אחרי שדירגנו בשבוע שעבר רסיברים לדראפט הפנטזי 2024, עכשיו הגיע תורם של הראנינג בקס - עם הדירוג שלי ל-60 הרצים המובילים. מזכיר שאת הדירוגים שלי אני מתאים לפורמט PPR בלבד, ואם אתם לא יודעים מה זה אומר - ממליץ לכם להתעדכן בבסיס של פנטזי פוטבול בפוסט הרלוונטי בבלוג.
כפי שציינתי, המחקר שלי בשלבים אלה של ההכנה לדראפט מבוסס על קריאת של המון נתונים, וכמובן גם שני ראיונות שקיימתי עם מומחים בעלי-שם בתחום בפודקאסט "פיגסקין כשר": ריאן הית' מאתר Fantasy Points, ודרק בראון מ-Fantasy Pros.
ככלל, הדעות לגבי ראנינג-בקס חלוקות ומופלגות יותר ביחס לדירוגי רסיברים - כפי שתוכלו לראות בפערים בין הדירוג שלי לבין הדירוגים האחרים באתרים המובילים (וגם בין אותם דירוגים לבין עצמם). הסיבה העיקרית היא, ששחקנים בעמדה נחשבים יותר interchangeable (ברי-החלפה) ולכן, יש הרבה פחות בהירות לגבי זהותו של הפותח בשבוע 1, וגם לגבי האופן שבו תנוהל הרוטציה.
שחקן שבשנה שעברה היה אחראי על 85% מהנגיעות בעמדה, יכול לפתע להיכנס למצב של RB by Committee (כלומר, רוטציה מאוזנת בין 2-3 שחקנים עם כמות נגיעות יחסית נמוכה), וההשפעה על תפוקת הפנטזי שלו תהיה קריטית.
מצב אפשרי נוסף הוא ששחקן כזה יאבד, בכפוף להחלטה של צוות האימון, את הנגיעות החשובות - צמוד לקו השער, וכך יאבד גם נגיעות קריטיות לניקוד הפנטזי שלו.
קצת רקע על נטיות ותופעות בתמונה הגדולה
נתחיל בנתון שנגעתי בו בתחילת דירוג הרסיברים - עקומת הגיל: בשיחה שלנו עם ריאן הית' מ-Fantasy Points בפודקאסט "פיגסקין כשר" נתנו את מרבית הפוקוס לעמדת הראנינג בק, וכך העקומה הטיפוסית נראית:
בגדול, מה שאתם יכולים ללמוד מזה, זה שסטטיסטית - כדאי לכם להתמקד בראנינג בקים בשנים 2-6 לקריירה שלהם (כאשר בשנה השנייה הסבירות לעונת פריצה היא גבוהה, מה שמגדיל את הסיכוי גם למצוא שחקן יחסית ב"זול), ולנסות להיזהר משחקנים מנוסים יותר, בעיקר עונה 8 וצפונה.
כשהתייחסתי קודם למחלוקות סביב דירוגי RBs בפנטזי - אז זהו אחד הנתונים שכדאי לכם לשקלל, כדי לנסות ולחזות איזה שחקן יכול לפרוץ בבקפילד של קבוצה, ואז צפוי לדעוך.
כלי נוסף הוא לאסוף נתונים לגבי כמות ואחוז הנגיעות של כל שחקן בשנים האחרונות: שחקן שמקבל הרבה נגיעות לאורך הקריירה שלו במערכת מסוימת, ואין אצלו איזה שינוי דרמטי בצוות האימון, או שהוא לא מתקרב לישורת ה"מסוכנת" בקריירה - סביר שימשיך לקבל הרבה נגיעות, ויהיו לו הרבה הזדמנויות לצבור נקודות פנטזי.
כמובן שגם שימוש נרחב מדי הוכיח את עצמו כדבר לא טוב - שחקנים בעמדה הזאת "נשחקים" יותר מהר, ונפצעים יותר, בגלל האופי הפיזי של המשחק, ו"חיי המדף" שלהם קצרים יותר. זו הסיבה ששחקנים כמו ג'וש ג'ייקובס ואוסטין אקלר, שרשמו עונות פנטזי משוגעות ב-2022, עם כמות נגיעות אדירה, נפלו חזק לקרקע ב-2023 (בולט בעיקר בהקשר של ג'ייקובס, שעדיין אמור להיות בשיא הקריירה לפי העקומה למעלה).
