גם השנה אני תוהה - מאיפה בכלל מתחילים לתקוף ימים מטורפים כאלה? עשרות מהלכים תוך שעות ספורות, כאלה שבחודשים מאי-יולי, כל אחד מהם בפני עצמו היה הופך לכותרת ראשית שמספקת חומרי שיח של ימים שלמים לראשים המדברים. וזה בדיוק מה שהופך את התקופה הזאת למהנה והמרגשת ביותר באוף-סיזן.
אם יש פוסט אחד שלי מהעונה שעברה שהתיישן רע מאוד, זה המקביל של 2024 - שם ארבעה מתוך חמשת המהלכים הכי איכותיים של פתיחת החלון, כפי שאני דירגתי אותם, התבררו כפלופים או פלופים למחצה. בצד החיוני - רוב המהלכים הכושלים אכן כשלו, ורוב המצטיינות שסימנתי אכן נתנו עונות טובות מאוד.
אבל לא אתן לטייקים הקפואים האלה להרתיע אותי, וננסה, גם הפעם, לסמן את המהלכים הטובים ביותר, התמוהים ביותר, וכן את המנצחות והמפסידות של השבועות האחרונים.
אשתדל לעדכן את הפוסט הזה ככל שהימים הקרובים יביאו איתם מהלכים נוספים (זה יקרה, רק שאלה של זמן).
אבל נתחיל עם כמה תובנות כלליות:
אני מנסה לחשוב איך הייתי מתנהל לו הייתי אתלט-על, מולטי-מיליונר, והייתה בידיי האפשרות לבחור בין מלא-מלא כסף בפרנצ'ייז כושל, לבין "רק" מלא כסף בפרנצ'ייז עם שאיפות לאליפות: מה הייתי עושה? ובכן, במקרה של מיילס גארט, שרק לפני מספר שבועות דרש טרייד מהבראונס כי הוא "רוצה לנצח" - התשובה היא ברורה - הכסף מעלה הכול. לא ברורה לי היעילות של הצעד הזה במו"מ מול הקבוצה (במבחן התוצאה זה עבד נהדר - 40 מיליון דולר לעונה, לא פחות), אבל אופן אירוני - החוזה הזה גם אוכל עוד כמה אחוזים משמעותיים מתחת לתקרת השכר ומרחיק את הבראונס מסופרבול יותר מאי-פעם. אפשר לעשות "העתק-הדבק" של הטייק הזה בדיוק גם לגבי מקס קרוסבי.
ומצד שני, לפי הדיווחים, יש שחקנים כמו כריס גודווין - שוויתר, לכאורה, על קרוב ל-20 מיליון דולר כדי להישאר בטמפה, וסירב להצעה המפתה של הפטריוטס. אני מניח שכאן השיקול לא היה לנצח או לא, בהכרח, אלא החיבור לקבוצה, לקהילה, לעיר וכו - ואלה שיקולים שאני בהחלט יכול להבין ולכבד. אז עם כל הציניות שמהלכי יח"צ כמו של גארט וקרוסבי מייצרים - כנראה שלא הכול זה כסף, אפילו ב-NFL.
השלב הזה בעונה הוא האינדיקציה הכי טובה לגבי קבוצות שלא אוהבות את הסגל שלהם והולכות לריבילד (חושב שהניינרס הם הדוגמא המובהקת ביותר), אבל אי אפשר להעריך את התהליך בצורה שלמה מבלי הצעדים המשלימים בדראפט. אם אתם מזהים חור גדול בסגל של הקבוצה שלכם, אחרי עזיבתו של פרי אייג'נט כזה או אחר - צפו שהקבוצה תטפל בו עם בחירה די גבוהה בדראפט (ואם לא - אז בהחתמה של וטרן זול בהמשך האוף-סיזן).
