נשארים במערב - עוברים ל-AFC. נשארים בסופרבול האחרון - עוברים מהמפסידה למנצחת. כן, זהו הבית של הצ'יפס וכל היתר (אם כי, לאחרונה זה מרגיש כאילו זו בכלל הליגה של הצ'יפס וכל השאר).
מסביב לאלופה בק-טו-בק נוכל למצוא השנה מאמן חדש שהגיע בעבר לסופרבול, וזכה לאחרונה באליפות המכללות, וחובר לקיובי ש(רבים חושבים) שהוא פוטנציאל עילית לא ממומש, מאמן מלהיב שמתחיל עונה מלאה ראשונה, וטוען שיש לו את המתכון להאט את מהומס, ופרנצ'ייז מפואר עם מאמן מעוטר, שמתחיל רשמית ריבילד שכנראה יהיה קצת פחות נוצץ (לפחות בטווח הקצר).
גם הפעם - אנתח כל קבוצה לפי שישה פרמטרים משלי:
למה אני אופטימי?
למה אני פסימי?
איש המפתח
נתון מפתח
תרחיש החלומות ותרחיש הבלהות
תחזית לסיכום
תזכורת לדגש חשוב: אני שומר לעצמי את הזכות לשנות את התחזיות שלי לעונה, עד לשבוע של שריקת הפתיחה של העונה. בתחילת אותו שבוע (1/2.9) אפרסם פוסט סיכום עם התחזיות הסופיות שלי, כולל מצטייני העונה וכו.
קנזס סיטי צ'יפס
למה אני אופטימי
פטריק מהומס, אנדי ריד, סטיב ספאגנולו, טראוויס קלסי - 13 טבעות סופרבול בין ארבעתם. באמת צריך עוד?
טוב, נוסיף עוד קצת: הרוקי רסיבר קסבייר וורת'י נראה באימונים כמו האיום לעומק שלא היה למהומס בשנתיים האחרונות.
רוקי נוסף, קינגסלי סוואמאטאיה, נראה בפרי-סיזן כמו התאקל השמאלי שבצ'יפס חיפשו בשנים האחרונות, ויכול להוות תוספת אדירה לקו התקפה שנהנה מאוד משלישייה פנימית מעולה בשנתיים האחרונות.
למה אני פסימי
הצ'יפס אומנם נראים בלתי מנוצחים נגד בני אנוש בשר ודם, אבל האם יצליחו לנצח יריב הרבה יותר קשוח - את הסטטיסטיקה? אף קבוצה, מעולם, לא הצליחה לזכות בשלוש טבעות סופרבול רצופות.
זה בטוח לא יעזור, שנראה שיש קצת חוסר שקט מאחורי הקלעים ב-KC, וכבר איבדתי את הספירה של שחקנים שהסתבכו עם החוק בפגרה הזאת. מדובר בארבעה לפחות, בראשם, ראשי רייס (הרסיבר המוביל בעונה שעברה) שצפוי לספוג עונש השעייה לא מבוטל. ואם נוסיף לזה את הפציעה של התוספת הטרייה לחדר הרסיברים, הוליווד בראון, אז למהומס יישארו המון ברירות מעבר לטריקים כאלה כדי לקדם את ההתקפה:
וגם - לג'אריוס סניד עזב לטובת חוזה גדול בטנסי - האם לספאגנולו נותרו מספיק שפנים בכובע כדי למצוא לו תחליף?
איש המפתח
סטיב ספאגנולו, מתאם הגנה:
לכתוב כאן פטריק מהומס היה כנראה מובן מדי מאליו. אבל מבחינתי הוא תמיד היה, ויהיה גם השנה, הפקטור שידוע מה נקבל ממנו - הוא יביא את היכולת שצריך ממנו וישלים את המהלכים הקריטיים שצריך להשלים כדי ללכת עד הסוף.
