקאר, כשהקו מפעיל עליהם לחץ ב-20% בלבד מניסיונות המסירה.
הפלקונס קיבלו את התפוקה שרצו ממשחק הריצה (32 ניסיונות ל-181 יארדים + 2 טאצ'דאונים של ביז'אן) + משחק של 300 יארדים מקאזינס - וזה עדיין לא הספיק מול קבוצה של הסיינטס שכבר יודעת שהעונה שלה גמורה. אפשר לייחס את זה לניצוץ של המאמן החדש והזמני ב-NOLA, אבל לא ניתן כאן הנחות לאטלנטה - הגנת המסירה שלהם איכזבה אותם בשמירה נגד כדורי העומק, ועם הפאס ראש הזה - אני לא רואה אותם מנצחים, אולי, משחק פלייאוף אחד. אם בכלל.
החוליות החלשות בהקשר של הגנת המסירה? הקורנר המחליף בצד ימין, קלארק פיליפס (4 תפיסות מ-5 טארגטים ל-91 יארדים על חשבונות) והסייפטי ג'סטין סימונס (2 תפיסות ל-71 יארדים ו-TD). לראחים מוריס יש הרבה, הרבה עבודה כדי לסדר את היחידה הזאת להמשך העונה.
באקנירס (4-6) - ניינרס (5-4) 23-20 🎯
איש המשחק שלי: ברוק פורדי, קוורטרבק, ניינס
במה צדקתי? בפיק ובמפתחות לניצחון של הניינרס.
במה טעיתי? הבאקס החזיקו את הניינרס על פחות מ-80 יארדים על הקרקע, וזה עדיין לא הספיק. גם חשבתי שמקאפרי יוחזר בהדרגה לרוטציה - זה ממש לא מה ששנהאן עשה במשחק הזה.
במשחק הזה ראינו את המראה המחודש של התקפת הניינרס, שאנחנו צפויים לראות בהמשך העונה - ברוק פורדי נראה טוב, קיטל, ג'וואן ג'נינגס וריקי פירסון רשמו כמה מהלכים גדולים, והמון כריסטיאן מקאפרי - שהיה על המגרש ב-56 מתוך 64 סנאפים במשחק החזרה שלו, רץ 13 פעמים (ל-39 יארדים בלבד, יש לציין) ורץ 33 ראוטים - שמתוכם קיבל 7 טארגטים ותפס 6 כדורים ל-68 יארדים:
שני המהלכים הכי מרשימים של הניינרס במשחק היו המסירה של פורדי למקאפרי על הסיידליין תחת לחץ (אפשר לראות למעלה) + ה-מהלך שניצח את המשחק, שהוא כנראה המסירה הזאת של פורדי לקיטל:
ליבי עם הבאקס, שממשיכים להפסיד משחקים צמודים, ונראים כמו קבוצה שהייתה יכולה, בנסיבות קצת אחרות, גם להוביל את הבית שלה העונה. באקי אירווינג נראה מלהיב ובייקר עושה מעל ומעבר - וזה פשוט לא מספיק, מדי שבוע.
כנראה שהבאקס יראו העונה את הפלייאוף מהבית, אבל לפחות נקבל עד אז 100% מהבייקר, כולל ה-Stiff Arm והמרה המשוגעת הזאת של דאון 3 לרשאד ווייט (ותראו את ניק בוסה מחייך לאורך המהלך):
למרות החזרה של CMC והניצחון - אני עדיין חושב שזו לא השנה של הניינרס. והתקרית הזאת של דיבו סמואל, שצולם כשהוא תוקף באלימות את הלונג סנאפר שלו, היא רק דוגמא אחת ויחסית אקטואלית:
קומנדרס (7-3) - סטילרס (7-2) 28-27 🥶
איש המשחק שלי: ג'ורג' פיקנס, רסיבר, סטילס
במה צדקתי? במפתחות לניצחון (של 2 הקבוצות).
במה טעיתי? בשורה התחתונה.
האם זה היה משחק הפריצה האמיתי של ג'ורג' פיקנס לסצנה? האם הוא יוכל להמשיך לבנות על ההופעה הזאת (שהייתה הרבה יותר מרשימה משורה סטטיסטית של 5 תפיסות ל-91 יארדים ו-TD) כדי להפוך לקונצנזוס רסיבר טופ 15 בליגה?