אם אתם רוצים להעמיק עוד בקריאה בנושא, ולנסות להבין איך אפשר לחזות באופן המדויק ביותר את האפקטיביות של ראנינג בק בפנטזי על בסיס השימוש בו בעבר - אני ממש ממליץ על המאמר הזה של ריאן הית': נעשה שם ניסיון לייצר נוסחא על בסיס משתנה אחד, בשם Weighted Opportunities, נוסחא שלמעשה לא רק סוכמת את כמות הנגיעות, אלא גם בוחנת את האיכות היחסית שלהן בפנטזי (למשל - טארגט במסירה שווה יותר מנשיאה על הקרקע, נשיאה ברדזון שווה יותר מנגיעה בכל מקום אחר וכו).
הנה הקורלציה של הנתון הזה עם תוצרת בפנטזי, לעומת מדדים פופולאריים אחרים (בעונה נתונה, ובעונה שלאחריה):
המאמר גם מנסה לשים את האצבע על תופעה, שלפיה למעשה - ברמה ההיסטורית, אם שחקן בעמדה לא הצליח לייצר נקודות בהתאם לכמות ההזדמנויות שהוא קיבל - הקבוצות שמות לב לכך גם במחלקות האנליטיקה שלהם, והוא עתיד לקבל להבא פחות הזדמנויות בתוכנית המשחק.
לפי התיאוריה הזאת, כפי שתוכלו לראות בטבלה למטה, כמה שחקנים שנמצאים ב"איזור המסוכן" הם ג'וש ג'ייקובס, טוני פולארד, אוסטין אקלר, אארון ג'ונס, ג'אבונטה וויליאמס וראמונדרה סטיבנסון:
אגב, אם אתם רוצים לבחון את הנתון בגודל מדגם קצת יותר משמעותי, אז הנה טבלה שמשקללת את כל שלוש העונות האחרונות:
היות ובפורמט PPR עסקינן, אני רוצה להציג כאן עוד נתון אחרון לפני שנצלול לדירוג ולדרגים - אם בטעות אתם מכוונים לראנינג בק שאינו איום משמעותי במשחק המסירה, ולא מקבל כמות טארגטים משמעותית - כדאי לכם מאוד לוודא שהוא יקבל מספיק נגיעות מהבקפילד (וגם קרוב לאנדזון) כדי לפצות על כך. בטבלה למטה, תוכלו לראות שהרוב המכריע של הראנינג-בקים המובילים, מייצרים לפחות 40% מהנקודות שלהם במשחק המסירה:
תראו, אשקר אם אומר שהפנמתי ויישמתי בעצמי את כל הנתונים למעלה בדירוגים שלי - אבל זה חלק מהעניין: לקבל ולעכל את כל המידע הזמין, ולקבל החלטות מושכלות יותר. בסופו של דבר, יש תמיד טיעונים לכאן ולכאן לגבי כל שחקן.
ועכשיו - לדירוג (והדרגים) שלי לעונת פנטזי 2024:
דרג מספר 1: ה"באנקרים" (אפסייד: טופ 3, דאונסייד: טופ 12) 💰
השלושה האלה הם הדבר הכי קרוב לקונצנזוס שיש בעמדה, כשאין סביבם סימן שאלה מהותי:
מקאפרי הוא כלי נשק של פעם בדור, והאפסייד שלו (כמו שראינו, גם בעונה שעברה, הוא חריג). מאז שהגיע לניינרס, הוא גם הצליח להשיל מעצמו את תדמית "הפציע", למרות כמות נגיעות גבוהה מאוד. בעונה שעברה, הוא היה ה-RB המוביל היחיד שלא רשם פחות מ-10 נקודות באף משחק, וכמובן שהוא הוביל את העמדה (עם 391.3 נקודות PPR).
