וולקאם לפוסט ניתוח המשחקים הראשון לעונה! הפוסט הזה (בשאיפה) יפורסם מדי יום שני, ויכלול את התובנות שלי לכלל משחקי המחזור, מלבד המשחק של שני בלילה (MNF) שיעודכן ביום שלישי. השאיפה תהיה לספק ניתוח קצת יותר מעמיק מסתם כרוניקה של אירועים ונתונים שאפשר לשלוף בקלות מה-box score (בעיקר מתוך המשחקים שאצפה בהם במלואם). לכן, אני מקווה, תמצאו בפוסטים האלה הרבה ערך, גם אם תקראו סיכומי מחזור רגילים במקומות אחרים.
באופן טבעי, היכולת שלי לנתח לעומק תהיה משמעותית יותר במשחקים שצפיתי בהם במלואם, ולא רק כאלה שראיתי מהם לקט מהלכים.
המבט מלמעלה יכלול את הבחירות שלי ל:
ה-MVP של השבוע כולו (התקפה והגנה)
הפתעת השבוע (קבוצה/שחקן)
אכזבת השבוע (קבוצה/שחקן)
הופעת הפנטזי המרשימה של השבוע
טופ 3 משחקים של השבוע (כהמלצה לצפייה אפשרית)
סטאטוס הימורים + הטעות והפגיעה הבולטות של השבוע
מעבר לניתוח כלל המשחקים, אני אסכם, בפורמט קבוע, את שבוע המשחקים החולף ברמה הליגה כולה, ואספק עוד כמה אבחנות כלליות על מה שקורה. את המסורת של דירוגי עוצמה שהתחלתי באוף-סיזן אני מתכוון להמשיך בנפרד, בפוסט ייעודי שיפורסם מדי חודש.
משחקים שצפיתי בהם במלואם יסומנו בעזרת 📺
שלושת המשחקים הטובים ביותר של השבוע ידורגו באמצעות שלושה אימוג'ים של מדליות 🥇🥈🥉
פיקים שדייקתי בהם (outright + spread) יסומנו ב- 🎯
פיקים שדייקתי בהם חלקית (רק Outright או Spread) 👍🏻
פיקים שטעיתי גם וגם 🥶
הפוסט השבועי הזה יהיה זמין לכל קורא מזדמן, אבל אם תרצו לקבל גישה לכלל התכנים כאן - תצטרכו להירשם לבלוג "פיק סיקס". זה לגמרי בחינם ושווה לכם גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
וזהו לו"ז הפרסומים הצפוי למהלך העונה:
בכל יום ב': סיכום מלא של שבוע המשחקים החולף
בכל יום ג' {לרשומים בלבד!}: פוסט פנטזי - סיקור ליגות הקהילה + המלצות waiver, start/sit
בכל יום ה' {לרשומים בלבד!}: הפריוויו לשבוע המשחקים הקרוב (כולל טיפים למהמרים)
נשמע טוב? לחצו כאן והצטרפו למאות אוהדים שכבר נרשמו!
שבוע 1 בקליפת אגוז 🥥:
השחקן המצטיין בהתקפה: סקוואן ברקלי, RB, איגלס ; השחקן המצטיין בהגנה: טי.ג'יי וואט, אדג', סטילרס
הפתעת השבוע: ניו אינגלנד פטריוטס
אכזבת השבוע: סינסינטי בנגלס
הופעת הפנטזי של השבוע: ג'יידן ריד, רסיבר, פאקרס
טופ 3 משחקים: 1. צ'יפס - רייבנס, 2. ליונס - ראמס, 3. קולטס - טקסנס
מאזן עדכני: מאזן הימורים (Outright): 13-3; מאזן הימורים (נגד ה-Spread): 7-1-8{נפלתי על נקודה אחת בשלושה משחקים 😭)***
***מצד אחד, המאזן שלי נראה סבבה. מצד שני - טעיתי בשני ה"לוקים" שלי, אז 🤷🏻♂️
יכולים להאזין לי וליוסי כהן מדברים על ההימורים שלנו לשבוע 1,
בפרק חדש שהוקלט בפוד "פיק סיקס" ביום שני בבוקר
6 תובנות קצרות לגבי שבוע 1:
מסע הגלובליזציה של הליגה ספג מהלומה השבוע - המגרש בסאו-פאולו היה ביזיוני ולא מותאם למשחק פוטבול, ולמרות שהיו תקדימים גם על אדמת ארה"ב (הסופרבול האחרון באריזונה, למשל), אני חושב שהליגה צריכה להקפיד שהתהליך הזה לא ייעשה באופן מאולץ, גם במחיר של פגיעה רצינית במוצר. לליגה יש הרבה חשיבה לעשות לקראת הפרימיירה במדריד בעונה הבאה.
בשני המשחקים הראשונים - נראה היה שהקיקאוף הדינמי לא עובד (לפחות לא מהכיוון של לגרום לפחות טאצ'בקים) - קבוצות עדיין המשיכו לבעוט לתוך האנדזון, והשינוי העיקרי הוא שההתקפות התחילו מה-30 במקום ה-25. בראשון היו כמה החזרות ראויות, ובראשון ה-TD הראשון בתולדות הפורמט החדש, של די.ג'יי דאלאס מהקרדינלס. עדיין מוקדם מכדי להכריע לטובתו או לרעתו של השינוי הזה.
***מוסיף בעריכה מקבץ נתונים רלוונטיים שנאספו:
3. רמת השיפוט תמשיך להיות נמוכה גם העונה, ושופטים (בעיקר בפריים טיים) ימשיכו לחשוב שהם אמורים להיות הסיפור. אנסה לצמצם כאן בבלוג את הדיונים לגביהם למינימום - פשוט כי למדתי שהם לא לומדים, לא מפנימים ולא מודים בטעויות - אז חבל על העצבים של כולנו.
4. שימו לב לטרנד הזה של טאצ'דאונים במסירה בשבוע הראשון של העונה:
2019 - 61
2020 - 52
2021 - 61
2022 - 51
2023 - 37
2024 - 34
ובנוסף לכך - 18 מתוך 30 קוורטרבקים ששיחקו מסרו ל-200 יארדים או פחות! (טואה וסטאפורד היחידים שמסרו ליותר מ-300). אגב, בעונת 2023 היו 15 כאלה בשבוע 1 מלא.
מה אפשר ללמוד מזה? לא רואה סיבה לצניחה בשנתיים האחרונות, בתמונה הגדולה, אבל מצד שני - השינוי כל כך דרסטי, שזה גורם לי לחשוב שאני מפספס משהו. אם למישהו יש רעיון - ספרו לי בתגובות.
5. למה לשלם ל-RB? מיצגים 1 ו-2 של ההגנה: סקוואן ברקלי וג'ו מיקסון - שוק הרצים ספג מהלומה בשנים האחרונות, אחרי שורת חוזים כושלים, בראשם זיק אליוט וטוד גרלי. אבל אם תבחנו את מה שעשו התקפות הבנגלס והג'איינטס השבוע, ומנגד, את מה שעשו ברקלי ומיקסון - יש מצב שתחשבו אחרת לגבי השוק. ואני בכלל חושב שהאמת היא איפשהו באמצע - לשלם ל-RB זו פריבלגיה של התקפה מאוד מאוזנת, עם קו התקפה מצוין.
6. בשקלול האלטרנטיבה (סי.ג'יי סטראווד) והמחיר שהפנתרס שילמו עבורו בטרייד (זכרו - מדובר רק בדראפט האחרון בבחירה מספר 1) - ברייס יאנג עשוי להתברר ביום מן הימים כבחירת הדראפט הגרועה אי פעם... דשון ווטסון קונטנדר להיות הטרייד הגרוע בכל הזמנים.
תפריט ניווט לסיכומי המשחקים:
משחקי יום ראשון, 23:00
משחק TNF: צ'יפס - רייבנס 20-27 📺 🎯🥇
איש המשחק שלי: כריס ג'ונס, DT, צ'יפס
במה צדקתי? במאצ'אפ המרכזי שסימנתי בפריוויו שלי - היתרון של קו ההגנה של הצ'יפס על קו ההתקפה המתחדש של הרייבנס אכן היה קריטי. הפאס פרוטקשן שיבש לגמרי את ההתקפה של הרייבנס, וגם יצר איבוד קריטי עם פאמבל של למאר בחצי הראשון.
במה טעיתי? כשלא לקחתי את ראשי רייס בפנטזי דראפטס שלי.
ההוא שאמר שפוטבול זה משחק של אינצ'ים לא צחק, אה? מידה אחת פחות בנעליים של איזיאה לייקלי (או כמו שמהומס הציע לו לפעם הבאה, בעוקצנות, נעליים לבנות שאולי המגע שאליהן עם הקו היה מוסתר טוב יותר) והיינו במרחק מהלך של 2 נקודות, שהארבו כבר סימן, מקאמבק מהסרטים...
יהיה קל מאוד לקחת את השיח על המשחק לכזה שיתמקד בשיפוט (3 דגלים על Illegal Formation בדרייב הראשון, הולדינג מפוקפק על לינדרבאום, Roughing the Passer סופר מפוקפק על מאדוביקה, הטיים-אאוט שאיפשרו לספאגנולו לקבל - בניגוד לחוקים), אבל זו תהיה הנחה לרייבנס שלא מגיעה להם - הם פשוט הגיעו עם תוכנית משחק התקפית לא מספיק טובה. כזו שמדליקה כמה נורות אדומות.
הרייבנס הריצו יותר מהלכים התקפיים (74 לעומת 50), יותר יארדים (452 לעומת 368) דאונים ראשונים (25 לעומת 20), היו יעילים יותר בדאון 3 והחזיקו יותר בכדור (34 לעומת 26 דקות) - וזה עדיין לא הספיק.
למה? 2 סיבות עיקריות, בעיניי: העומק הבעייתי בעמדת הרסיבר (הצ'יפס התמקדו בלעצור את דרק הנרי בדאונים מוקדמים, והרסיברים שאינם זיי פלאוורס פשוט לא הצליחו לייצר מספיק הפרדה. אף אחד לא הצליח לייצר הפרדה בריצה לעומק, נקודה). הסיבה השנייה - תוכנית משחק שמרנית מדי בפתיחת המשחק, שהלכה פעם אחר פעם על סקרינים ומסירות מאחורי ה-LOS. שימו לב לנתון הזה:
במסירות מאחורי ה-LOS (בסה"כ 14 ניסיונות): EPA ממוצע של 0.59- ו-2.6 יארדים בממוצע למסירה.
במסירות מעבר ל-LOS (בסה"כ 25 ניסיונות): EPA ממוצע של 0.47+ ו-9.3 יארדים בממוצע למסירה.
למרות הדרייב הראשון, דרק הנרי (13 נשיאות ל-45 יארדים בלבד) לא היה ממש מרשים. דווקא ג'סטיס היל (עם הרבה מטרות, ו-2 המרות של דאון 3 ארוך) יצר יותר אימפקט על המשחק, היה מאוד אפקטיבי במשחק המסירה, וגם קיבל יותר סנאפים במשחק (51% מול 49%).
באופן כללי, הרייבנס לא הצליחו להזיז טוב את הכדור בדאונים המוקדמים, וזוהי אחת הסיבות שהם התחילו לפייד את הנרי יחסית מוקדם מתוכנית המשחק:
שני הנשקים העיקריים של למאר, על הנייר, היו הפחות פרודוקטיביים בהתקפה של בולטימור:
מארק אנדרוז היה נון-פקטור במשחק המסירה עם 2 תפיסות בלבד (בלי טארגטים בחצי הראשון) ל-14 יארדים. האם זוהי שנת הפריצה של איזיאה לייקלי (ציון PFF של 91.8 - הכי גבוה במשחק)? סיכוי טוב שכן, לדעתי. על בסיס מה שראינו כאן.
