סיימנו את המנה הראשונה, הגענו למנה העיקרית - פוטבול של ינואר! מעכשיו אין יותר גארבג'-טיים, ואין יותר Garbage Teams - כל קבוצה שהגיעה לשלב הזה יכולה, בנסיבות מסוימות, ללכת עד הסוף (לא באמת, אבל הבנתם את הקטע).
מכיוון שאני לא נדרש יותר לסקר מדי שבוע 16 משחקים, אלא רק 6 הפעם - אני יכול להרשות לעצמי להעמיק יותר. אני לגמרי מכוון לעשות זאת, אבל כדי להיות רלוונטי ועדיין להצליח לג'נגל בין מלאכת הכתיבה למועדי המשחקים - זה יהיה פוסט מתעדכן, שאפרסם בו את הניתוחים בפעימות.
להאזנה לפוד ההכנה שלנו לסיבוב הוויילדקארד
אבל לפני הכול... קריאה אחרונה בהחלט:
אנחנו מרימים מפגש קהילה ראשון!
ב-12.1.25, בשעה 19:30, ב"טיילר דרדן" בכפר סבא - נתכנס לצפות יחד בשני משחקי פלייאוף - עם שתייה ללא תחתית + נשנושים ללא הגבלה + ומרתון קשקושים שלי ושל עמיתי לפוד "פיק סיקס", יוסי כהן!
בשעה 20:00: הבילס מארחים את הברונקוס
בשעה 23:30: האיגלס מארחים את הפאקרס
העלות להשתתפות היא 210 ש"ח לאדם - שנועדו לכסות את עלויות ההפקה.
כל מי שמעוניינ/ת להגיע - מוזמנ/ת להירשם מכאן: https://payboxapp.page.link/XRpF2bjqnJve9ptf8
טקסנס (4) - צ'ארג'רס (5) {שבת, 11.1, 23:30}
בשעת כתיבת שורות אלו - הטקסנס הם אנדרדוג ב-3 נקודות, אצלם בבית, מול הצ'ארג'רס - קבוצה שלאורך כל העונה רשמה שני ניצחונות בלבד נגד קבוצות פלייאוף, או שמא יש לכתוב קבוצת פלייאוף - כי שניהם הגיעו נגד הברונקוס.
הסיבה העיקרית היא, ככל הנראה, הריגרסיה שחווה העונה הקוורטרבק של יוסטון, סי.ג'יי סטראוד (23), שהוא במקרה (או שלא) גם עדיין הקיובי הכי צעיר בפלייאוף הזה, וירשום במשחק הזה את הופעתו השלישית (ניצחון על קליבלנד והפסד בבולטימור בעונה שעברה). מנגד, ג'סטין הרברט (26) מחפש ניצחון פלייאוף ראשון בקריירה, כאשר בהופעת הבכורה שלו בפוסטסיזן, הוא "זכה" להיות חתום על אחד הקאמבקים הגדולים בתולדות הליגה, בהפסד מול הג'אגס בעונת 2022.
מכל קבוצות הפלייאוף ב-AFC, לטקסנס יש את מאזן הפלוס-מינוס החלש ביותר - הם מאוזנים לחלוטין עם 372 נקודות שצברו, ו-372 שספגו - הקבוצה הראשונה שמסיימת עם מאזן מאוזן שכזה מאז... הצ'ארג'רס ב-2014. לקבוצה של הרברט והארבו, אגב, יש מאזן של 101+ (הרביעי בטיבו, אחרי הבילס, רייבנס והברונקוס).
כשהכדור בידיים של הטקסנס 🐂
הטקסנס עברו חתיכת דרך העונה, מקבוצה שפתחה את העונה עם הקיובי הצעיר המבטיח בליגה, וחדר הרסיברים המפחיד בליגה, למה שהיא מציגה היום - עם ממוצע של 21.6 נקודות בלבד למשחק, הם קבוצת הפלייאוף עם ההתקפה הכי פחות מוחצת ב-AFC (לראמס יש 20.6 נקודות למשחק). היא תיאלץ להתמודד הפעם מול ההגנה של הצ'ארג'רס, בהובלת מתאם ההגנה החדש, ג'סי מינטר (עוד איש מפתח שג'ים הארבו הביא איתו ממישיגן) - הגנה שלקחה העונה צעד עצום קדימה, והיא מובילה את הליגה בנקודות בממוצע למשחק (17.7 בלבד למשחק).