בריס הול היה אמור להיכנס לעונת 2023 בחצי-כוח, אחרי פציעה קשה שסיימה מוקדם את עונת הרוקי שלו - אבל הוא עדיין סיים 2 בעמדה עם 290.5 נקודות. ועדיין - הוא רשם כמות נקודות חד-ספרתית לא פחות מ-4 פעמים. הול, כמו מקאפרי הוא נשק מסוכן במשחק המסירה - והוא הוביל את העמדה עם 76 תפיסות (אלווין קמארה סיים עם 75, למרות שפספס את פתיחת העונה, ומקאפרי רשם 67).
אז למה אני אוהב את ביז'אן כאן מעל הול? קודם כל, אם נחזור לתחילת הפוסט - עונה 2 זו עונת פריצה קלאסית. אני ראיתי לא מעט משחקים של הפלקונס בעונה שעברה, וארתור סמית התעקש לייבש אותו בצד ולתת נגיעות ברדזון לאלג'יר, ואפילו לקורדרל פטרסון. אני משער שזה לא יקרה עם מתאם ההתקפה החדש. בנוסף, ביז'אן היה בעונה שעברה שני בעמדה מבחינת טארגטים (86, לצד קמארה, ומאחורי הול עם 95) וראשון מבחינת כמות הראוטים שרץ (395) - עם קיובי טוב יותר, אני מאמין שהוא גם ישפר את כמות התפיסות שלו. אני חושב שההתקפה של הג'טס, עם רודג'רס במקום זאק ווילסונים למיניהם, תהיה מאוזנת יותר ותפזר את הכדור יותר גם לרסיברים, על חשבונו של הול.
דרג מספר 2: כוכבים עם כוכבית (אפסייד: טופ 5, דאונסייד: טופ 30) ⭐
כל אחד מהשחקנים כאן הראה בקריירה אפסייד פנטזי גבוה מאוד - אבל... יש אבל!
ולהלן רשימת הכוכביות:
*ג'אמיר ג'יבס - בעונה שעברה ראינו את גיבס הופך לכוכב פנטזי, אבל זה לקח כמה שבועות. למעשה, זה לקח לא מעט שבועות, עד שהוא הפך להיות הסקורר המוביל בבקפילד של הליונס, על חשבון דיוויד מונטגומרי. אני מאמין שהעונה הזאת תיראה יותר כמו החצי השני של העונה שעברה, ושגיבס יהיה איום אפילו משמעותי יותר במשחק המסירה (בהיעדר WR2 מובהק בדטרויט) - היו לו 52 תפיסות בלבד ב-2023. אבל הנוכחות של מונגומרי, בעיקר במצבי Goal-Line בהחלט פוגע כאן.
*ג'ונתן טיילור - טיילור התקשה להישאר בריא בעונה שעברה, ונראה שונה מאוד מאיך שנראה בקמפיין השיא שלו ב-2022. אבל הפעם, יהיה לו אוף-סיזן מלא (בלי משחקי אגו והיעדרויות סביב חוזה) ואנתוני ריצ'ארדסון יחזור לעמדת הקיובי. החיסרון כאן, הוא שריצ'ארדסון בעצמו כנראה ירוץ עם הכדור לא מעט, גם בסמוך לאנדזון. זכרו - תחת שיין סטייכן (מתאם ההתקפה של האיגלס ב-2022) הטוש-פוש עלה לתהילת עולם.
*סקוואן ברקלי - סקוואן עובר לראשונה לשחק מול אחד מקווי ההתקפה הטובים בליגה (אחרי ששיחק בכל הקריירה שלו מאחורי אחד הגרועים), בהתקפה שמייצרת הרבה נקודות, ושלא צריכה לשים על הכתפיים שלו את מלוא כובד משקלה. זה יכול להיות גם יתרון, וגם חסרון בעולמות הפנטזי. אבל לדעתי, העונה של סקוואן תקום ותיפול על היכולת שלו לסיים ריצות באנדזון מתוך קו ה-5. שימו לב לנתון הבא, שנוגע לעונות 2021-2023:
כמות הנשיאות של הרצים של האיגלס ממרחק של 2-5 יארדים מהאנדזון של היריבה: 61 (הכי הרבה בליגה)
כמות הנשיאות של הרצים של האיגלס ממרחק של יארד או פחות מהאנדזון של היריבה: 10 (מקום 30).
