חוצים את הקווים מקו ההתקפה לקו ההגנה - עם פוקוס על השמות המבוקשים ביותר לצוד את הקוורטרבקים של ה-NFL מקצוות הליין - האדג' ראשרים.
בפרק הזה, אין לי כוונה לייצר הפרדה מיוחדת בין DE ל-OLB (למי שלא מכיר - אלה הטייטלים השונים של אדג' ראשרים בקונספט הגנתי של 4-3 לעומת 3-4 בהתאמה), אבל אקדיש להבדל בין התפקידים מדריך מיוחד בהזדמנות. בגדול, ההבדל הוא בציפייה של מתאם ההגנה מהשחקנים בעמדה להוות פקטור משמעותי (לפרקים) בהגנה נגד המסירה וגם בתפקוד שלהם במשחק הריצה - וכמובן שתהיה לכך השפעה על הנכונות של קבוצות מסוימות לבחור בפרוספקט עם סט כישורים שמתאים לייעוד הספציפי שלו.
הדראפט כבר ממש קרוב, ואם במקרה נתקלתם שמיועד לקבוצה שלכם במוק-דראפט כזה או אחר, אז אתם מוזמנים להשלים פערים ולחפש את הניתוח שלו באחד מששת הפרקים שכבר באוויר בסדרת ההכנה שלי:
לפני שנתחיל בדירוג, הנה נתון שיכול לספק תובנה די חשובה לגבי האפסייד בלבחור אדג' ראשר בסיבוב הראשון - מאז דראפט 2015, ישנה ירידה דרמטית במתאם שבין הסיבוב בו נבחר השחקן, לבין הסבירות שלו להפוך לשחקן הרכב קבוע (מעל 500 סנאפים בעונה):
אדג'ים שנבחרו בסיבוב ראשון: סבירות של 62%
אדג'ים שנבחרו בסיבוב שני: סבירות של 25%
אדג'ים שנבחרו בסיבוב שלוש: סבירות של 21%
אדג'ים שנבחרו בסיבובים 4-7: סבירות של 11%
בדראפט 2024, לפי מרבית ההערכות, ייבחרו 3-4 שחקנים מהעמדה בסיבוב הראשון. כמו תמיד, אני מסייג ומדגיש - ההיסטוריה מלמדת אותנו שמוק דראפטים מתרסקים ביום הדראפט עצמו, ואין אנליסט שמצליח לחזות ברמת דיוק טובה, ובעקביות, את הבחירות - גם המנוסים והמחוברים שביניהם.
מקום 1 - דאלאס טרנר, אלאבמה
האדג' ראשר (ששיחק בעיקר OLB) מ-Bama שהחליף בתפקיד את וויל אנדרסון, עם המספר על החולצה של קשר אחורי מחליף בכדורגל (15) הוא זה שיורד ראשון מהלוח במרבית המוק-דראפטים.
יתרונות:
לטרנר יש מבנה גוף (בעיקר אורך זרועות) שמתאים בול לעמדה, בשילוב עם יכולת אתלטית גבוהה (אחוזון 94 ומעלה בריצה ל-40 יארד ובניתור לרוחק ולגובה). יש לו צעד ראשון מהיר מאוד, מנוע בלתי נגמר, והוא מסיים בעוצמה ובאלימות את המהלכים שלו - כפי שניתן לראות בבירור בקלטת:
למרות שהוא יחסית צעיר (בן 21 בלבד) טרנר היה שחקן מרכזי בהגנה החזקה של אלאבמה בשלוש העונות האחרונות, עם 22.5 סאקים בסך הכול. השורה הסטטיסטית המפורטת לעונת 2023 (הטובה ביותר שלו): 14 משחקים, 53 תאקלים, 10 סאקים, 14.5 TFL ו-2 FF. לפי PFF - הוא רשם ציון 90.7 כפאס ראשר בעונה הזאת, עם Pass-rush Win Rate גבוה של 19.6% (זה אומר שהוא הצליח לגבור על קו ההתקפה בכמעט 1 מכל 5 מהלכי מסירה).
