מעת לעת אני נקלע לדיוני סושיאל כאלה ואחרים סביב סוגיות בוערות שונות מרחבי ה-NFL. הדיונים האלה הם לרוב אמוציונאליים מדי, מוטים מדי, ולא מבוססי-נתונים מספיק.
בהשראת אותם דיונים, עלה במוחי רעיון לסדרה חדשה - אני קורא לה ״בית משפט לענייני פוטבול״: המקום שבו דנים ופוסקים בסוגיות הכי מעניינות בליגת ה-NFL, ואין בו מקום לרגשות - רק לעובדות בשטח ומספרים.
בכל פרק בסדרה, אעלה לדיון סוגייה בוערת, אציג ואבסס את עיקרי הטיעונים של שני הצדדים, ואתן לכם, הקוראים (על תקן חבר מושבעים), להכריע לכאן או לכאן בסקר שיופיע בסיום הפוסט. אני גם אספק פסיקה משלי, כמובן.
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
לאורך העונה - קוראים רשומים גם יקבלו גישה לתכנים שלי על פנטזי פוטבול, וגם טיפים למי שמהמר על ה-NFL.
בנוסף, תקבלו מדי יום שני את הניוזלטר שלי שמסכם בקצרה את כל מה שהכי מעניין בליגה בשבוע האחרון (לאורך כל הפגרה, ובעונה עצמה, כמובן).
נשמע טוב? כנסו לחצו כאן והצטרפו למאות אוהדים שכבר שם:
התיק הראשון שמגיע לפתחו של בית המשפט לענייני פוטבול הוא טעון במיוחד עבורי, ויהיה זה המבחן האולטימטיבי ליכולת שלי להיות אובייקטיבי - שכן על כס הנאשם יושב לא אחר מאשר הקיובי של הקבוצה שלי, ג׳יילן הרטס...
תיק מס׳ 001: ההייטרים נגד ג׳יילן הרטס
עיקרי הטיעונים בתיק: ג׳יילן הרטס הוא אוברייטד
הרטס הוא מוסר מתחת לממוצע, מסתמך יותר מדי על הרגליים שלו (ועל הטוש-פוש), בורח מהר מדי מהפוקט, לא יודע לקרוא את המגרש מעבר לקריאה הראשונה, הייתה לו עונה אחת טובה באמת וזהו (2022) - שגם בה הצליח בזכות סגל מעולה (רסיברים וקו התקפה). בשורה התחתונה, הוא כמו קאם ניוטון - הצלחה חד-פעמית שלא יכולה לשרוד לאורך שנים בליגה, בטח אם לוקחים בחשבון את סגנון המשחק שלו.
בשבוע שעבר הצטרף רשמית לצוות התביעה גם אחיו של היריב המושבע, דאק פרסקוט (״ג׳יילן הרטס הוא לא קוורטרבק, הוא ראנינג בק״):
גרסת התביעה:
חבריי המושבעים - אל תיתנו לעונה אחת טובה, ומשחק אחד חריג בסופרבול (שנגמר בהפסד, יש לומר) לבלבל אתכם. ג׳יילן הרטס הוא קאם ניוטון 2.0, וזוהי התקרה שלו.
אחרי 2021 לא טובה במיוחד, בלשון המעטה (16 מסירות ל-TD ו-9 INTs, קירטוע לתוך הפלייאוף והופעה נוראית בהפסד בטמפה), ו-2022 שבה שידרג משמעותית את המספרים שלו (והגיע לסופרבול), הרטס לקח ב-2023 צעד גדול אחורה בהרבה מדדים חשובים: אחוזי הדיוק במסירה ירדו ביחס ל-2022 (מ-66.5% ל-65.4%), היארדים באוויר למשחק (מ-246.7 ל-226.9), היארדים לניסיון (מ-8 ל-7.2), היחס TD-INT (ירידה ממאזן 22-6, ל-23-15), וגם הפאסר רייטינג (מ-101.5 ל-89.1) וה-QBR (מ-68.3 ל-60.1).
