טוב, חוזרים לעניינים עם חוב שצריך לשלם - דירוג העוצמה הראשון לעונת 2024. אבל עוד לפני זה - אתחיל בלהגיד, או לפחות לכתוב, המון תודה על התמיכה שרבים מכם שלחו אליי בהפסקה הקצרה שלקחתי מהפעילות... זה ממש לא מובן, מאוד מוערך, ועזר לי לאגור את הכוחות כדי לקצר אותה ככל שהייתי מסוגל. כמובן שמודה גם למי שלא כתב, ופשוט עוקב וקורא בשוטף.
למי שלא עוקב אחרי בטוויטר, ולא התעדכן משם - שינוי קל בלו"ז התוכן השבועי - כדי להצליח לשמור על רצף כתיבה לאורך כל העונה, אהיה חייב לעשות את זה הפעם קצת אחרת, כדי לא להתיש את עצמי שוב: את ה"מחיר" יאלצו לשלם כרגע, לצערי, שחקני הפנטזי - לא אוכל להמשיך להכין סקירה שבועית של הליגות. אני חולה על פנטזי פוטבול, וזה מבאס אותי באופן אישי, אבל צריך להכיר במציאות - הפוסטים האלה הרבה פחות פופולאריים מהאחרים (ברמה של פי 10 פחות קוראים), וזה מה שהכתיב את התיעדוף כרגע. אם כך, נישאר עם 2 פוסטים בבלוג בשבוע (פריוויו בחמישי, וסיכום בשני-שלישי), ואשתדל להמשיך לעסוק בפנטזי כאן ובקבוצות הוואטסאפ של הליגות שאני מנהל. מי ששם יודע שהוא יכול לכתוב לי ולקבל מענה, ככל שאני זמין לכך.
יש לי המון עבודה על הפריוויו של שבוע 6, אז בדומה לדירוגי עוצמה קודמים - אשתדל להמעיט כאן במילים על כל קבוצה, אבל לספק בתהליך לפחות סיבה אחת לאופטימיות ואחת לפסימיות לגבי המשך דרכה בעונה הזאת. זה לא יהיה מעמיק במיוחד, בפוסט הספציפי הזה, אלא תמציתי ככל הניתן.
רוצים לקבל גישה לעולם שלם של תוכן מרתק על פוטבול וליגת ה-NFL? כל מה שצריך לעשות זה להירשם (בחינם!!!) לבלוג שלי.
בין אם אתם אוהדים חדשים לגמרי למשחק, או צופים ותיקים - תוכלו למצוא כאן תכנים שילמדו אתכם דברים חדשים, על בסיס שבועי.
הצטרפו למעל 480 אוהדי פוטבול ישראלים שכבר שם - בהרשמה חינמית מכאן!
ככלל - מה דירוג עוצמה אמור לשקף? מבחינתי, זה כלי שנועד לבחון את הסיכויים של כל קבוצה ללכת עד הסוף, ואת הסיכויים של כל קבוצה לנצח את האחרות על מגרש נייטרלי. הוא לא תלוי מאזן, הוא לא תלוי מזג אוויר - הוא בוחן סגל מול סגל, ארגון מול ארגון, ומנסה להעריך היכן נמצאת יותר איכות ברגע כתיבת השורות.
וכדי לחסוך את הביקורת הנפוצה על דירוגי עוצמה (איך דירגת את X מעל Y אם X הפסידו ל-Z ו-Y ניצחו את Z?) - אז כפי שכולנו יכולים לראות - זה לא עובד ככה. קורים בליגה דברים מוזרים, שאינם בהכרח עקביים משבוע לשבוע, ובסופו של דבר, אני מנסה להעריך את הרמה של הקבוצות גם על בסיס כושרן והתוצאות, וגם על בסיס פוטנציאל להמשך העונה. והדירוג הבא הוא בהתאם.
שימו לב - בסוף הפוסט אני נותן לכם הזדמנות מושלמת לפרגן/להשמיץ את עבודתי, עם ציון לדירוג הזה.
כמו תמיד - אני מתכוון לחלק את הדירוג הזה לדרגים (Tiers), שמתייחסים בעיקר לסיכויי הזכייה בסופרבול (בראייתי). במקומות שבהם קבוצות עלו/ירדו ביחס לדירוג העוצמה הקודם - סימנתי זאת לצד שם הקבוצה.
דרג ראשון - הקונטנדריות המובהקות לסופרבול 59 🏆
מקום 1: קנזס סיטי צ׳יפס (5-0, מיקום בדירוג מאי: 1) 🥇
כמה זה "פשוט" לנצח כשיש לך את המאמן, מתאם ההגנה, והקוורטרבק הכי טובים בליגה. בפער... מהומס עדיין לא זורק כמעט לעומק, ומוביל את הליגה ב-INTs (עם 6), טראוויס קלסי מקבל פחות זמן מסך מטיילור סוויפט (ובצדק) - והקבוצה עדיין עם מאזן מושלם. מהומס מוצא את הדרכים לעשות את המהלך הנכון ברגעים הכי קריטיים, וסביבו, נראה שכל ה-Skill Players הם ברי-החלפה לחלוטין. ממש Plug & Play, ומספיק לראות את המשחק האחרון כדי להבין את זה: קארים האנט, שלפני שבועיים היה על הספה בבית, וג'ו-ג'ו סמית-שוסטר, שלא הצליח להרוויח מקום בחדר הרסיברים הדליל של הפאטס, וגם הוא הוחתם לאחר שנחתך משם, רשמו שניהם משחק של מעל 100 יארד + TD במשחק האחרון נגד הסיינטס. אין עדות טובה יותר לסיסטם מנצח. אני לא חושב שאפילו בימים הגדולים של הפטריוטס זה היה כל-כך מובהק.