רק תשאלו את דיאנדרה סוויפט מה הטוש-פוש עשה למספרים שלו בפנטזי בעונה שעברה.
*דרק הנרי - דרק הנרי הוא פריק של הטבע. עם כל הכבוד לעקומת הגיל שחוזה לו נפילה בעונה 9 בליגה, אני חושב, ומהמר על זה, שהוא עשוי מחומר אחר, ולכן גם דירגתי אותו גבוה יותר מאחרים. שימו לב לנתון הזה - לפי נתוני Next-Gen, המהירות המקסימלית של הנרי עם הכדור בעונת 2018 (השלישית שלו בליגה) הייתה 21.74 מייל לשעה. בעונה שעברה? 21.68.
עוד סיבה לאופטימיות - קו ההתקפה של הרייבנס הוביל את הליגה בעונה שעברה ביצירת מרווחים לריצה, לפי כמות היארדים הממוצעת שצברו הרצים מאחוריה לפני המגע הראשוני (2.24 יארדים בממוצע). טנסי טיטאנס, הקבוצה הקודמת שלו, הייתה מקום 31 במדד הזה (1.03 יארדים בממוצע).
וסיבה אחרונה - הנרי, מסורתית, אפקטיבי יותר ברמת הפנטזי בניצחונות מאשר בהפסדים: בעונות 2018-2023 - 22.5 נקודות פנטזי בניצחונות, 12.3 נקודות פנטזי בהפסדים - המעבר לרייבנס, לכל הפחות, צפוי לשדרג לו את טור הניצחונות.
*אייזיאה פאצ'קו - גורל הפנטזי של פאצ'קו ומי שיבחר בו בדראפט, תלוי בתוכנית המשחק של אנדי ריד, ובמידה שבה ירצה לשים את הכדור בידיים של מהומס בעונה הרגילה. על הנייר, יש לפאצ'קו אחלה תנאים לפרוח - ההתקפה של הצ'יפס התמודדה עם השיעור הנמוך ביותר של הגנות ריצה מתוגברות (מה שנקרא - Loaded Boxes) ב-2023 - 57% בלבד (הניינרס, לשם ההשוואה, התמודדו עם השיעור הגבוה ביותר - 81%).
מה עוד אני אוהב בסיטואציה של פאצ'קו? נראה שהעונה תהיה פחות רוטציה בעמדה, ושג'ריק מקינון לא חוזר לקבוצה. בארבעת המשחקים שפאצ'קו שיחק בלי מקינון בסגל ב-2023, היו לו בממוצע מעל 20 נגיעות למשחק ו-100.7 יארדים.
*טראוויס איטיין - אני מודה שלעיתים יש לי נטייה, בעיקר בפנטזי, להתאהב בטעויות שלי (הגורם מספר 1 לכישלון בפנטזי). טראוויס איטיין היה אחת הבחירות האהובות עליי בדראפטים ב-2023, ולמרות שהייתה לו עונה טובה מאוד, הוא לא היה ה-League Winner שציפיתי וקיוויתי שהוא יהיה. הוא סיים שלישי בכמות הנקודות בעמדה, אבל הוא לא היה מספיק יציב ל-RB1 וסיים חמש פעמים עם פחות מ-10 נקודות. ועדיין - איטיין מרגיש כמו פרוספקט פנטזי עם רצפה גבוהה יחסית, הוא היה בריא בשנתיים האחרונות, היה שישי בכמות תפיסות בעמדה באותן שנים (93 בסך הכול), וצבר מעל 1,400 יארדים בסך הכול בשתיהן. בנוסף, זוהי עונת חוזה מבחינתו.
יש מי שחושש ששחקן השנה השנייה, טנק ביגסבי, יגזול ממנו נגיעות איכותיות - ובכל זאת, איטיין היה ב-2023 אחד מארבעה רצים בלבד שהיו על המגרש בלפחות 60% מהסנאפים בכל המשחקים שהם היו פעילים בהם.
הסיבה שלי לדאגה כאן - הנתונים מראים שמשבוע 10 בעונה שעברה (אחרי ה-BYE) - איטיין נגע בכדור הרבה פחות. האם זהו סימן לבאות? נחכה ונראה...