בפוסט הזה אתייחס למפסידות והמנצחות של החלון בהקשר למהלכים שבוצעו כבר. אבל גם לא לעשות כלום זה מעשה עם השלכות הרות גורל, ובהקשר הזה - שתי מפסידות גדולות של החלון הן הבנגלס והקאובויס. הקאובויס, כידוע, אמורים לתת חוזה חדש לאדג' ראשר שלהם מייקה פארסונס, ולו היו עושים זאת רק לפני כשבועיים - הבנצ'מרק לעמדה היה ניק בוסה (34 מיליון לעונה) עם איזו תוספת מסוימת שנגזרת מהעלייה בתקרת השכר (כ-9%). אבל הם בחרו, שוב, לשבת על הידיים והנה - הבנצ'מארק היום הוא מיילס גארט ב-40 מיליון לעונה. אפשר להקביל זאת למריחה של הבנגלס במו"מ מול ג'מאר צ'ייס, ביחס לחוזה החדש של ג'סטין ג'פרסון בעונה שעברה.
בהקשר הזה חשוב לזכור - ה-NFL בעידן תקרת השכר הוא סביבה של אינפלציה סופר גבוהה (כזו של 8-10% בשנה) - דולר שתקצה לשחקן החוזה היום - יהיה שווה הרבה פחות בעוד שנתיים-שלוש. ולכן, הקבוצות החכמות סוגרות חוזים מוקדם, כדי להיות בעצמן הבנצ'מארק ולא להיאלץ לשבור אותו, ומגדירות חוזים שהם Back-Loaded - כאלה שפורסים את התשלום באופן שבו הרבה מהקאפ מפוזר על השנים האחרונות בחוזה, שנים ש(לפי התחזיות) אותם דולרים יעמיסו פחות על תקרה גבוהה יותר.
אני מעריך שבימים הקרובים, ועד הדראפט, נראה עוד לא מעט מהלכים. ולאו דווקא מהקבוצות שהיו אגרסיביות עד השלב הזה.
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות. בדרך לסופרבול, וגם לאורך האוף-סיזן (סביב הפרי-אייג'נסי, הדראפט ועוד).
תקבלו גם במייל את הניוזלטר השבועי - שבו אסכם בתמציתיות את הסיפורים המרכזיים מהליגה בשבוע החולף.
לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-550 אוהדים שכבר שם!
המנצחות של האוף-סיזן (עד כאן):
מקום 1: שיקגו ברס 🥇
לא תופתעו לגלות כאן קבוצות שהיה להן הרבה קאפ (ועשו בו שימוש) - אבל יש כאלו שעשו בו שימוש נכון, ויש כאלו שפחות. אני מחפש קבוצה שנראה שיש לה חזון ברור לגבי מה שהם רוצים לעשות, וזיהוי של החולשות הקיימות בסגל - וזה בדיוק מה שהמהלכים של הברס זועקים. הם ראו (כמו כל העולם) שיש להם בעיות בקו ההתקפה, ובתוך מספר ימים - הביאו שלושה פתוחים חדשים, ואיכותיים: הגארד השמאלי ג'ונה ג'קסון (ששיחק תחת בן ג'ונסון, היום ה-HC של הברס, כשהיה מתאם ההתקפה של הליונס), הסנטר דרו דלמן והגארד השמאלי ג'ו טוני. לחיזוקים בשוחות צריך להוסיף עוד 2 שמות קו ההגנה - גריידי ג'ארט (שנחתך מהפלקונס) והאדג' דאיו אודייגבו. אני מאמין בבנייה דרך הקווים, ונראה שגם הברס מתמסרים לשיטה הפעם - לקיילב וויליאמס יהיה הרבה יותר ספייס בפוקט בעונת 25/6.
מקום 2: וושינגטון קומנדרס 🥈
עוד קבוצה עם קיובי בחוזה רוקי (היא גם לא האחרונה כאן) ויש של מקום תחת תקרת השכר. אני חושב שהקומנדרס עשו הכי הרבה מכל הקבוצות כדי לקרב את עצמם לאליפות, אבל חוזה אחד די מוזר (45 מיליון דולר לג'ייבון קינלו, שאמור להחליף את ג'ונתן אלן הנחתך במרכז קו ההגנה) מוריד להם מבחינתי כמה נקודות. הם גם יצטרכו למצוא תחליף לסייפטי ג'רמי צ'ין, שחתם בריידרס.