אז מה כן עבד לרייבנס בהתקפה מול תוכנית המשחק של ספאגנולו? ריצות של למאר (רבות מהן מאולתרות), שהסתכמו ב-122 יארדים! ככתוב למטה - 19.5% מהדרופבקים למסירה של למאר הפכו לסקראמבל (מהלך ריצה או מסירה מחוץ לפוקט), שזהו השיעור השלישי בגובהו בקריירה שלו:
למקרה שתהיתם לגבי ההחטאה של ג'סטין טאקר מ-53 יארדים בחצי הראשון, אז דעו שמדובר בטרנד - הוא דייק ב-11 בלבד מתוך 21 הבעיטות האחרונות שלו מיותר מ-50 יארדים. לא רע יחסית לבועט הממוצע, אבל משמעותית פחות טוב מהמספרים שלו לאורך הקריירה, ואלה של בועטים מובילים אחרים היום בליגה (ברנדון אוברי מהקאובויס וג'ייק אליוט מהאיגלס).
ובצד של קיי.סי - ברכות לפטריק מהומס, שבהמרה מרשימה בדאון 3 ו-12 לטראוויס קלסי (עוד טייט אנד שלא היה ממש פקטור) הפך למוסר עם הכי הרבה יארדים בתולדות הפרנצ'ייז של הצ'יפס. זה לא היה קורה בלי אנדי ריד, והיכולת שלו לייצר תנאי אידיאליים להצלחה של הקיובי שלו. כשאתם רואים את מהומס מדייק פעם אחר פעם במסירות לראשי רייס בנקודות הכי קריטיות במשחק, זה לא מקרי - זו אומנות. הנה ברייקדאון מצוין של עמנואל אצ'ו, שמציג כיצד אנדי ריד השתמש במערך ספציפי בדאונים חשובים, כדי לייצר מיסמ-מאצ' של ראשי רייס נגד ליינבקר, שעזר לו להתפנות:
במקרים רבים הליינבקר המכסה על רייס היה רוקוואן סמית, שהיה שחקן ההגנה הפותח עם ציון PFF הכי נמוך במשחק (29.4).
אגב, הצ'יפס לא הבריקו התקפית במשחק הזה. להשיג רק 6 נקודות אחרי סאק פאמבל ברדזון, ואחרי דאון 4 כושל על ה-50 - לא משהו שהייתי רוצה לראות, אם הייתי אנדי ריד. הם השאירו את הרייבנס קרובים מדי, גם כשהם התקשו מאוד להזיז את הכדור, וזה כמעט עלה להם ביוקר.
בצד ההגנתי, כבר ציינתי שכריס ג'ונס הוא ה-MVP שלי מהמשחק הזה, אבל אם ננסה לשים זרקור על כוכב פחות זוהר, אז זה יהיה (שוב) ליאו צ'נאל, אחד מהכוכבים של ריצת הפלייאוף מהעונה שעברה (ובעיקר של הסופרבול) - צ'נאל אומנם לא פתח בהרכב (48 סנאפים מתוך 74 בהגנה) אבל היה שחקן מפתח בהגנה של הצ'יפס, והחל לשמש כ-SPY בחצי השני, כדי לנסות להגביל את הנזק של למאר עם הרגליים.
לפי PFF, צ'נאל היה השחקן השני בטיבו בצ'יפס במשחק הזה (אחרי ג'ונס) עם ציון כללי של 79.8. ספאגנולו השתמש בוורסטיליות של צ'נאל, ומיקם אותו כמעט בכל ספוט אפשרי סביב ה-LOS (הוא שיחק בסה"כ 18 סנאפים על קו ההגנה, 26 בבוקס כליינבקר, ועוד 4 בעמדת הסלוט קורנר):
אזהרת Over-Reaction ראשונה ⚠️
אני רואה המון התלהבות מ-2 הסקורים של קסבייר וורת'י, ולמרות שקשה שלא להתרשם מהמהירות - אני מזהיר ומתריע מראש לחכות עם ההשוואות לטייריק היל. ה-TD השני היה מחדל הגנתי מטורף של הרייבנס (שום עזרה של סייפטי, בזמן שהאמפרי נשאר לשמור על ה-flat). זה היה Broken Coverage פר אקסלנס. הוא בהחלט משנה את ההתקפה של הצ'יפס, אבל זהו עדיין לא האיום לעומק שראינו מהצ'יטה. הייתי רוצה לראות את הידיים ויכולות הטראקינג שלו לפני שמתלהב רשמית. אגב, מסירת ה-TD של מהומס לוורת'י הייתה מסירת ה-TD השלישית בלבד של מהומס שטיילה באוויר מעל 20 יארד, מאז הטרייד ששלח את היל למיאמי (מדובר ביותר מ-2 עונות מלאות)!
אזהרת Over-Reaction שנייה⚠️
נכון, למאר פספס את זיי פלאוורס באנדזון במהלך הלפני אחרון (במהלך שבכלל, לדבריו, היה אמור ללכת לראשוד בייטמן), ואולי הוא מסר קצת גבוה ללייקלי במהלך שהכריע את המשחק... וקיבלתי כמה וכמה הודעות, שאני רגיל לקבל, על כך שהוא פשוט לא מספיק טוב כמוסר (דייק ב-3 מסירות בלבד מתוך 10 שנמסרו ל-15 יארדים ומעלה באוויר, יש לציין).
ברור שללמאר אין דיוק של מהומס או בורו, אבל בואו נסתכל רגע על התמונה הגדולה במשחק הזה - הרסיברים שלו התקשו מאוד לייצר הפרדה, מארק אנדרוז נראה בן 89 אחרי פציעה לא פשוטה, וקו ההתקפה שלו קרס פעם אחר פעם.
ובהקשר לאותם שני מהלכים בדרייב האחרון (שלמאר הוביל בהירואיות ממש, עם הרגליים ועם היד, עד לרדזון)... למה לעזאזל אתם שמים את ג'סטיס היל, ראנינג בק קטן מימדים, בפאס פרוטקשן לבד על כריס ג'ונס, שכתש לכם את קו ההתקפה כל המשחק, בשני המהלכים הכי קריטיים במשחק? פשוט הפקרות:
לא יכול לנקות אותו מאחריות, והציון PFF שלו משקף את זה (65.6 לעומת 87.9 של מהומס), אבל הביקורת הפעם היא מוגזמת.
פיק סיקס ראנדאון (שישה טייקים קצרים לסיום וסיכום)
אייזיאה פאצ'קו הוא הרבה יותר מרץ "אלים" שמייצר הרבה Memes - הרשים אותי מאוד והחושים שלו אנדרייטד.
המשחק הראשון של חוקי הקיקאוף החדשים - ניכר שקבוצות העדיפו לרוב לשלוח את היריבה ישירות ל-30 מאשר לבעוט לאיזור המיועד ולתת להן הזדמנות החזרה.
רוצו לאסוף את אייזיאה לייקלי בפנטזי, אם הוא עדיין פנוי - זה מרגיש כמו משחק שיכול לסמן על חילופי דורות (אם כי זה אולי קצת מוקדם להכריז רשמית).
ובצד השני - נואה גריי (טרי מהארכת חוזה) - עם 3 תפיסות, כמו טראוויס קלסי, ו-37 יארדים (3 יותר מקלסי). כאן אני מרגיש שיש פחות בשורות.
האם ג'ו ג'ו סמית-שוסטר יהיה הקדריוס טוני של 2024? חתיכת דרופ הוא נתן באנדזון ברבע הראשון.
ג'יילן ווטסון נראה לא רע בכלל (למרות PI מיותר אחד) כמחליף של סניד. חושב ששבוע נגד הבנגלס יהיה מבחן עם אינדיקציה טובה יותר להשלכות העזיבה של סניד את הגנת הצ'יפס.
משחק FNF: איגלס - פאקרס 29-34 📺🎯
איש המשחק שלי: סקוואן ברקלי, ראנינג בק, איגלס
במה צדקתי? צדקתי בפיק, בסקור הגבוה, ובהפרש המדויק (4-7 נקודות) שחזיתי בפריוויו. בהקשר למפתחות לניצחון - האיגלס אכן יצרו קרוב ל-150 יארדים על הקרקע בדרך לניצחון (144). אני גם סבור שהרטס שיחק טוב יותר מלאב, ועל כך אפרט מיד.
במה טעיתי? האיגלס לא היו צריכים 4 סאקים כדי לנצח, ולמרות שהצליחו לייצר לחץ לא רע מהאמצע בדאונים חשובים, האדג' ראשרים (סווט, האף, נולאן סמית וגרהאם) נראו רע מאוד ובקושי השפיעו על המשחק. העומק בעמדה היה מדאיג מבחינתי עוד לפני המשחק הזה, וברגע כתיבת השורות (ביום שאחרי) הוא מדאיג אף יותר.
השופטים שוב ניסו לגנוב את ההצגה בפריים טיים, הדשא היה מחריד ועורר אצלי טראומות רדומות מהסופרבול באריזונה לפני שנתיים, אבל אני לא רוצה להתעסק בזה יותר מדי. בואו נתרכז בחיובי - 20 שנים, כמעט בדיוק, חלפו מאז ששחקן בהופעת בכורה באיגלס רשם 3 טאצ'דאונים במשחק. אז זה היה הרסיבר האגדי טרל אוונס, ובסופ"ש האחרון - היה זה סקוואן ברקלי, שגרם לאוהדי ג'איינטס ברחבי העולם (וכנראה גם ל-GM ג'ו שיין) לתפוס את הראש ולחשוב לעצמם: "מה לעזאזל חשבנו לעצמנו?!". 26 נגיעות בכדור ל-132 יארדים ו-3 טאצ'דאונים ברקלי רשם במשחק, והוא שחקן האיגלס הראשון עם שורה סטטיסטית כזאת מאז לשון מקוי ב-2011. זו גם הייתה הופעת השלושה TDs השנייה בלבד של סקוואן בקריירה (הקודמת הייתה בעונת הרוקי ב-2018). הוא דילוור כל מה שהיה אפשר לבקש ממנו בפרמיירה, והרבה מעבר לכך.
והנה סיבה אפשרית לשגשוג של סקוואן בפילי - בעונה שעברה, הוא רץ מול Stacked Box (שבה ההגנה מוסיפה עוד שחקן לרמה השנייה, לצד הליינבקרים, כדי להתמודד עם הריצה) ב-53% מהנשיאות שלו. במשחק של אתמול - המספר הזה צנח ל-33% (הוא השיג 92 יארדים מתוך 109 במצבים האלה). כנראה שזה עוזר שיש התקפת מסירה מתפקדת.
אם להתייחס למאצ'אפ המפתח שסימנתי בפריוויו - אני חושב שג'יילן הרטס (ציון PFF מחריד של 29.8) שיחק טוב יותר מג'ורדן לאב (ציון 64.6) במשחק הזה, למרות קבלת החלטות פשוט מזעזעת, שהובילה אותו ל-2 INTs איומים ונוראיים, ועוד סאק מיותר מאוד בסוף מחצית ראשונה - כולן טעויות שמתאימות לעונת רוקי, ולא לקיובי בעונה 5 בליגה. זוכרים את הדיבורים ממחנה האימונים, על ההחלטות הטובות והרצף "שובר השיאים" ללא מסירה להגנה? אז הנה עוד הוכחה לכמה דיבורי אוף-סיזן כאלה הם מיותרים.