איך אפשר לטעון שלהרטס יש קייס רציני להיות טופ-10 בליגה? מבחינת יארדים באוויר - הוא היה מקום 14 בעונת 2023. מבחינת מסירות ל-TD - מקום 13. הוא היה שלישי מהסוף ב-INTs (אחרי סאם האוול וג׳וש אלן), והוסיף לכך 4 פאמבלים שהפכו לאיבודים (שני מהסוף אחרי טואה). הוא היה במקום 11 מהסוף בספיגת סאקים (למרות קו התקפה שדורג טופ 5 בליגה), מקום 12 ב-QBR ומקום 22 (!) ב- Passer Rating... ולחשוב שעד תחילת הקריסה המטורפת של האיגלס בחודשיים האחרונים של הליגה, עוד דיברו עליו בתור מועמד מוביל ל-MVP...
פשוט תראו את המסירה הלא חכמה הזאת בעונה שעברה נגד סיאטל, מסירה שגמרה לאיגלס את המשחק ומייצגת את הבעיות במשחק שלו - אי אפשר פשוט לזרוק את הכדור לאיי.ג׳יי בראון ולקוות לנס, ועוד כשיש עזרה של סייפטי:
ומה לגבי הופעה מחרידה נגד הג׳טס בהפסד לזאק ווילסון? לא פחות מ-3 INTs, כל אחד מכוער יותר מהשני (כולל זה שהוביל לסקור המנצח של בריס הול):
הרטס היה קיובי פותח במשך 3 עונות מלאות, מאחורי קו הגנה שמדורג טופ 5 בקביעות, ובשתיים מהעונות (2022-2023) - היו לו 2 רסיברים ברמה גבוהה מאוד, לצד טייט אנד טופ-10 - ועדיין, מעולם לא הייתה לו עונה שבה מסר למעל 3,858 יארדים. רק בשביל הרפרנס, לקיוביז הבאים, בין היתר, היו עונות יותר פרודוקטיביות כמוסרים (מבחינת יארדים): בייקר מייפילד, ברוק פורדי, ג׳יימיס ווינסטון (יש לו גם עונה של יותר מ-5,000), דרק קאר, ג׳ו פלאקו, ג׳ימי גארפולו, טואה, טרבור לורנס, קרסון וונץ, ריאן טנהיל, ג׳ינו סמית, קיילר מורי, סאם האוול, ואגב - גם קאם ניוטון (פעמיים, בשנתיים הראשונות שלו בליגה).
הנטייה של הרטס לבחור מהר מהפוקט ו/או להחזיק בכדור יותר מדי - מגובה היטב בנתונים: ב-2023, לפי נתוני טרקינג של NextGen, היה רק קיובי אחד שבילה יותר זמן מחוץ לפוקט מג׳יילן הרטס - ג׳סטין פילדס (והוא נזרק משיקגו בטרייד לאחר אותה עונה, כשהוא עוד בחוזה רוקי):
לפי נתוני PFF, הרטס משחרר את הכדור מאוד לאט בהשוואה לקיוביז אחרים בליגה:
2020: 3.39 שניות (הכי איטי בליגה)
2021: 3.19 שניות (הכי איטי בליגה)
2022: 2.86 שניות (מקום 14 מהסוף).
2023: 3.23 שניות (השני הכי איטי בליגה)
ומה קורה כשאין לו זמן למסור? הקבוצות כבר הבינו - תביאו את הבליץ נגד הרטס, והוא יעשה טעויות:
בעונת 2022, כשהוא התמודד עם הבליץ (245 סנאפים): 1,494 יארדים, 8 טאצ׳דאונים, 2 INTs, אחוז השלמה - 62% ו-81 דאונים ראשונים.
בעונת 2023 (241 סנאפים): 1,491 יארדים, 8 טאצ׳דאונים ו-8 INTs, אחוז השלמה - 62%, 84 דאונים ראשונים.
שוב - יש כאן ריגרסיה שאי אפשר להכחיש. כשטמפה ביי הביאו את הבליץ במשחק הפלייאוף האחרון של האיגלס, פעם אחר פעם - פשוט לא היו לו תשובות (בעיקר כשאיי.ג׳יי בראון היה בחוץ, ולא היה אפשר לטרגט אותו בכוח ולקוות שהוא ימצא דרך לתפוס).