את שני המהלכים הכי משמעותיים שלהם הקומנדרס ביצעו דרך טריידים - דיבו סמואל תמורת בחירת סיבוב 5, ולארמי טאנסיל+בחירת סיבוב 4 תמורת חבילה שכוללת בחירות סיבוב 2 ו-4 ב-2026, ובחירות סיבוב 3 ו-7 בדראפט הקרוב. טאנסיל שיחק קצת פחות טוב בעונה שעברה, אבל הוא עדיין אחד התאקלים הכי טובים בליגה, לפחות מבחינת פאס-פרוטקשן. אגב, אין לי מושג מה הטקסנס חשבו לעצמם כאן - הערך שקיבלו בחזרה הוא לא רע, אבל למה לוותר על שחקן קו ההתקפה הכי חשוב ואיכותי שלך, עונה אחרי שהיחידה כולה נראתה נורא?
הקומנדרס גם שמרו על וטרנים חשובים כמו בובי ווגנר, במרכז ההגנה, וזאק ארץ - שהיה שמיכת הביטחון של ג'יידן דניאלס בעונה שעברה.
מקום 3: ניו-אינגלנד פטריוטס 🥉
תראו מה זה - שלוש הקבוצות שבחרו ראשונות בדראפט שעבר, מדורגות כאן בטופ-3... צירוף מקרים? ממש לא. רומא לא נבנתה ביום, וכך גם קבוצת פוטבול שצריכה לעבור מתיחת פנים סביב פרנצ'ייז קיובי חדש (ובעיקר - זול יחסית).
את המהלך הכי חשוב הפאטס עשו כבר לפני כמה שבועות, עם ההחתמה של מייק ורייבל לתפקיד ה-HC, ואפשר לומר שאפשר להתחיל לזהות את ה-DNA החדש של הקבוצה בהחתמות שהקבוצה עשתה: מילטון וויליאמס, שמגיע אחרי עונת קריירה באיגלס (ו-2.5 סאקים בסופרבול) כדי לייצב את מרכז הקו (מעניין כיצד יתפקד ללא ג'יילן קרטר לידו), הארולד לאדנרי באדג' (שיחק תחת ורייבל מספר שנים בטנסי), קרלטון דיוויס הותיק כקורנר פותח מהצד השני של גונזו, רוברט ספיליין, הליינבקר המאוד אנדרייטד של הריידרס לשעבר, ומורגן מוזס לעמדת התאקל. אלה לא כל השמות והמהלכים - אבל בהחלט הבולטים שלהם. אני עדיין מחכה שהפאטס יעשו צעד משמעותי כלשהו כדי להביא רסיבר מוביל לקבוצה (זה עשוי לקרות רק בדראפט, אבל לא משוכנע שזה יספיק).
מקום 4: באפלו בילס
ויש גם קבוצות בלי קאפ, שלא החתימו שמות נוצצים, אבל הצליחו לשמר את השחקנים החשובים שלהם, להאריך להם חוזים, ועל הדרך - לפנות מקום תחת תקרת השכר לשנים הבאות. אני חושב שהבילס עשו את זה יותר טוב מכל קבוצה אחרת בשבועות האחרונים, כאשר גולת הכותרת היא החוזה החדש של ג'וש אלן: 330 מיליון דולר (250 מובטחים) ל-6 שנים. זה נראה המון עכשיו (הסכום המובטח הכי גבוה אי-פעם), אבל תסתכלו על זה כך - על החוזה הקודם שלו אלן חתם ב-2021, וכעבור 3 שנים בלבד, הוא שיחק את עונת ה-MVP הראשונה שלו כקיובי עם השכר ה-14 (!!!) בגובהו לפי ממוצע שנתי. לשם בדיוק הבילס מכוונים כשהם מבצעים לו הארכה מוקדמת נוספת כבר עכשיו (החוזה היה אמור להסתיים ב-2029).