סיבה לאופטימיות: הם הקבוצה שמאומנת הכי טובה בליגה, עם הקוורטרבק הכי טוב.
סיבה לפסימיות: הפציעות של רייס (שצפוי להחמיץ את כל העונה הרגילה), הוליווד בראון (שכבר גמר את העונה) ופאצ'קו (IR) - האם יכול להיות שבסוף כל החוסרים האלה אשכרה ישפיעו על התוצאה הסופית של המשחקים?
מקום 2: מינסוטה ויקינגס (5-0, מיקום בדירוג מאי: 28) ⬆️26🥈
עם זינוק מטאורי של 26 מקומות מהדירוג של מאי - זו הקבוצה שכל כך אהבתי את המהלכים שלה באוף-סיזן (מתועד היטב, כולל באותו דירוג ובסיקורי הדראפט והפרי אייג'נסי שלפניו), אבל פשוט לא האמנתי שכל זה יתחבר כבר השנה, עם דארנולד/מקארתי בעמדה הכי חשובה על המגרש.
ה-NFC נראה, כרגע, פתוח לגמרי. יש בו, בנקודת הזמן הנוכחית, 8-10 קבוצות שלא אופתע בכלל לראות מייצגות את הקונפרנס בסופרבול. ועדיין, הויקינגס הרוויחו את הספוט הזה ביושר, וזה לא היה קרוב במיוחד. זה לא 5-0 רך, שאפשר "להאשים" בלו"ז פריך או במזל של כמה כדורים שנפלו בצד הנכון. הם פשוט היו דומיננטיים מבעיטת הפתיחה של העונה. הויקינגס רשמו עד כה תוצאה מצטברת של 139-66, כולל 4 ניצחונות משכנעים מאוד על קבוצות שמרבית האנליסטים (וגם אני) חזו להן פלייאוף לפני שהעונה החלה. במשחק נגד הג'טס, הם הראו שהם מסוגלים לנצח גם כשאארון ג'ונס פצוע, ומשחק המסירה מג'עג'ע - והיכולת לנצח משחקים במגוון דרכים היא חיונית לקבוצה שמתיימרת ללכת רחוק.
סיבה לאופטימיות: זו הקבוצה שמאומנת הכי טוב בליגה, אחרי הצ'יפס, בשקלול שני הצדדים של הכדור.
סיבה לפסימיות: דארנולד נראה נגד הג'טס כמו, ובכן, דארנולד של הג'טס... האם זהו סימן לבאות? או תוצאה של הגנת מסירה מאוד טובה?
מקום 3: יוסטון טקסנס (4-1, מיקום בדירוג מאי: 5) ⬆️2 🥉
הטקסנס השיגו בשבוע 5 את מה שהיה חסר לי מהם עד אותה נקודה - Signature Win על קבוצת פלייאוף מובהקת, וזה משהו שהם היו צריכים כדי לבסס את מעמדם כקונטנדרים, בעיקר אחרי התבוסה במיניאפוליס. גם כאן, בשקלול הקוורטרבק ורמת האימון בשני צידי הכדור - יהיה קשה מאוד לזהות קבוצה שנראית טוב יותר ממה שמתבשל ביוסטון.
סטראווד לא מראה שום סימני ריגרסיה עד כאן, והחיבור שלו עם ניקו קולינס נראה כמעט בלתי ניתן לעצירה (בהנחה ותקווה שהפציעה של קולינס לא תהיה חמורה). כמיקסון יחזור למיקס - האיזון שראינו בהתקפה בשבוע 1 יחזור גם הוא, ואני עדיין מאמין שהטקסנס ישייטו לאחד משני הסידים הראשונים ב-AFC. בטח בבית שבו יתר הקבוצות בעיקר מאכזבות עד כה.
סיבה לאופטימיות: עם הלו"ז שעוד צפוי להם - יהיה קשה מאוד לא לנצח העונה לפחות 11-12 משחקים.
סיבה לפסימיות: אם מסתכלים כאן על זכייה בסופרבול כיעד, אז בעיקר חוסר הניסיון והעובדה שהצ'יפס יעמדו להם בדרך (וכרגע ממוקמים טוב יותר ליתרון ביתיות)
מקום 4: דטרויט ליונס (3-1, מיקום בדירוג מאי: 4)
הליונס לא נתנו לי, עד כה, סיבה לשדרג או לשנמך אותם כאן בדירוג, אבל העליתי את המשבצת שלהם לדרג הראשון. הם נראים כמו אותה הקבוצה משנה שעברה (וזה ממש לא דבר רע!) - דורסנית לפרקים, עם קוורטרבק טוב מאוד, שחוטא במשחקי בלהות, ועם הגנת מסירה בעייתית שתלויה הרבה יותר מדי באיידן האצ'ינסון. ההבדל העיקרי - במקום סאם לאפורטה כנשק אפקטיבי באוויר לצד אמון-רה, ג'יימסון וויליאמס פרץ לבמה.
סיבה לאופטימיות: יש להם המשכיות בכל המקומות החשובים על המגרש, והם כבר הלכו רחוק מאוד בעונה שעברה. קו ההתקפה הזה לבדו יכול לשאת אותם עד הסוף.
סיבה לפסימיות: הגנת המסירה, כאמור - נגד הקיוביז המוכשרים יותר של ה-AFC, הדבר הזה עלול לא להחזיק.
מקום 5: בולטימור רייבנס (3-2, מיקום בדירוג מאי: 3) ⬇️2
זה התחיל רע מאוד, מבחינת בולטימור, אבל 3 המשחקים האחרונים לא הותירו ספק - הקבוצה הזאת היא עדיין לג'יט, עד כמה שהיא מסוגלת להיות ולהראות בחודש הראשון, וקצת, של העונה. ניצחון מאוד משכנע (עם תוצאה מטעה) בדאלאס, על באפלו בבית (הפעם - עם תוצאה משקפת) ועל הבנגלס הנואשים, בגרסתם הטובה (לפחות בהתקפה) = איכשהו, מקום 1 בבית הצפוני, ומקום 5 כאן בדירוג.