*דבון אייצ'ן - כל מה שאמרתי על איטיין, נכון כאן כפליים. באחד הפודקאסטים שהשתתפתי בהם במהלך העונה שעברה, הפצרתי באנשים למכור "גבוה" את ראחים מוסטרט, איפשהו ברבע השני של העונה, מתוך מחשבה שאייצ'ן ישתלט לו על העמדה באופן הדרגתי. אם מישהו הקשיב ועשה זאת - הוא כנראה כעס עליי, כי אייצ'ן נפצע, מוסטרט שמר על כמות הנגיעות שלו, והשלים עונת פנטזי חלומית.
העונה אני עושה Double-Down על ההימור הזה - ומדרג את אייצ'ן גבוה יותר מרוב המומחים האחרים.
למה? הנה התשובה בגרף אחד (אייצ'ן בפינה הימנית - שנות אור מעל כל היתר)...
ב-2023, הוא הוביל את כל הרצים בליגה באחוז הנשיאות שהפך לריצה של 10 יארדים או יותר (22%, מעל מקאפרי במקום שני עם 16% - כמו ג'יילן וורן):
אייצ'ן גם הוביל את הליגה במהלכים ריצה של 40 יארדים ומעלה - היו לו 5 כאלה מתוך 103 נשיאות בלבד! במקום השני אחריו היה בריס הול (4 מהלכים ב-223 נשיאות).
אם אייצ'ן יצליח לעשות את מה שעשה ב-2023 בגודל דגימה יחסית מצומצם, בסקייל גדול יותר - הוא יכול לסיים את העונה טופ 5 בעמדה. הפחד שלי כאן? העומק בעמדה, וכמות הנגיעות של הרסיברים.
*קיירן וויליאמס - והנה הפליפ-סייד של אייצ'ן מבחינתי: האיש שאני מסרב להעריך גבוה כמו פרשנים אחרים. קודם כל, בגלל שוויליאמס שוב מתמודד עם פציעה באוף-סיזן. שנית, הראמס לקחו ראנינג בק בסיבוב 3 - ולמרות שהראמס באופן כללי נוהגים להשקיע לא מעט בעמדה בדראפט, אני מהמר שזו לא עוד סתם בחירה. קורום היה מפלצת ברדזון במישיגן בעונה שעברה, ואני חושב שיש סיכוי מצוין שהוא ייקח מוויליאמס הרבה נגיעות משמעותיות באיזורים האלה.
לוויליאמס הייתה עונת פנטזי מדהימה ב-2023, לפי כמעט כל פרמטר. וזה התבטא במיוחד ברדזון, כשהוביל את העמדה עם לא פחות מ-51% מהנגיעות של ההתקפה שלו באיזור הזה, במשחקים שבהם היה כשיר והתלבש (מקום שני אחריו - מקאפרי עם 49%, ומקום שלישי - סקוואן וג'ו מיקסון עם 47%). אבל אני סבור שהכניסה של קורום למיקס + העובדה שהוא לא איום ברמה עילית במשחק המסירה - ימנעו ממנו לשכפל את המספרים האלה.
*ג'יימס קוק - הייתה לי התלבטות קשה כאן בין קוק לקמארה במיקום הזה (שכמות הטארגטים והתפיסות שלו ב-2023 הייתה משוגעת לגמרי), אבל הלכתי על קוק. דיגס עזב ליוסטון, ונראה שההתקפה של הבילס תמשיך לתת לקוק להיות חלק משמעותי מהמיקס - כולל במשחק המסירה. אתם יכולים לראות למעלה, שלקוק היו בעונה שעברה נתונים יפים מבחינת שיעור המהלכים שהלכו ל-10 יארדים או יותר (14%) ואחד הנתונים הנמוכים במהלכים שבהם לא צבר יארדים כלל (12% בלבד). אני לא בטוח שהרוקי, ריי דיוויס יהיה כאן איום, אבל מרגיש לי שההתקפה של הבילס, בלי אלפא מובהק, תלך לכיוון שבו כל שבוע מישהו אחר יהיה הנשק המוביל, ולא ברור עם תהיה שם מניה בטוחה ויציבה לגמרי. אני גם לא משתגע על העובדה שקוק סיים בעונה שעברה לא פחות מ-7 משחקים עם פחות מ-10 נקודות פנטזי.