במשחק הזה - הטקסנס חייבים לרוץ, והרבה. אם יש נקודת פגיעות להגנת הצ'ארג'רס - זו הגנת הריצה (מקום 27 בליגה עם 4.7 יארדים בממוצע לניסיון). כמה הערות חשובות, בהקשר הזה - הקו של הטקסנס העונה פשוט נוראי, אחד הגרועים בליגה. הם ניסו לעשות כל מיני שאפלים כדי לתקן אותו, כשמהלך הבולט האחרון הוא העברה של טייטוס האוורד מעמדת התאקל לגארד בצד שמאל, ועדיין לא ברור עד כמה השינוי הזה היה דרמטי. עוד חשוב לציין, שהגארד ה"טבעי" היחיד של הקבוצה עם ציון PFF מעל 60 העונה בפאס פרוטקשן, שאק מייסון, לא התאמן השבוע (פציעת MCL) וצפוי לפספס את המשחק.
סטראווד הופל ל-52 סאקים העונה (שני בליגה, אחרי קיילב וויליאמס). בעונה שעברה, נרשמו לחובתו 38 בלבד, ושיעור הלחצים עליו שהפכו העונה לסאקים, קפץ מ-17.4% ל-22.1%.
באחד המשחקים הטובים של סטראווד העונה, נגד KC, בובי סלוויק ניסה לתכנן כמה שיותר מהלכים עבורו שבהם הפוקט זז לאחד הצדדים וסטראווד מוסר תוך כדי תנועה - במטרה לנסות להסוות את הפגיעות של מרכז קו ההתקפה.
יהיה מעניין לבחון כיצד מינטר ירצה לתקוף את הקו של הטקסנס - האם יסמוך על ארבעת שחקני הקו לבדם לייצר לחץ, או שירבה בבליצים? והאם שחקני האדג' יהיו אלה שיעשו את האימפקט בפאס ראש, או שאלה יהיו שמות פחות נוצצים ממרכז הקו, כמו מורגן פוקס ופונה פורד?
אז אחרי שהרחבנו על סטראווד, הגיע הזמן להפנות את תשומת הלב למי שלדעתי יהיה האיש שיכריע את המשחק הזה - ג'ו מיקסון. על הפגיעות של הגנת הריצה של הצ'ארג'רס כבר כתבתי, אבל - הקו של הטקסנס מדורג רק 27 בליגה ביעילות החסימה לריצה, לפי PFF. וכשהקו לא חוסם טוב, ומיקסון לא רץ טוב - הטקסנס הם פשוט קבוצה אחרת.
כשקו ההתקפה שלך לא מסוגל להגן על הקיובי המתקשה שלך, בזמן ששתיים מהמטרות הבולטות שלו פצועות, אתה חייב משחק ריצה אפקטיבי כדי להוריד ממנו קצת לחץ. הטקסנס לא רוצים לשחזר את מה שקרה להם בבולטימור בדיוויז'נל בעונה שעברה, כשמשחק הריצה פשוט לא היה קיים - וזה תקע לגמרי את ההתקפה.
אחרי שצבר מעל 100 יארדים בשבעת המשחקים הראשונים העונה שבהם פתח, וסיים את המשחק, מיקסון לא הצליח להשיג אפילו שורה סטטיסטית אחת של מעל 60 יארדים אחרי שבוע 14:
עוד דבר שאנחנו יודעים על מיקסון העונה - הוא אוהב לרוץ שמאלה, ובמיוחד מאחורי שחקן קו ההתקפה הכי טוב של הקבוצה (בפער ניכר), לרמי טאנסיל:
מסורתית, מיקסון לא ממש הצליח להרים את המשחק שלו בפוסט-סיזן: ב-6 משחקי פלייאוף בבנגלס הוא רשם 425 יארדים ב-4.01 לניסיון ו-2 TDs בלבד.
אני חושב שמינטר יביא הרבה בליצים נגד הריצה מהצד הזה במשחק, כדי להכריח את הטקסנס לרוץ יותר ימינה. בסקנדרי, צפו ללא מעט דאבל-טימז על ניקו קולינס, מה שיכול לפתוח הזדמנויות לדלטון שולץ באמצע.