חסרונות:
נתקלתי בלא מעט ביקורת על האופן שבו הוא עושה שימוש בידיים כדי להתמודד עם חסימות - יש שם בעיות בטכניקה.
בנוסף, המספרים בהגנת הריצה לא מחמיאים במיוחד - פספס 23.3% אחוזים מהתיקולים בלו בעונת 2023.
מבחינת המספרים שלו בשלוש העונות האחרונות - אפשר לומר שהעונה האחרונה הייתה משמעותית טובה יותר מהאחרות - אפשר לזקוף זאת לזכותו (בטח בגילו הצעיר) אבל גם לציין שהוא לא היה פרודוקטיבי בעקביות לאורך תקופה משמעותית.
מה אומרים המוק-דראפטים? פלקונס בבחירה 8, או ברס בבחירה 9.
השוואה פופולארית: בריאן ברנס
שורה תחתונה שלי: צעיר, בלי היסטוריית פציעות, ועם קלטת מרשימה - נראה כמו התאמה טובה לאטלנטה, שנואשת לשיפור בפאס ראש מהאדג'. כמובן, בהנחה שראחים מוריס אוהב אותו ואת מה שהוא יודע לעשות.
מקום 2 - ג'ארד וורס, פלורידה סטייט
דיפנסיב אנד עם מבנה ארוך במיוחד והישג יוצא דופן (יחסית לעשור האחרון, לפחות) מהקומביין - יש שאוהבים אותו יותר מטרנר, אבל אצלי הוא נכנס במקום השני בדירוג.
יתרונות:
לא רק שמדובר באתלט עילאי (RAS של 9.57), הוא גם הצליח לעקוב שיא של מיילס גארט - לזמן ריצת ה-40 יארד המהיר ביותר בעשור האחרון, לשחקן עם אורך זרועות של מעל 33 אינצ'ים (83.8 ס"מ) ויותר מ-30 דחיקות במבחן ה-Bench Press - וורס השלים את הריצה ב-4.58 ש', בזמן שגארט עשה זאת ב-4.64 ש'.
יש לו מגוון של מהלכי זריזות וכוח שהוא אפקטיביים בפאס ראש במהלך השנתיים האחרונות, ובסך הכול, המספרים שלו במהלכן הם: 25 משחקים - 88 תאקלים, 18 סאקים ו-2 FF:
רואים למעלה בעיקר ניצחונות שמבוססים על זריזות ועבודת ידיים, אבל הנה אחד שמבוסס על כוח טהור:
וורס גם זוכה מאנליסטים לשבחים גבוהים גם על היכולת שלו נגד הריצה (ציון מעל 80 לפי PFF בעונה האחרונה).
חסרונות:
משקל - אחוזון 18 בלבד. כנראה יצטרך להוסיף מסת שריר, וצריך לראות איך זה ישפיע על המהירות שלו.
נחשב קצת חסר ניסיון - עם שנתיים בלבד (412 סנאפים) ברקורד של שחקן הרכב בקולג. כאמור, אדג' ראשר פותח ב-NFL מגיע לרוב למעל 500 סנאפים בעונה.
בנוסף, אין לו את יכולת ה-Bend שהרבה מאמנים מחפשים מאדג' ראשר - היכולת לכופף את הגוף נמוך ולהמשיך לרוץ במהירות מסביב לשחקן קו ההתקפה, כדי לחמוק מהחסימה. אבל הוא הצליח למצוא דרכים אחרות לנצח בקולג'.
מה אומרים המוק-דראפטים? הבחירה הפופולארית היא הברס ב-9, אבל יש לא מעט ששלחו אותו לברונקוס ב-12, לריידרס ב-13 ולראמס ב-19.
השוואה פופולארית: ריאן קאריגן
שורה תחתונה שלי: החוסר ניסיון הוא נקודה מעט מדאיגה, אבל לא הייתי ממהר לפסול על זה (יש הרבה אדג'ים שנכנסו לליגה עם "בעיה" דומה, ואף חמורה יותר, ופרחו - כמו מייקה פארסונס וג'ייסון פייר פול). אני חושב שלברס עשויה להיות התלבטות קשה מאוד בבחירה התשיעית בינו לבין אחד הרסיברים. אם זה יהיה המצב, ואחרי הטרייד על קינן אלן - יכול להיות שעוד השקעה בעמדה חשובה מאוד בהגנה עושה יותר שכל.