גם אחרי ההארכה - אלן מקבל שכר שנתי ממוצע דומה לזה של שמות כמו בורו, לאב ולורנס, ו-5 מיליון פחות לעונה מדאק פרסקוט 😬 זה חוזה ידידותי לקבוצה מכל בחינה אפשרית. ככה צריך להתנהל שחקן שרוצה לנצח, לא רק בסיסמאות.
הבילס האריכו חוזים (ועל הדרך, חסכו קאפ לעונה הקרובה) לעוד שחקני מפתח - גרג רוסו, טרל ברנרד, וחאליל שאקיר (עם חוזה של קצת יותר מ-15 מיליון לעונה - נמוך מאוד לדעתי, ביחס למספרים והערך שלו - אפילו שהוא משחק בעיקר בסלוט). הם כבר שיחררו את וון מילר, והחליפו את מאק הולינס (שחתם בפטריוטס) בג'וש פאלמר (שהגיע מהצ'ארג'רס) - את השדרוג הגדול, שיעזור להם (אולי) להגיע לסופרבול, סוף-סוף, הם יצרכו לייצר דרך הדראפט.
מקום 5: לוס אנג'לס ראמס
זה התחיל מכך שהראמס התפכחו והבינו שזו תהיה טעות לוותר על מאט סטאפורד העונה, המשיך לסוויץ' של קופר קאפ בדוואנטה אדאמס, ובצעד שנועד לטפל בבעיה הכי קשה בהגנה (לעצור את הריצה) עם הנחתה של פונה פורד למרכז ה-DL. הראמס גם האריכו את התאקל אלריק ג'קסון, ושמרו את טוטו אטוול וג'ימי גארפולו כגיבויים להרכב.
בסך הכול - שורה של מהלכים מאוד סולידיים, לקבוצה עם חלון סופרבול פתוח לרווחה.
אזכור שהייתי חייב לשלב לחיוב: טמפה ביי באקנירס
כששוחחתי לפני כשבועיים עם חברי הקהילה אוהדי הבאקס בפוד של "פיק סיקס" היו לקבוצה פחות ממיליון דולר פנויים בקאפ, והם היו בספק שאפילו אחר מהפרי אייג'נטס שלהם יחזור. אבל הבאקס הצליחו, בעזרת כמה הארכות חוזים ופעלולים חשבונאיים, לפנות מספיק כדי לשמור בקבוצה את הגארד בן ברדסון, את כריס גודווין ואת לוונטה דיוויד, וגם כדי לשדרג את אחת העמדות החלשות בסגל, עם החתמה של חסן רדיק לעונה אחת ב-14 מיליון דולר (הפרשיות בג'טס אולי כבר השכיחו - אבל הוא היה פאס ראשר טופ 5 בליגה ממש עד לא מזמן). הבאקס צריכים עדיין להיות פייבוריטים כדי לזכות בבית בעונה הבאה, אבל עד כמה התקרה שלהם גבוהה מעבר לכך?
עוד כמה קבוצות עם אוף-סיזן חיובי פלוס:
מינסוטה ויקינגס: החתימו את קאם ביינום (S), ריאן קלי (C) ואייזיאה רודג'רס (CB), האריכו חוזה לביירון מרפי (CB)
עדכון - בפתיחת בוקר יום שלישי, הויקינגס הוסיפו גם את וויל פריס (G), ג'ייבון הארגרייב (DT) וג'ונתן אלן (DT) - אחלה אוף-סיזן לויקינגס, עד כה. עכשיו הם רק צריכים פרנצ'ייז קיובי.