סיבה לאופטימיות: קינג הנרי הולך ומשתפר, ולמאר עדיין משחק ברמה של MVP. אייזיאה לייקלי לא מספיק יציב, אבל לפרקים, הוא נראה כמו עוד נשק שובר-שיוויון.
סיבה לפסימיות: ההגנה - זה ממש, ממש, לא מה שראינו מהצד הזה של הכדור בבולטימור ב-2023. כל מי שרואה את המשחקים שלהם העונה מבין את זה גם בלי השורה הסטטיסטית התחתונה, אבל נכתוב אותה בכל זאת - הרייבנס מדורגים אחרי 5 משחקים במקום 26 בנקודות (25.2) ובמקום 31 ביארדים באוויר (280.2).
דרג שני - בועת הקונטנדריות 🗨️
מקום 6: באפלו בילס (3-2, מיקום בדירוג מאי: 7) ⬆️1
אחרי שבוע 3 הרגשתי ממש טוב עם התחזית המוקדמת שלי שג'וש אלן ייקח לראשונה בקריירה את תואר ה-MVP. הקייס הזה ספג חתיכת מהלומה בשבועיים האחרונים, דווקא מול 2 יריבות שמולן הבילס היו חייבים את הגרסה הטובה ביותר של הקוורטרבק שלהם. קשה לדרג את הבילס גבוה יותר, לאור העובדה שהם נראו משמעותית פחות טוב מהרייבנס והטקסנס בשני המפגשים הישירים ביניהם. אני ממש מצפה לראות איך הקבוצה תיראה כשכמה שחקני מפתח יחזרו מפציעה, ובראשם - מאט מילאנו.
סיבה לאופטימיות: ג'וש אלן ושון מקדרמוט + לבילס יש את המשך הלו"ז הקל ביותר בליגה על הנייר להמשך העונה (לפי מאזני הניצחונות של היריבות עד כה).
סיבה לפסימיות: מה שראינו משניהם, ומכל הקבוצה, בשבועות 4-5.
מקום 7: אטלנטה פלקונס (3-2, מיקום בדירוג מאי: 15) ⬆️8
הפלקונס ניצחו 3 מתוך 4 המשחקים האחרונים שלהם, כאשר ההפסד היחיד נרשם נגד הצ'יפס (וגם הוא - על חודו של מהלך). הקבוצה נראית טוב יותר משבוע לשבוע, ובעיקר, קאזינס נראה בריא ומדויק יותר משבוע לשבוע (42 מ-58 למעל 500 יארדים ו-4 TDs במשחק האחרון - אין יותר בריא מזה). זה סימן טוב, בקבוצה שהחליפה הרבה מהמאמנים שלה באוף-סיזן.
סיבה לאופטימיות: המגמה שהזכרתי + 2 ניצחונות האחרונים על יריבות ישירות לבית. הפלקונס בעמדה טובה, יחסית לשלב הזה בעונה, כדי לקחת את הבית ולארח משחק פלייאוף.
סיבה לפסימיות: ביז'אן ושות' עדיין לא מצליחים לרוץ בעקביות, ובעיקר - לא מסוגלים לעצור את הריצה. כשהבאקנירס שמים עליך 160 יארדים על הקרקע - אתה בבעיה.
מקום 8: וושינגטון קומנדרס (4-1, מיקום בדירוג מאי: 29) ⬆️21
עוד זינוק מטאורי ביחס לחודש מאי, ואחד שמפתיע אותי אפילו יותר מזה של הויקינגס. ג'יידן דניאלס נראה כמו סופרסטאר, ומתאם ההתקפה, קליף קינגסברי, תפר למידותיו את ההתקפה - ששמה על הלוח מעל 34 נקודות בשלושה משחקים רצופים! צריך לפרגן לקינגסברי, ובעיקר לדן קווין - שהצליח לחבר את הסגל אינסטנט הזה מהר מאוד. לקומנדרס יש את התקפת הריצה הטובה ביותר בליגה, שניים רק לרייבנס - וזה לא רק בזכות הרגליים של הרוקי QB שלהם. קו ההתקפה רשם שיפור מהשנה שעברה, ולפי PFF - הוא מדורג כחמישי בטיבו בליגה בפאס פרוטקשן.
סיבה לאופטימיות: ג'יידן דניאלס וההתקפה.
סיבה לפסימיות: היא נראית הרבה יותר טובה מב-2023 (קשה להיראות פחות טוב) אבל אני עדיין לא סומך על ההגנה הזאת.
מקום 9: גרין ביי פאקרס (3-2, מיקום בדירוג מאי: 9)
הפאקרס שרדו בצורה מעוררת הערכה את הפציעה של ג'ורדן לאב - עדות לקבוצה שמאומנת טוב מאוד. הם גם הקבוצה היחידה שהצליחה ממש לדגדג את הויקינס, עם קאמבק מאוחר, וכמעט מפואר, בלאמבו. ההתקפה טופ 10 בליגה, מבחינת יארדים ונקודות, וההגנה אופורטוניסטית במיוחד (שנייה בליגה ב-INTs, שישית בסאקים). גם נראה שיש לפאקרס WR1 מובהק - ג'יידן ריד חמישי בליגה מבחינת יארדים בתפיסה.
סיבה לאופטימיות: מאט לאפלור ראוי עד כה לכמה וכמה קולות לתואר מאמן העונה.