מקום 3 - לאיאטו לאטו, UCLA
יש שמשתגעים עליו (וממקמים אותו מעל שני החבר'ה למעלה) ויש שממש לא מתחברים - אבל אף אחד לא נשאר אדיש לדיפנסיב אנד של UCLA.
יתרונות:
אם אתם אנשים שמעריכים תפוקה בקולג' על פני נתוני קומביין והיילייטים שמציתים את הדמיון, וגם את איכות המדידה של PFF - אז לאטו הוא האיש בשבילכם.
בשנתיים האחרונות: ציון ממוצע 95.4 (מקום 1 במחזור), 27 סאקים (מקום 1), 126 לחצים על קיוביז יריבים (מקום 2), 23% Pass-rush Win Rate (מקום 1), וציון פאס-ראש 94.5 (מקום 1).
ישנם 12 שחקנים שרשמו ציון מעל 91 לפי PFF בתור פאס ראשרים בעשור האחרון - 8 מהם נבחרו לפרו-בול, ואחד מהארבעה שלא עשה זאת - הוא לאיאטו לאטו (שהשיג את הציון הזה בשתי העונות האחרונות).
לאיש יש זריזות אדירה, טכניקה נוחה בשימוש בידיים, וכוח בלתי מבוטל - כמו בסאק הזה שרשם על קיילב וויליאמס, לאחר שגבר על שני חוסמים:
והנה עוד כמה להיטים, שבעיקר מראים את הצעד הראשון והיכולת לנצח מהר מאוד אחרי הסנאפ:
חסרונות:
מידות גופניות לא אופטימאליות (משקל - אחוזון 29, ידיים - אחוזון 37, זרועות - אחוזון 31, מוטת זרועות - אחוזון 29).
אין לו את המהירות ועוצמת פלג הגוף העליון שיש לפרוספקטים שדירגתי כאן מעליו.
לעיתים מתקשה לשמור על העמדה שלו בהגנה נגד הריצה, ונותן לחוסמים להזיז אותו ולפנות נתיב מחוץ לאדג'.
מה אומרים המוק-דראפטים? שליש תחתון של הסיבוב הראשון: מתישהו בין מיאמי ב-21 לבילס ב-28
השוואה פופולארית: טריי הנדריקסון / ג'ואי בוסה
שורה תחתונה שלי: מרגיש לי שלאטו הוא הבחירה היותר בטוחה כאן, והוא הפרוספקט המלוטש ביותר - רצפה יותר גבוהה (באיזור רמת פרו-בול), אבל עם תקרה פחות גבוהה. לא אתפלא אם בסופו של דבר, תהיה לו הקריירה הכי טובה ב-NFL מהטופ-3 כאן, ובמיוחד אם הוא יתחיל את הקריירה שלו מהר וטוב יותר. גם לא אופתע אם הוא ייבחר בדראפט בתוך הטופ 20.
מקום 4 - דמיון (צ'ופ) רובינסון, פן סטייט
האדג' ראשר הרביעי שיש סביבו קונצנזוס די רחב כבחירת סיבוב 1. שיחק בעונה הראשונה שלו במרילנד, לפני שעשה את המעבר לפן-סטייט, שם בילה בשנתיים האחרונות (הוא עדיין רק בן 21).
יתרונות:
כמו הרבה שמות אחרים מפן-סטייט - מדובר בפריק אתלטי, עם תוצאות באחוזון 97 בכמה וכמה מדידות. למרות שעבודת הרגליים שלו נחשבת בעייתית, יש לו צעד ראשון וזריזות ברמת עילית, ולמרות שמספר הסאקים שלו נמוך (נגיע לזה עוד מעט) הוא הצליח לשבש מהלכים יותר מכפי שהנתון הזה מראה:
לשם ההמחשה, בעונת 2022 (שהייתה טובה ביותר שלו) - למרות שרשם 5.5 סאקים בלבד, הוא סומן כפאס-ראשר היעיל ביותר מהאדג' ע"י PFF מכל השחקנים בקולג' וגם רשם 16 לחצים על הקיובי (מקום 6)
ב-148 סנאפים ב-2023 הוא רשם 26 לחצים (Pressure Rate של 17.5%), 4 סאקים ו-2 FF.