ופעם אחת ולתמיד - למי אכפת מהטוש-פוש? וכמה בכלל זה משנה אם להרטס יש את שיא הליגה לכמות TDs על הקרקע בעונה אחת (15 - במשותף עם ג׳וש אלן)? בשביל מה יש ראנינג בק שמשלמים לו 10 מיליון דולר, במקרה הטוב? למה לשלם 50 מיליון דולר לקיובי כדי שיסכן את הגוף שלו בריצות לחצי יארד? וכמה זמן הדבר הזה יכול להימשך ולהצליח בעקביות?
לסיכום, מושבעים יקרים - הרטס הוא אומנם טיפוס כריזמטי שיודע לסחוף אחרים שחקנים ואוהדים, אבל אל תתנו לחזות החיצונית לתעתע בכם - זה לא קוורטרבק ששווה חוזה של 51 מיליון דולר בממוצע לעונה (מקום 4 בליגה כרגע, מאחורי ג׳ו בורו, ג׳סטין הרברט ולמאר ג׳קסון בלבד). כשבוחנים את סגנון המשחק שלו, ואת האיזורים שבהם הוא מצטיין במיוחד, ומתבלט ביחס לקיוביז אחרים - מדובר ביתרונות עם תוחלת חיים של שנים ספורות בלבד, וכאשר הוא יצטרך להמציא את עצמו כפוקט-פאסר טהור - ממש לא בטוח שהוא ידע לעשות זאת. ועד אז, מבחינת האיגלס, כנראה שיהיה כבר מאוחר מדי.
גרסת ההגנה:
מושבעים יקרים, צוות התביעה מנסה לגרום לכם לחשוב, בעזרת מקבץ נתונים שטחיים ומיושנים, שהוא בחר והינדס בקפידה, שהרטס נמצא בעיצומה של ריגרסיה חמורה. ובכן, צוות ההגנה מתכוון להוכיח, מעבר לכל צל של ספק, שלא רק שהרטס חף מכל ריגרסיה - הוא אפילו לקחת בעונה שעברה צעדים קדימה בתחומים מסוימים של המשחק שלו. ובעיקר כאלה שיעזרו לו להמשיך ולהיות קיובי מצליח בליגה גם בעוד עשור מהיום.
הרטס הוא אחד השחקנים שעובדים הכי קשה בליגה על המשחק שלהם. אחרי שנכנס לליגה עם סימני שאלה סביב יכולת המסירה והדיוק שלו, עוד מימיו באלבמה ואוקלהומה, ואחרי עונת רוקי בה השלים 52% בלבד מהמסירות - הוא התחיל לעבוד עם מאמן קיוביז שעבד, בזמנו, עם טום בריידי, ושיפר דרמטית את מיומנות המסירה שלו - שיפור שנמשך גם היום.
לפי נתוני PFF - הרטס שיפר את הציון שלו כמוסר בכל אחת מהשנים האחרונות: 57.5 ב-2021, 69.2 ב-2022, ו-83.8 ב-2023. והנה עוד כמה נתונים מאותה עונה שישימו לכם את הדברים בפרופורציה הנכונה:
ציון PFF כללי כקיובי: 86.7 (מקום 8 בליגה).
ציון PFF במסירה: 83.8 (מקום 8 בליגה)
מדד EPA בשילוב עם מדד CPOE (אחוז השלמה מעבר למצופה) של Next Gen: מקום 4 בליגה (0.155)
יארדים מצטברים באוויר בהשלמות (Air Yards): מקום 6 בליגה
עומק ממוצע של מסירת TD: מקום 6 (15.1)
ובמבחן העין - איך אפשר להסתכל על מהלך כזה (אפילו כשהוא נעשה מחוץ לפוקט) ולטעון שהאיש לא יודע למסור - לעומק או בכללי)?