הרבה ידברו, ובצדק, על הניסיון להיות הגיבור, ולמסור כדורים שלא היה להם סיכוי להגיע למטרה - פעם אחת ברדזון שלך, ופעם שנייה ברדזון של היריבה, across the body ובסיטואציה שבה פילד גול היה מביא את הקבוצה ליתרון של 8 נקודות, אבל לא ידברו מספיק על המסירה הנוראית הזאת, מהלך אחד לפני ה-INT השני:
דבר שמפתיע אותי מאוד - כל ניסיון ל-Read Option שאני זוכר, שהרטס הריץ במשחק הוביל, למהלך שלילי - שלו או של סקוואן. זה לא משהו שאפיין את ההתקפה הזאת בימים היפים שלה ב-2022, ואז לא היה לה את סקוואן ברקלי. בכלל, משחק הריצה של האיגלס, למרות כמות היארדים, לא היה מאוד עקבי (3.8 יארדים לנשיאה) וכלל 2 טוש פושים כושלים! (מרגיש כמו מספר של עונה שלמה ב-2023 מאחורי ג'ייסון קלסי). האיגלס בהחלט הרגישו כאבי למידה בהקשר הזה, ובכלל בלא מעט סנאפים - כולל 2 פאמבלים בהעברת הכדור מהסנטר החדש קאם ג'ורגנס להרטס (אחד מהם הפך לאיבוד קריטי ברבע הראשון, השני - כמעט מחק לאיגלס 3 נקודות קלות מהלוח בדרייב האחרון).
מה כן עבד? נראה שמקיי בקטון, שהגיע מהג'טס והוסב לגארד (פתח בצד ימין) מצא את מקומו בסיסטם של מאמן קו ההתקפה, ג'ף סטאוטלנד, ומעבר לרקורד המושלם בפאס פרוטקשן (איפשר 2 לחצים בלבד, ו-0 פגיעות בקיובי או סאקים), זוהי אולי העדות הכי טובה - הביצועי יתר של סקוואן במשחק הריצה, כשהוא היה החוסם המוביל:
את ההשפעה של קלן מור, ה-OC החדש, אי אפשר היה לפספס. ואני אצביע כאן על 2 נקודות קריטיות: שימוש ב-motion לפני הסנאפ, והתמודדות עם הבליץ:
בכל הקשור לשימוש ב-motion: האיגלס עשו זאת ב-48 מתוך 73 מהלכים התקפיים (65.8%) - הכי הרבה במשחק מאז 2020. בעונה שעברה, הממוצע היה 35% בלבד! מבחינתי, אין ספק שזוהי ההתקפה של קלן מור, ושסיריאני נתן בו אמון להטמיע אותה. ולמה זה חשוב? שימו לב לזה (לפי נתוני Next Gen):
במהלכים עם Motion - הרטס דייק ב-15 מתוך 21 מסירות ל-212 יארדים, 10.1 יארדים בממוצע לניסיון, ו-2 TDs.
במהלכים ללא - הרטס דייק ב-5 מתוך 13 מסירות ל-66 יארדים, 5.1 יארדים בממוצע לניסיון, עם 2 INTs.
מדוע Motion זה כה חשוב ועוזר לקיובי להצליח? הנה הדוגמא האהובה עליי מהמשחק - שימו לב לאיי.ג'יי בראון יורד מלמעלה למטה לפני הסנאפ, מושך את השחקן שהתייצב מול דוונטה סמית, ומפנה לו מקום לתפיסה קלה, דאון 1, והרבה יותר מכך:
ועכשיו נעבור לבליץ. ראשית כל, חשוב לי לציין - הקשיים בתחום הזה בעונה שעברה לא היו בגלל ג'יילן הרטס! בטח שלא בעיקר בגללו - כל גורם מקצועי שניתח את הנושא הזה בצורה רצינית ציין, ובצדק, שמתאם התקפה חייב לתת לקיובי שלו hot route לשחרר אליו מסירה מהירה במצבים האלה, ולרוב - זה פשוט לא היה קיים במהלכים שנקראו.
לא מאמינים? תסביר את זה - הפאקרס שלחו בליץ 8 פעמים במשחק האחרון. הרטס דייק ב-6 מתוך 7 מסירות ל-91 יארדים (פאסר רייטינג מושלם), ורץ פעם אחת ל-8 יארדים. האיגלס צברו 6 דאונים ראשונים. אלה נתונים מעולים! והקרדיט, שוב, לקלן מור.
ככלל, התרשמתי לטובה משני המתאמים החדשים של האיגלס - מור (התקפה), וגם מויק פאנג'יו (הגנה).
הגנת האיגלס הצליחה לרדת מהמגרש בדאונים קריטיים, ושמרה את המשחק קרוב (פיגור 6 בלבד) למרות שני איבודים מוקדמים של ההתקפה בתוך ה-20 שלה. בסך הכול - הפאקרס רשמו TD אחד בלבד מתוך 4 ביקורים ברדזון.
ה-איש של ההגנה במשחק הזה היא הליינבקר החדש, שהגיע מהסיינטס, זאק באון - איש שפנג'יו בחר בפינצטה בפרי אייג'נסי. חוץ מ-2 הסאקים היחידים של האיגלס במשחק (כולל זה שהכריע אותו סופית) הוא פשוט היה בכל מקום על המגרש, והוסיף 15 תאקלים (כולל TFL אחד במשחק הריצה), 4 לחצים על הקיובי (pressure rate של 23.1%), ופשוט היה בכל מקום על המגרש:
אני גם אוהב את רוב מה שראיתי מהליינבקר השני של האיגלס, נקובי דין, בעיקר בכל הקשור לזיהוי מהלכים ויכולת התיקול. לפיק סיקס הקל שהוא הפיל לפני ה-TD השני של ג'יידן ריד - פחות התחברתי, אבל כלל, היה לו יום טוב גם בכיסוי נגד המסירה (תפיסה אחת ל-29 יארד מתוך 4 טארגטים). מעניין יהיה לעקוב האם הוא יישאר בהרכב גם כשדווין וייט יהיה כשיר.
קשה שלא להתחבר לתאקל כזה (שאני קצת מופתע שלא הוביל לדגל, האמת, רק על רעש האימפקט שיצר):
עוד שחקן שאציין לטובה היה הרוקי קורנר, קוויניון מיטשל, שאומנם היו לו כמה "מעידות" אבל רשם גם לא מעט מהלכים חיובים ולפחות שני PBUs קריטיים שאני זוכר בנקודות חשובות במשחק (כולל מול כריסטיאן ווטסון באנדזון בדאון 3 מוקדם), וזה מול דונטוויון ויקס (בהופעה מאכזבת):
בסך הכול - 4 תפיסות עליו מתוך 9 טארגטים, 3 PBUs ופאסר רייטינג של 66.9 בלבד.
איכזבו אותי, כאמור, האדג'ים, ובעיקר בלטה מבחינתי שברייס האף, ההחתמה הנוצצת בצד הזה של הכדור, לקח חלק ב-30 סנאפים בלבד (שלא רשם בהם אפילו לחץ אחד על הקיובי), לעומת 32 של ברנדון גרהאם הותיק. גם אוונטה מדוקס נראה רע במעבר לניקל קורנר.
נעבור לפאקרס, ונתחיל בג'ורדן לאב (מקווה שיחזור לשחק כמה שיותר מהר)... הוא נראה רע, בעיניי. הרבה מסירות לא מדויקות (50% השלמה בלבד), חלקן לא תחת לחץ, ושורה סטטיסטית שאם נוציא ממנה את ה-TD ל-70 יארד לג'יידן ריד (שרובו היה YAC), תיראה אפילו רע יותר (לג'יילן הרטס, לצורך ההשוואה, היה במשחק הזה 2.8%+ CPOE):
הרסיברים של הפאקרס רשמו לא מעט דרופים במשחק הזה (המקור הכי אמין שראיתי אומר 5) - כאשר המאכזבים העיקריים בהקשר הזה היו רומיאו דובס ודונטוויון וויקס, שרבים חזו לו העונה עונת פריצה. ואם כבר בפריצות עסקינן, נראה שזאת של כריסטיאן ווטסון תצטרך לחכות עוד שבוע - עם 3 תפיסות ל-13 יארדים בלבד (+TD קצר אחד).
ג'וש ג'ייקובס פתח את המשחק רע מאוד (10 יארדים ב-8 ניסיונות ראשונים). למעשה - דווקא הבקאפ שלו, עמנואל ווילסון, הצליח לעשות הכי הרבה אימפקט במחצית הראשונה, עם 3 נשיאות ל-37 יארדים, בדרייב שהסתיים ב-TD הראשון של ג'יידן ריד. במחצית השנייה המשחק נפתח לג'ייקובס, והוא סיים עם הספק כללי לא רע בכלל של 84 יארדים (ב-5.3 יארדים לנשיאה).
ובכל זאת, ראוי לציין שהוא לא הצליח לייצר אפילו יארד ב-37.5% מניסיונות הריצה שלו במשחק.
ג'יידן ריד נראה מעולה עם הכדור בידיים, ואולי לא קיבל מספיק את הכדור (היו לו 5 נגיעות בסך הכול). ב-8.5 משחקים האחרונים של ריד, הוא רשם לא פחות מתשעה טאצ'דאונים. הוא היה הרסיבר המטורגט ביותר של הפאקרס (21.9%), כאשר מאחוריו וויקס (21.1%), ווטסון (19.4%) ודובס (18.9%).
להפתעתי, למרות שראיתי אותו מושלך מספר פעמים על ידי ג'יילן קרטר, הגארד הימני זאק תום קיבל את הציון הכי טוב בהתקפה של הפאקרס, לפי PPF - עם 92.0 (כולל 93.2 בחסימה לריצה) ולא נרשמו לחובתו סאק או לחץ על הקיובי.
בהגנה, המשימה אומנם הייתה מאתגרת מאוד, מול אחד מקווי ההתקפה הטובים בליגה, אבל לא נראה שנרשם שיפור משמעותי בעמידה של גרין ביי. הרבה דרייבים ארוכים, הרבה מהלכים גדולים, ולא מספיק לחץ על הרטס.
מבחינתי, חוליית הליינבקרים הייתה החלק הטוב במערך הזה (עם כל הכבוד ל-INT של מקיני), ובעיקר קישאן ניקסון (עם סאק ו-2 TFLs). הרוקי ג'אבון בולארד (11 תאקלים במשחק) נראה טוב יותר נגד הריצה מאשר נגד המסירה, ושימו לב להסוואה הזאת בהגנה (באדיבותו של העוקב ואוהד הפאקרס, דור ישראלי), והמעבר מקאבר-2 לקאבר-1 ממש עם הסנאפ, כאשר בולארד (מס' 20) נכנס מיד ל-Box, ומקיני (מס' 29) עובר לשחק סייפטי בודד (Single High):
מי שתפס לי במיוחד את העין היה הליינבקר אדג'רין קופר (11 סנאפים בלבד) שהספיק לרשום כמה מהלכים יפים בזמן מגרש מוגבל מאוד. רואים את המהירות ויכולת זיהוי המהלכים שלו מאוד בבירור, ואני אוהב את הפוטנציאל שם. הוא גם קיבל את ציון PFF הכי גבוה בהגנה של הקבוצה (85.9).
