אם יש עמדה בדראפט הזה שקוראת תיגר על עמדת הרסיבר במאבק על תואר ״העמדה האיכותית והעמוקה ביותר מבחינת כשרונות״ - זוהי עמדת ה-OT. ובעיניי, זו הזדמנות מצוינת מבחינת הרבה קבוצות לחזק את מה שהיא העמדה השנייה בחשיבותה על המגרש - בעיקר תאקל שמאלי, ששומר על ה"בליינד סייד" של הקוורטרבק שלו (או במקרה של קוורטרבק שמאלי, כמו טואה, תאקל ימני).
מזכיר בהזדמנות זאת שזהו פרק 8 מתוך 10 בסדרת ההכנה לדראפט - אחריו נותרו לנו רק פרק 9 (שיתמקד בחלק הפנימי של קו ההגנה) ופרק הסיכום - בו אציג כמה וכמה נתונים מעניינים כלליים על הדראפט ואשתף במוק שלי.
אז אם במקרה פספסתם פרק עד כאן, מוזמנים להשלים פערים:
וכעת ל-OTs שעל סדר היום - לפי חלק גדול מהמוק-דראפטים בין 6 ל-8 פרוספקטים שבילו את מרבית הקריירה שלהם בקולג׳ כאופנסיב תאקלים צפויים להיבחר בסיבוב הראשון. כדי להכניס את התחזית הזאת לפרופורציות, ובדומה למה שעשיתי בפרק הרסיברים, בואו נבדוק עד כמה זה יהיה חריג בפרספקטיבה של עשרת הדראפטים האחרונים:
עונה | בחירות טופ 10 | בחירות סיבוב 1 |
2023 | 1 | 4 |
2022 | 2 | 3 |
2021 | 1 | 3 |
2020 | 2 | 6 |
2019 | 0 | 3 |
2018 | 1 | 3 |
2017 | 0 | 2 |
2016 | 2 | 4 |
2015 | 2 | 5 |
2014 | 2 | 4 |
אם כן, זוהי עוד אינדיקציה לכך שאולי יש לנו כאן דראפט היסטורי באיכותו ובעומקו - ובעמדה קריטית במיוחד לבניית קבוצה. כמו כן, המחזור הזה הוא Top-Heavy במיוחד (רוב האיכות נמצאת בחלק העליון של הדירוג) - שמונת השחקנים שאציג כאן מדורגים בטופ 30 שחקנים המוכשרים ביותר בדראפט לפני אנליסט הדראפט הבכיר, דניאל ג'רמיה, וגם בקונצנזוס Big Board דאטה-בייס. מה שאומר שלכולם גם יש סיכוי טוב להיבחר בסיבוב הראשון, או בחצי הראשון של הסיבוב השני.
מקום 1 - ג׳ו אלט, נוטרדאם
בשילוב ובחינה של כל הפקטורים הרלוונטיים - יש קונצנזוס די רחב שזהו המוצר השלם ביותר שיש לדראפט הזה להציע בעמדת התאקל ההתקפי. ויש הטוענים שזה נכון גם מעבר לדראפט הזה...
יתרונות:
מדובר באדם עצום בגודלו - 2.05 מ' (אחוזון 96) שעדיין רץ 40 יארד ב-5.05 ש' (אחוזון 87) וסיים באחוזון 90 ומעלה לעמדה גם במדידות הניתור לגובה ולרוחק - שכולם ביחד התחברו ל-RAS של 9.91 (מקום 13 מתוך 1,330 שנמדדו אי-פעם בעמדה).
אפשר לראות את אלט בולט כאן בקודקוד הימני של הגרף, שממקם על ציר ה-X את ציון PFF הכללי של כל פרוספקט בעמדה בעונת 2023, אל מול המיקום שלו בדירוג של PFF לכלל הפרוספקטים בדראפט (ציר ה-Y):
במקבץ מהלכים הזה מהמשחק נגד אוהיו סטייט - אפשר לראות את ההשפעה שלו על המשחק:
מבלי להיכנס יותר מדי לדקויות - אפשר לראות כאן בבירור איך הוא שומר את הפאס ראשרים (לפעמים יותר מ-1) במרחק בטוח מהקיובי שלו, ואיך הוא מזיז אנשים במשחק הריצה.
אלט שיחק את כל הסנאפים שלו בשלוש העונות האחרונות בעמדת התאקל השמאלי, ובשנתיים האחרונות הוא זכה לציון PFF מעל 90. במהלך אותה תקופה - הוא איפשר סאק אחד בלבד ו-3 QB Hits. חשוב לא פחות - רק דגל אחד נזרק נגדו במהלך העונה האחרונה.