ראינו ממנו הכול במשחק הזה...
יכולת מעקב (Tracking) אחרי הכדור, אתלטיות וידיים:
שיווי משקל ויכולת שינוי כיוון אחרי התפיסה:
יכולת לעשות Stiff-arm במקביל לשלושה שחקני הגנה:
אבל... גם יש שם משהו בקופסה שעשוי למנוע ממנו לקחת את הצעד הבא - הוא לא נראה כמו שחקן שאפשר לאמן אותו להיות ממושמע ב-100%, או אפילו ב-50%. והנה דוגמא - שימו לב לתגובה שלו, ומה שהוא עושה, אחרי ה-INT שזרק ווילסון לידיים של ג'רמי צ'ין:
ג'יידן דניאלה השלים במשחק הזה רק 50% מהמסירות שלו, והקומנדרס היו 5 מ-15 בלבד בדאונים 3/4.
כמי שצפה בחלק גדול מהמשחק, אני יכול לומר - זה היה יכול להיגמר הרבה פחות צמוד ממה שזה היה. אם לא 2 איבודים של הסטילרס (מול 1 של הקומנדרס), שאחד מהם היה פאמבל קריטי של ג'יילן וורן צמוד לאנדזון ברבע הרביעי + הפייק פאנט הכושל של הסטילרס - היה לנו כאן פער של 2 פוזשנים לפחות, לדעתי.
ואם כבר הפייק פאנט של הסטילרס - החלטה מעניינת ללכת על זה מה-15 שלהם, כבר בחצי הראשון - הפלייקול היה מושלם, אבל הדרופ הרס אותו:
פורמאלית, המשחק הזה נגמר על דגל מטופש לאופסייד של הרוקי DT של הקומנדרס, ג'וני ניוטון, אבל המארחת הפסידה אותו באמת הרבה לפני. זה היה כנראה המשחק הכי חלש של ג'יידן דניאלס העונה, בטח מאז ספטמבר, והוא יצטרך להיראות הרבה יותר טוב כדי להימנע מהפסד שני רצוף, בפילדלפיה ב-TNF.
ג'אגוארס (2-8) - ויקינגס (7-2) 12-7 🎯
איש המשחק שלי: טי.ג'יי הוקנסון, טייט-אנד, ויקינגס
במה צדקתי? בפיק.
במה טעיתי? לא חשבתי שככה יראה המשחק הזה (מישהו כן חשב כך?).
מועמד מבטיח מאוד לתואר טופ-3 משחקים מכוערים של השנה. ממאק ג'ונס לא ציפיתי לכלום, כך ש-111 יארדים ו-2 INTs עוברים לי די חלק בגרון. כשגם משחק הריצה לא מתפקד (56 יארדים בטוטאל) - זה מדהים שה'גאגס היו בכלל בתמונה.
הם צריכים להגיד תודה בעיקר ל-QB היריב שלהם במשחק הזה. וסאם דארנולד מתחיל להדאיג, מאוד. עם כל הנשקים שלו זמינים, כולל טי.ג'יי הוקנסון, שנראה טוב במשחק השני שלו אחרי הקאמבק מהפציעה - הוא מסר שלושה אינטרספשנים רעים מאוד, כאשר שניים מהם היו ברדזון, ועוד אחד ממש על הסף (מהלך שהתחיל מה-22 של הג'אגס). זה שווה לאובדן ישיר של בין 9 ל-21 נקודות!
לדארנולד יש 5 אינטרספשנים בשני המשחקים האחרונים, אחרי שהיו לו 5 במצטבר בשבועות 1-7. ושימו לב לאיכות השמירה עליו (שהייתה סבירה, בסך הכול) - קאם רובינסון, המחליף של כריסטיאן דאריסו, איפשר 6 לחצים על הקיובי שלו ב-44 דרופבקים. האיש שהוא החליף, כריסטיאן דאריסו, איפשר 10 לחצים בלבד ב-231 דרופבקים, לפני שנפצע.