פיק סיקס ראנדאון (שישה טייקים קצרים לסיום וסיכום):
ניק סיריאני (מאמן האיגלס) נשאר מושלם במשחקי פתיחת עונה, עם ניצחון רביעי ברציפות. אף לא אחד מהמשחקים שוחק בלינקולן פייננשל פילד, המגרש הביתי של האיגלס.
אי.ג'יי בראון ניצב במקום השלישי בכל הזמנים ביארדים שנצברו ב-35 משחקים ראשונים בקבוצה חדשה, עם 3,071 (מעליו רק שניים: אודל בקהאם עם 3,341 בג'איינטס, וג'סטין ג'פרסון עם 3,248). השניים הראשונים עשו זאת בקבוצה שנבחרו אליה בדראפט, ותבינו מכך מה שתרצו לגבי הטרייד ההוא מ-2022 מהצד של טנסי.
מאז 1987 - היו רק 6 שחקנים בליגה שרשמו לפחות 15 תאקלים במשחק ולפחות 2 סאקים במשחק - זאק באון הוא אחד מהם. שם נוסף הוא דווין ווייט (אז בטמפה, היום באיגלס) שלא שיחק עקב פציעה.
בשורה התחתונה, אני חושב שהאיגלס יכולים להיות מעודדים מכך שהם היו 2- במאזן האיבודים, כאשר כל האיבודים שלהם הגיעו בתוך ה-20 שלהם, או של הפאקרס, ועדיין ניצחו כאן. אלו טעויות שהם אמורים להיות מסוגלים לנקות.
אני לא יודע כמה זמן ג'ורדן לאב יהיה בחוץ בדיוק (מדובר בפציעת MCL, סיפור של 3-6 שבועות, לפי ההערכות הראשוניות) - אבל אני מתחיל להרגיש רע עם הבחירות שלי: פאקרס אובר 9.5 ניצחונות, ואולי גם ויקינגס אנדר 7.5 ניצחונות (נפגשות בשבוע 4 בלמבו). לפאקרס אין בקאפ מספיק איכותי מאחורי לאב.
ג'יידן ריד נתן הופעת פנטזי עצומה. אבל כמו קסבייר וורת'י - האם 5 נגיעות ל-171 יארדים ו-2 TD זה משהו שאפשר לבנות עליו לאורך זמן? והאם אין תסריט שבו בשבוע הבא הוא פתאום ייעלם מתוכנית המשחק? קחו זאת בחשבון. בעיניי, בכל אופן, ריד > וורת'י (כמובן - כל עוד לאב משחק).
פלקונס - סטילרס 18-10 🥶
איש המשחק שלי: טי.ג'יי וואט, אדג', סטילרס
במה צדקתי? צדקתי לגבי מאצ'אפ המפתח (קו ההגנה של הסטילרס מול קו ההתקפה של הפלקונס), וגם התחזית שלי לגבי טי.ג'יי וואט ל-DPOY נראית מצוין.צדקתי גם שהתקפת הסטילרס צריכה עוד זמן להתחבר. וגם שג'ורג' פיקנס יהיה מפלצת העונה.
במה טעיתי? הלכתי כאן הפלקונס כ 🔏, טעות קשה, וגם תרחיש הניצחון של הסטילרס (3 TDs התקפיים) היה רחוק מהמציאות. קשה לי להרגיש טוב כרגע עם האובר 9.5 ניצחונות שנתתי לפלקונס העונה.
אם הייתי אומר לכם לפני המשחק הזה, שהסטילרס יגיעו לרדזון בפעם הראשונה, 9 דקות לסיום המשחק, לא ישימו אפילו TD התקפי אחד הלוח, ויזרקו נגדם 9 דגלים - הייתם מאמינים שהם ינצחו את המשחק הזה? כנראה שלא... And yet - זה בדיוק מה שקרה.
הסיבה? ההתקפה של הפלקונס הסריחה אפילו יותר. קאזינס עם הופעת בכורה עלובה למדי (16 מ-26 ל-155 יארדים בלבד, עם TD ושני INTs), 89 יארדים בלבד על הקרקע, 33% הצלחה בדאון 3, EPA ממוצע למהלך של 0.369-, והפסד מהדהד במלחמת הטיים אוף פוזשן (36-24 לסטילרס).
חלק מההסברים של מנתחים מרחבי הליגה היא שהאכילס שנקרע ברגל ימין לא הבריא. הנה, כאן במסירה הזאת, אפשר לראות שלמרות שאין עליו לחץ, קאזינס לא שותל את רגל ימין בדשא כדי לייצר מספיק מהירות לכדור - שנשתל בדשא הרבה לפני שהוא מתקרב למטרה שלו:
באופן טבעי, גם ההייפ סביב הכישרונות סביבו קרס ברגע האמת - עם 2 תפיסות ל-15 יארדים בלבד של דרייק לונדון (3 טארגטים בלבד, יש לציין), ו-3 ל-26 של קייל פיטס (שלפחות תפס כדור אחד באנדזון). הרסיבר המצטיין באטלנטה בכלל היה ריי-ריי מקלאוד (4 ל-52). גם קו ההתקפה של הפלקונס היה מאכזב - בפאס פרוטקשן ובחסימה לריצה (והמספרים מספרים את הסיפור הזה יותר טוב ממה שאני מסוגל).
מהדהדת לא פחות הייתה העובדה שבמשחק הבכורה בבית של הפלקונס העונה, אוהדי הקבוצה האורחת השתלטו על היציע, ולצופה מהצד - זה היה נשמע כמו משחק בפיטסבורג.
ג'סטין פילדס, שפתח במקום ראסל ווילסון הפצוע, לא היה צריך לעשות יותר מדי כדי לנצח - מסר ל-156 יארדים בלבד (85 מהם לג'ורג' פיקנס, שנראה מצוין מול מאצ'אפ לא פשוט) והוסיף עוד 57 על הקרקע. אבל הוא שמר על הכדור ונמנע מאיבודים, ולהפעם - 6 פילד גולים של כריס בוסוול הספיקו, בטח כשההגנה החזיקה את אטלנטה על 54 יארדים בלבד במחצית שנייה צמודה.
הייתי שורי על ג'ורג' פיקנס לפני תחילת העונה, ותפיסות כאלו רק מחזקות אצלי את התחושות:
הבעיה? כל יתר הרסיברים בפיטסבורג תפסו 2 כדורים ל-8 יארדים. זו תהיה בעיה בעתיד במשחקים שבהם ההתקפה תצטרך לפעול חלק.
הסיפור של המשחק הזה הוא ההגנה של הסטילרס, ובעיקר - המועמד שלי לשחקן ההגנה של העונה, טי.ג'יי וואט, שהתחיל מצוין את הקמפיין - ב-23 סנאפים בפאס ראש הוא רשם סאק (הסאק שגמר את המשחק), 3 QB Hits וגם השתלט על הפאמבל הזה (מול 3 שחקנים פלקונס שהיו קרובים ממנו לכדור):
כל זה עוד לפני שדיברנו על 2 סאקים נוספים, FF ועוד השתלטות על פאמבל שנלקחו ממנו על דגלים מעוררי-מחלוקת. מבחינתי אין בכלל שאלה שהוא הפאס ראשר הכי טוב בליגה, אבל חשוב לציין (כי זה נשכח לעיתים קרובות) שהוא היה מצוין גם נגד הריצה, והוסיף להופעה הזאת עוד 2 TFL בהקשר הזה.
בילס - קרדינלס 28-34 👍🏻
איש המשחק שלי: ג'וש אלן, קוורטרבק, בילס
במה צדקתי? הייתי קרוב מאוד ל 🎯, בתור התחלה. ג'וש אלן נראה כמו MVP חילק את הכדור באומנות בין המטרות שלו, ועשה נזק עם הרגליים בדיוק בזמנים הנכונים. חאליל שאקיר בהחלט עשוי להיות WR1 בבאפלו השנה.
במה טעיתי? 5 תפיסות ל-30 יארד מקשים עליי להתלהב מטריי מקברייד כ-League Winner בפנטזי, כפי שסימנתי בתחילת העונה.
האתגר של ג'וש אלן העונה הוא למצוא דרכים שונות ומגוונות לנצח, לאור מצבת ה-Skill Players שלו. ושבוע 1 הייתה דרך מעולה להמחיש זאת - הבילס נפלו לפיגור 3-17 לקראת סוף המחצית, ועד להפסקת ה-2 דקות למחצית, היו לג'וש אלן רק שני ניסיונות מסירה (את שניהם הוא השלים, ל-37 יארדים). אלן סיים את המשחק עם פאסר רייטינג של 137.7 ו-QBR של 90.1 - שניהם מספרים מצוינים, שמצביעים על הדיוק וקבלת ההחלטות הטובה שלו (למרות הפאמבל המוקדם שאיבד).
על המהלך הכי מרשים של משחק הפתיחה, היה רשום הרוקי רסיבר, קיאון קולמן (4 תפיסות ל-51 - שניהם הכי גבוהים בקבוצה), עם תפיסה סופר מרשימה על הסיידליין ברבע הרביעי:
הקרדינלס הפתיעו בפתיחה שלהם (עלו ליתרון 17-3), אבל בשום שלב לא נראה היה שהנוסחא ההתקפית שלהם מפוצחת באמת. גרג דורץ' היה הרסיבר המוביל של הקבוצה (6 תפיסות ל-47 יארדים), אבל לא היה להתקפה הזאת שום עומק (שני מהלכים בלבד של יותר מ-15 יארד), מול סקנדרי מתחדש של הבילס, וזוהי סיבה לדאגה.
משחק המסירה לא ממש עבד באופן כללי (קיילר עם 21 מ-31 ל-162 יארדים בלבד). הקרדינלס חייבים למצוא דרך לשלב יותר את מארווין האריסון - 3 טארגטים ותפיסה אחת ל-4 יארדים על 33 ראוטים שהוא רץ זה פשוט לא מספיק טוב. ומעל כולם - בולטת העובדה שקיילר לא ראה ולא מסר לו את הכדור כאן, במהלך האחרון במשחק:
ללא ההחזרה הזאת (די.ג'יי דאלאס עם הטד הראשון בעידן ההחזרה הדינאמית) - כנראה שהתוצאה הייתה נראית הרבה פחות קרובה:
בפריווי למשחק סימנתי את המאצ'אפ בין האדג'ים של הבילס לקו ההתקפה של אריזונה, ובסך הכול - אפשר לומר שהבילס היו כאן עם ידם על העליונה. מעל כולם בלט גרג רוסו - עם 3 סאקים ן-18.5% Pass-Rush Win Rate. פשוט משחק עצום שלו, כולל המהלך היפה הזה במשחק הריצה, כשהצליח להשיל מעליו 2 חוסמים:
גם וון מילר הוסיף סאק משלו, אבל בעיקר היה חסר לי לראות יותר מאפנסה (אפנסה שיחק יותר סנאפים ממילר 38 מול 29).
ברס - טיטאנס 17-24 🎯
איש המשחק שלי: טי.ג'יי אדוארדס, ליינבקר, ברס
במה צדקתי? הגנת המסירה של טנסי אכן נראתה מצוין תחת דנארד ווילסון.
במה טעיתי? הברס ניצחו למרות שההתקפה לא הייתה קיימת בכלל (149 יארדים בלבד) ושקיילב לא עמד בציפיות ממנו באופן אישי.
ב-30 העונות האחרונות ב-NFL, היה רק קוורטרבק אחד ויחיד שניסה למסור מעל 25 מסירות, השלים פחות מ-100 יארדים באוויר, בפחות מ-3.2 יארדים בממוצע לניסיון, מבלי למסור ל-TD אחד באוויר - וניצח משחק. החל מהלילה, האיש הזה הוא קיילב וויליאמס.