והנה עוד אחד, מהפוקט, תוך כדי ספיגת תאקל אכזרי משחקן קו הגנה:
עד כאן בנושא הנרטיב הכללי, ועכשיו נעבור למלאכת הפירוק של טיעוני התביעה:
התביעה טוענת שהרטס מחזיק בכדור יותר מדי וסופג סאקים מיותרים. ובכן, לפי נתוני PFF, בעונה שעברה היו 6 קיוביז בלבד שספגו סאק בפחות מ-15% מהמהלכים שבהם הופעל עליהם לחץ מההגנה: ג׳וש אלן (10.3%), פטריק מהומס (11.2%), ג׳ארד גוף (13.2%), ג׳ינו סמית (13.9%), ברוק פורדי (14%) וג׳יילן הרטס (14.5%).
ואלה הם הדירוגים שלו מבין כל הקיוביז בליגה בשנתיים האחרונות, כשהוא נמצא תחת לחץ (שימו לב - לא כל בליץ מוביל ללחץ בהכרח):
עונת 2022:
מסירות שהשלים: 58 (מקום 16)
יארדים בסך הכול: 707 (מקום 14)
מסירות לטאצ׳דאונים: 4 (מקום 14)
דאונים ראשונים: 47 (מקום 10)
ציון (לפי PFF): 56.8 (מקום 7)
עונת 2023:
מסירות שהשלים: 100 (מקום 3)
יארדים בסך הכול: 1,284 (מקום 2)
מסירות לטאצ׳דאונים: 8 (מקום 7)
דאונים ראשונים: 72 (מקום 1)
ציון (לפי PFF): 71 (מקום 5)
התביעה מוסיפה וטוענת שהרטס ממהר לברוח מהפוקט ללא צורך, ולא יודע לקרוא את המגרש. אולי תופתעו לגלות, שדווקא בעונת 2022 הרטס היה מדורג במקום השני בליגה באחוז המסירות שהלך לקריאה הראשונה במהלך (73.5% מהמסירות), בעוד שבעונת 2023 - הוא התקדם מאוד ודורג רק במקום ה-24 (61.1%).
התביעה מנסה לגרום לכם לחשוב שהרטס נהנה מהנסיבות ומצוות מסייע חזק, אבל האם זהו פשע לשחק בקבוצה טובה? ואם כבר נסיבות חיצוניות והאופן שבו הן משפיעות על ההצלחה של קיובי - בואו נסתכל על ההגנות שהרטס היה צריך לשחק מהצד השני שלהן:
2023: מקום 26 מבחינת יארדים, מקום 30 מבחינת נקודות
2022: מקום 2 מבחינת יארדים, מקום 8 מבחינת נקודות
2021: מקום 18 מבחינת יארדים, מקום 10 מבחינת נקודות.
ושימו לב לנתון שאולי יש לו את הקורלציה הגבוהה ביותר לזהות מנצחת של משחק פוטבול - יצירת איבודים:
בשלוש השנים האחרונות, יש 5 קיוביז בלבד בליגה, עם מאזן חיובי כשההגנה שלהם לא מצליחה לייצר אפילו איבוד אחד של היריבה: למאר ג׳קסון (5-3), ג׳ו בורו (7-5), פטריק מהומס (6-5), טואה (6-5) וג׳יילן הרטס (6-5).
לסיכום, חבר מושבעים יקר, ג׳יילן הרטס הוא קיובי טופ 8 מובהק בליגה היום. כל הנתונים שהוצגו בפניכם כאן מגבים זאת. אם תיקחו בחשבון את השינוי בתקרת השכר, ובהשוואה לשמות אחרים בדירוג, הוא שווה והרוויח כל סנט בחוזה שלו. אסור לכם לשכוח - אם הוא לא נתקל בסופרבול בפטריק מהומס והשושלת של הצ׳יפס - הוא גם היה זוכה בטבעת בעונתו השנייה כפותח בליגה, וגם בתואר ה-MVP של הסופרבול (אגב, לפי PFF, ההופעה של הרטס באותו משחק הייתה השנייה בטיבה שנמדדה אצל קיובי בסופרבול מאז 2004, עם ציון 92.2, שני רק לניק פולס ב-2017, עם 92.3).
פסיקת המושבעים:
כיצד תפסקו בעניינו של הנאשם הרטס?
