הקונצנזוס בין אוהדי הפוטבול הוא שתפקיד הקוורטרבק הוא הקשה ביותר במשחק המודרני. הקוורטרבק מצופה להישאר בשליטה ולמסור את הכדור לנקודה המושלמת בזמן ש-4-7 "הרי אדם" מנסים לעשות הכל כדי לעצור אותו ולהפיל אותו לקרקע. לא רק זאת, אלא שהסיפור הזה חוזר על עצמו בממוצע יותר מ-35 פעמים במשחק.
בטור זה רציתי לבחון כיצד הקוורטרבקים החדשים שנבחרו בדראפט האחרון ופתחו בשבוע הראשון של העונה התמודדו מול מה שהיא כנראה הסביבה האכזרית והמוכשרת ביותר שעימה הם אי פעם הצטרכו להתמודד.
בדראפט של השנה נבחרו 6 קוורטרבקים בסיבוב הראשון, ורק 3 מהם התלבשו למשחק הראשון של העונה. הראשון, והפחות מרשים מבין השלושה, היה לא אחר מאשר הבחירה הראשונה, קיילב וויליאמס.
וויליאמס זרק ל-93 יארדים בלבד ב-29 ניסיונות כאשר הוא בפיגור כמעט כל המשחק. הופעת הבכורה הזו של הרוקי לא רק שהייתה מאכזבת למנהלי הפנטזי שהחזיקו את קינן אלן, די.ג’יי מור ורום אודונזה, אלא נראתה כמעט קטסטרופלית לאוהדי הברס שקיוו שוויליאמס יהיה המושיע של המועדון. אבל האם זה באמת כך? לאחר מבט מקרוב על כל מהלך התקפי במשחק השבוע הראשון של הברס מול הטייטנס, קל לראות כמה סיבות לביצועים הירודים ולמספרים הנמוכים. הסיבה הראשונה: 3 זריקות עמוקות שהוחמצו. בעונת 2023, אחוז ההשלמה הממוצע של זריקות עמוקות היה מעל 55%, וקיילב וויליאמס לא הצליח לייצר אפילו אחת כזו. אם אחת מהן הייתה מצליחה, המספרים שלו למשחק היו ככל הנראה 150 יארדים וטאצ’דאון, שזה הרבה יותר טוב ממה שהסטטיסטיקות מראות עכשיו.
הסיבה השנייה הייתה הכישלון של הקו ההתקפי להגן על וויליאמס בפליי אקשן. מסירת הפליי אקשן היא מסירה שבה ההתקפה מטעה את ההגנה בריצה מזויפת ותזוזה לצד החזק של הקוורטרבק, שבה קוורטרבק אמור לבצע מסירה בזמן ריצה. בין אם וויליאמס פנה ימינה או שמאלה, קו ההתקפה נתן ללחץ להגיע כמעט מיד. זה הוביל למספר הפלות גדולות שפגעו במומנטום של הקבוצה ועלו לה במיקום בשדה. זה גרם לקריאות משחק שמרניות יותר במהלך המחצית השנייה של המשחק. להגנת קו ההתקפה, ההגנה על מסירות השוטגאן הייתה משמעותית טובה יותר. לאלו שפחות מכירים את מושגי ההתקפה המתקדמים, מסירת השוטגאן היא מסירה הקוורטבק עומד במרחק יותר גדול מאחורי קו ההתקפה ומקבל את הכדור בלי צורך בריצה אחורית.
הסיבה השלישית והאחרונה למשחק המאכזב הייתה פציעות הרסיברים. במהלך המשחק, רום אודונזה, קינן אלן ודי.ג’יי מור כולם ישבו בחוץ עם פציעות לפרקי זמן ממושכים. כדי להסתגל לליגה כקוורטרבק, אתה צריך להיות מסונכרן עם כל הרסיברים שלך לגבי היכן הכדור צריך להיות ואיך לרוץ במסלולים השונים. כאשר השחקנים שאתה מתאמן איתם כל הקיץ נעלמים לפתע מההרכב - יהיו כאבי גדילה.