סיבה לפסימיות: חוסר עקביות, בעיקר מצידו של ג'ורדן לאב. הפיק סיקס שהוא זרק נגד הראמס זו טעות שהוא היה צריך לסנן החוצה מהארסנל שלו כבר בעונה שעברה.
דרג שלישי - יש להן סיכוי, אבל... 🤔
מקום 10: סיאטל סיהוקס (3-2, מיקום בדירוג מאי: 13) ⬆️3
הסיהוקס הם עדיין חידה, כי שלושת הניצחונות שפתחו את העונה נרשמו נגד יריבות "חלשות" על הנייר, וההפסד מול הג'איינטס נראה לא טוב ברזומה, וההגנה קיבלה בראש מול דטרויט. אבל הם עדיין הקבוצה היחידה עם מאזן חיובי ב-NFC המערבי, וזה חייב להיות שווה משהו, לא ככה? אז זה יהיה שווה בקושי מקום בטופ-10 שלי, כי אני עדיין All-In על מייק מקדונלד, וגם אוהב את מה שאני רואה מג'ינו סמית העונה.
סיבה לאופטימיות: ג'ינו נראה הכי טוב שנראה בשנתיים האחרונות, למרות נסיבות לא פשוטות מסביב, והנשקים סביבו מצוינים.
סיבה לפסימיות: קו ההתקפה חייב להשתפר בפאס פרוטקשן.
מקום 11: טמפה ביי באקנירס (3-2, מיקום בדירוג מאי: 18) ⬆️7
לבאקס יש שלושה משחקים העונה עם מעל 30 נקודות (מרשים במיוחד לאור הנתונים ההתקפיים היחסית דלים מרחבי הליגה ב-2024), ואפשר לזקוף את הקשיים הנקודתיים בהגנה לכמה פציעות של שחקני מפתח (ווינפילד ג'וניור, ויטה ואה, קאנסי וכו...). אם נשים רגע בצד את תצוגת הנפל הביזארית בבית מול דנבר, הם נראו תחרותיים בכל אחד מהמשחקים העונה, למרות שורת הפציעות הארוכה, וזה סימן טוב. בייקר משחק העונה אפילו טוב יותר משיחק בעונה שעברה, כריס גודווין מדלוור בעונת חוזה, ובאקי אירווינג מביא למשחק הריצה את כל מה שרשאד ווייט לא מסוגל להביא.
סיבה לאופטימיות: כשהם נראים טוב (ליונס, איגלס) - הם נראים ממש טוב.
סיבה לפסימיות: כשהם נראים רע (ברונקוס) - הם נראים ממש רע.
מקום 12: שיקגו ברס (3-2, מיקום בדירוג מאי: 23) ⬆️11
לברס עדיין יש הגנה מהטובות בליגה, את זה כבר ידענו. הם ממשיכים להחזיק את היריבה על 21 נקודות ומטה - וזה קורה ברציפות משבוע 12 בעונה שעברה. אבל בשבועיים האחרונים יש להם גם קיובי שמתפתח ומשחק טוב מאוד, עם כלי נשק שמתחילים להתחבר (כולל משחק ריצה - נראה שהקומיטי בהובלת רושון ג'ונסון הוא הדרך שילכו בה מכאן הלאה).
סיבה לאופטימיות: קיילב וויליאמס פשוט הולך ומשתפר משבוע לשבוע, בעקביות:
סיבה לפסימיות: קיילב עדיין רוקי שהציג פגמים במשחק שלו משבוע 1, וגם - הם עוד לא ניצחו העונה קבוצה שניצחה יותר ממשחק אחד (טיטאנס, ראמס, פנתרס).
מקום 13: סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס (2-3, מיקום בדירוג מאי: 2) ⬇️11
הניינרס נראים רע העונה, ואני שם אותם כאן בעיקר על בסיס מחשבה/אמונה באפסייד ושחקנים שיכולים לחזור מפציעה/להשתקם. נראה שהבעיות שהיו בעונה שעברה (קו התקפה) נותרו ואף החמירו, ובעיות חדשות צצו. גם אי אפשר לתלות הכול בפציעה של מקאפרי, כי ג'ורדן מייסון משחק טוב מאוד - הקבוצה פשוט נראית כבויה ו/או מאומנת לא טוב. היא ממשיכה לתת ליריבות נחותות להישאר קרוב (בעונה שעברה היא הייתה דורסת אותן) ולשמוט יתרונות בסיום.
שימו לב לנתון הזה - קייל שנהאן מוביל את כל מאמני הניינרס לדורותיהם, בדירוג של הפסדים במשחקים שבהם הקבוצה הובילה ב-10 נקודות ויותר, עם לא פחות מ-18 הפסדים כאלה (לאף מאמן אחר בתולדות הפרנצ'ייז אין יותר מ-8).
סיבה לאופטימיות: השלד שהגיע ל-2 סופרבולים עדיין שם.
סיבה לפסימיות: כל דבר אחר, בערך.
מקום 14: דאלאס קאובויס (3-2, מיקום בדירוג מאי: 12) ⬇️2
הקאובויס נחלצו ממאזן שלילי עם ניצחון בפיטסבורג, בלי מייקה פארסונס ודמרקוס לורנס, ולמרות 3 איבודי כדור של דאק. אבל הוייבים בקבוצה לא טובים, ושוב סי.די לאמב נתפס באיזה טנטרום לא ברור על הקווים. ראיתי לא מעט פוטבול של הקאובויס העונה, ובשום שלב (עם החרגה של שבוע 1 מול הבראונס - שאנחנו יודעים לשים היום בפרופורציה) לא התרשמתי שזאת קבוצה שיכולה ללכת רחוק העונה. לא בזכות ההתקפה, ולא בזכות ההגנה.