השאלה הבאה היא, כמה מרווח טעות יהיה לו: האם הוא יצטרך להיות מושלם או רק קרוב למושלם? והתשובה, בהקשר הזה, תהיה תלויה ברמה ההגנתית שספאגנולו יצליח להעמיד מול קוורטרבקים יריבים.
בעונה שעברה, הוא נתן למהומס את מרווח הטעות הכי גדול שהיה לו בקריירה. שימו לב לדירוגים של הגנות הצ'יפס מבחינת EPA ממוצע למהלך מאז 2018 (תחילת עידן ריד-מהומס, כאשר ספאגנולו הצטרף ב-2019):
2018 - מקום 28
2019 - מקום 18
2020 - מקום 19
2021 - מקום 23
2022 - מקום 15
2023 - מקום 6
תוסיפו לזה 15.75 נקודות לאורך 4 משחקי הפלייאוף (מהנתונים הנמוכים בתולדות הליגה), ותקבלו שילוב קטלני שכנראה יוכל להספיק לעוד סופרבול אחד לשושלת המדהימה הזאת.
בלי הגנה כזאת, ספק אם ההספק של התקפת הצ'יפס במחצית השנייה של גמר ה-AFC נגד הרייבנס, למשל (0 נקודות, 5 דאונים ראשונים, 3.3 יארדים בממוצע למהלך) היה מספיק.
כאמור, האתגר הגדול יהיה למצוא פתרונות לציוות המנצח של מקדאפי את סניד מהעונה שעברה.
נתון מפתח
נשארים בהגנה, עם השאלה - מדוע הצ'יפס יכלו "להרשות לעצמם" שלא לשלם לסניד? כי יש להם את טרנט מקדאפי (עדיין על חוזה רוקי). בעונה שעברה, למקדאפי היה את הציון PFF הרביעי בטיבו מבין כל הקורנרים בליגה (84.8), וגם הרביעי בטיבו מכל הסגל של הצ'יפס. בסופרבול, הוא טורגט 7 פעמים - שהפכו ל-2 תפיסות בלבד ל-9 יארדים.
השילוב שלו ושל סניד התחבר להגנת מסירה טופ 5 ברוב הפרמטרים החשובים: יארדים למשחק, יארדים לניסיון מסירה וטאצ'דאונים. אגב, הצ'יפס היו גם שניים במספר הסאקים, כאשר למקדאפי בעצמו היו 3 כאלה. לא מובן מאליו לקורנר.
תרחיש חלומות ותרחיש בלהות
בתרחיש החלומות: לאוהדי הצ'יפס לא נותרו הרבה פנטזיות לא ממומשות. הם כבר יודעים בדיוק איך זה הולך - המאזן הכי טוב בליגה, סיד 1 ב-AFC, מהומס שוב פעם MVP, וורת'י הוא טייריק 2.0, ניצחון על הבנגלס בגמר הקונפרנס, וסופרבול שלישי ברציפות - ועכשיו יש למהוחמס+ריד טיעון מנצח בויכוח על השושלת הגדולה ביותר בכל הזמנים.
בתרחיש הבלהות: וורת'י הוא באסט, סוואמאטיה הוא כוכב פרי-סיזן ותו לא, ההגנה חווה ריגרסיה חמורה בלי סניד, קלסי וכריס ג'ונס נופלים מצוק (מקצועי!), הצ'ארג'רס והריידרס מתחברים בצורה מושלמת, והצ'יפס מגרדים בקושי פלייאוף עם 9 ניצחונות, ועפים בדיוויזנ'אל, עם עוד הפסד לג'ו בורו.
התחזית המוקדמת שלי
מצד אחד, יש לי הרגשה שהצ'יפס לא ישייטו העונה. מצד שני, כשאני עובר על כל המשחקים שלהם - קשה לי מאוד לחזות פחות מ-11 ניצחונות (כאן למטה סימנתי 12). מניח שזה יהיה הטווח, בסיכומו של עניין.
לאס וגאס ריידרס
למה אני אופטימי
כי אין הרבה קבוצות שיכולות להתחרות בשילוב של מקס קרוסבי, כריסטיאן ווילקינס ומלקולם קונס על גו ההגנה.