לאס וגאס ריידרס: שמרו על מקס קרוסבי ומלקולם קונס, הביאו את ג'רמי צ'ין להחליף את טרייבון מוריג ואת אלכס קאפה לגארד, ובעיקר - איחדו בין ג'ינו סמית לפיט קארול תמורת בחירת סיבוב 3 (ואליו טוב, בעיניי).
דנבר ברונקוס: הנחיתו שני אול-פרו לשעבר מהניינרס - הופאנגה וגרינלו - שאם יחזרו לכושר של לפני הפציעות בסביבה החדשה, יכולים לשדרג מאוד הגנה שהייתה גם כך טובה מאוד להגנה עילית.
המפסידות של האוף-סיזן (עד כאן):
מקום 32: סיאטל סיהוקס
הסיהוקס לא אהבו את הסיכויים שלהם והלכו לריבילד, זה ברור. אבל אם הולכים לריבילד - אז למה להחתים קיובי עם רקורד "בעייתי" על חוזה של 55 מיליון דולר מובטחים? ולמה לוותר על הקיובי שלכם תמורת בחירת סיבוב 3 בלבד? (על די.קיי מטקאף קיבלתם יותר)... ואיזו מין סביבת עבודה אתם משאירים לו - אחרי ששלחתם מהעיר את מטקאף ואת טיילור לוקט? האם JSN לבדו יספיקו לקוורטרבק, שבעונה שעברה נהנה מקו התקפה פחות כושל, עם ג'סטין ג'פרסון, ג'ורדן אדיסון, טי.ג'יי הוקנסון ואארון ג'ונס? האמת שני לא מבין את התהליך שהסיהוקס מנסים להתניע כאן, אבל אולי אחרי הדראפט נבין יותר. לפחות הם שמרו על ארנסט ג'ונס בקבוצה.
מקום 31: ניו יורק ג'איינטס
בעונה שעברה הרגשתי טוב מאוד לגבי האוף-סיזן של הג'איינטס, וזה לא הוביל אותם לשום מקום. העונה - זה ממש לא המצב, אז אולי דווקא זאת סיבה לאופטימיות לאוהדים? חושב שההחתמה של פאולסון אדיבו מהסיינטס עשויה להיות מאוד אנדרייטד, אבל מבחינת המהלכים שמסביב: 36 מיליון דולר על דריוס סלייטון? באמת? אגב, באופן אירוני - זהו בדיוק אותו הסכום שהם לא היו מוכנים לשלם לסקוואן ברקלי רק לפני 12 חודשים. וכמובן ששאלת הקיובי עדיין פתוחה, עם טומי דה-ויטו הקוורטרבק היחיד בסגל. גם כאן - נהיה הרבה יותר חכמים אחרי הדראפט.
עדכון - ההחתמה של ג'אבון הולאנד משלימה סקנדרי צעיר ודי מוכשר. מחבב את המהלך הזה.
מקום 30: דאלאס קאובויס
כאמור - אלה הצעדים שאתה לא עושה שמשפיעים לא פחות, ולעיתים אף יותר, מאלה שאתה עושה - וגם באוף-סיזן הזה, חודש וחצי אחרי ששתי יריבות לבית נפגשו בגמר ה-NFC, הקאובויס נשארים די שקטים בפגרה. בצד החיובי - הם האריכו חוזה ל-DT אוסה אידיגיזוואה (שחקן מאוד אנדרייטד, בעיניי). ההחתמה של ג'וונטה וויליאמס מהברונקוס מרגישה כמו המשך ישיר לסדרת הרצים שנחתו בדאלאס בשנה האחרונה מבלי להותיר חותם משמעותי על הבקפילד.
נתון מדהים שאולי נתקלתם בו - הפעם האחרונה שהקאובויס החתימו פרי אייג'נט בשכר של מעל 6 מיליון דולר לעונה הייתה עונת 2015! (האדג' גרג הארדי, שאגב, היה שם פלופ רציני). כך שהאוף-סיזן הזה בדאלאס זה ממש לא באג - זה פיצ'ר.