חסרונות:
כמעט ואין. הוא לא האתלט הכי טוב שתמצאו בעמדה (למרות הציון RAS הגבוה מאוד יחסית למימדיו), אבל זו נקודה שולית.
היה משהו שהפריע לי בלקט מהלכים נגד אוהיו סטייט, ואז קראתי דו"ח סקאוטינג עליו והבנתי בדיוק מה זה - יש לא מעט מצבים שבהם הוא מאפשר ל-Bull Rush (מהלך פאס ראש כוחני שלמעשה תוקף את שחקן קו ההתקפה דרך מרכז הגוף שלו) להזיז אותו מהעמדה ולהצמיד אותו לקיובי. זה גורם לפוקט להיסגר, אבל ברוב המכריע של המקרים - הוא מצליח להחזיק מעמד עד שהקיובי משחרר מסירה.
מה אומרים המוק-דראפטים? צ'ארג'רס בבחירה החמישית, או טיטאנס בבחירה השביעית.
השוואה פופולארית: טיילור דקר/ג'ייק מתיוס
שורה תחתונה שלי: אני חושב שיותר התרשמתי מהטייפ של פאשאנו, אבל השילוב בין הגודל לעוצמה של אלט הוא נדיר, וגם המספרים שלו מדברים בעד עצמם. נראה כמו בחירת טופ 10 לגיטימית, שחקן הרכב משבוע 1 ובעל רצפה מאוד גבוהה.
מקום 2 - אולומוואיה פאשאנו, פן סטייט
עוד תאקל עם פוטנציאל להיבחר בטופ 10 (סבירות גבוהה יותר לטופ 15), שגם הוא - שיחק את כל הסנאפים שלו בשלוש השנים האחרונות בעמדת התאקל השמאלי.
יתרונות:
לפי מדד של PFF שמודד את אחוז הסנאפים בהם השחקן איפשר לחץ על הקיובי שלו, מבלי לקחת בחשבון מצבים שלא בוחנים ביעילות את איכות הפרוספקט (כמו סקרינים, מהלכי פליי-אקשן ועוד) - לפאשאנו היה את הנתון הטוב ביותר מכל המחזור, עם 3.5% בלבד (אחריו אלט עם 3.8%, טאליסה פואגה עם 4%, ג'יי.סי ליית'ם עם 4.4% ואמאריוס מימס עם 5.1%). אגב, אם מישהו רוצה לקרוא וללמוד יותר על המדד הזה (שנקרא TPS) - הוא יכול לעשות את זה כאן.
יש לו מהירות תגובה מצוינת וידיים חזקות מאוד, שרק לעיתים נדירות (בעיקר מול פאס ראשרים שתוקפים אותו עם כוח, ולא עם מהירות) מאפשרות להזיז אותו מהעמדה:
מאז עונת 2021 - לא נרשם לחובתו אפילו סאק אחד ב-1,349 סנאפים. הוא הצטיין במיוחד בעונה שעברה כחוסם במשחק המסירה (ציון PFF של 88.4).
חסרונות:
אם אתם מוטרדים במיוחד מידיים קטנות אצל ה-OT שלכם, אז אתם לא תאהבו את פאשאנו (אחוזון 2!!).
אפקטיבי במשחק הריצה, כאמור, אבל לא תמיד מסיים את החסימות שלו בעקביות, והציון PFF שלו בתחום הזה בעונה האחרונה היה 70 "בלבד".
מה אומרים המוק-דראפטים? הבחירה הפופולארית ביותר היא הסיינטס ב-14
השוואה פופולארית: לרמי טאנסיל
שורה תחתונה שלי: מתרשם שמדובר בשחקן שיש לו כמה וכמה איזורים במשחק שעוד צריכים ליטוש, בעיקר במשחק הריצה, ולא בטוח שכל קבוצה תהיה סבלנית לכך. מי שתרצה ללכת על מוצר מוגמר - כנראה תחפש שחקן אחר בעמדה. ועדיין - 0 סאקים בשלוש עונות זה אומר הרבה, ונראה שיש כאן אפסייד משמעותי.
מקום 3 - טרוי פאווטאנו, וושינגטון
ֿ
אני נשאב לתוך ההייפ של השבועיים האחרונים, ומקפיץ כאן למקום ה-3 את הפרוספקט שצובר הכי הרבה תאוצה בעמדה, על חשבון התאקל שנכנס למקום ה-4 בדירוג שלי (ולרוב מוערך יותר במוקים וביג-בורדים).