חלון מאוחר יום ראשון (חלון 23:00):
צ'ארג'רס (6-3) - טיטאנס (2-7) 17-27 🎯
איש המשחק שלי: ג'סטין הרברט, קוורטרבק, צ'ארג'רס
במה צדקתי? בפיק ובמפתחות לניצחון.
במה טעיתי? חשבתי שוויל לוויס כבר גמור בליגה, אבל הוא נראה חצי-ראוי הפעם.
אז וויל לוויס חזר לפתוח והשלים 18 מ-23 המסירות שלו! עם 2 TDs לקלווין רידלי ובלי פיקס, כשהוא מוסר ליותר יארדים מג'סטין הרברט! והתקפת הריצה של טנסי השיגה 6.3 יארדים בממוצע לניסיון על הקרקע! ועדיין - טנסי הפסידו ב-10 ולא באמת נראו בתמונה בשום שלב של המשחק.
אז למה בחרתי בג'סטין הרברט לאיש המשחק, כשהוא מוסר ל-164 בלבד? במילה אחת - אפקטיביות. הוא לא ניסה למסור הרבה (18 ניסיונות בלבד) אבל השלים 14 - מה ששוה 9.1 יארדים בממוצע לניסיון. ולא פחות חשוב - הוא השיג 4 דאונים ראשונים + TD עם הרגליים שלו.
הלכתי אחורה מבחינת היסטורית, ומה שהרברט עושה העונה עם הרגליים שלו זה לא חריג ביחס לקריירה שלו. אבל איכשהו, זה קופץ לי יותר מהמסך העונה - והרגליים שלו עדיין מאוד אנדרייטד:
כמה משחקים הצ'ארג'רס יצליחו לנצח עם 3.7 יארדים על הקרקע בממוצע לניסיון, כשוויל דיסלי הוא הרסיבר המוביל שלהם, עם 5 תפיסות ל-30 יארדים? כנראה שלא הרבה, בטח לא מול יריבות איכותיות. אבל זה חלק מהקסם של הצ'ארג'רס העונה - הם מתאימים את הנוסחה ההתקפית שלהם ליריבה, ובצירוף האיכות של ההגנה - זה, בינתיים, מתכון מנצח.
קאובויס (3-6) - איגלס (7-2) 34-6 📺
איש המשחק שלי: זאק באון, ליינבקר, איגלס
במה צדקתי? בבחירה שהאיגלס ינצחו.
במה טעיתי? בפיק נגד ה-Spread + המאצ'אפ בין ברקלי להגנת הריצה של הקאובויס היה שחקן משני מאוד כאן.
אם אתם Delusional כמו אוהד הקאובויס האמריקאי הממוצע, וחשבתם שלקבוצה הזאת יש איכשהו תקומה העונה - עכשיו גם אתם כבר חייבים להיות מפוכחים. ב-5 משחקי הבית האחרונים של הקאובויס, הם מפסידים בתוצאה ממוצעת של 40-18. זה נתון של קבוצה שלא ראויה להתמודד על מקום בפלייאוף, שלא לומר - מתאימה יותר להתמודד על בחירת טופ-5.
כאמור, סקוואן לא סיים עם השורה הסטטיסטית הרגילה שלו, והוא גם לא ניתר ברברס מאחורי אף אחד, אבל מה תגידו על המהלך כאן למטה, שאיכשהו הפך לדאון 1? מי עוד בליגה מסוגל לעשות דבר כזה?
לקאובויס היו שתי הזדמנויות לעלות ליתרון בחצי הראשון. פעם אחת זה נגמר בפאמבל של זיק אליוט באנדזון. בפעם השנייה - מסירה לסי.די לאמב, פנוי לגמרי, שלא נגמרה ב-TD, ולפי דבריו של לאמב בסיום המשחק - הוא בכלל לא רע מגיעה לכיוונו, בגלל שהשמש הייתה לו בעיניים:
זו בעיה חוזרת במשחקים ב"ג'רי וורלד", ומשום מה - הקאובויס מתעקשים לא לסגור את הגג באיצטדיון במצבים האלה.