כי אנטוניו פירס נראה כמאמן שיכול לשנות תרבות של קבוצה וארגון.
כי ברוק באוורס יכול להיות נשק בלתי-קונבנציונאלי בליגה הזאת, אפילו אם יממש 80% מההבטחה.
למה אני פסימי
בעיקר, בעיקר בגלל שבזמן כתיבת שורות אלו, כבר ידוע שגרדנר מינשו יהיה QB1 של הריידרס בשבוע 1, ועם כל החיבה אל הפרסונה ברמה האישית (ולעובדה שמקצועית אני חושב שהוא אנדרייטד) - קשה לצאת עם זה לקרב בבית שמשחקים בו פטריק מהומס וג'סטין הרברט. למעשה, העונה האחרונה הייתה הראשונה בקריירה של מינשו שהקבוצה שהוביל סיימה בה עם מאזן חיובי (7 ניצחונות ו-6 הפסדים ב-13 הופעות כפותח). וגם זה לא הספיק כדי להגיע לפלייאוף.
איש המפתח
דוונטה אדאמס, רסיבר
אחרי שנים רבות וסופר פרודוקטיביות בפאקרס, עם אארון רודג'רס, אדאמס הובא לריידרס ב-2022, לאיחוד מרגש עם החבר מפרזנו סטייט, דרק קאר, וזה נגמר בעונה מאוד מוצלחת (אישית). אבל ההחלפה של קאר כעבור שנה בג'ימי ג'י, וכישלון אותו ניסוי, הכניסו את הקריירה של אדאמס לסחרור, ואת מרבית הכותרות בחודשים האחרונים הוא עושה בזכות פלירטוטים הדדיים עם רודג'רס והג'טס.
בדצמבר אדאמס יהיה בן 32, וההיסטוריה אומרת שהאיש כבר אמור להיות בחלק הדועך של עקומת הקריירה שלו:
אני סבור שעדיין יש לו מה למכור, אבל הסיטואציה מסביב (בעיקר, מקצועית) רחוקה להיות אידיאלית כשאין לו קיובי עילית או חבר מאוד טוב שמוסר לו.
ולמרות זאת, אני מאמין שגרדנר מינשו הוא טיפוס שמסוגל להתחבב על אדאמס ולבנות איתו כימיה. ועם ג'קובי מאיירס וברוק באוורס סביבו, יהיה מספיק כישרון כדי להוריד ממנו טיפה תשומת לב. אם אדאמס ידלג עוד עונה על הריגרסיה הגופית, ויחזור, איכשהו, לפורמה של 2020-2022 - זה יכול לשנות לגמרי את העונה של הריידרס.
נתון מפתח
הריידרס ב-2023 עם ג'וש מקדניאלס: מאזן 3-5, 15.75 נקודות למשחק
הריידרס ב-2023 עם אנטוניו פירס: מאזן 5-4, 21.7 נקודות למשחק (היו כאן שני משחקים חריגים - אחד עם 0 נקודות, ואחד עם 63)
וזו דרך אחת להציג את האנרגיות שפירס הזריק לחדר הלבשה שהיה נראה כבוי לחלוטין עד אמצע העונה. אבל, וזה אבל גדול, בקבוצה שמנוהלת באופן כושל (כמו במקרה של הקדנציה של מקדניאלס) לפעמים, לא צריך הרבה כדי לשנות אווירה.
האם זה היה כל הסיפור? שינוי אווירה שיצר קצת מומנטום לחצי שני של עונה שהייתה נראית אבודה ממילא? או שפירס הוא Legit ויוכל באמת להפוך את הריידרס, שוב, לפרנצ'ייז מנצח?