יתרונות:
אתלט טוב מאוד (בעיקר מהיר), שיודע להתייצב, לנוע טוב בחסימות שלו, ולהשתמש בידיים בטכניקה נכונה. מסוגל להזיז אנשים מהמקום במשחק הריצה, ומצטיין במיוחד במהלכי סקרין ובמהלכי Pull (כשהוא צריך לצאת מהעמדה שלו ולנוע לאורך קו ההתקפה כדי לבצע חסימה בכיוון שבו מתבצעת הריצה):
התייחסתי קודם לטכניקה טובה בשימוש בידיים, והנה דוגמא לכך:
פאווטאנו שיחק בקולג' גם כ-LG, כך שלקבוצה שתבחר אותו יכול להיות מעבר נוח יותר אם תבחר להשתמש בו כגארד.
חסרונות:
פאווטאנו נמוך יחסית לעמדה ("רק" 1.93 מ' - שזה אחוזון 17).
אני לא יכול להגדיר את זה כחסרון מובהק, אבל הציונים שלו (לפחות לפי PFF) פחות טובים מהפרוספקטים שנמצאים כאן מסביבו ברשימה: הציון שלו כחוסם במשחק המסירה גבוה מאוד (88.2), אבל בפרמטרים אחרים הנתונים קצת פחות נוצצים - ציון כללי
לעיתים נוטה להיות אגרסיבי מדי בחסימות שלו וליזום מגע מוקדם, וכך לאבד שיווי משקל.
מה אומרים המוק-דראפטים? כאמור, יש לא מעט הייפ חיובי - שמזיז אותו מתחילת סיבוב שני/סוף סיבוב ראשון - כאופציה להיבחר באמצע הסיבוב הראשון, כאשר הסיהוקס (בחירה 16) זהו כיוון שכיח.
השוואה פופולארית: מייק איופאטי
שורה תחתונה שלי: אני מאוד אוהב מה שראיתי בקלטת מהלכים שלו, וסוגיית ה"גודל" פחות מטרידה כאן, בעיניי. אני חושב שקבוצה שמחפשת תאקלים אתלטיים שזזים הרבה, וגם צריכים להגיע ל-2nd level במהירות - יכולה לקחת אותו קבוצה מהצפוי.
מקום 4 - טאליאסי פוואגה, אורגון סטייט
הקונצנזוס מוק-דראפט שם את הבחור הזה במקום השני בעמדה, אבל יש סביבו פחות באזז בשבועות האחרונים מהחברים במקומות 2-3 בדירוג הזה. האם זה מוצדק? האם זה יבוא לידי ביטוי ביום הדראפט עצמו? יכול מאוד להיות שלא, כי יש לו קייס מצוין להיות כאן בטופ 2... בכל מקרה, חשוב להכיר שבקולג' הוא שיחק בעיקר כתאקל בצד ימין של הקו.
יתרונות:
יש לו את הגודל, את שיווי המשקל ואת זריזות התגובה כדי להצליח ב-NFL?
ב-676 מהלכי מסירה בשנתיים האחרונות באורגון סטייט - פוואגה לא איפשר אפילו סאק אחד על הקיובי שלו. ב-2023, הוא איפשר 10 לחצים, והצטיין במיוחד (לפחות לפי PFF) בחסימה למשחק הריצה - עם ציון גבוה מאוד של 93.4.
יש כאן למטה ריכוז של העימות הישיר שלו מול לאיאטו לאטו (שגם הוא, צפוי להיבחר בסיבוב הראשון של הדראפט הקרוב בדטרויט) מהעונה האחרונה:
למרות שהוא נראה כבד, יש לו יכולת לזוז במהירות במעלה המגרש ולחסום ליינבקרים במשחק הריצה. והנה פוקוס על דוגמא רלוונטית לאימפקט בחסימה לריצה, מאותו משחק:
חסרונות:
הזרועות שלו מעט קצרות ביחס לגודל שלו (אחוזון 24).
באופן כללי, הוא מעולה בחסימה לריצה, אבל יש חולשות במשחק המסירה - בעונה האחרונה הציון שלו במדד הזה היה 76.3 (טוב, אבל לא ברמה של משחק הריצה), וחשוב לציין שגם נזקפו לחובתו 6 עבירות ב-10 משחקים (נתון גבוה, יחסית).
מה אומרים המוק-דראפטים? ג'טס ב-10, ריידרס ב-13, ואולי גם הצ'ארג'רס אחרי טרייד-דאון
השוואה פופולארית: האליפוליוואטי ואייטאי (ביג וי)
שורה תחתונה שלי: נראה כמו שחקן שאין לו הרבה חולשות. תוך כדי צפייה וקריאה קצת מתחרט שלא שמתי אותו כאן במקום השני, אבל זורם על תחושות הבטן (וגם מנסה קצת לגוון ביחס לקונצנזוס - שלרוב טועה). אני חושב שהג'טס והצ'ארג'רס יכולות להיות התאמה מעולה.