סיבה לאופטימיות: ג'יילן טולברט נראה כמו נשק לגיטימי מאוד בהתקפה, ומפתיע לטובה. הקאובויס מוצאים בשנים האחרונות דרכים לצלוח את העונה הרגילה ולהגיע לפלייאוף.
סיבה לפסימיות: ההגנה נראתה פשוט מחריד במשחקים נגד התקפות שאינן בחציון התחתון בליגה.
דרג רביעי - פגם אחד קטלני יותר מדי ☠️
מקום 15: פיטסבורג סטילרס (3-2, מיקום בדירוג מאי: 10) ⬇️5
לסטילרס יש פגם אחד מאוד ברור ומובהק - הם פשוט לא מסוגלים לנצח משחק שבו היריבה שמה 20 נקודות ומעלה על הלוח. הם ניצבים היום במקום השני בבית, ועם מאזן חיובי, בעיקר בגלל שההגנה שלהם כל כך טובה, כך שזה לא משהו שקורה הרבה. אני גם לא חושב שזה רק בגלל ג'סטין פילדס - ג'ורג' פיקנס מאכזב מאוד העונה (גם אותי באופן אישי) ואין אף אחד שמצליח להתפנות במשחק המסירה בעקביות. המחסור ב-WR2 בולט מאוד לעין, וזה לא משהו שישתנה גם אם ראסל ווילסון ימסור שם כדורים.
סיבה לאופטימיות: טי.ג'יי וואט וההגנה נראים טוב מתמיד. תואר שחקן ההגנה של השנה נמצא אצלו בכיס, כרגע.
סיבה לפסימיות: ההתקפה, כאמור.
מקום 16: פילדלפיה איגלס (2-2, מיקום בדירוג מאי: 8) ⬇️8
האיגלס נראים כמו קבוצה שמאומנת ממש רע, פשוט כך. איבודי כדור, פאס ראש לא ורסטילי ועוד פחות אפקטיבי, שטויות בספיישל טימס... You name it. הכישרון נמצא שם, כמעט בכל חולייה במערך, אבל זה לא מתחבר. וזה נראה רע בטייפ. ההפסד מול הבאקנירס המחיש את זה, וזה לא משהו שאפשר לתרץ עם שורת פציעות כזו או אחרת - האיגלס נראו לא תחרותיים, וההגנה (שדווקא כן הייתה בריאה) לא הצליחה להאט את הבאקס בשום שלב של המשחק. עם החרגה של המשחק מול הסיינטס, ההגנה של האיגלס בכללותה היא אכזבה גדולה מאוד.
סיבה לאופטימיות: איי.ג'יי בראון, ליין ג'ונסון ודוונטה סמית צפויים לחזור מפציעה אחרי הביי - למשחק מול הבראונס.
סיבה לפסימיות: ג'יילן הרטס נמצא ברצף מחריד של איבודים. וזה לא משנה שהוא עושה הרבה דברים אחרים טוב, או אפילו טוב מאוד - איבודי כדור הם הסיבה מספר 1 להפסדים. נקודה. אם הוא לא יפתור את זה - הקבוצה הזאת לא הולכת לשום מקום.
מקום 17: דנבר ברונקוס (3-2, מיקום בדירוג מאי: 32) ⬆️15
אני לא מחבב אישית את שון פייטון (ונראה שגם הקוורטרבקים שלו לא ממש מחבבים אותו), אבל צריך לתת לאיש קרדיט - הוא מוציא את המקסימום מהסגל המאוד מוגבל, על הנייר, שיש לו. והוא עושה עבודה טובה מאוד עם בו ניקס. מילה טובה גם למתאם ההגנה, ואנס ג'וזף, שהפך את פאט סרטאן לסופרסטאר, אחרי עונה פחות טובה ב-2023, ובכלל - הסקנדרי של הברונקוס נראה כמו אחד הטובים בליגה, אם לא הטוב שבהם.
סיבה לאופטימיות: ההגנה וההתפתחות של ניקס.
סיבה לפסימיות: לא מאמין שלסגל הזה יש תקרה שהיא מעבר להפסד בווילדקארד. הוא עדיין צעיר מדי, ומוגבל מדי.
מקום 18: סינסינטי בנגלס (1-4, מיקום בדירוג מאי: 6) ⬇️12
הבנגלס שמו לפחות 33 נקודות בשלושת המשחקים האחרונים, והצליחו לנצח רק אחד מהם - מה עוד צריך/אפשר לומר? במילים אחרות, ההתקפה של סינסי שווה טופ 5, ההגנה שווה מקום 32 - והמיקום הזה הוא בערך הממוצע. עם מבחן התוצאה, והמאזן, אי אפשר להתווכח - הבנגלס הם פשוט לא קבוצה ממש טובה כרגע, והם כבר עם רגל וחצי מחוץ לפלייאוף, בבית לא פשוט, ועם קייס לא רע בכלל לאכזבת העונה בליגה.
סיבה לאופטימיות: ג'ו בורו נראה כמו הגרסה הטובה שלו, וכך גם ג'מאר צ'ייס.
סיבה לפסימיות: עם ההגנה הזאת, יהיה קשה לנצח יותר מ-4 משחקים העונה.
מקום 19: לוס אנג'לס צ'ארג'רס (2-2, מיקום בדירוג מאי: 19)
הצ'ארג'רס ניצחו 2 מנמושות הליגה (פנתרס וריידרס) והפסידו לסטילרס ולצ'יפס - כך שקשה מאוד למקם אותם כאן בדיוק על הספקטרום ביחס לקבוצות שמקיפות אותן בדירוג. ניכר שההגנה משופרת מאוד, ובאופן כללי, הקבוצה מאומנת היטב, אבל ההתקפה (בעיקר משחק המסירה) נראה מוגבל מאוד, וגם הרברט לא משחק טוב במיוחד. ולכן, החלטתי להשאיר אותם בדיוק במיקום שבו היו במאי, עד שאקבל ראיות לשנות, לכאן או לכאן. העונה עוד ארוכה, כידוע.