תרחיש חלומות ותרחיש בלהות
בתרחיש החלומות: "מינשו-מאניה" מכה בווגאס במלוא הכוח. ההתקפה מתקתקת, עם דוונטה אדאמס שנראה שוב כמו רסיבר טופ 3 בליגה, עם זאמיר ווייט שגורם לאוהדים לשכוח מאוד מהר מג'וש ג'ייקובס, ועם ברוק באוורס - שגורם לעונת הרוקי של סאם לאפורטה להיראות סבירה ולא הרבה מעבר לזה. בצד ההגנתי, מקס קרוסבי סוף סוף מקבל את ההכרה שהוא ראוי לה עם תואר DPOY, אחרת עונה של 21 סאקים. כריסטיאן ווילקינס מצדיק כל סנט בחוזה המפלצתי שלו, והחלק האחורי נראה כמו שנראה בניצחון נגד הצ'יפס בעונה שעברה - אבל לאורך העונה כולה.
הריידרס מדהימים את הצ'יפס ולוקחים את הבית עם 11 ניצחונות, כולל מאזן מדהים של 5-1 בתוך המערב. הם גם שולחים את הצ'יפס הביתה בדרך לגמר ה-AFC, ונעצרים רק שם, כפסע מסופרבול ראשון מאז תחילת שנות ה-2000.
אנטוניו פירס מצדיק את ההייפ סביבו, ונראה שהוא כאן כדי להישאר לכמה שנים טובות.
בתרחיש הבלהות: מינשו מג'עג'ע, מסופסל בשבוע 6 לטובת אוקונול - וגם הוא לא מושיע. אדאמס עושה בלאגן מחוץ למגרש, ולא מספיק בהגנות היריב - ודורש טרייד כבר באמצע העונה. חדר ההלבשה מפוצל, ואנטוניו פירס לא מצליח להשתלט על הבלאגן. כדי לנסות להשיג קצת שקט - אדאמס נשלח לג'טס לפני סגירת החלון, ומנסים לבנות התקפה סביב באוורס הצעיר, שקורס תחת נטל הציפיות. גם בצד ההגנתי, כל השמות הנוצצים לא מצליחים להתחבר ליחידה יותר מממוצעת, והריידרס מסיימים אחרונים בבית.
בחירה טופ 5 בדראפט 2025 יש - אבל אין לקבוצה קוורטרבק, ולא בטוח אם יש לה בכלל מאמן שאפשר לבנות עליו קדימה.
התחזית המוקדמת שלי
נתתי כאן למטה לריידרס 9 ניצחונות העונה, ואני לא חושב שיש לסגל הזה הרבה יותר אפסייד או דאונסייד. חוסר הכישרון בעמדת הקיובי מגביל מאוד מלמעלה, הפליימייקרים בהגנה מרימים יפה את הרצפה - וזו (בערך) תהיה התוצאה הסופית.
האם זה יספיק לפלייאוף? תלוי בהתגלגלות הבתים האחרים.
לוס אנג'לס צ'ארג'רס
למה אני אופטימי
לפני מספר חודשים, סימנתי את ג'ים הארבו כמינוי הטרי המוצלח ביותר בסבב מינויי המאמנים החדשים. מניתי את שלל הסיבות בפוסט ההוא, אבל בגדול - מה יכול להתאים יותר לפרנצ'ייז עם מסורת של כישלונות, וקיובי די צעיר עם מסורת פרטית של כישלונות - מאשר מאמן עם מסורת ענפה של הצלחות? מאמן שהיה בעצמו קוורטרבק ב-NFL, ויוכל לסייע להרברט למצות כל טיפת כישרון שכביכול טמונה בו. מאמן שהגיע לסופרבול עם קולין קאפרניק!
הארבו בונה סביבו צוות שהוא מאמין בו ומכיר, עם מתאם ההגנה שלו בעונת האליפות במישיגן (ג'סי מינטר), עם מתאם ההתקפה מהשנים הגדולות בניינר (גרג רומן), ובכלל - נראה שהוא הגיע ל-LA עם משנה ותוכנית עבודה סדורה, שמגולמת גם במהלכים שעשו באוף-סיזן, ובעיקר בדראפט (הבחירה בג'ו אלט היא כנראה המובהקת שבהן).