כדי שהטקסנס יצליחו לשמור על איזון טוב בין ריצה למסירה, יהיה עוד שחקן כלשהו כאן שיצטרך להתעלות. אולי זה יהיה דיונטה ג'ונסון, שנאסף לאחרונה לאחר שנחתך מהרייבנס? או ג'ון מטשי שחזר להתאמן? או שאולי הטקסנס יחליטו לשנות טיפה סגנון, לשחק עם יותר שני טייט-אנדים, ופתאום נראה את חברו של סטראווד מאוהיו סטייט, קייד סטובר, מקבל יותר זמן מסך?
כשהכדור בידיים של הצ'ארג'רס ⚡
לצ'ארג'רס יש העונה התקפה לא מרשימה בהרבה מזו של יוסטון (23.6 נקודות למשחק), אבל יש לה שני כלי נשק די קטלניים שעזרו לה לנצח את רוב המשחקים העונה: החיבור של הרברט-מקונקי, והרגליים של ג'יי.קיי דובינס, שחזר מפציעה לאחרונה.
הרברט מוצא העונה דרכים אחרות לנהל ולנצח משחקים. הוא פשוט הרבה פחות פלאשי, והרבה יותר יעיל - למרות שרשם את הנתון הנמוך בקריירה שלו מבחינת יארדים באוויר בממוצע למשחק (227.6), הוא רשם את המספרים הכי טובים שלו בשיעור אינטרספשנים (0.6% מהמסירות), יארדים בממוצע לניסיון (7.7) ויארדים בממוצע להשלמה (11.7).
82 תפיסות, 1,149 יארדים ו-7 טאצ'דאונים - זה מה שהצליח להנפיק הרוקי רסיבר הנהדר מג'ורג'יה ב-16 משחקים בעונה הרגילה, והוא גם מדורג 8 מכל הרסיברים הפותחים בליגה ביארדים בממוצע לראוט (2.38). הוא גם שלישי בליגה מתוך אותה רשימה, מבחינת הפאסר רייטינג של הקיובי שלו כשהוא האיש שהוא מטרגט (125.2, רק מאחורי טרי מקלורין ואמון-רה סיינט בראון).
מקונקי משחק העונה 70.2% מהסנאפים שלו בסלוט. לטקסנס יש קושי בהתמודדות עם סלוט רסיברים מאז הפציעה של הסייפטי המצוין, ג'יילן פיטרה, וזה עשוי לזמן למקונקי ריקוד צמוד עם רוקי אחר מג'ורג'יה, קאמארי לאסיטר, שיודע לשחק גם בסלוט (בשבוע 16 נגד הצ'יפס הוא הוסט לשם למרבית הסנאפים, ותיפקד מצוין). האופציה השנייה היא שהקורנר המוביל של הטקסנס, דרק סטינגלי, ינדוד בעקבותיו של מקונקי מצד לצד.
בסך הכול - הקורנרים של הטקסנס, סטינגלי ג'וניור (47.1% השלמה, פאסר רייטינג 51.2, 18 PBUs ו-5 אינטרספשנים) ולאסטיר (43.8% השלמה, פאסר רייטינג 64.0, 11 PBUs ו-3 אינטרספשנים) היו העונה בין הצמדים הכי איכותיים העונה, ויש להם חלק גדול בכך שהגנת המסירה של הטקסנס הייתה מהטובות בליגה (תוכלו לראות לידה בגרף למטה, גם את זו של LAC):
נעבור ל-LOS, עם פוקוס הפעם על הקצוות - שם יהיה לנו מקרה קלאסי של חוזקה מול חוזקה: שני הפאס-ראשרים המעולים של הטקסנס, דאניל האנטר ו-וויל אנדרסון, מול התאקלים של הצ'ארג'רס - רשון סלייטר וג'ו אלט.
הטקסנס דורגו בעונה הרגילה במקום הרביעי בליגה עם 49 סאקים, כשהצמד הזה באדג' אחראי ל-24 מתוכם. הטקסנס הם קבוצה אחת מבין שתיים העונה עם שני שחקני אדג' בטופ 20 לפי מדד PRP של PFF (השנייה הם הברונקוס) - מדובר במדד שמשקלל את כמות הלחצים והסאקים שפאס ראשר צובר, ביחס לכמות הסנאפים שלו. במדד הזה - וויל אנדרסון מדורג 10, והאנטר במקום ה-17. שניהם גם מדורגים במקומות 10-11 לעמדה מבחינת מדד Pass-Rush Win-Rate (עם 16.5% ו-16.2% בהתאמה). שימו לב גם ל-DT טים סטל כפאס ראשר מהאמצע, ולדרק בארנט בתפקיד פאס ראשר ברוטציה מהאדג'.