סיבה לאופטימיות: ההגנה נראית טוב מאוד, אני עוד מאמין בחיבור בין הארבו והרברט.
סיבה לפסימיות: קשה לי לראות את ההתקפה מתחברת בעקביות עם הרסיברים האלה. יהיה להם מאוד קשה לעמוד בקצב בשוט-אאוט.
מקום 21: אריזונה קרדינלס (2-3, מיקום בדירוג מאי: 26) ⬆️5
למעט המשחק נגד וושינגטון - הקרדינלס נראים העונה די טוב, לפחות לפרקים, גם כשהם מפסידים - ובעיקר כשהם מנצחים. וזה סימן חיובי לבאות. קיילר מורי נראה הכי טוב שהוא נראה מזה שנים, וההגנה לקחה כמה צעדים קדימה ביחס לעונה שעברה. אם וכאשר הם ימצאו דרך לשלב את מארווין האריסון בהתקפה באופן עקבי, זה יקפיץ אותם עוד מדרגה או שתיים למעלה. ותזכורת לעצמי: לעולם לא להספיד את ג'יימס קונור בפנטזי!
סיבה לאופטימיות: כשקיילר משחק טוב, קשה לכל מתאם הגנה למצוא פתרונות להתקפה הזאת.
סיבה לפסימיות: זה מרגיש כאילו אנחנו רואים גרסה טובה מאוד של הקבוצה הזאת, והם עדיין במאזן שלילי.
מקום 22: ניו אורלינס סיינטס (2-3, מיקום בדירוג מאי: 25) ⬆️3
זוכרים שכולם התלהבו מההתקפה של הסיינטס, אי שם בשבוע השני של ספטמבר? אלה היו הימים... מאז הם הפסידו 3 ברצף, כאשר בשניים מהם - ההתקפה רשמה 12 (שבוע 3 נגד האיגלס) ו-13 (שבוע 5 נגד הצ'יפס) נקודות. ועכשיו גם דרק קאר נפצע וצפוי לפספס מספר שבועות - זה יכול להתדרדר מהר מאוד...
סיבה לאופטימיות: ההגנה תשאיר אותם קרובים כמעט מול כל יריבה.
סיבה לפסימיות: נראה שההתקפה לא מסוגלת להיכנס לקצב אם מגבילים את אלווין קמארה.
מקום 22: ניו יורק ג'טס (2-3, מיקום בדירוג מאי: 17) ⬇️2
הג'טס פיטרו את רוברט סלאח, והוא זוכה (די בצדק, יש לומר) בכבוד המפוקפק של המאמן המפוטר הראשון לעונה. ג'ף אולבריך, מתאם ההגנה, ימלא זמנית את מקומו. אבל, כפי שהפרשן ביל בארנוול ציין בציוץ תגובה - הג'טס נמצאים במקום 5 בליגה מבחינת EPA הגנתי, אבל רק במקום 22 מבחינת EPA התקפי - ובכל זאת, נתניאל האקט, מתאם ההתקפה, נותר במקומו. מי שקורא אותי, או אחרים, מבין למה - סלאח הוא מאמן ראשי חלש, ומי שמנהל את העניינים בניו יורק מאז הגעתי לתפוח הגדול הוא אארון רוג'רס. המהלך הזה הוא עוד ראיה לכך, והוא הסיבה שהג'טס, כנראה, יגיעו פחות רחוק העונה מכפי ששיערתי (ואולי אפילו יפספסו את הפלייאוף).
סיבה לאופטימיות: המהלך להתקדם מסלאח היה נכון, וההגנה כאן מספיק טובה כדי להישאר קרובה במרבית המשחקים.
סיבה לפסימיות: כשהקוורטרבק שלך מנהל את כל האופרציה - זה אף פעם לא סימן טוב. בטח כשאותו קיובי הוא אוטוטו בן 41, ורחוק מאוד משיאו. ושימו לב לנתון הבא - מאז 1970, לא הייתה ולו קבוצה אחת שפיטרה מאמן ראשי באמצע העונה, והגיעה לפלייאוף. זה חתיכת נתון לשחק נגדו.
מקום 23: ניו יורק ג'איינטס (2-3, מיקום בדירוג מאי: 24) ⬆️1
הג'איינטס נמצאים כרגע במקום הרביעי ב-NFC East, אבל הם יכולים להיות די מרוצים מאיך שהם שיחקו מאז שבוע 2 - ההגנה, שמתדפקת על דלת הטופ-10 בליגה - גם מבחינת יארדים וגם מבחינת נקודות. קו ההגנה בהחלט עומד בהבטחה, ומוביל את הליגה עם 22 סאקים. דניאל ג'ונס עדיין נראה רחוק מלהיות שווה את החוזה שלו, אבל הוא משחק יותר טוב בשבועות האחרונים, ובעיקר שומר על הכדור היטב.
סיבה לאופטימיות: דקסטר לורנס הוא פשוט Cheat Code. ומאליק נייברס הוא הדבר האמיתי.
סיבה לפסימיות: דניאל ג'ונס הוא עדיין הקוורטרבק, וההתקפה של הג'איינטס עוד לא הצליחה לשים העונה יותר מ-23 נקודות במשחק.