אז נכון, אומנם בשיקגו יש ציפיות אחרות מקיילב בהקשר של שבירת שיאים היסטוריים, אבל צריך להתחיל מאיפשהו, לא ככה?
הביקורת המרכזית על קיילב בקולג' הייתה שהוא מנסה בכוח להאריך מהלכים ועושה טעויות, וככה גם המשחק הזה התחיל, עם סאק שאיבד כמעט 15 יארדים והוציא את הקבוצה מטווח פילד גול (בסך הכול, קיילב היה מינוס 14 יארדים במהלכי מסירה ברבע הראשון):
בשורה התחתונה - מאז 2002, לא היה רוקי קיובי שנבחר 1 בדראפט וניצח את משחק הבכורה שלו, וקיילב עשה זאת. השורה הסטטיסטית הייתה אומנם עגומה (14 השלמות מ-29 ניסיונות ל-93 יארדים, פאסר רייטינג של 55.7 ואפס השלמות ליותר מ-20 יארדים) - אבל W זה W, לא ככה?
אין ספק שזה לא יספיק במרביתם של 16 המשחקים הנותרים.
רוצים קצת אופטימיות, אוהדי ברס וחובבי קיילב? הנה ברייקדאון של עמנואל אצ'ו למסירה אחת די מרשימה שלו:
זה בטוח יעזור שלשיקגו יש הגנה שכבר אי אפשר להתכחש אליה. בשבעת המשחקים האחרונים (מאז שבוע 12 של עונת 2023) - היא סופגת בממוצע 14.2 נקודות למשחק, ובאף אחד מהם היא לא ספגה יותר מ-20 נקודות.
לאיש המשחק בחרתי כאן בטי.ג'יי אדווארדס, עם 15 תאקלים ו-2 TFLs במשחק, אבל צריך לציין שגם ג'יילן ג'ונסון (ציון PFF מעולה של 92.3) התחיל לפרוע שטרות מהחוזה החדש - כאשר מול 3 טארגטים במשחק, הוא איפשר רק תפיסה אחת להפסד של 2 יארדים, עוד 2 PBUs (שאחד מהם הפך ל-INT) ועוד 2 TFLs.
בצד של טנסי - שתי סיבות מרכזיות לדאגה, באופן טבעי, בעיקר בהתקפה:
וויל לוויס בהופעה לא טובה, עם קבלת החלטות מחפירה, בדגש על המהלך הזה שמעשית הכריע את המשחק:
2. קו ההתקפה, שהושקעו בו משאבים רבים בשנתיים האחרונות, איפשר לא פחות מ-12 לחצים - כאשר מעל כולם דווקא התאקל השמאלי החדש, בחירה 6 בדראפט האחרון, ג'יי.סי ליית'ם (שגם איפשר סאק פאמבל ברבע הרביעי):
והנה מבט על כל אותם לחצים (ניכר שהוא לא מצליח להתמודד עם מהלכי קאונטר פנימה ממש טוב, כלומר - פייק של תנועה החוצה ושינוי כיוון מהר פנימה):
סיבות לאופטימיות בטנסי? ההגנה נראית לג'יט ואני חייב לומר שהתרשמתי משחקן אחד שאפילו לא הופיע בבוקס סקור של המשחק הזה (כי לא רשם ולו תאקל אחד) - הרוקי טוונדרה סווט מטקסס (ציון PFF 77.7, השני בגובהו בהגנת הטיטאנס), שהצליח להקשות על החלק הפנימי של קו ההתקפה של שיקגו כמעט בכל סנאפ שראיתי:
בנגלס - פטריוטס 16-10🥶
איש המשחק שלי: רמונדרה סטיבנסון, ראנינג בק, פטריוטס
במה צדקתי? ממש בכלום
במה טעיתי? ממש בהכול
את הפריוויו של המשחק הזה התחלתי בשאלה: "האם כולם שכחו מג'ו בורו?". ובכן, אולי הם היו צריכים.
השאלה השלישית בפריוויו הייתה: "האם ג'מאר צ'ייס יופיע למשחק?". ובכן, הוא היה על המגרש, אבל לא באמת הופיע (7 תפיסות ל-62 יארדים שבקושי הותירו חותם על המשחק). טי היגינס, אגב, לא הופיע באמת עקב פציעה.
לומר שזו הייתה הופעה מרושלת יהיה האנדרסטייטמנט של העונה. לפי נתוני Next Gen לבורו היה את היום הכי גרוע בחלון של 20:00 מבחינת EPA נצבר (12.4-), במאבק צמוד עם, שימו לב לשמות, דניאל ג'ונס (12.4-) וברייס יאנג (12.6-).
אחרי עונת 2023 שלמה שבה הבנגלס פימבלו 2 כדורים בלבד - רק במחצית הראשונה של המשחק אמש הם רשמו 2 פאמבלים, כולל הפאנץ' הזה של קייל דאגר מהפאטס מתוך היד של טאנר האדסון, שהציל טאצ'דאון בטוח:
קו ההתקפה של הבנגלס התקשה בחסימה לריצה, וקו ההגנה נראה אפילו רע יותר (כמה שהם מתגעגעים לדי.ג'יי רידר באמצע). בחסימה למסירה, אגב, הופתעתי לגלות שלפי נתוני NextGen - ג'ו בורו התמודד עם שיעור הלחץ השלישי הכי נמוך בקריירה שלו (!) ועדיין ייצר רק 5.6 יארדים בממוצע לניסיון כלא היה עליו לחץ בכלל. נתון מדאיג.
רמונדרה סטיבנסון שבר לא פחות מ-12 תאקלים במשחק הזה, כאשר 109 מתוך 120 מהיארדים שלו הגיעו לאחר המגע הראשוני. ג'קובי בריסט (15 השלמות בלבד ל-124 יארדים) לא היה צריך לעשות יותר מדי כדי לנצח את המשחק הזה.
ההגנה של הפאטס נראית לג'יט. לא מפתיע, אבל מפתיע שזה קרה כל כך מוקדם, ובאופן הזה, במשחק הזה. כריסטיאן גונזלס נראה שהחלים היטב מהפציעה בעונה שעברה (איפשר לג'מאר צ'ייס 3 תפיסות ל-14 יארדים בלבד ב-20 סנאפים של כיסוי), ומעל כולם בלט במיוחד קיאון ווייט, בחירת סיבוב שני ב-2023 שהרשים אותי מאוד כבר בשבוע 1 של השבוע שעבר, כששיחק מול האיגלס שלי, התעלה על עצמו בשבוע 1 של העונה (ובלי כריסטיאן בארמור על הקו) - עם 3 סאקים (פי 3 מהכמות שרשם בעונה שעברה, ב-301 סנאפים לאורך כל 2023).
ואם כבר בהגנה של הפאטס, הנה פינת צבע חביבה - ג'בריל פפרס, הסייפטי של הפאטס, הוא השחקן הראשון שבחר לשחק עם ה- "Guardian Cup" - תוסף חדש לקסדה שאמור להוסיף לה ריפוד ולהגן מפני זעזועי מוח. לפי השינויים בחוקי הליגה, זהו תוסף אופציונאלי ששחקנים יכולים לבחור להשתמש בו:
קולטס - טקסנס 29-27 👍🏻🥉
איש המשחק שלי: ג'ו מיקסון, ראנינג בק, בנגלס
במה צדקתי? במפתחות לניצחון, בהקשר למאזן על הקרקע. שהטקסנס יצליחו להאט את ג'ונתן טיילור.
במה טעיתי? בנקודה מזורגגת שמנעה ממני כאן 🎯
השלמנו 11 עונות ברציפות שבהן הקולטס לא מצליחים לנצח בשבוע 1 - אבל הפעם, לפחות, זה היה קרוב.
אנתוני ריצ'ארדסון נראה כמו קיובי עם אפסייד של הול-אוף-פיים ורצפה של ספסל בעוד 3 שנים. הוא השלים רק 9 מתוך 19 מסירות שלו, ולא הצליח לדייק בעקביות בטווח קצר-בינוני, אבל מצד שני - היו לו 3 השלמות של מעל 50 יארד, כאשר לשישה קיוביז בליגה היו יותר משלוש כאלו בכל העונה שעברה!
המרשימה מכולן, כמובן, הייתו זו - שלפי נתוני Next Gen טיילה באוויר 65.3 יארדים (השלישית באורכה מאז תחילת המעקב אחרי הנתון ב-2016):
והנה זה מזווית נוספת - כשאפשר לראות שההגנה התייצבה במערך Quarters עם 4 מגינים עמוקים:
מה שהכי מרשים כאן זה שהוא בכלל מסר אותה מפוזיציה שבה הוא נשען על הרגל האחורית. פשוט משוגע. היו לו גם שני פספוסים במסירות ארוכות לאיי.די מיטשל - וזה נראה כמו חיבור שעוד יביא את האימפקט בהמשך העונה (בעיקר אם ג'וש דאוונס יפספס פרק זמן משמעותי).
אז למה כל כך חסר לי ההשלמות לטווח קצר/בינוני - כי בלי מהלכים גדולים, הקולטס לא היו מסוגלים להישאר קרובים כאן. הם הפסידו 20-40 ב-TOP והריצו רק 43 מהלכים בהתקפה לעומת 77 של יוסטון.
זוכרים את מה שכתבתי בתחילת הפוסט על לשלם ל-RB? אז ג'ו מיקסון נגע אתמול 33 פעמים בכדור, כולל 30 נשיאות (הכי הרבה בקריירה שלו) ויצר 178 יארדים מהם. אינדיקציה ראשונית לכך שההתקפה של הטקסנס תהיה הרבה יותר מאוזנת מזו של שנה שעברה.
ואם כבר באיזון עסקינן, שימו לב לחלוקת הטארגטים בין הרסיברים המובילים של יוסטון: קולינס - 7, דל - 7, דיגס - 6. לדיגס היו גם 2 TDs, אבל שימו לב לפער ב-Air Yards: קולינס - 112, דל - 105, דיגס - 9.
על סטראווד אין מה להכביר במילים יותר מדי, עוד הופעה שמחזקת את הקייס שלו לקיובי טופ 5 בליגה, כאשר המהלך המרשים מכולם היה המרה של דאון 4 - על הברכיים (!):
לאורך כל המשחק, הוא דייק ב-9 מסירות מתוך 9 ניסיונות בדאונים 3/4 - ל-85 יארדים ו-2 TDs. פשוט מדהים.
דולפינס - ג'אגוארס 17-20👍🏻
איש המשחק שלי: טייריק היל, רסיבר, דולפינס
במה צדקתי? טואה אכן התמודד היטב עם הגנת המסירה של הדולפינס (338 יארדים באוויר) - וזה מה שהכריע את המשחק.
במה טעיתי? ג'יילן רייט הרוקי של מיאמי היה healthy scratch ודווקא ג'ף ווילסון הותיק קיבל נגיעות משמעותיות
כשהרסיבר של מיאמי, טייריק היל, נעצר על ידי שוטרים עקב נהיגה במהירות מופרזת, ונלקח מהמקום באזיקים (כל זאת, אגב, במרחק של בלוק אחד בלבד מהאיצטדיון) - זה היה ברור שהוא הולך להתפוצץ.
הוא עשה זאת עם 7 תפיסות ל-130 יארדים, ואם נסתכל על הנתונים המתקדמים - זה אפילו מרשים יותר: 4 תאקלים שגרם ליריבים לפספס, 3.58 יארדים בממוצע לראוט, ופאסר רייטינג של 123.3 כשהוא טורגט במשחק.