*אלווין קמארה - קמארה היה שלישי בעמדה בטארגטים בעונה שעברה (עם 86) וסיים כ-RB11 למרות שלא שיחק ב-4 משחקים שלמים. זה נתון די משוגע. ולא בטוח שהכמות הזאת תרד כי היו בעונה שעברה רק שני קיוביז שהלכו בצ'קדאון ל-RB שלהם תחת לחץ בעונה שעברה - ואלה דרק קאר וזאק ווילסון. היו לו לפחות 19 נגיעות ב-8 מתוך 13 משחקים ב-2023.
למה אני בכל זאת חושש כאן? כי קמארה, כרגע במצב של הולדאאוט סביב החוזה שלו, ועל הספסל אורב שחקן השנה השנייה (המוכשר, לכאורה) קנדרה מילר. לא הייתי מייחס יותר מדי משקל לזה, ולכאן לא מוריד אותו מחוץ לדרג הזה, אבל אם פתאום קמארה יתחיל שוב לפספס משחקים, או שהסיינטס ירצו "למשמע אותו" - יש מצב שמילר יהפוך להיות הרץ המוביל של הסיינטס.
דרג מספר 3: בום סולידי, באסט מינימלי (אפסייד: טופ 12, דאונסייד: טופ 35) 💪🏻
לשחקנים בדרג הזה, בעיניי, אין סיכוי רציני לסיים טופ 5 בעמדה, אבל יש להם רצפה די גבוהה:
על ג'ייקובס וג'ונס כבר דיברנו תחת הסעיף של ניצול Weighted Opportunities בעייתי, שיכול להצביע על רגרסיה. למה אני פחות חושש כאן - כי שני השחקנים עברו לקבוצה חדשה, ואני לא חושב שיש כאן סכנה שצוות האימון יחליט להוריד להם מינונים ברוטציה בהדרגה. עם זאת, קחו בחשבון (לפחות במקרה של גרין ביי) שיש שם חיבה הולכת וגוברת בשנים האחרונות לפצל את הסנאפים באופן יותר שיוויוני בין RB1 ל-RB2 (לפחות זה מה שהמספרים מראים).
רשאד ווייט היה אחת הפגיעות הטובות שלי בעונה שעברה, והסיבה שהימרתי עליו מלכתחילה הייתה שפשוט לא היה מאחוריו ב-Depth Chart שום איום רציני. ואכן - השימוש בו היה בהתאם (כולל 64 תפיסות). אני חושב שהאפסייד שלו מוגבל מאוד, כי בתור רץ טהור - הוא בינוני ומטה: מבין 23 רצים שרשמו בעונה שעברה לפחות 200 נשיאות - הוא היה אחרון ביארדים לאחר המגע, ביצירת תאקל מפוספסים, והוא ניצב במקום ה-22 בשיעור המהלכים של יותר מ-10 יארדים (2.2% בלבד!). התוספת של באקי אירווינג לא מוסיפה לביטחון שלי, בהקשר הזה.
מיקסון הוא מניית פנטזי די אמינה בשנים האחרונות, והוא גם איום במשחק המסירה (52 תפיסות ב-2023), אבל קשה לי להתלהב משחקנים בהתקפה של הטקסנס שהם לא סטראווד העונה. מרגיש שיש יותר מדי מקומות ללכת עם כדור אחד.
ובנקודה הזאת מגיעים לעוד הימור שלי - זאמיר ווייט מהריידרס. למה אני מעריך אותו יותר מאחרים? שנה שלישית בליגה עם רגליים טריות מאוד (136 נגיעות בלבד). אם ניקח את התוצרת שלו בשבועות 15-18 של עונת 2023 לנשכפל אותן לעונה מלאה - תקבלו 357 נשיאות ל-1,687 יארדים, 55 טארגטים ל-38 תפיסות ו-255 יארדים. זה אומנם תרגיל תיאורטי "קצת תלוש", אבל אם אפשר להסיק מכאן על טרנד - בהתקפה שאין בה קיובי דומיננטי, יכול להיות כאן אפסייד מרשים. ובשביל זה אנחנו משחקים את המשחק - בשביל האפסייד. אם הוא היה איום יותר משמעותי במשחק המסירה, יש מצב שהייתי מעלה אותו כאן עוד כמה מקומות. אחרי מה שראיתי מאלכסנדר מאטיסון בעונה שעברה, אני לא חושב שהוא איום יותר מדי משמעותי.