מקום 5 - ג׳יי.סי ליית׳ם, אלבאמה
עוד שחקן ששיחק בעיקר בצד ימין שלו הקו, אבל עם יותר ניסיון בעמדות שונות ביחס לפוואגה.
יתרונות:
כאמור, ליית'ם שיחק בעיקר גארד ימני בעונת 2021 - ולאחר מכן עבר לשחק את כל הסנאפים בלו כתאקל ימני. הוא איפשר 2 סאקים בלבד ו-4 QB Hits בשתי העונות האחרונות. לפי PFF - הוא חוסם סולידי גם במשחק המסירה (ציון 80.2) וגם במשחק הריצה (ציון 75.6).
הנה הוא כאן, עושה בובת סמרטוטים מהאדג' שמולו:
תאקל עם מסה אדירה (אחוזון 97) שלא נותן למשקל שלו להאט אותו - הוא רץ 40 יארד ב-4.85!!! (אחוזון 99).
חסרונות:
לא זריז במיוחד, ביחס לפרוספקטים אחרים, ומציג חולשה מסוימת מול ראשרים שמתבססים על צעד ראשון מהיר וזריזות (ביחס לכאלה שמתבססים על כוח).
לעיתים נתפס לא מוכן מול סטאנטים ובליצים.
כאמור, הציונים שלו (לפי PFF) פחות מלהיבים משל שמות אחרים, וגם נרשמו לחובתו ב-10 משחקים ב-2023 לא פחות מ-5 עבירות.
מה אומרים המוק-דראפטים? אמצע סיבוב ראשון (בחירות נפוצות: סיינטס ב-14, בנגלס ב-18 וסטילרס ב-20)
השוואה פופולארית: די.ג'יי פלוקר
שורה תחתונה שלי: יש כאן שחקן עם דגל אדום מובהק יותר מהשמות שלפניו (הקושי מול ראשרים זריזים ומהירים), אבל עם פוטנציאל אתלטי מפחיד ממש. לרוב, כשמדובר בשחקן שמגיע די בשל מאלבמה (היה שם פותח שנתיים) הרצפה שלו היא די גבוהה.
מקום 6 - אמאריוס מימס, ג׳ורג׳יה
אולי סימן השאלה הגדול (תרתי-משמע) והמסקרן ביותר בעמדה - טאלנט גולמי וחסר ניסיון שהראה ניצוצות נדירים בגודל דגימה מאוד מצומצם.
יתרונות:
מדובר באיש עצום מימדים (אחוזון 89 ומעלה בגובה, משקל, גודל ידיים, זרועות ומוטת זרועות), שעדיין הראה שהוא מסוגל לרוץ ולזוז מהר מאוד.
ב-402 מהלכי מסירה בג'ורג'יה - לא נרשם לחובתו אפילו סאק אחד, ו-6 לחצים בלבד על הקיובי.
שימו לב למיקום של מימס בעונה האחרונה בקולג', בעיקר על ציר ה-Y שמציג את אחוז הסנאפים בהם נתן לפאס ראש להפעיל לחץ על הקיובי (יש כאן דירוג ביחס לדראפטים מ-3 השנים האחרונות):
הנה כמה ביצועים של מספר 65 העצום נגד אלאבמה בעונה שעברה:
חסרונות:
כאמור - חוסר הניסיון והגולמיות כאן הם עניין שאי אפשר להמעיט בחשיבותו, בעיקר שחלק מהסיבה לכך ששיחק 8 משחקים בלבד ב-3 עונות בג'ורג'יה הייתה פציעה בעונה החולפת.
למרות הנתונים היבשים המרשימים - PFF לא ממש אהבו את הביצועים שלו בעונה האחרונה, בעיקר בחסימות למהלכי ריצה (ציון 64.9 במשחק הריצה, 81.4 במשחק המסירה).
מה אומרים המוק-דראפטים? אמצע סיבוב ראשון
השוואה פופולארית: מקי בקטון
שורה תחתונה שלי: רצפה בקרקעית, תקרה בחלל - קבוצה שיש לה את הסבלנות לתת לבחור הזה להתפתח (ואולי לשבת קצת בצד כמה שבועות טובים) - יכולה לזכות כאן בג'קפוט רציני. אבל בג'קפוט, כמו בג'קפוט - חשוב להבין שזה הימור.