הבחירה השנייה בדראפט, ג’יידן דניאלס, הפתיע את האוהדים לטובה, כשהוביל את ההתקפה של וושינגטון ל-3 טאצ’דאונים התקפיים בהופעת הבכורה שלו. רוב אלו שראו את הסטטיסטיקות שלו הופתעו לטובה ממה שראו, אבל ניתוח המשחק הראה משהו אחר. הסטטיסטיקה הסופית של דניאלס כללה 17 השלמות מתוך 24 מסירות, אבל מה שהיא לא מראה זה שיותר ממחצית מהמסירות הללו היו או מסירות לרוחב השדה או מאחורי קו הסקרימג׳.
מאמני הקבוצה בבירור לא סומכים על יכולתו למסור למרחק וזה היה ברור גם בשימוש בטרי מקלורין. הרסיבר המוביל של הקבוצה תפס 2 כדורים ל-17 יארדים, ולמה זה? כי החוזקה שלו היא ריצה למרחקים. בזמן שצפיתי במשחק הייתי מופתע לראות איך ההגנה של הב׳קנירס נראתה לא מוכנה לחלוטין ליכולת הריצה של דניאלס. זה היה כמעט פתטי, בכל פעם שדניאלס יצא מהכיס זה היה 5-10 יארדים קלים. היריבה של השבוע הבא לא תעשה את אותה טעות. ההערכה שלי על דניאלס היא שיכולת הריצה והקריאה שלו בשדה היא מעולה, אבל הזרוע שלו חלשה וכנראה לא מאוד מדויקת, והמתאם ההתקפי מנסה להסתיר את זה עם מסירות מאחורי קו הסקרימג׳.
הקוורטרבק הרוקי האחרון שהתחיל בשבוע הראשון והסוער היה בו ניקס, המבוגר והמנוסה ביותר במחזור. הברונקוס הפתיעו כמעט את כולם כשבחרו בניקס, לפני תהליך הדראפט הוא לא היה צפוי להיבחר בסיבוב הראשון, שלא לדבר על הטופ 15. ניקס זרק ל-138 יארדים והשלים 62 אחוז מהמסירות שלו. הסטטיסטיקות לא מטעות ומייצגות בצורה מושלמת את הביצועים של ניקס השבוע. רוב המסירות שלו היו טובות, מדוייקות והוא הפגין ראיית שדה טובה. אבל הבעיה הגדולה ביותר שלו הייתה קבלת ההחלטות במגרש. שתי הזריקות שלו שנחטפו היו זריקות שהוא לא היה צריך לבצע.
בניגוד לג’יידן דניאלס, ניקס לקח על עצמו יותר מדי זריקות עמוקות. הרץ הראשי של הקבוצה סיים עם רק תפיסה אחת, שזה לא רגיל להתקפה של שון פייטון מאמן הקבוצה (ראו את ההיילייטס של אלווין קמארה). ניקס גם הרשים עם המוביליות שלו והצליח לייצר מספר first downs , אבל הוא צריך ללמוד מתי ואיפה לזרוק את הכדור. אני מעריך שהוא יסיים עם הסטטיסטיקות הכי מרשימות בסוף העונה מבין השלושה, אך קבוצתו לא תשיג מספר גדול של ניצחונות. בו ניקס מאוד דומה להערכתי למק ג׳ונס- הקוורטרבק הקודם של הניו אינגלנד פטריוטס. הוא צפוי להרשים בעונה הראשונה אבל לא ישתפר בהמשך הקריירה שלו. כמובן שיש שחקנים יוצאי דופן, יכול להיווצר מצב שבו ניקס נהיה כוכב, אך זה יקח תמיכה בלתי רגילה מהמאמנים וסגל חזק מאוד, וזאת לא המציאות כרגע של דנבר.
איזה רוקי קיובי נראה הכי טוב בשבוע 1?
קיילב וויליאמס
ג'יידן דניאלס
בו ניקס
ניתוח מעולה, תודה!
well done
מעניין מאוד