למה אני פסימי
למרות כל מה שכתבתי, קשה להסתכל על הסגל של הצ'ארג'רס ולומר שזו קבוצה שמוכנה לנצח עכשיו. חוליית ה-Skill Players היא מהפחות מנוסות, ועל הנייר, פחות איכותיות בליגה. ויחידת ההגנה, למרות שיש בה כמה שמות נוצצים, כשלה בשנים האחרונות גם תחת מוח התקפי "מבריק" כמו ברנדון סטיילי.
אה, וגם בכל זאת, עדיין מדובר באחד הפרנצ'ייזים הלוזרים ביותר בתולדות הליגה.
איש המפתח
ג'סטין הרברט, קוורטרבק:
העונה, מבחינתי, זו ההזדמנות האחרונה של הרברט להוכיח למבקרים (אני, ביניהם) שהוא באמת עילית. כל תירוצי ברנדון סטיילי ירדו מהשולחן, והוא קיבל מאמן שהוכיח שהוא יודע לנצח ולקבל החלטות טובות מהצד שלו.
הקלטת מראה שהוא מסוגל לעשות כמעט הכול. להשלים כמעט כל מסירה. ובכל זאת, במשך 4 עונות מלאות בליגה, עם רסיברים טובים יותר מאלו שיהיו לו השנה, הוא לא הצליח לרשום אפילו ניצחון פלייאוף בודד.
אז האם שינוי האימון והסיסטם יכניסו את הקריירה של הרברט למסלול הנכון? יש כמה מספרים שתומכים בתזה הזאת.
למשל, האם ידעתם שלהרברט יש את אחוז ה-INT השני הנמוך ביותר בתולדות הליגה, מבין כל הקוורטרבקים שמסרו לפחות 1,800 מסירות? (1.7% בלבד מהמסירות הלכו לקבוצה היריבה, קצת יותר מאארון רודג'רס עם 1.4%, ופחות מפטריק מהומס וטום בריידי במקומות 3-4 עם 1.8%)
מי שעוקב אחרי יודע כמה אני ביקורתי כלפיו, אבל אני לא שולל על הסף את ההזדמנות למהפך. אימון זה דבר קריטי ביותר לכל קבוצה ושחקן, אבל אם גם הפעם הרברט לא יצליח לצלוח את המשימה שעל צלחתו (ומבחינתי, זה אומר לנצח משחק פלייאוף אחד לפחות כבר השנה), אני חושב שגם המגינים הגדולים שלו כבר יתקשו להגן עליו.
נתון מפתח
ושוב, נדבר כאן על הרברט, אבל נתמקד בקשר שבינו לבין ההגנה שאמורה לייצר לו תנאים לניצחונות.
שימו לב לנתון הבא:
תרגום: כשההגנה של הצ'ארג'רס אינה חלשה מאוד (סופגת פחות מ-28 נקודות) המאזן של הרברט בקריירה הוא מעולה.
והנה עוד נתון מעניין, שאומנם נוגע רק לעונת 2023 - שני הקוורטרבקים עם ה-EPA הממוצע למהלך הכי גבוה לאורך העונה, כשהקבוצה שלהם הייתה בפיגור, היו ג'וש אלן וג'סטין הרברט.
אלה נתונים ש(לכאורה) מרמזים שהרברט עושה כל מה שהוא מסוגל לעשות כדי לנצח, אבל הנסיבות שסביבו מכריעות את הכף. אני חושב שהעונה הקרובה תהיה ברומטר גם בהקשר הזה.
תרחיש חלומות ותרחיש בלהות
בתרחיש החלומות: נו אלן? נו וויליאמס? נו אקלר? נו פרובלם! ג'סטין הרברט בעונת קריירה, עם מעל 5,000 יארדים ומעל 40 טאצ'דאונים, משיג תואר MVP ראשון בקריירה, זכייה בבית וסיד שני ב-AFC ומשתיק את המבקרים. מינטר מצליח להחיות את ההגנה, חאליל מאק ממשיך בשיקום הקריירה שלו, ג'ואי בוסה ודרווין ג'יימס בריאים - וכולם רושמים עונות אול פרו.