מקום 7 - גרהאם בארטון, דיוק
אם תחליטו להסתכל על ניתוחי דראפט גם במקומות אחרים, יכול מאוד להיות שתראו את בארטון מסווג כ-IOL, בגלל שמרבית האנליסטים חושבים שהוא יעבור הסבה לעמדה הזאת ב-NFL. אני החלטתי לסווג אותו כאופנסיב תאקל, מכיוון ששיחק בעמדה ב-34 מתוך 39 משחקים בהם פתח בקולג׳ (היתר בעמדת הסנטר).
יתרונות:
מדובר באחד האתלטים הטובים ביותר בדראפט - עם ציון ה-RAS השלישי בגובהו לגארד מאז 1987 (ציון 9.99).
הוא זריז ומהיר, חוסם עוצמתי, עם טכניקה טובה ושיווי משקל, וגם אם וכאשר הוא מאבד עמדה - הוא יודע לייצר לקיובי שלו מספיק זמן כדי לשחרר את הכדור.
אחד המשחקים הטובים שלו בקולג' היו נגד קלמסון (שימו לב למספר 62 בכחול, בצד שמאל של קו ההתקפה):
חסרונות:
אחת הסיבות שבגללן יש שחוזים שבארטון יעבור לחלק הפנימי של הקו ב-NFL היא המידות הפיזיות שלו - בעיקר מוטת זרועות קצרה במיוחד (אחוזון 4).
המספרים שלו ב-2023 לא מציתים את הדימיון: ב-7 משחקים (393 סנאפים) נרשמו לחובתו 2 סאקים ו-9 לחצים, לצד ציוני PFF של 73.3 במשחק המסירה, ו-66.0 במשחק הריצה, ובנוסף - לא פחות מ-6 עבירות.
במשחק המסירה - הוא מתקשה במיוחד נגד ראשרים שמבססים על כוח, ולא על מהירות.
מה אומרים המוק-דראפטים? אמצע-סוף סיבוב ראשון (בחירות נפוצות: דולפינס ב-21 וקאובויס ב-24).
השוואה פופולארית: פיטר סקורונסקי
שורה תחתונה שלי: אני התרשמתי מאוד מהקלטת, אבל נתקלתי בקונצנזוס די רחב לגבי המחשבה שהוא לא ישחק תאקל ב-NFL בגלל המגבלות הגופניות. אם הכיוון הוא לשחק בפנים - אז גם אצל מיאמי ודאלאס יש צורך רציני ביותר.
מקום 8 - טיילר גייטון, אוקלהומה
סוגרים את הרשימה עם פרוספקט ששיחק בקולג' בעיקר תאקל בצד ימין של הקו, אבל כזה שיש לו גם ניסיון בצד שמאל.
יתרונות:
תאקל עם מבנה גופני אידיאלי ויכולת אתלטית גבוהה מאוד (RAS 9.7).
ב-355 סנאפים ב-2023 לא נרשם לחובתו אפילו סאק אחד, ואפשר לראות היטב את האפסייד בקלטת שלו:
יש לו את האינסטינקטים ואת עבודת הרגליים כדי להתמודד היטב עם פאס ראשרים זריזים.
חסרונות:
פתח ב-15 משחקים בלבד ב-4 עונות באוקלהומה ו-TCU.
למרות שבחים שהוא זוכה להם כחוסם במשחק הריצה מאנליסטים - הציון PFF שלו ב-2023 בתחום היה רק 60.5 (מקום 91 במחזור). גם כאן, יש חולשה מסוימת נגד Power Rushers, והציון במשחק המסירה היה 72.9 (מקום 55).
מה אומרים המוק-דראפטים? סוף סיבוב ראשון
השוואה פופולארית: ג'ורג' פאנט
שורה תחתונה שלי: אומנם לא גולמי כמו מימס, אבל גם כאן - מדובר בהימור, ותוצר לא מוגמר. קבוצה שתתאהב ביכולות הפיזיות יכולה לקחת אותו בסיבוב הראשון, אבל לא אהיה בהלם אם יתגלגל ליום השני.
שמות נוספים לשים עליהם עין: ג׳ורדן מורגן (אוקלהומה), קינגסלי סוואמאטאיה (BYU), פטריק פול (יוסטון), קירן אמדג׳ג׳ייה (ייל), גארט גרינפילד (סאות׳ דקוטה סטייט).
למי תהיה הקריירה הטובה ביותר ב-NFL
- ג'ו אלט
- אולומוואיה פאשאנו
- טרוי פאווטאנו
- טאליסה פוואגה
Comentarios