אזכור חשוב - סאן פרנסיסקו פורטי-ניינרס:
אני בטוח שאוהדי ניינרס רבים חשים את הכאב בימים האלה. הם איבדו את דיבו, יוזצ'ק, הארגרייב, וורד, הופאנגה, גרינלו, בנקס ואחרים - וממש לא בטוח שכאן זה נגמר. אבל - הקונטקסט חשוב, ואני מאמין שלינץ' ושות' הבינו שהסגל הנוכחי לא בנוי להצלחה מתמשכת, וללכת לריבילד של חלק מהסגל. אני חושב שזו ההחלטה הנכונה, וכמו בכל ריבילד, זה יכאב בהתחלה, אבל עשוי להשתלם בעתיד הלא-רחוק. הם יהיו חייבים להצליח בכמה וכמה דראפטים כדי שהמלאכה תושלם.
עוד כמה מהלכים בולטים שרציתי להתייחס אליהם בשורה או שתיים:
ג'וש סווט לקרדינלס (4 שנים, 76 מיליון דולר) - איחוד מתבקש שחזיתי בפוסט קודם, בין סווט למי שהיה מתאם ההגנה שלו בפילדלפיה לפני שנתיים, בעונה שבה האיגלס כמעט שברו שיא היסטורי בסאקים כקבוצה.
כריסטיאן קירק לטקסנס תמורת בחירת סיבוב 7 - מהלך שמציל את הטקסנס מלהיכנס לרשימת האוף-סיזנים הכושלים, עד כה. כשהוא בריא - קירק יכול להיות כלי נשק סופר יעיל מהסלוט, שיוריד קצת פוקוס מניקו קולינס.
ג'ייסי הורן מאריך חוזה בקרוליינה (100 מיליון דולר ל-4 שנים) - שחקן סופר מוכשר וסופר איכותי, אבל פספס 32 משחקים עקב פציעות בארבע העונות בליגה. בעונה שעברה פספס "רק" 3 - האם זו הסיבה שהם חושבים שמכאן ואילך הדברים ישתנו? כנראה שכן, כי הוא קיבל את חוזה ה-CB הכי גבוה בתולדות הליגה, עם לא פחות מ-70 מיליון דולר מובטחים.
קופר קאפ נחתך מראמס - אני רואה את קאפ מגיעה כחתיכה משלימה לקבוצה עם קיובי צעיר (אולי הפטריוטס?) או לקונטנדרית (צ'יפס? ליונס?) - הסיבה שבאוף-סיזן שעבר דירגתי אותו כטופ 5 בליגה (בדיעבד, זו הייתה טעות) היא שמעבר לעובדה שהוא רץ ראוטים מדהימים, הוא גם חכם בצורה בלתי רגילה, וזה כישרון שאפשר לנצל גם כשיש דעיכה בכושר הפיזי.
האיגלס מאריכים חוזה לזאק באון (51 מיליון דולר ל-3 שנים) - זה אוף-סיזן לא פשוט לאוהדי האיגלס, שמאבדים שלושה פותחים חשובים בהגנה (מילטון וויליאמס, ג'וש סווט ודריוס סליי) וגם מחליף מוביל (אייזיאה רודג'רס) ושום בחירת COMP ב-2026 לא תעלים את הבאסה. אבל העדיפות העליונה לאוף-סיזן הייתה האיש הזה, שהיה היחיד מכל אלה שאי אפשר היה לסמן אפילו מחליף אחד בסגל.