בחרתי לאיש המשחק כאן בזאק באון, וזה תואר שהגיע לו כבר ממש מזמן. הוא הליינבקר הכי טוב בליגה בחודש האחרון, וזה היה, אולי המשחק הכי מרשים שלו:
חשוב להזכיר - מדובר בשחקן ששיחק OLB בסיינטס, ולא קיבל שם חוזה חדש - ויק פאנג'יו זיהה בו משהו, והסב אותו ל-ILB מדהים. במשחק הזה הוא רשם 8 תאקלים (כולל TFL) הוא גרם לשני פאמבלים והיה גם מצוין בכיסוי. השילוב בינו לבין נקובי דין שינה את ההגנה הזאת.
ונחזור שוב על המספרים העדכניים, של הגנה שסיימה את העונה שעברה כאחת מנומושות הליגה - מאז החזרה מהביי, היא הכי טובה בליגה מבחינת נקודות (13 בלבד למשחק) ויארדים (200.8 למשחק).
אם אתם עוקבים אחרי, אתם אולי זוכרים שהאיגלס פתחו את העונה עם רצף ארוך במיוחד שבמהלכו הם לא הצליחו לנצח אף יריבה בפער של 3 פוזשנים - ועכשיו, היא משלימה 3 ניצחונות חוץ רצופים עם פער של 20 נקודות או יותר (לראשונה מאז 1949). וגם - ג'יילן הרטס הוא הקיובי הראשון בהיסטוריה עם פאסר רייטינג של 100+, עם TD במסירה ו-TD על הקרקע בארבעה משחקים רצופים.
האיגלס נכנסים לישורת הכי קשה שלהם העונה: קומנדרס בבית, ראמס בחוץ ורייבנס בחוץ. בסיומה, אדע להעריך עד כמה אני באמת מאמין בקבוצה הזאת כקונטנדרית, מול הליונס ובכלל.
קרדינלס (6-4) - ג'טס (3-7) 6-31 🎯
איש המשחק שלי: בודה בייקר, סייפטי, קרדינלס
במה צדקתי? בפיק ובמפתחות לניצחון.
במה טעיתי? חשבתי שזה יהיה קצת קרוב.
סוף-סוף צדקתי בפיק שלי על משחק של אריזונה! תודה רבה לך, אארון רודג'רס!
קיילר מורי ממשיך להיראות מעולה, עם 22 מסירות מדויקות מתוך 24 (!) ו-QBR של 95.9. הפעם, אני חושב שההגנה של הקרדס נראתה מרשימה אפילו יותר - מול התקפה שלכל הפחות, יש לה כלי נשק שכל הגנה חייבת לכבד.
אריזונה החזיקה את הג'טס על 207 יארדים בלבד בהתקפה (לעומת 406 של ההתקפה שלהם), כשמעל כולם - בודה בייקר, שהיה כל כך קרוב לעזוב בעונה שעברה, כשהיה נראה שהקבוצה הולכת לטנקינג, וכנראה שהוא די מרוצה היום שלא עשה זאת.
במשחק הזה הוא אסף 9 תאקלים, סאק ו-3 TFLs. האיש מוביל את הליגה בתאקלים מעמדת הסייפטי. בייקר הוא כלי נשק מדהים בידיים של מוח הגנתי כמו ג'ונתן גאנון - הוורסטיליות שלו מאפשרות להשתמש בו כמעט בכל מקום על המגרש (העונה, ובכלל):
במשחק האחרון הפיזור היה מעניין במיוחד - 26 סנאפים בבוקס (כ-SS או ליינבקר), 17 בתור פרי סייפטי ועוד 14 בסלוט.
משחק SNF: טקסנס (6-4) - ליונס (8-1) 26-23 👍🏻
איש המשחק שלי: קרלטון דיוויס, קורנרבק, ליונס
במה צדקתי? בבחירה בליונס לנצח.
במה טעיתי? במפתחות של הליונס לניצחון.
אם הליונס מנצחים משחק, בחוץ, מול קונטנדרית מה-AFC (לכאורה), כשג'ארד גוף מדייק ב-50% בלבד מהמסירות שלו ומוסר את הכדור ליריבה 5 פעמים (!!!), כשאפילו משחק הריצה לא ממש עובד (105 יארדים ב-3.3 בממוצע לניסיון בלבד) - אז מה צריך לקרות כדי שהם לא ינצחו?