שיחק בקולג' גם OLB וגם DE והראה יכולת טובה בכיסוי נגד המסירה ובמרדף אחרי רצים במגרש הפתוח.
חסרונות:
גם במקרה של צ'ופ - יש מגבלות פיזיות מובהקות (משקל - אחוזון 18, גודל ידיים - אחוזון 17, אורך זרועות - אחוזון 28).
הבעיה מספר 1: המספרים לא ממש שם - רק 9.5 סאקים בשתי עונות בפן-סטייט.
הצלחתי לאתר מקבץ סנאפים שלו מהעונה שעברה נגד אוהיו סטייט - במפגש מול שני שחקנים שהפכו להיות תאקלים ברמה גבוהה ב-NFL בתור רוקיז: פאריס ג'ונסון ג'וניור (קרדינלס) ודאוונד ג'ונס (בראונס), ואפשר לומר שהוא די מקבל שם בראש:
היכולת שלו לנצח מאבקים עם הכוח שלו, גם בפאס ראש וגם במשחק הריצה, מוטלת עדיין בספק.
מה אומרים המוק-דראפטים? סוף סיבוב ראשון, עם בחירות פופולאריות ב-26 (אריזונה) ו-27 (באקס).
השוואה פופולארית: דווייט פריני / ג'וש אוצ'ה
שורה תחתונה שלי: כנראה המוצר הפחות מלוטש ברשימה עד כאן, עם דגל אדום ברור סביב הפרודקשן בקולג'. זה שחקן שבלי אימון נכון יכול לצאת מהמסלול לגמרי. מרגיש לי הימור די מסוכן לסיבוב ראשון, אבל הוא יכול להיבחר לקראת סופו על ידי קבוצה עם צורך רציני בחיזוק לעמדה שתתאהב באפסייד (איגלס?).
מקום 5 - דריוס רובינסון, מיזורי
עוברים לשחקנים שלפי התחזיות כבר יתגלגלו ליום השני של הדראפט - עם עוד דיפנסיב אנד בשם רובינסון, הפעם - ממיזורי.
יתרונות:
רובינסון מספיק גדול וחזק כדי לשחק בכמה עמדות על קו ההגנה (כולל לזוז לעמדת DT), וזה גם בדיוק מה שהוא עשה ב-2023 במדי מיזו. אחת הסיבות היא העוצמה והעקביות שלו בהגנה נגד הריצה.
המספרים ב-2023 משקפים את זה היטב: 9 סאקים, 42 לחצים על הקיובי, ציון כללי לפי PFF של 83.1, וציון נגד הריצה של 81.4.
הנה כמה להיטים שלו מחרב קווי התקפה - מבחוץ, ומבפנים:
רובינסון הרשים במיוחד גם בשבוע הסניור-בול, ורשם בו את הציון הגבוה ביותר שנמדד אי-פעם על ידי PFF:
חסרונות:
הצעד הראשון שלו הרבה פחות מהיר ואפקטיבי מהשמות שמעליו ברשימה. ובאופן כללי - הוא לא אתלטי ומהיר באותן רמות, מה שמקשה עליו גם בשינויי כיוון ומרדפים במגרש הפתוח.
מה אומרים המוק-דראפטים? תחילת-אמצע סיבוב שני
השוואה פופולארית: אריק ארמסטד
שורה תחתונה שלי: מתרשם ממנו כשחקן וורסטילי שיכול לעשות הרבה דברים טוב, אבל לא באמת מזנק מהמסך (מה שנקרא: Jack of all trades, Master of none).
מקום 6 - כריס בראזוול, אלאבמה
מכאן, לפחות ברמת הקונצנזוס, פערי האיכות כבר מתחילים לגדול מעט. אבל נביא עוד 2 שמות בולטים בדרג הבא, ותחילה - נציג נוסף של Roll Tide, הפעם מהצד השני של הדיפנסיב ליין.