הקו של הצ'ארג'רס מדורג שביעי בליגה בפאס פרוטקשן כיחידה, לפי PFF, אבל רק במקום ה-21 בחסימה לריצה. סלייטר הוא ה-שם על ה-OL, כאשר ג'ו אלט עומד בציפיות לעונת רוקי, אבל עדיין אי אפשר להכניס אותו לקטגוריית עילית, כפי שאפשר לעשות לגבי סלייטר. שניהם, אגב, שניים מתוך ארבעה תאקלים שאיפשרו לחץ על הקיובי שלהם ב-4% ומטה מהסנאפים בעונת הרוקי שלהם.
אם התייחסתי קודם לג'ו מיקסון כברומטר של הטקסנס, אז במקרה של הצ'ארג'רס - זה נכון פי כמה לגבי ג'יי.קיי דובינס, שחזר מפציעה לפני שבועיים:
דובינס השיג העונה את כל תשעת הטאצ'דאונים שלו בניצחונות של הקבוצה, ואפשר לראות שהמספרים שלו מבחינת יארדים בממוצע לניסיון, ויארדים בממוצע למשחק, בניצחונות - הם בערך כפולים. הוא יתמודד מול הצימוד המוביל של הטקסנס בעמדת הליינבקר - כריסטיאן האריס (שהיה פצוע לאורך מרבית העונה, והוא אחד הליינבקרים הכי אנדרייטד בליגה, לדעתי) ואזיז אל-שאיר, שחוזר מהשעייה לאחר המכה המלוכלכת שלו על טרבור לורנס לפני מספר שבועות.
פיק סיקס מאצ'אפ:
קוורטרבק: ⚡
צוות מסייע: 🐂
קו הגנה: 🐂
קו התקפה: ⚡
בק-7: ⚡
אימון: ⚡
השורה התחתונה:
שימו לב להימורי הפרשנים של NFL Network לקראת המשחק:
זה די מדהים, בעיניי... אני מבין את חוסר ההתלהבות מהטקסנס, הם הרוויחו זאת ביושר, אבל רק אחד מאמין שהם יצליחו לגרד בבית ניצחון בנקודה? הגדיל לעשות המאמן לשעבר של הג'טס, רקס ריאן, שטען השבוע לצ'ארג'רס "יהיה שבוע ביי" ביוסטון. אפשר ללמוד מכך הרבה על התפיסה של חשיבות המומנטום בכניסה לפלייאוף.
הצד האנליטי של המוח שלי אומר לא לסמוך על הטקסנס, ושזה מאצ'אפ לא ממש טוב עבורם. צריך לומר את האמת - לא ממש ראיתי משחק פוטבול טוב שלהם מאז חודש אוקטובר, בערך.
אבל הצד הגמבלרי של המוח אומר לי שזה בדיוק מסוג המוקשים שווגאס בונה עליהם עוד כמה קומות לקזינואים מדי שנה.
ניתן הפעם לצד האנליטי לנצח. לצ'ארג'רס יש כאן מאצ'אפ טוב על הקווים, בעמדת הקיובי, וגם בצוות האימון - והם ינצחו את המשחק הזה. אני חושב שהם ינצחו משחק צמוד, עם סקור יחסית נמוך, בעד 4 נקודות.
מי תנצח את המשחק הזה?
- טקסנס
- צ'ארג'רס
רייבנס (3) - סטילרס (6) {הלילה בין שבת לראשון, 12.1, 3:00}
מפגש שלישי העונה בין שתי היריבות המרות האלו, כשהמאזן עד כאן עומד על 1-1. בניגוד למה שהיה בניצחון של הרייבנס בשבוע 16 - הפעם ג'ורג' פיקנס צפוי להתלבש במדי הסטילרס. מי שבהחלט עשוי לפספס את המשחק הזה הוא הרסיבר המוביל של בולטימור, זיי פלאוורס, שנפצע בניצחון על הבראונס בשבוע 18. הסטאטוס שלו כרגע הוא day-to-day, כך שיש לו סיכוי לשחק, אבל לא ברור אם הוא ישוב להתאמן לפני יום המשחק.