דרג חמישי - אור בקצה המנהרה 🔦
מקום 24: אינדיאנפוליס קולטס (2-3, מיקום בדירוג מאי: 22) ⬇️2
העונה הזאת של הקולטס מתנהלת מאוד שונה ממה שצפיתי - צפיתי שאנתוני ריצ'ארדסון יוביל את הקבוצה הזאת בצורה משכנעת, וזה לא קרה עד כה. ג'ו פלאקו, שוב, לקח עוד הזדמנות שנפלה לחיקו לפתוח בשתי ידיים - והצליח לנצח בצורה משכנעת את הסטילרס, ולהפסיד בדו-קרב צמוד לג'אגס. ההפסד בבית לג'קסונוויל עוד עשוי לחזור ולרדוף את הקולטס - במקום לגמור ליריבה הישירה את העונה, הם נתנו לה חיים, וגם שובר-שיוויון למקרה שהן יהיו במאזן זהה בסוף העונה.
סיבה לאופטימיות: האמת שאין לי הרבה. אולי אמונה בעוד מסע קסם של פלאקו?
סיבה לפסימיות: אנתוני ריצ'ארדסון נראה לא טוב במשחקים שפתח בהם. יותר מדי Boom or Bust מעמדה שאמורה לספק יציבות לקבוצה.
מקום 25: לוס אנג'לס ראמס (1-4, מיקום בדירוג מאי: 14) ⬇️11
ליבי, ליבי עם הקבוצה הזאת של הראמס. העונה הזאת הייתה יכולה להתחיל לגמרי אחרת, לו רק ההתקפה שלהם לא הייתה משותקת לחלוטין על ידי פציעות. ההגנה הצעירה, עם מתאם חדש ובלי הכוכב הגדול שפרש, עושה את המקסימום בנסיבות - אבל זה פשוט לא מספיק כדי לנצח משחקים. זו עשויה להיות עונת מעבר קריטית לראמס, לאור גילו המתקדם של סטאפורד, וחבל שכך היא צריכה להתגלגל.
סיבה לאופטימיות: קאפ ופוקה עוד יכולים לחזור העונה.
סיבה לפסימיות: יכול מאוד להיות שכבר יהיה מאוחר מדי.
מקום 26: ג'קסונוויל ג'אגוארס (1-4, מיקום בדירוג מאי: 21) ⬇️5
טרבור לורנס, סוף סוף, נתן משחק כמו שחשבנו שהוא מסוגל לתת - בניצחון הבכורה באינדיאנפוליס. אבל אסור לשכוח - לורנס וההתקפה נראו פשוט נורא בארבעת המשחקים הראשונים, והם היו ה-סיבה לרצף ההפסדים שעברו. טנק ביגסבי מספק משב רוח רענן בבקפילד, ונראה שהזירה כבר ערוכה עבורו להשתלט על החלק הזה של ההתקפה. יש להם זמן "להפוך את התסריט" (כפי שקרה להם, לטוב ולרע, ב-2022 וב-2023), אבל הם יהיו חייבים להתחיל להתאפס על עצמם מהר מאוד.
סיבה לאופטימיות: הם כבר היו בסרט הזה והצליחו להתברג לפלייאוף.
סיבה לפסימיות: כל מה שראינו מהקבוצה בשבועות 1-4.
דרג שישי - אני ממש לא רואה את זה קורה 🙈
מקום 27: טנסי טיטאנס (1-3, מיקום בדירוג מאי: 27)
הטיטאנס לא הצליחו לשים על הלוח יותר מ-17, מלבד משחק נגד הקבוצה המפורקת של הדולפינס. הקיובי שלהם רשום על 3 מתוך 4 איבודי הכדור המטופשים של העונה (ותודה לג'ורדן לאב על ששבר את ההגמוניה של לוויס בנושא), ובכלל - אני עדיין לא מצליח להבין מהו ה-DNA של הקבוצה הזאת. אני עדיין לא מצליח להבין למה מייק ורייבל נחתך, ובמה בריאן קלהאן מקדם את הטיאטנס להצלחות... יש לו עוד 12 שבועות להוכיח אחרת.
סיבה לאופטימיות: ההגנה הראתה מספיק פלאשים כדי לנצח משחקים בהמשך הדרך.
סיבה לפסימיות: וויל לוויס משחק כמו רוקי לא טוב.
מקום 28: מיאמי דולפינס (2-3, מיקום בדירוג מאי: 11) ⬇️17
הדבר הקל לכתוב יהיה לומר שהדולפינס הם קורבות של הנסיבות (הפציעה של טואה, ועכשיו גם אייצ'ן), אבל היו בעבר מקרים שבהם קיובי פותח נפצע - והקבוצה לא התפרקה לחלוטין. הדולפינס נראו רע מאוד נגד טנסי, וגם בניצחון הדחוק על הפטריוטס, וזה קרה עם קיובי שהצליח לנצח בליגה הזאת בעבר (סנופ האנטלי). הם פשוט לא נראים כמו קבוצה מאומנת טוב, וזה סימן מדאיג לגבי מייק מקדניאל והסיסטם שלו. נאמר זאת כך - לו הארכת חוזה הייתה מוצעת היום לטייריק היל, במקום לפני חודשיים, אני בספק שהוא היה חותם.
סיבה לאופטימיות: האמת היא שאין לי. הפוקוס של מיאמי צריך להיות על העונות הבאות, עם או בלי טואה.
סיבה לפסימיות: אני לא רואה כאן קבוצה שמסוגלת לנצח עוד 7 משחקים העונה בלי טואה.
מקום 29: לאס וגאס ריידרס (2-3, מיקום בדירוג מאי: 20) ⬇️9
לפי השמועות - דוונטה אדאמס מיצה את האירוע, ונמצא בדרך החוצה. מקס קרוסבי פצוע (ונדמה שנפצע גם בשריר החשק), כריסטיאן ווילקינס הולך ל-IR וספק אם יחזור לשחק העונה... בקיצור - העונה הזאת של הריידרס התדרדרה די מהר, והספסול המוקדם של גרדנר מינשו הוא רק חלק מהבעיה. הם בעיקר נראו רע במפגשים הישירים מול היריבות בבית (צ'ארג'רס + ברונקוס) וזה אף פעם לא סימן טוב כשמנסים להעריך סיכויי פלייאוף.