אוברייטד - ממוצע ומטה (קיובי 16 בליגה, במקרה הטוב)
אנדרייטד (קיובי טופ 7 בליגה, וטופ 3 ב-NFC)
משהו באמצע (מעל הממוצע, אבל לא מעבר) - בין 8 ל-15 בליגה
הפסיקה שלי:
אני תמיד מתקשה לקבל החלטות בנושאים כאלה אך ורק על בסיס מספרים. צריך לזכור שגם מערכות דירוג כמו אלו שצוטטו בבית המשפט (PFF, Next Gen וכו) מנוסחות ומנוהלות על ידי אנשים בשר ודם, לרוב. מסירה מדויקת של אחד, היא מסירה לא מדויקת של אחר, וכן הלאה. אני חושב שהאנליטיקות הן כלי מעולה כדי לספר סיפור ולבסס אותו על משהו, אבל לא נכון שהן יטו את הכף, לכאן או לכאן, לבדן.
וכאן נכנס למשוואה מבחן העין - ומבחן העין שלי אומר שהרטס לקח צעד אחורה כקוורטרבק ב-2023. הוא לא קיבל החלטות נכונות באותה תדירות, איבד הרבה יותר כדורים (בעיקר כאלה שהיו באשמתו, ולא בגלל רסיבר), והיה הרבה פחות דינמי עם הרגליים - יש כאן נסיבות מקלות, פציעה וכו׳, ועדיין - זה היה המצב.
ככלל, אני מסתכל על יכולת הריצה של הרטס כעוד מימד שהופך אותו לכלי נשק מסוכן יותר בעמדה, והוא לא חריג מהבחינה הזאת. אני עדיין מאמין שהוא יכול להיות אפקטיבי גם כמוסר מהפוקט, אם אי פעם יידרש להתבסס אך ורק על זה (זה אף פעם לא המצב - יכולת ריצה תהיה לו תמיד, במידה כזו או אחרת).
אני עדיין חושב שהוא מוסר אנדרייטד, בעיקר לעומק המגרש. לפחות על בסיס מה שראיתי ממנו בשנתיים האחרונות.
בסיכומו של עניין, אני פוסק לטובת הנאשם הרטס - הוא לא אוברייטד, פשוט כי אני לא באמת ראיתי פרשן רציני שטוען שהוא הרבה יותר ממה שהוא - קיובי טופ 5-8 בליגה היום.
וזהו הדירוג שלי, לצורך העברת הנקודה, של קוורטרבקים פותחים (כרגע) בליגה שהייתי לוקח לקבוצה שלי כדי לזכות בסופרבול בעונה הבאה:
פטריק מהומס
ג׳ו בורו
ג׳וש אלן
למאר ג׳קסון
מאט סטאפורד
ג׳יילן הרטס
סי.ג׳יי סטראווד
אארון רודג׳רס
ברוק פורדי
ג׳ורדן לאב
ג׳ארד גוף
דאק פרסקוט
ג׳סטין הרברט
קירק קאזינס
טרוור לורנס
טואה
ראסל ווילסון
ג׳ינו סמית
קיילר מורי
דשון ווטסון
דרק קאר
בייקר מייפילד
דניאל ג׳ונס
אנתוני ריצ׳ארדסון
גרדנר מינשו
ג׳קובי בריסט
ברייס יאנג
וויל לוויס
סאם דארנולד
מרקוס מאריוטה
ג׳ארט סטידהאם
טייסון באג׳נט
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
לאורך העונה - קוראים רשומים גם יקבלו גישה לתכנים שלי על פנטזי פוטבול, וגם טיפים למי שמהמר על ה-NFL.
בנוסף, תקבלו מדי יום שני את הניוזלטר שלי שמסכם בקצרה את כל מה שהכי מעניין בליגה בשבוע האחרון (לאורך כל הפגרה, ובעונה עצמה, כמובן).
נשמע טוב? כנסו לחצו כאן והצטרפו למאות אוהדים שכבר שם:
יש לכם הצעה לנושא הבא שיעלה לדיון
בבית המשפט לענייני פוטבול?
שתפו בתגובות, ואם היא מתאימה - גם אגרום לזה לקרות.
コメント