הצ'ארג'רס צועדים עד לגמר ה-AFC ונעצרים רק שם, עם הפסד בשחזור ההארבו-בול משבוע 12. ולמרות ההפסד הכואב, לכולם עכשיו ברור שלצ'ארג'רס יש קיובי ומאמן טופ 5 - והם יהיו כוח בולט בקונפרנס בחמש השנים הבאות, לפחות.
בתרחיש הבלהות: נו סטיילי? נו דיפרנס! אוהדי הצ'ארג'רס ושלל המסנגרים נדהמים לגלות שגם שינוי הסיסטם לא משנה שום דבר, לפחות לא מהותי, תחת השמש של LA. הרברט שוב רושם מספרים נאים, על הנייר, ומנפק כמה מהמסירות הכי מרשימות לאורך העונה, אבל זה פשוט לא מספיק כדי לנצח. גם במשחקים שבהם ההגנה מצליחה, יחסית, למלא את הצד שלה בעסקה. ההתקפה של גרג רומן מתבססת על הריצה יותר מדי, מכניסה את הרברט לצרות בסוף המשחק - ופעם אחר פעם, הוא לא מצליח לדלוור ברבע האחרון. לאד מקונקי נראה כמו מכונת דרופים, וקוונטין ג'ונסטון חותם רשמית על תווית הבאסט שלו.
הצ'ארג'רס מסיימים במקום השלישי בבית ומפספסים את הפלייאוף. ופתאום החוזה של הרברט נראה פחות טוב משל שמות כמו טואה, גוף ואפילו טרבור לורנס.
התחזית המוקדמת שלי
נתתי לצ'ארג'רס 10 ניצחונות, ואני מאמין שהם ינצחו העונה משחק פלייאוף. אבל אם אנחנו מסתכלים ריאלית על סיכויי סופרבול - הם במרחק של שנה-שנתיים מלהיות קונטנדרים רציניים.
דנבר ברונקוס
למה אני אופטימי
אני ממש לא אופטימי. בו ניקס עשוי להיות לג'יט, ורבים משבחים את ההתאמה בינו לבין שון פייטון, אבל לא סביר שזה יהיה בלוקבאסטר מהיום הראשון. אני אוהב את פאט סרטאן, וחושב שלאודריק אסטימה יש אפסייד מעניין. מעבר לזה - לא יכול לייחס שום רגשות על הספקטרום האופטימי לקבוצה הזאת.
למה אני פסימי
כל דבר אחר שלא כתבתי.
איש המפתח
בו ניקס, קוורטרבק:
כששון פייטון הלך ראש בראש עם ראסל ווילסון, בעימות שהוביל לפרידה בין הצדדים ולא פחות מ-83 מיליון דולרים בדד קאפ, הוא למעשה רתם את גורל הפרנצ'ייז בשנים הקרובות לרוקי אנונימי. כעבור מספר חודשים, הרוקי הזה התברר להיות בו ניקס.
אחסוך מכם כאן את הניתוח המלא שלי ליתרונות והחסרונות של ניקס, כפי שהצגתי אותו בסדרת הפרי-דראפט שלי.
אבל רק אדגום מתוכו, ואציין את הסיבות שבגללן אנליסטים רבים חזו לפני הדראפט את החיבור הזה (שפייטון התחייב אליו לחלוטין שבועיים לפני פתיחת העונה - כשהכריז שניקס יפתח בהרכב כבר בשבוע 1) - מכל מחזור הקוורטרבקים הטרי של דראפט 2024, לניקס היה את יחס הטאצ'דאונים לאיבודים הטוב ביותר, ואת אחוז ההשלמה הטוב ביותר.
בפשטות, זה אמור לסמן על כך שהוא פשוט יודע לתזמן ולבחור את המסירות שלו בקפידה.