למרות שזה לא נראה ככה במחצית הראשונה, בסופו של יום - החוזה החדש של טואה נראה היום טוב יותר מזה של טרבור לורנס, שהשלים 12 מסירות בלבד במשחק הזה, ל-162 יארדים. מנגד, טואה השלים 62.2% מהמסירות שלו ל-338 יארדים (9.1 יארדים בממוצע למהלך), עם TD אחד ובלי איבודים. הופעה טובה מאוד, בסך הכול, למרות שהיו לו כמה פספוסים כואבים (טייריק פנוי לגמרי בדרייב השני, למשל). חשוב לציין- 14 השלמות של טואה היו מאחורי ה-LOS, והמסירות הקלות האלו יצרו חלק ניכר מהיארדים שלו.
הג'אגס הצליחו להפוך את ההתקפה של מיאמי לחד-מימדית (81 יארדים בלבד על הקרקע ב-3.2 יארדים לנשיאה), ומייק מקדניאל התרחק כמעט לגמרי ממשחק הריצה בחצי הראשון, שבו טואה היה הרץ המוביל של מיאמי עם 11 יארדים.
אבל המצב מעט התאזן בחצי השני, ובאופן כללי - ההתקפה האווירית של מיאמי הספיקה כדי לנצח את המשחק הזה.
אם צריך לסמן מהלך אחד שהפך את המשחק, זה יהיה חייב להיות הפאנץ' המדהים הזה של ג'אבון הולנד מהידיים של איטיין, רגע לפני TD, שהציל 7 נקודות (והפך כעבור כמה סנאפים ל-TD של היל):
ההתקפה של הג'אגס נראתה לא טוב, למרות כמה תפיסות יפות (כולל TD) של הרוקי בריאן תומאס - 263 יארדים של התקפה בסך הכול, ו-20% הצלחה בדאון 3. טרנד מעניין לשים אליו לב - טנק ביגסבי, שחקן השנה השנייה, קיבל אותה כמות נשיאות כמו טראוויס איטיין (12 לכ"א) וניצח באפקטיביות 73-44.
איטיין היה גם האיש שקיבל את הכדור בניסיון המרה המפוקפק הזה שדאג פידרסון ניסה עמוק בחלק המגרש שלו, עם המשחק על הכף, ברבע הרביעי - נראה כמו פלייקול רע מאוד (או שמשהו ממש השתבש ברמת הביצוע):
ואם כבר תומאס והחיבור עם לורנס, צריך לפרגן כשצריך - המסירה הזאת של לורנס, מהזווית הזאת, מאוד מרשימה. זיהה וחזה את הכיוון של הראוט ואת האיזור הפנוי בשמירה בצורה מדהימה:
לא יכול לסיים את החלק הזה מבלי לציין את קאלאיס קמפבל הבלתי נגמר, שמתחיל עונה 17 בליגה, ורושם עונה 16 ברציפות עם סאק, בקבוצה החמישית שלו. לא יודע אם הוא יגיע להיכל התהילה (כנראה שלא) אבל הוא טופ 5 בעמדה מבחינתי בעשור האחרון.
סיינטס - פנתרס 10-47👍🏻
איש המשחק שלי: דרק קאר, קוורטרבק, סיינטס
במה צדקתי? כשבחרתי את הסיינטס לנצח.
במה טעיתי? שהגנת המסירה של קרוליינה שווה משהו. או שלקבוצה הזאת בכלל יהיה מה להציע כאן.
התדמית של דייב קאנאלס כ"לוחש לקיוביז" ספגה חתיכת מהלומה בשבוע 1 של עונת 2024 - עם פרמיירה מביכה של הקבוצה שלו, ובעיקר - של האיש שהוא היה אמור להציל את הקריירה שלו, הבחירה מספר 1 בדראפט 2023, ברייס יאנג.
כל מי שעוקב אחרי פוטבול יותר משנים ספורות יודע היטב, שלא כל איבודי הכדור נוצרו שווים - לפעמים כדור קופץ מהידיים של רסיבר ועף ישר ליריב, לפעמים קורנר או סייפטי פשוט קורא מהלך היטב ומפתיע את הקוורטרבק, או שעושה מהלך אתלטי מרהיב.
ואז יש INTs שהם פשוט מסירות ו/או רעיון גרוע של הקוורטרבק, וזה בדיוק מה שאפשר לומר על שני האיבודים של יאנג במשחק (כלל המסירה הראשונה שלו לעונת 2024):
והנה האיבוד השני:
בסך הכול, מעבר לתבוסה המביכה, יאנג רשם תצוגה שאולי הייתה נחשבת לרעה ביותר שלו, גם ביחס לעונת 2023: 13 השלמות מ-30 ניסיונות ל-161 יארדים ו-2 איבודים, פאסר רייטינג של 32.8 ו-QBR של 10.7 (השני מהסוף אחרי דשון ווטסון, שעוד אפרט עליו מיד). זה מתחיל להיראות כאילו אין עם מה לעבוד בקרוליינה...
על הצד של הסיינטס אין המון מה להרחיב - הם פירקו לגורמים קבוצה עלובה, כמו שצריך לעשות במשחק בית מול יריבה לבית. דרק קאר נראה מאוד מדויק עם 19 השלמות מתוך 23 ניסיונות, כולל 6 השלמות מתוך 10 מסירות שטיילו באוויר ליותר מ-10 יארדים (אותן השלמות הפכו ל-134 יארדים ו-3 TDs). ראשיד שאהיד היה הכוכב בחדר הרסיברים, עם היעלמותו הכמעט מסורתית של כריס אולאבה (2 תפיסות בלבד ל-11 יארדים) - עם הטאצ'דאון שפתח את המשחק, ו-73 יארדים על 3 תפיסות בסך הכול. גם התקפת הריצה לא התקשתה בכלל מול קו ההגנה של קרוליינה (180 יארדים ב-4.9 לנשיאה).
שימו לב להישג המרשים של הקורנר אלונטה טיילור - עם 3 סאקים (ה-DB הראשון של הסיינטס עם ההישג הזה, מאז 1970).
ג'איינטס - ויקינגס 28-6 🥶
איש המשחק שלי: סאם דארנולד, קוורטרבק, ויקינגס
במה צדקתי? שאארון ג'ונס הוא שם לג'יט העונה בפנטזי. וכלום מעבר לזה, בגדול
במה טעיתי? בהחלטה לתת אמון כלשהו בדניאל ג'ונס (בדיוק כמו הפרונט אופיס של הג'איינטס)
מאז שדניאל ג'ונס חתם על חוזה של 160 מיליון דולר ל-4 שנים, לאחר עונת 2022, הוא מסר יותר טאצ'דאונים להגנות היריב (פיק-סיקסים, למי שזה לא ברור לו) - שלושה בסך הכול - ממסירות לטאצ'דאונים לשחקנים מהקבוצה שלו - שניים בסך הכול. זה נתון יותר מכוער אפילו מהמדים של הג'איינטס במשחק אתמול.
במשחק אתמול, באופן ספציפי, היה לו את הנתון CPOE הכי גרוע של השבוע - זהו נתון של Next Gen Stats שאמור לייצג את הפער (לטובה או לרעה) בין אחוז הסבירות שמוסר ישלים את המסירה (בהתייחס לאיכות הפאס פרוטקשן, מידת ההפרדה של הרסיבר שאליו הוא מכוון ועוד נסיבות שמסביב), לבין אחוזי ההשלמה בפועל - לדניאל ג'ונס היה את הפער השלילי (17.3%-) הגרוע ביותר, אפילו יותר מזה של הבא אחריו - ברייס יאנג:
*** עדכון ותיקון: מסתבר שלקיילב וויליאמס היה נתון גרוע יותר של 19.7%-
זה אומר, במילים פשוטות, שלמרות שהשחקנים שלו הצליחו לנצח את המאצ'אפים שלהם באופן די טוב, הוא לא הצליח להשלים את המסירות. והנה עוד דוגמא לבעיה, בהילוך החוזר לאחד האינטרספשנים שלו:
(אגב, זה היה ה-INT ה-35 בקריירה של האריסון סמית - מוביל את כל השחקנים הפעילים בליגה בקטגוריה).
אין דרך טובה לומר זאת - זה לא נראה, כרגע, שהוא הולך אפילו לסיים את העונה כ-QB1 בניו-יורק. והעובדה שאין לו אפילו RB עילית כדי להישען עליו, מגדילה יותר את הסבירות. ועכשיו שג'ו שיין, ה-GM, יילך לשאול את עצמו למה לשלם לסקוואן 12 מיליון בעונה, כדי לקבל האנדאוף מקיובי של 40 מיליון...
הנוכחות של מאליק נייברס, אגב, לא ממש עזרה - 5 תפיסות -66 יארדים בסך הכול.
בצד החיובי, קו ההתקפה של הג'איינטס נראה פחות רע (עוד סיבה לכך שהמספרים של ג'ונס הם בעצם אפילו עוד יותר מאכזבים), ושוב - דקסטר לורנס פשוט מעל כולם, עם 8 לחצים על הקיובי - הכי הרבה מכל המשחקים של חלון 20:00 אמש:
טוב, נעבור קצת לדברים פחות מדכאים - סאם דארנולד נתן אתמול הצגה! הוא השלים את 10 המסירות הראשונות שלו במשחק, כולל מסירה ל-TD לרסיבר ג'יילן ניילור (שם מעניין למעקב להמשך העונה, בטח לאור הפציעה של ג'ורדן אדיסון) שסגרה דרייב מרשים של 99 יארדים.
בסך הכול דארנולד השלים 19 מתוך 24 מסירות ל-208 יארדים ו-2 TDs. אפילו ה-INT שמסר לא היה לגמרי באשמתו, שכן הפאס ראשר פגע לו ביד תוך כדי המסירה. כשהפוקט היה נקי - הוא השלים 14 מתוך 15 מסירות ל-151 יארדים (10.1 בממוצע לניסיון).
בהגנה הסגולה - שמחתי לראות את הפיק סיקס של האדג' החדש אנדרו ואן הינקל, שפרץ בעונה שעברה במיאמי והרוויח חוזה חדש במיניאפוליס, עם אחלה קריאת מהלך ו-6 נקודות קלות.
חלון מאוחר יום ראשון (חלון 23:00):
צ'ארג'רס - ריידרס 10-22 👍🏻
איש המשחק שלי: ג'יי.קיי דובינס, ראנינג בק, צ'ארג'רס
במה צדקתי? בסימון המאצ'אפ בין קו ההגנה של הריידרס לקו ההתקפה של הצ'ארג'רס כמפתח - הריידרס קיבלו בראש במשחק הריצה
במה טעיתי? בחיבה היתרה לזאמיר ווייט בפנטסי, ובהפרש הניצחון של הצ'ארג'רס
ג'ים הארבו פותח קדנציה ברגל ימין, בעזרת רגלו המשוקמת של ג'יי.קיי דובינס - שקיבל באוף-סיזן במתנה מאחיו, ג'ון. כתבתי בפריוויו שהצ'ארג'רס ינצחו אם ישיגו מעל 130 יארדים על הקרקע, והם עשו זאת בענק עם 176 (בלא פחות מ-6.5 יארדים בממוצע לנשיאה). למהלך הזה היה חלק גדול במספרים האלה:
הבחירה מספר 5 בדראפט, ג'ו אלט, פתח בעמדת התאקל הימני והמאצ'אפ הראשון שלו בקריירה היה אחד מהגיהנום - מקס קרוסבי האימתני. אבל כפי שניתן לראות כאן - הוא התמודד איתו בצורה מדהימה ולא איפשר אפילו לחץ אחד על הקיובי לקרוסבי:
קו ההגנה של הריידרס היה אומנם חסר את מלקולם קונס, אבל זה לא תירוץ להיראות ככה. ואם כבר בתירוצים עסקינן, בואו נבחן רגע את הדרייב שהגיע לפני הריצה הזאת של דובינס, ונשאל: אנטוניו פירס, או כל אדם אחר, שיסביר לי - למה לעזאזל ללכת על פאנט במצב הזה?