סיבה לאופטימיות: ברוק באוורס נראה מצוין. זה לא יספיק לשום דבר השנה, אבל לפחות זה משהו.
סיבה לפסימיות: נראה שהקסם של אנטוניו פירס התפוגג, והמרקם החברתי בוגאס התפורר לחלוטין.
מקום 30: ניו אינגלנד פטריוטס (1-4, מיקום בדירוג מאי: 30)
אפרופו קיוביז מסופסלים, אז בימים האחרונים דווח שבניו אינגלנד מיצו את עידן ג'קובי בריסט השני, ומוכנים להתקדם לדרייק מיי. בכמה סנאפים נגד הג'טס, עם קו התקפה מחורר ופגיע, זה נראה לא טוב, ואף מסוכן לבריאות. אז מצד אחד - יש היגיון בלחשוף רוקי כמה שיותר מהר לעולם האמיתי, ולתת לו לצבור כמה שיותר ניסיון במסגרת החוזה הזול שלו. וכך גם להבין כמה שיותר מוקדם, אם הוא אכן מסוגל לממש את ההבטחה. ומצד שני - כשיש כזה כאוס סביבו, כמה אפשר באמת ללמוד ולהעריך כמו שצריך? שני טיעונים חזקים לשתי גישות הפוכות, בסוף - הכישרון ורמת האימון מכריעים. אני בעיקר מוטרד מכך שאני לא חושב שמאמנים בניו-אינגלנד מספיק טובים, לגבי הכישרון עוד נגלה, במוקדם או במאוחר.
סיבה לאופטימיות: כריסטיאן גונזלס חזר מעולה מהפציעה, והוא בעיניי כבר היום קורנר טופ 5 בליגה.
סיבה לפסימיות: אחרי שהעשן סביב הניצחון המפתיע על הבנגלס התפזר - גילינו שאכן מדובר בקבוצה חלשה, עם מאמן חסר ניסיון.
דרג שביעי - WTF
מקום 31: קרוליינה פנתרס (1-4, מיקום בדירוג מאי: 31)
המהלך לספסל את ברייס יאנג החריב לי תחזית שהייתה אמורה לפגוע, עם הספסול הקרוב (לפי הדיווחים) של ג'קובי בריסט לטובת דרייק מיי. עם אנדי דלטון, הפנתרס נראים כמו קבוצה ראויה, אבל זה לא משנה את העובדה שיש להם עדיין מאזן רע, וסגל רע שדי תואם אותו. אם הקבוצה הזאת תגיע ליותר מ-4 ניצחונות, זו תהיה הפתעה מבחינתי - בלי קשר למי שימסור שם כדורים.
סיבה לאופטימיות: קו ההתקפה, דיונטה ג'ונסון, והאנרגיות של דלטון.
סיבה לפסימיות: כל מה שקורה בארגון הזה.
מקום 32: קליבלנד בראונס (1-4, מיקום בדירוג מאי: 16) ⬇️16
מי שעוקב יודע שסימנתי את הבראונס כאכזבת העונה בפוסט התחזיות שלי, אבל בחיי שלא צפיתי לאכזבה כזאת. ההתקפה של הבראונס לא הצליחה לשים יותר מ-16 נקודות באף משחק העונה! לדשון ווטסון אין משחק שבו הוא מסר ל-200 יארדים העונה, וככלל - להתקפת הבראונס יש את מספר היארדים הממוצע הנמוך בליגה (239.4 למשחק). הפעם, ההגנה היא לא טופ 10, ביארדים או בנקודות - והתוצאה הסופית היא קבוצה ממש, ממש רעה, שיש לה אפילו יותר כאבי ראש במבט לעונות 2025-2026 מאשר יש לה ב-13 השבועות שנותרו לעונה הזאת.
סיבה לאופטימיות: מיילס גארט עדיין שם.
סיבה לפסימיות: דשון ווטסון עדיין שם, ויהיה קשה להוציא אותו משם עם החוזה שלו.
תנו ציון לדירוג העוצמה הזה:
מצוין
טוב מאוד
טוב
סביר
רוצים לקבל גישה לעולם שלם של תוכן מרתק על פוטבול וליגת ה-NFL? כל מה שצריך לעשות זה להירשם (בחינם!!!) לבלוג שלי.
בין אם אתם אוהדים חדשים לגמרי למשחק, או צופים ותיקים - תוכלו למצוא כאן תכנים שילמדו אתכם דברים חדשים, על בסיס שבועי.
הצטרפו למעל 480 אוהדי פוטבול ישראלים שכבר שם - בהרשמה חינמית מכאן!
כרגיל - מסכימים איתי ו/או נהנתם? אשמח אם תשתפו בתגובות. חושבים שאין לי מושג וטעיתי בענק? אשמח אם תשתפו בתגובות. רוצים שאכתוב על נושאים אחרים שמעניינים אתכם? ספרו לי גם על זה בתגובות.
כמובן שאשמח גם לקרוא את המחשבות/הערות שלכם לדירוג בתגובות למטה.
תודה רבה
תודה!
במידה ובעוד שבועיים נמשיך לראות את אותה היכולת, יהיה הכרחי להוסיף את וושינגטון לדרג הראשון.
בגדול די מסכים עם הדירוג; יוסטון מדורגת גבוה מדי ואריזונה נמוכה מדי.
יוסטון גבוהים מדי, בפאלו נמוכים מדי
כל השאר הגיוני בסך הכל
תודה שחזרת... הסיכומים והתחזיות שלך היו חסרים לי.
אני רואה את כל הפרשנים האמריקאים ביוטיוב ועדיין אתה מצליח להביא נקודות מבט מקוריות... שוב תודה