שתי הקבוצות הגיעו עם כמה חוסרים חשובים - בדטרויט טיילור דקר ואיידן האצ'ינסון, ביוסטון קולינס+דיגס ו-וויל אנדרסון. אבל החוסרים בקו ההתקפה הם לא תירוץ בשביל גוף - הוא מסר 4 מה-INTs שלו עם פוקט נקי לגמרי.
ולא נשכח לרגע שגם סי.ג'יי סטראווד נתן משחק בינוני ומטה נוסף, עם עוד 2 איבודים, כולל ה-INT של קרלטון דיוויס בפתיחת המחצית השנייה - בדיוק כמו שדן קמפבל ביקש בריאיון איתו, ששודר ממש במקביל:
לסטראווד היו 5 אינטרספשנים בכל עונת הרוקי שלו, וב-2024 יש לו כבר שישה, וזה היה המשחק השלישי שלו מתוך ארבעת האחרונים שבהם אחוז ההשלמה שלו נמוך מ-60%. קו ההתקפה שלו שוב לא החזיק - 16 לחצים ב-33 דרופבקים (כמעט 50% Pressure Rate) ו-4 סאקים. כפי שסימנתי לפני תחילת המשחק - 2 סאקים הגיעו מהחלק הפנימי של הקו.
ובסוף, בסוף, בסוף - תמיד תזכרו שפוטבול זה משחק של אינצ'ים, כמו בבעיטה המנצחת, הנוספת, של ג'ייק בייטס:
משחק MNF: ראמס (4-5) - דולפינס (3-6) 23-15 🥶
איש המשחק שלי: ג'ורדין ברוקס, ליינבקר, דולפינס
במה צדקתי? די בכלום.
במה טעיתי? די בהכול.
האם קברנו את העונה של מיאמי מוקדם מדי? אם להסתמך על המשחק הזה, והמשחק הזה בלבד, יכול להיות שכן. ניצחון חוץ מול אחת הקבוצות החמות בליגה (3 ניצחונות רצופים), והחזיקו בדרך את ההתקפה (עם פוקה וקאפ כשירים - 16 תפיסות ל-178 יארדים) ללא TD ועם 3 המרות מוצלחות מלבד מתוך 12 בדאון 3.
זו לא מיאמי של העונה שעברה, זו לא הקבוצה עם המספרים המפלצתיים (ותנחומיי למחזיקי טייריק היל וג'יילן וואדל בפנטזי). יש עדיין ניצוצות בפלייקולינג, כמו ב-TD הראשון בקריירה של הרוקי רסיבר, מאליק וושינגטון:
אבל מיאמי השיגה כמעט 100 יארדים פחות מהיריבה, ובזכות תפקוד יותר טוב בדאונים הקריטיים, גם של טואה (במשחק סביר כמוסר, שבו הוא עדיין איבד 2 כדורים) - הצליחה גם לצאת מהמשחק עם הניצחון.
גם במשחק הזה, ג'ארד וורס היה הפאס ראשר הכי אפקטיבי על המגרש (מבין הפותחים) לפי PFF, היו לו 5 לחצים על טואה, סאק -גם 3 עצירות במשחק הריצה. המהלך הכי טוב של טואה במשחק, היה כשברח ימינה מול לחץ של וורס, והצליח לאתר את ראחים מוסטרט במסירה:
אומנם כאן נראה שאף אחד לא חסם את וורס, אבל גם במהלכים שבהם שני שחקנים נשלחו לעשות עליו צ'יפ - הוא עדיין הצליח להגיע לשחקן עם הכדור:
וורס הוא עדיין הפייבוריט שלי לרוקי השנה בצד ההגנתי (מניח שזה יהיה בינו לבין קוויניון מיטשל מהאיגלס עד הרגע האחרון).
שימו לב למשחקים הבאים של הדולפינס: ריידרס ופטריוטס בבית, גרין ביי בחוץ, וג'טס בבית. אם הם ינצחו שלושה מתוך ארבעה - האם יש להם עדיין סיכוי לקחת סיד 7 ב-AFC? אני לא מאמין, אבל נדבר עוד חודש ונהיה חכמים יותר.
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-510 אוהדים שכבר שם!
כרגיל סיכום מצויין ומחכים. שלא ייגמר לעולם.