יתרונות:
אדג' עם גודל ומוטת זרועות (אחוזון 93) טובים מאוד לעמדה. סיפק את הסחורה בתור פאס ראשר ב-2023, עם 8 סאקים, 30 לחצים, 10.5 TFL ו-3 FF (ציון PFF של 80.9 ו-Pass-rush Win Rate של 18.5%).
חסרונות:
אתלט ממוצע ומטה. מוגבל למדי בכוח בפלג גוף עליון, וגם במהירות שינוי כיוון.
למרות המספרים היפים בעונה האחרונה, בשלוש עונות קודמות באלבאמה היו לא באמת הצליח להתקרב למספרים האלה או להיות אפקטיבי במיוחד. הוא גם מבוגר (יחסית) ובאוקטובר יהיה כבר בן 23.
מה אומרים המוק-דראפטים? אמצע/סוף סיבוב שני - תחילת סיבוב שלישי
השוואה פופולארית: בויה מאפה
שורה תחתונה שלי: בהחלט מדובר בתוצר פחות מלהיב, עם אפסייד מוגבל משמעותית, אבל נראה תמיד כשמדובר בשחקן שיצא מקולג' ברמת אלאבמה - אפשר להניח שיש כאן רצפה די גבוהה ורמת מוכנות גבוהה ל-NFL. חושב שאמצע-סוף סביבו שני זה טווח טוב בשבילו.
מקום 7 - מרשון נילנד (ווסטרן מישיגן)
עוד שם שהדעות לגביו חלוקות - יש אנליסטים שחושבים שהוא כישרון טופ 50 בדראפט (דניאל ג'רמיה, למשל) ויש כאלה שמבחינתם הוא אפילו לא טופ 10 בעמדה.
יתרונות:
פאס ראשר חזק, עם מנוע בלתי נגמר, ואורך מצוין (אחוזון 90 מבחינת מוטת זרועות). ב-10 משחקים בלבד בעונת 2023 ניפק שורה סטטיסטית של: 57 תאקלים, 4.5 סאקים ו-2 FF (ציון PFF גבוה מאוד של 89.7).
הנה ניתוח מצוין של חביב הבלוג, בריאן בולדינגר, ליכולות והמעלות של נילנד:
זוכה לשבחים על ההתמודדות שלו מול חסימות בהגנה נגד הריצה, וביכולת שלו לזהות ולהתאים את עצמו במהלכי RPO/פלייאקשן.
חסרונות:
בשל המגבלות שלו בזריזות ומהירות - מסמך יותר מדי (כמעט בלעדית) על כוח כדי לנצח על ה-LOS.
ב-4 שנים בקולג' - מעולם לא היו לו יותר מ-4.5 סאקים, ובשתיים מתוך 4 העונות - הוא היה כשיר בפחות מ-10 משחקים, כך שיש כאן בעיה של פציעות שחוזרות על עצמן.
גם הוא יחסית מתקדם בגיל (יהיה ביולי בן 23).
מה אומרים המוק-דראפטים? סוף סיבוב שני - תחילת סיבוב שלישי
השוואה פופולארית: זדאריוס סמית
שורה תחתונה שלי: כאמור, שם מקטב - אבל הרבה אנליסטים שאני מאוד מעריך אוהבים אותו, ולכן אני מתייג אותו אצלי כשחקן עם פוטנציאל להפתיע ולתת תפוקה מעבר לבחירה הצפויה שלו.
שמות נוספים לשים עליהם עין: בריילון טרייס (וושינגטון), ברנדון דורלאס (אורגון), אוסטין בוקר (קנזס), ג'ונה אליס (יוטה), אדיסה אייזק (פן סטייט)
איזה אדג' ראשר ירשום הכי הרבה סאקים בעונת הרוקי שלו?
- דאלאס טרנר
- ג'ארד וורס
- לאיאטו לאטו
- צ'ופ רובינסון
עד כאן פרק האדג' ראשרים של הסדרה - נתראה בפרק 8, שיתמקד באחת העמדות העמוקות ביותר בדראפט (אם לא העמוקה ביותר) - אופנסיב תאקל.
לעיון בכל הפרקים - לחצו כאן.
Commentaires