ג'סטין פילדס חותם בג'טס (40 מיליון דולר לשנתיים) - מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שחזיתי מראש את המהלך הזה כבר לפני שבועיים, ולמרות הביקורות - אני בעד! קודם כל - פילדס חובר כאן לחברו הטוב מאוהיו סטייט, גארט ווילסון, ולהיכרות בין השניים תהיה חשיבות גדולה, בטח בפתיחת העונה. אני מאמין שהג'טס תהיה קבוצה של הגנה והרבה ריצה, וככזאת - פילדס יצליח לעשות מספיק מהלכים (עם היד והרגליים) כדי לנצח משחקים, ובטח שיותר משחקים ממה שהם ניצחו ב-2024 עם רודג'רס. בלי קשר, אני מאמין שהג'טס יבחרו את המחליף שלו בדראפט איפשהו בשלושת הסיבובים הראשונים.
הליונס מחתימים את די.ג'יי ריד (48 מיליון דולר לשלוש שנים) - המחליף של קרלטון דיוויס, שהגיע בטרייד שמראש די הוגדר לעונה אחת, וחתם בפאטס. הגנת המסירה של דטרויט עדיין מקולקלת, וכשאנחנו בפני דראפט שאמור להיות עמוס בכישרון קו הגנה, הליונס מעדיפים ללכת בפרי אייג'נסי על חיזוק לסקנדרי המאוד צעיר שלהם. צופה שהם יילכו על DL בסיבוב הראשון באפריל.
הסטילרס מביאים בטרייד את די.קיי מטקאף תמורת בחירת סיבוב 2 - מחיר גבוה לדי.קיי, גם בגלל החוזה שהוא יצטרך לקבל (מעל 30 מיליון דולר לעונה), וגם ביחס למה ששולם תמורת ג'ינו כמה ימים לפני כן (בחירת סיבוב שלישי). רבים תוהים לגבי השילוב בין מטקאף לפיקנס, שפיזית בנויים דומה וגם משחקים די דומה, אבל אני פחות מוטרד מכך ברמה הטקטית - יותר משילוב האישיויות + העובדה שעדיין אין מי שימסור להם (מעריך שבסוף זה יהיה אארון רודג'רס).
הטקסנס מצרפים בטרייד את סי.ג'יי גרדנר-ג'ונסון ובחירת סיבוב 6 ב-2026, תמורת הגארד קניון גרין ובחירת סיבוב 5: שונא את הטרייד מבחינת האיגלס שלי - מאבדים עוד פותח ומנהיג ותיק לסקנדרי. שחקן שהקבוצה הביאה פעמיים לעונה, ופעמיים היה חלק מקבוצת סופרבול. התמורה (שחקן מוכשר שנבחר 15 בסך הכול בדראפט 2022 והיה באסט עד כה) מעניינת, כי תחת המאמן קו של האיגלס, הוא יכול לפרוח, אבל בנקודה הזאת - זה לא עושה שכל בשום צורה. מה גם שאם הוא ימצא את עצמו מחדש בפילדלפיה - הוא יעזוב בפרי-אייג'נסי כעבור עונה, בדיוק כמו שצפוי לעשות מקאיי בקטון - שהטרייד הזה די סולל את דרכו החוצה מפילדלפיה. הסקנדרי של יוסטון נראה אפילו טוב יותר (סטינגלי, לאסיטר, פיטרה ו-CJGJ), הקו התקפה - לא נראה...
דניאל ג'ונס חותם לשנה בקולטס: לא מהלך שאפשר להתלהב ממנו (בכל זאת - מדובר כאן בדניאל ג'ונס) אבל זה עושה שכל לשני הצדדים. בקאפ די מושלם לאנתוני ריצ'ארדסון, שיאפשר מעבר חלק, במידת הצורך, מבלי לשנות באמת את ההתקפה.
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות. בדרך לסופרבול, וגם לאורך האוף-סיזן (סביב הפרי-אייג'נסי, הדראפט ועוד).
תקבלו גם במייל את הניוזלטר השבועי - שבו אסכם בתמציתיות את הסיפורים המרכזיים מהליגה בשבוע החולף.
לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-550 אוהדים שכבר שם!
וואו פשוט מטורף מה שקורה וזה רק קצה הקרחון של האופסיזן הזה 🔥
תודה אורן כמו תמיד אליפות💪
תודה אורן