ונתחום את הדרג הזה עם קנת' ווקא השלישי - רץ מאוד יעיל וחמקמק, שסיים בטופ 20 מבחינת נקודות פנטזי בעמדה בשנתיים הראשונות שלו בליגה (18 ב-2023 ו-16 ב-2022). חשבתי בעונה שעברה שזאק שארבונה ייקח לו יותר עבודה, וזה עדיין יכול לקרות, לכן יש כאן סיכון די משמעותי.
דרג מספר 4: רוטציה מפחידה ו/או פוטנציאל לספסול (אפסייד: טופ 20, דאונסייד: טופ 45) 💥
בקטגוריה כאן הכנסתי כמה שמות שבעיניי ישנו איום רציני על ההגמוניה שלהם כפותחים בקבוצה, ו/או הם מראש נמצאים בקומיטי כלשהו של כמה רצים:
חלק מהאיום מעל ראשו של ראמונדרה סטיבנסון הוסר, לכאורה, לאחר שחתם על הארכת החוזה האחרונה שלו - ועדיין, הוא עלול לאבד נגיעות חשובות לאנטוניו גיבסון, בעיקר בדאון 3 (גיבסון היה טופ 10 בתפיסות בעונה שעברה, עם 48).
ג'יימס קונור הפתיע באפקטיביותו בעונה שעברה, אבל הוא נכנס בדיוק לאיזור המסוכן (עונה 8) ומאחוריו רוקי די מבטיח בדמותו של טריי בנסון.
יש מי שמעדיף את צ'ייס בראון על פני זאק מוס מהבקפילד המפוקפק של הבנגלס, אבל אני אוהב (יחסית) את מה שראיתי ממנו בעונה שעברה בקולטס, בהיעדרו של ג'ונתן טיילור, ואני חושב שהוא יקבל יותר נגיעות - לפחות בתחילת העונה.
מונטגומרי הוא שחקן עם יחסית גבוהה מאוד, אם לוקחים בחשבון שהוא RB2 אצלו בקבוצה כקונצנזוס - הוא סיים כל משחק בעונה שעברה עם לפחות 10 נקודות פנטזי, מלבד שבוע 6 (יצא מוקדם בגלל פציעה). האמת? הגיוני, פשוט כי הליונס אוהבים לרוץ, ואוהבים לרוץ קרוב לאנדזון - הם הובילים את הליגה בריצות של RB בתוך קו ה-5 בעונה שעברה, עם 27 (ניינרס היו במקום השני, עם 26, ואחריהם מיאמי עם 24 והרייבנס עם 21... במקומות האחרונים? הג'איינטס עם 6 והג'טס - עם 1 בלבד!).
מכאן אנחנו עוברים לכמה בקפילדים סופר צפופים: פנתרס (ברוקס, האברד ואולי סנדרס), סטילרס (וורן - שאני מעדיך ב-PPR, והאריס), וברס (סוויפט, הרברט וג'ונסון).
מי יהיה RB1 בטנסי? הדעות חלוקות. אני הולך כאן עם ספירס, שהוליך בעונה שעברה את העמדה באחוז הטארגטים מתוך כל הטארגטים בהתקפה שלו:
ולסיכום - החידה שהיא ההתקפה של הצ'ארג'רס - ההיסטוריה אומרת שעם ג'ים הארבו וגרג רומן כמתאם התקפה, הקבוצה תרוץ הרבה מאוד. ויחסית באפקטיביות. והרבה מאוד מהמהלכים שלהם באוף-סיזן גם מגבים זאת. השמועות ממחנות האימונים מרמזות שג'יי.קיי דובינס עשוי להיות בסופו של יום הפותח שם, אבל הוא משתקם מפציעה וגאס אדווארדס היה מכונה ברדזון בעונה שעברה.
רק אל תצפו מגאס ליותר מדי מהלכים גדולים - אף אחד מ-16 הטאצ'דאונים שלו בשנתיים האחרונות לא היה של יותר מ-7 יארדים, ו-9 מהם היו ריצות של יארד 1 בלבד.