וזוהי אחת הסיבות, שבגללן פייטון בחר בטריק הזה כדי למנוע מהריידרס לעשות טרייד-אפ עבורו:
זה נראה טוב בפרי-סיזן, אבל הפרי-סיזן לא אומר כמעט כלום, מניסיוני. נתחיל ללמוד באמת מה ניקס שווה, רק בשבוע 1, מול הגנה קשוחה ומתוחכמת של מייק מקדונלד בסיאטל. אל תופתעו אם ההתחלה תהיה רחוקה מאידיאלית.
נתון מפתח
אני לא מרגיש צורך להתחכם כאן יותר מדי, ולהיכנס לניואנסים ואנליטיקות מתקדמות. לברונקוס לא הייתה עונה עם מאזן חיובי מאז 2016. שון פייטון הגיע וקיבל ארגזים של כסף כדי להחזיר את הפרנצ'ייז הזה למסלול, והדבר המרכזי שהוא עשה עד כה הוא לזרוק לפח מעל 80 מיליון דולר מהחוזה של ראסל ווילסון.
אם הדבר השני המשמעותי ביותר, הבחירה בבו ניקס בדראפט, יהיה גם הוא כישלון - זה לא ייגמר טוב מצד אף אחד מהמעורבים במשוואה.
תרחיש חלומות ותרחיש בלהות
בתרחיש החלומות: הברונקוס מדהימים את העולם ופותחים את העונה בסערה עם מאזן 6-2 בשמונת השבועות הראשונים.. ג'וונטה וויליאמס נראה יותר כמו גרסה משודרגת שלו מעונת הרוקי, ויחד עם מקלאפלין והרוקי אסטימה - הם מרכיבים חדר רצים מהדינמיים בליגה. בו ניקס משתלט על העניינים מוקדם, ונראה כמו דרו בריס צעיר. קורטלנד סאטון מציג אפסייד של רסיבר טופ 15 בליגה, וטרוי פרנקלין גורם ל-31 קבוצות להצטער על שפסחו עליו בשלושת סיבובי הדראפט הראשונים. פאט סרטאן מזכיר לפרשנים את דרל ריווס, בימים הטובים שלו, וסוחף את ההגנה אחריו - להפוך ליחידה טופ 10 בליגה.
הברונקוס מתגנבים לפלייאוף מהמקום השני בבית, ויוצאים לריצת סינדרלה סטייל הג'איינטס בסופרבול הראשון של איליי - עד לזכייה מדהימה בטבעת, שעושה לכמה מהמרים אמיצים המון, המון, המון כסף... ואז, שון פייטון מתעורר משנת לילה טובה ועמוקה במיוחד, ומגלה שהכול בעצם היה חלום - ושהוא בסך הכול הצליח לסיים עונה עם 6 ניצחונות ועם בו ניקס שמראה כמו ניצוצות, ונושם לרווחה כשנזכר שזה כל מה שהוא באמת יכול היה לבקש מעונת 2024 של הקבוצה שלו.
בתרחיש הבלהות: תראו, התקרה של הסגל הזה כל כך נמוכה, שאין המון דברים שיכולים ממש לרסק את האוהדים של דנבר העונה. הדבר היחיד שיכול באמת להבעית כאן יגיע מבו ניקס, שבתרחיש שכזה, פשוט יראה כמו זאק ווילסון ביום רע. שון פייטון, זועם ומתוסכל, יתנגח ראש בראש עם הבעלים, שיפטר אותו אחרי שבוע 7, וישלח את הפרנצ'ייז לעוד סחרור לא ברור, שאף אחד לא באמת יודע איך הוא יסתיים. אפילו לא ג'ון אלווי.
התחזית המוקדמת שלי
כשעברתי כאן משחק-משחק, סימני לברונקוס רק 2 ניצחנות העונה, אבל אני לא מאמין שהם יהיו עד כדי כך חלשים. 4-13 נראה לי כיוון יותר סביר, אני פשוט לא יודע ממש לסמן עוד 2 ניצחונות (הגיוני שהם יבואו דווקא בתוך הבית).
Comments