המנטאליות הזאת של מאמנים זה בדיוק מה שגורם לקבוצות להפסיד משחקים צמודים כאלה.
יום פחות מוצלח למגיני הנרטיב של ג'סטין הרברט הוא עילית - הצ'ארג'רס ניצחו כאן למרות שהוא השלים 17 מסירות ל-144 יארדים בלבד, עם QBR של 31.8. אני צריך לראות ממנו הרבה יותר, גם עם לאד מקונקי כ-WR1 ובלי אף רסיבר עם יותר מ-40 יארדים במשחק.
גרדנר מינשו ניהל את המשחק לא רע (25 מ-33 ל-257 יארדים), אבל הריידרס איבדו 3 כדורים, וזה עלה להם במשחק הזה. אחד מהאיבודים נרשם לחובתו של זאמיר ווייט, שאגב - קיבל פחות סנאפים מאלכסנדר מאתיסון המושמץ, שנבעט ממינוסטה בפגרה (36 לעומת 23 למאתיסון).
ברוק באוורס הראה הבטחה עם 6 תפיסות (הוביל את הקבוצה) ל-58 יארדים.
סיהוקס - ברונקוס 20-26🎯
איש המשחק שלי: ג'וליאן לאב, סייפטי, סיהוקס
במה צדקתי? בתחזית ל-2 איבודים של בו ניקס, והאמון הכללי במייק מקדונלד
במה טעיתי? חשבתי שהמשחק יהיה פחות קרוב
ידידי, יוסי כהן, התרשם מהבכורה של בו ניקס אמש. הוא ציין בפניי את השקופית שהוצגה במשחק, לפיה ג'ון אלווי דייק במסירה אחת בלבד מתוך 8 ניסיונות וסופסל במשחק הבכורה שלו. ובכן, אני מתרשם מההשוואות האלו וטוען שניקס לא נראה מספיק טוב אתמול - הוא אומנם השלים 26 מסירות מתוך 42 (מספר גבוה להחריד למשחק ראשון, ואיתות שלילי ראשון לכך שתוכנית המשחק לא ממש הלכה לפייטון לפי הציפיות) - אבל אלו הסתכמו ב-3.3 יארדים בממוצע לניסיון, שזהו הנתון השישי הנמוך ביותר שנמדד בעידן הסופרבול. לא התרשמתי מקבלת ההחלטות והאיבודים שלו - 2 החטיפות היו פשוט החלטות לא טובות.
אולי לעניין הזה יש קשר לכך - שני הרצים המובילים (וויליאמס ומקלאפלין) השיגו פחות מ-3 יארדים בממוצע לנשיאה (18 נשיאות ל-50 יארדים).
וזה לוקח אותנו לצד השני של המגרש - למרות השינויים והחששות מעומק בליינבקר, נראה שמייק מקדונלד העמיד הגנה טובה מאוד בסיאטל, כבר בשבוע 1. בלט מעל כולם הסייפטי ג'וליאן לאב (חתם לאחרונה על הארכת חוזה של 33 מיליון דולר ל-3 שנים), עם 12 תאקלים (הכי הרבה בקבוצה), FF, ואפקטיביות מצוינת בכיסוי: 23 יארדים ב-6 טארגטים, וה-INT הזה...
בהתקפה, משחק הריצה (146 יארדים ו-2 TDs ב-4.4 יארדים לנשיאה) נראה טוב יותר ממשחק המסירה. ג'ינו מסר ל-171 יארדים בלבד, וגם זרק INT די רע לאלכס סינגלטון ברבע הראשון. קו ההתקפה לא עזר לו במיוחד, ונראה שהחלק הפנימי של החלק הזה במערך יידרוש שיפור או עזרה כלשהי. טיילור לוקט הוביל את חדר הרסיברים עם 6 תפיסות ל-77 יארדים, למרות שהוא שיחק כינור שלישי ברמת הסנאפים (36 לעומת 53 של JDN ו-59 של מטקאף).
בראונס - קאובויס 📺🎯
איש המשחק שלי: דמרקוס לורנס, אדג', קאובויס
במה צדקתי? בעיקר, בהערכה שלי לגבי דשון ווטסון. הבן אדם נראה כמו שחקן גמור לגמרי, ולא נראה שהוא יסיים את העונה הזאת כ-QB1 בקליבלנד.
במה טעיתי? כשחשבתי שעמדת הקורנר השנייה בדאלאס תהיה נקודת תורפה במשחק הזה (ומיד ארחיב)
זהו סיפור על שני חוזי קוורטרבקים: הראשון, זהו החדש יותר של דאק פרסקוט, הקיובי של דאלאס ב-8 העונות האחרונות.
דאק תמיד עשה ואמר את הדברים הנכונים (זוכה בפרס איש השנה ע"ש וולטר פייטון לפני שנתיים), הוא מככב בהצלחה בפרסומות, ומנפק מספרים מרשימים כמעט מדי עונה. אבל בפוסטסיזן, יש לקבוצה תחתיו (או לו תחת הקבוצה) מאזן מהגרועים אי פעם - של 2 ניצחונות ו-5 הפסדים. הוא חלק בלתי נפרד מהבצורת של 28 שנים ללא הופעה בגמר ה-NFC. כל זה, לא מנע מג'רי ג'ונס לחלק לו חוזה חדש של 240 מיליון דולר ל-4 עונות (60 מיליון לעונה - הכי גבוה בליגה), כולל 231 מיליון מובטחים. גם אם אתם חושבים שהוא שווה את הכסף (אני לא) - מדוע ג'רי לא האריך לו את החוזה לפני עונה, וחסך לעצמו כך 20-30 מיליון דולר? לא ברור.
בכל מקרה, המספרים של דאק אתמול לא היו נוצצים (19 מ-32 ל-179 יארדים ו-TD) אבל אני חושב שהוא שיחק לא רע, ופשוט עשה מה שהיה צריך לעשות במשחק שלא היה באמת תחרותי כמעט מההתחלה.
מצד שני, ישנו דשון ווטסון, האיש שעושה כל דבר לא נכון מחוץ למגרש, ובשלוש השנים האחרונות - עושה את כל הטעויות גם על המגרש. ראינו חוזים רעים בעבר הלא רחוק - כתבתי קודם על זה של דניאל ג'ונס, ראינו את הברונקוס משליכים לפח 83 מיליון דולרים מהכסף המובטח בחוזה של ראסל ווילסון... דבר קרו. אבל מה הבעיה עם החוזה של ווטסון? הביטו והבינו:
לדשון ווטסון מובטחים בחוזה, אחרי restructure שעשה לאחרונה, לא פחות מ-72 מיליון דולרים לכל אחת מהשנתיים הבאות! כלומר, אם הבראונס מחליטים להיפרד ממנו (ועם ההופעה שלו אתמול - 24 השלמות מתוך 45, 2 INTs ו-QBR 9.4 מתוך 100, הכי נמוך בליגה השבוע - הגיוני שהמחשבה תעבור בראשם...) - זה יעלה להם בסדר גודל של 162 מיליון דולר שיילכו לפח. זה מספר שיכול לסנדל את הפרנצ'ייז הזה קדימה לשנתיים-שלוש בניהול הקאפ, מה שאומר שהם למעשה, די תקועים...
עם כמה שאולי נדמה לכם שהמספרים שהצגתי עם רעים, כדאי להתעדכן בנתונים במחצית הראשונה:
47 יארדים, 0 מ-7 במסירות ליותר מ-5 יארדים באוויר, 0 מ-4 תחת לחץ, 0 מ-4 נגד הבליץ. ההתקפה של הבראונס כולה ייצרה 2.3 יארדים בלבד למהלך, דאון 1 אחד בלבד, ורשמה 6 דגלים נגדה.
הקאובויס רשמו אתמול לא פחות מ-6 סאקים (2 של לורנס, איש המשחק שלי, ועוד 2 של אריק קנדריקס - שחקן שתמיד אהבתי, עוד מהתקופה בויקינגס, ומפתיע שעוד יש לו את זה ברמות האלו), וזה לא עזר שהבראונס שיחקו בלי 2 תאקלים פותחים. ועדיין - אני לא רואה סיבה רצינית לכך שקליבלנד יישארו עם ווטסון בהרכב, כשיש מאחוריו כבקאפ את ג'יימיס ווינסטון.
ועוד כמה מילים טובות לשחקני צעירים של הקאובויס בהגנה.
ראשון, דמאריון אוברשון, שגמר את עונת הרוקי שלו ב-2023 עקב פציעה באוף-סיזן, וחזר אתמול להופעת בכורה בה הוביל את הקאובויס בתאקלים (11), הוסיף סאק, ובעיקר הראה פיזיות ומהירות מדהימה שהייתה כל כך חסרה לקאובויס בעמדת הליינבקר בשנים האחרונות:
ויש גם בשורה בסקנדרי: האם הקאובויס עשו זאת שוב? האם הם שוב מאבדים קורנר פותח באוף-סיזן (בעונה שעברה זה היה טרייבון דיגס, העונה דרון בלנד) ומוצאים את העומק כדי לצלוח את האתגר? לפחות כרגע, זה נראה שכן! קיילן קרסון, בחירת סיבוב 5 מווייק פורסט, נתן חתיכת משחק במאצ'אפ שלו מול אמארי קופר - 2 תפיסות בלבד ל-16 יארדים, כולל 2 PBUs. והנה אחד מהם (שיש מצב שהיה צריך להיות PI):
באקנירס - קומנדרס 🎯
איש המשחק שלי: בייקר מייפילד, קוורטרבק, באקנירס
במה צדקתי? שהגנת המסירה של הקומנדרס לא תצליח להתמודד עם אוואנס, גודווין ושות'
במה טעיתי? כשלא בחרתי בזה בתור ה- 🔒של השבוע (באמת ששקלתי!)
אין לי המון מה לכתוב על המשחק הזה. אני חושב שצפיתי אותו די במדויק בפריוויו (כולל תשומת הלב המיוחדת שקיבל טרי מקלורין - עם 2 תפיסות בלבד ל-17 יארדים). בתור אוהד וושינגטון, אחרי עונה שבה הייתה לקבוצה הגנת המסירה הכי חלשה בליגה בכל פרמטר אפשרי כמעט, הייתי מודאג מאוד אם בפרימיירה של דן קווין בייקר מייפילד היה שם לי על הראש 24 מסירות מדויקות מ-30, 4 TDs ופאסר רייטינג כמעט מושלם של 146.4.
ג'יידן דניאלס עזר להשוואות ללמאר שהגיעו בתהליך הפרה-דראפט, עם שורה סטטיסטית הולמת (184 יארדים באוויר ועוד 88 על הקרקע):
באוויר - זה נראה לא רע, אבל אין ספק שיש כמה מסירות שהוא היה רוצה לנסות שוב, כמו הכדור הזה למקלורין:
הוא גם פימבל 3 כדורים (שלמזלו, הבאקס לא הצליחו להשתלט עליהם), אבל בסך הכול - אני חושב שהוא היה הרוקי קיובי המרשים ביותר שפתח אתמול (מעל בו ניקס וקיילב וויליאמס) - ראיתי ממנו את יכולות הפליימיקינג ואת קור הרוח הנדרשים ברמה הזאת, אבל יש לו עוד הרבה מאוד עבודה.