דרג מספר 5: סימני שאלה עם אפסייד מעניין, ודאונסייד מלחיץ (אפסייד: טופ 20, דאונסייד: טופ 65) ❓
יש כאן שחקנים שנתפסים כפותחים או כבקאפים מובילים - אבל קשה לי להתלהב מכל מי שנמצא כאן:
זיק, מוסטרט ואקלר - כולם היו טופ 10 בעבר (הלאו דווקא רחוק). אבל הם מתקדמים בגיל, ובכניסה לישורת האחרונה של הקריירה. דווין סינגלטרי לקח את הג'וב של דמיאון פירס המאכזב בטקסנס, אבל לא יודע כמה אפסייד יש לו - כשחקן, ובהתקפה הזאת של הג'איינטס.
ג'וונטה וויליאמס - עדיין צעיר, אבל פציע, ויש מאחוריו שם (שאתייחס אליו בהמשך) שלפי דיווחים של אינסיידרים - נראה טוב ממנו באוף-סיזן. מה שאני בכל זאת אוהב בבקפילד של הברונקוס, זה שפייטון ומתאם ההתקפה שלו אוהבים מאוד למסור לראנינג בק בהתקפה, ואני גם מניח שזה יהיה כלי שימושי מאוד לבו ניקס בעונה הראשונה שלו.
צ'אב פצוע ולא ברור מתי יחזור, כשיחזור - הוא מיד יוריד את האפסייד של פורד.
פולארד, לדעתי, יהיהי אופציה 2 (אבל לא רחוקה) מאחורי ספירס, וגם דובינס וקורום כרגע לא מוגדרים RB1.
דרג מספר 6: האנדקאפס על הנייר, פותחים בפוטנציה (אפסייד: טופ 25, דאונסייד: טופ 80) 🤷🏻♂️
למי שלא מכיר את המושג "האנדקאפ" בפנטזי - זה שחקן (בעיקר בעמדת הראנינג בק) שאתה מאחסן על הספסל למקרה של פציעה - כאשר ישנו סיכוי סביר שבמקרה כזה, השחקן שלך יהפוך מיידית ל-RB פותח לגיטימי:
יש כאן שם אחד שאני בבירור חלוק עליו עם הפרשנים, בהגדרה - והוא בריאן רובינסון. האם הוא בקאפ? האם הוא פותח? מרבית הפרשנים ממקמים אותו בדירוג שלהם קצת מעל אוסטין אקלר. אני חושב שבהתקפה שינהיג רוקי כמו ג'יידן דניאלס - אקלר (עדיין אחד מהתופסים הטובים ביותר שיש היום בעמדה) יהיה על המגרש יותר.
אני חושב שבסיבובים שהשמות האלה יהיו רלוונטיים צריך לחפש אפסייד - שחקן שיכול להפוך להיות פותח גם בלי פציעה. ואם אני צריך לסמן כאן כמה מובילים, אז הם קנדרה מילר, טריי בנסון וג'אליל מקלאפלין - שלפי הדיווחים, מאיים מאוד כבר עכשיו על מקומו של ג'בונטה וויליאמס כ-RB הפותח בדנבר. בדרג אחריהם הייתי הולך צ'ייס בראון וזאק שארבונה.
דרג מספר 7: האנדקאפס עם אפסייד במקרה של פציעות (אפסייד: טופ 35, דאונסייד: חוסר רלוונטיות מוחלט) 🙏🏻
כאן יש לכם שמות שלא ברור אם מישהו יבחר בדראפט של 12 קבוצות ו-2 RBs פותחים, ואני לא בטוח שכדאי גם לכם:
ובכל זאת, על מי הייתי מנסה להמר כאן בעדיפות לאפסייד? כנראה על אחד הרוקיז: מרשון לויד, למקרה שמאט לאפלור ימשיך לחלק את הבקפילד קרוב ל-50-50 מבחינת חלוקת הסנאפים (כמו עונה שעברה), ריי דיוויס, בריילון אלן או באקי אירווינג - שאולי יפתיעו ויקבלו יותר אקשן מהצפוי כבר בעונה ה-1.
Comments