משחק SNF: ליונס - ראמס 👍🏻🥈
איש המשחק שלי: ג'יימיסון וויליאמס, רסיבר, ליונס
במה צדקתי? בכך שהמשחק היה צמוד מאוד, והליונס לקחו אותו. וגם בהעדפה של קאפ על פוקה בפנטזי
במה טעיתי? שלא קמתי לצפות במשחק, וכשמיהרתי שוב להספיד את דיוויד מונטגומרי בפנטזי
שנה חדשה, אותה תוצאה - הראמס שוב התקרבו מאוד, אבל זה לא הספיק. הפעם בהארכה.
סטאפורד נראה טוב יותר מהקולגה והשותף לטרייד, ג'ארד גוף, והחיבור שלו עם קופר קאפ (14 תפיסות על 21 טארגטים, ל-110 יארדים ו-TD) נראה כמו בימים היפים של עונת הסופרבול. זאת למרות שהוא מסר את ה-INT הראשון שלו בקריירה בשלושה משחקים נגד הליונס, לידיים של קירבי ג'וזף.
בגדול, אפשר לומר שקאפ הזכיר למה אני עדיין חושב שהוא רסיבר טופ 5 בליגה.
גוף שיחק פחות טוב מסטאפורד וזרק, למעשה, 2 INTs ברבע הרביעי (למזלו, דוראנט מהראמס הפיל את השני).
אבל הפליימייקר שבאמת עשה את ההבדל במשחק הגיע ממקום אפילו פחות צפוי - ג'יימיסון וויליאמס, בפתיחת עונה נורמלית ראשונה, בעונתו השלישית בליגה, שנותן לליונס הבטחה מבטיחה באמת ל-WR2 לצד אמון-רה (בלילה סולידי מהרגיל - משחק ראשון בקריירה שלו שהוא שיחק מעל 75% מהסנאפים והיה אחראי לפחות מ-10% מהיארדים של הליונס באוויר). השורה הסטטיסטית של וויליאמס: 5 תפיסות (מ-9 טארגטים) ל-121 יארדים ו-TD, שבו (כפי שניתן לראות) הוא פשוט עשה בית ספר לטרה ווייט הוותיק (שהגיע מבאפלו כפרי אייג'נט):
וויליאמס הוא רסיבר עם מהירות חריגה ופוטנציאל גבוה מאוד לביג פלייז - ב-18 טאצ'דאונים בקולג' (אלבמה) - האורך הממוצע של TD שלו היה 48 יארדים! איום עקבי כזה לעומק יכול להוסיף לדטרויט מימד שהיה חסר להם מאוד בהתקפה בשנים קודמות. אבל במשחקים האחרונים שלו הוא הפגין התפתחות שהיא הרבה מעבר ללרוץ GO לעומק - בחודשיים האחרונים של העונה שעברה, הוא היה אחד הרסיברים האפקטיביים ביותר נגד הגנה איזורית, ונראה שהוא למד ופיצח איך לקרוא ולרוץ כמו שצריך נגד הגנות כאלו.
ככלל, ובאופן לא מפתיע - נראה שגם העונה נראה איזון מאוד בריא בהתקפה של הליונס (31 נשיאות על הקרקע ל-163 יארדים, 28 ניסיונות מסירה ל-200). לא חושב שאפשר למצוא מאוזן מזה בליגה.
בהגנה - הרוקי טריון ארנולד נתן הופעת בכורה לא עקבית, כשההיילייט שלה היו 2 דגלים ל-PI שנזרקו נגד בתוך האנדזון - פעם אחת בשמירה על קאפ, ובפעם השנייה על דמרקוס רובינסון. 2 הדגלים האלה הפכו ל-10 נקודות.
הכוכב הצד הזה של הכדור היה, לא מפתיע, איידן האצ'ינסון, עם סאק (ששלח רשמית את המשחק להארכה), נתון גבוה באופן חריג של 48% במדד Pass-Rush Win Rate לפי PFF (כלומר, הוא ניצח 48% מניסיונות הפאס ראש שלו מול שחקן קו ההתקפה שניצב מולו), ויצר 9 לחצים על סטאפורד בסך הכול. ראוי לציין שקו ההתקפה של הראמס היה פצוע מאוד.
ומה לגבי הרוקי סיבוב 1 מהצד השני, ג'ארד וורס (AKA הבחירה שלי לרוקי השנה בצד ההגנתי)? הייתה לו בכורה לא רעה בכלל (כולל סאק, 2 QB Hits ו-TFL אחד במשחק הריצה), והנה כמה קטעים נבחרים ממנה:
משחק MNF: ניינרס - ג'טס 19-32🎯
איש המשחק שלי: ג'ורדן מייסון, ראנינג בק, ניינרס
במה צדקתי? הניינרס אכן התמקדו בלעצור את הריצה ועשו זאת מדהים (68 יארדים בלבד על הקרקע), וקו ההתקפה היה קריטי, אבל בעיקר בחסימה לריצה
במה טעיתי? חשבתי וכתבתי שזה לא יהיה blowout, וזה עוד לפני שידעתי שמקאפרי בחוץ - ולמעשה המשחק לא באמת היה קרוב מעבר לרבע השני. בנוסף, קו ההתקפה של הג'טס עמד יחסית סביר (סאק אחד בלבד) וזה לא הספיק באמת.
בפלייאוף שעבר ברוק פורדי וקייל שנהאן ניפצו מיתוס אחד לגביהם - שהם לא מסוגלים לחזור מפיגור דו-ספרתי, ו/או ברבע הרביעי, ועשו זאת פעמיים (נגד הפאקרס והליונס).
בשבוע הפתיחה של 2024 הם ניפצו מיתוס נוסף, והראו שגם בלי הפליימייקר הכי מסוכן שלהם (כריסטיאן מקאפרי, שפספס את המשחק עקב פציעה) ועם יום בינוני מאוד של דיבו וקיטל, ויום חלש של איוק - הם עדיין יכולים לנצח קבוצה שרבים מחשיבים (אני לא ממש) לקונטנדרית ב-AFC.
למרות שהמספרים שלו לא נצצו במיוחד, אני חושב שברוק פורדי הראה עוד סימן לצמיחה כקיובי ומנהיג. בעונת הרוקי שלו, לשם ההשוואה, ה-EPA הממוצע למהלך בלי מקאפרי היה 0.001- (מקום 15 בליגה) ואיתו 0.145 (מקום 2). הניינרס סיימו את המשחק הזה עם EPA ממוצע למהלך של 0.097 (עוד אין לי את הנתון הפרטני של פורדי).
הניינרס (ביחד עם הג'טס) גם ניפצו את הסטטיסטיקה עם סקוריגמי (למי שלא מכיר את המושג - מדובר בתוצאה ייחודית שמעולם לא הופיעה במאזן הסופי של משחק NFL) - וזו הייתה התוצאה הייחודית ה-1085 בדברי הימים של הליגה.
עוד לא ברור האם מקאפרי יחזור למשחק נגד הויקינגס בשבוע הבא, אבל גם בהיעדרו - נראה שיש על מי לסמוך, כשג'ורדן מייסון, שהרשים מאוד בפריסיזן, סוף-סוף הראה שגם מה שקורה במשחקי הקדם-עונה, לא תמיד נשאר רק בקדם עונה - וניפק שורה סטטיסטית נהדרת של 28 נשיאות ל-147 יארדים (5.3 בממוצע לניסיון) ו-TD. בזכות סגנון הריצה הפיזי שלו, אני מאמין שיהיה לו תפקיד בהתקפה גם אחרי ש-CMC יחזור.
סיבה מרכזית שלניינרס היו 180 יארדים על הקרקע, וחיזוק משמעותי מסתמן לנקודת תורפה מהעונה שעברה בניינרס - הרוקי RG דומיניק פיוני (בחירת סיבוב 3 מקנזס), שאפשר לראות בריצה של מייסון למטה משליך לרצפה כמו בובת סמרטוטים את ה-DT מייקל קלמונס (פיוני עם החולצה מספר 77):
פרד וורנר שוב היה נהדר, וזה לא רק ה-FF על בריס הול בתחילת המשחק - הוא הוביל את הקבוצה עם 7 תאקלים, ואיפשר רק תפיסה אחת ל-3 יארדים במשחק המסירה... אני ספרתי שלושה "Peanut Punches" מוצלחים בשבוע הזה - פספסתי משהו?
ואי אפשר בלי מילה טובה לעוד שם שראוי לכמה קולות ל-MVP של המשחק הזה - הקיקר של הניינרס, ג'ייק מודי, עם 6 מ-6 (כולל בעיטה מוצלחת מ-53 יארדים). מנג'רים של מיליוני קבוצות פנטזי ברחבי העולם מודים לך (או מקללים אותך).
בצד של הג'טס - ההגנה לא ממש הרשימה. היא איפשרה לניינרס 25 דאונים ראשונים (לעומת 14 בלבד של הג'טס) שתורגמו לחמישה דרייבים שהגיעו לרדזון, ומתוכם 2 הסתיימו ב-TD. החיסרון של רדיק היה מורגש מאוד (נראה אם הפרשייה הזאת תסתדר עד לשבוע 2).
בהתקפה - למדנו שוב כמה משמעות יש להיכרות וכימיה בין קיובי לרסיבר, גם אם הרסיבר לא הכי מוכשר, כשאלן לזארד היה הנשק המוביל של הג'טס בהתקפה (6 תפיסות ל-89 יארדים ו-TD). רודג'רס הצליח, בפעם המי יודע כמה, להרוויח דגל ומהלך חופשי בזכות Hard Count מוצלח וסיים את זה עם מסירת ה-TD היחידה שלו במשחק ללזארד:
רודג'רס לא נראה מדהים, בלשון המעטה (13 מ-21 ל-167 יארדים), אבל עדיין יש לו את החוכמה, הכוח בזרוע והדיוק. גם נראה שהפציעה משפיעה עליו פחות מאשר על קירק קאזינס, למשל.
כתבתי בפוסטים לקראת העונה על החשיבות של איזון בהתקפת הג'טס, כדי להוריד קצת מהכתפיים המזדקנות של רודג'רס, ולא נראה שזה המצב כרגע - 19 ריצות ל-68 יארדים (3.6 בממוצע לנשיאה) זה נתון שלא ינצח להם הרבה משחקים העונה. בדאונים 1/2 הם רצו 14 פעמים ל-34 יארדים בלבד (2.4 בממוצע) עם אחוז הצלחה של 7.7% בלבד - הנתון הגרוע ביותר בליגה בשבוע 1.
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
וזהו לו"ז הפרסומים הצפוי למהלך העונה:
בכל יום ב': סיכום מלא של שבוע המשחקים החולף
בכל יום ג' {לרשומים בלבד!}: פוסט פנטזי - סיקור ליגות הקהילה + המלצות waiver, start/sit
בכל יום ה' {לרשומים בלבד!}: הפריוויו לשבוע המשחקים הקרוב (כולל טיפים למהמרים)
נשמע טוב? לחצו כאן והצטרפו למאות אוהדים שכבר שם!
כל הכבוד על ההשקעה. כיף שאפשר לקרוא בעברית ניתוחים וידיעות על המשחק המדהים הזה.
תודה על ההשקעה המטורפת... זאת הולכת להיות אחלה עונה
שמח שגיליתי את הבלוג!