הטמפרטורה המשוערת - 2 מעלות צלזיוס לערך, בלילה מקפיא עצמות בבית של למאר והמלך הנרי. אין כרגע צפי למשקעים יוצאי דופן, אבל מזג אוויר כזה אומר, בדרך כלל, הרבה יותר Ground &Pound מאשר מהלכי מסירה גדולים.
הסטילרס עם 4 Ls רצופים (איגלס, רייבנס, צ'יפס, בנגלס) איבדו את המקום הראשון בבית והסיד השלישי לאותה בולטימור, שמתגלגלת לפלייאוף על רצף של 4 ניצחונות.
כשהכדור בידיים של הרייבנס 🐦⬛
אם יש לסטילרס סיכוי כלשהו לנצח את המשחק הזה (ובכלל לעשות משהו מפתיע בפוסט-סיזן) - זה יהיה באמצעות החלק הכי טוב של הקבוצה שלהם - קו ההגנה. טי.ג'יי וואט, אלכס הייסמית וניק הרביג מהאדג', קיאנו בנטון, ובעיקר - קאם היוורד הבלתי נגמר. בגיל 35, היוורד נתן עונה ברמת אול-פרו, ורשם שורה סטטיסטית של מעל 10 TFLs ו-PBUs - כשהוא הליינמן הראשון מאז קאם ג'ורדן ב-2017 לעשות זאת. הוא גם הוביל את הסטילרס העונה בלחצים על הקיובי (56) והוסיף 8 סאקים.
קו ההתקפה של הרייבנס התאושש מהפתיחה המגומגמת לעונה, וסיים אותה כאחד מהקווים הטובים בפאס פרוטקשן העונה. בשני המפגשים העונה, ההגנה של הסטילרס יצרה על למאר 28 לחצים (ב-59 דרופבקים = שיעור לחץ גבוה של כמעט 50%). ואלה היו המספרים שלו באותם 28 דרופבקים: 9 השלמות מ-25 ניסיונות בלבד, עם INT ושלושה סאקים. בשני המשחקים, למאר הצליח להאריך מאוד את המהלכים האלה (4.35 שניות לשחרור הכדור בשבוע 11, ו-3.26 בשבוע 16), ועדיין - הנזק שהצליח לגרום היה די מינימלי, ביחס לסנאפים שבהם הפוקט היה נקי.
עם או בלי פלאוורס - אני חושב שרשוד בייטמן יהיה אקס-פקטור משמעותי של הרייבנס במשחק הזה, ובפלייאוף בכלל. בייטמן חתם את העונה הרגילה הטובה בקריירה שלו, עם 756 יארדים (שיא קריירה) ו-9 טאצ'דאונים (היו לו ארבעה בסך הכול בשלוש העונות הראשונות בליגה). יכול מאוד להיות שמי שיטייל עם בייטמן מצד לצד הוא ג'ואי פורטר ג'וניור, שהוא אחד מבין שלושה קורנרים בלבד שטורגטו העונה לפחות 50 פעמים ולא איפשרו אפילו TD בכיסוי (השניים האחרים: קופר דג'ין מהאיגלס, ו... נייט וויגינס, הרוקי של הרייבנס). פורטר הוא אחד הקורנרים הכי דביקים בליגה העונה.
אבל עם כל הכבוד לפלאוורס/בייטמן, וגם מארק אנדרוז ואייזיאה לייקלי - המשימות המרכזיות שיסמנו בפיטסבורג על הלוח השבוע הן לא לתת ללמאר לברוח מהפוקט, ולהאט את דרק הנרי. קשה מאוד להאט את הנרי בתיקול יחיד - המפתח הוא להגיע לבקפילד, למנוע ממנו לצבור מהירות, ולתת לחברים לבוא ולסיים את המשימה. הוא מוביל את כל הראנינג בקס העונה, עם 3.5 יארדים בממוצע לנשיאה לאחר המגע הראשוני.
אפשר לומר שהאופן שבו הסטילרס עמדו במשימה הזאת, עשתה הרבה מאוד מההבדל בין הניצחון בשבוע 11 להפסד בשבוע 16:
בשבוע 11 - הנרי שבר 3 תיקולים בלבד, עם ריצה אחת מעל 10 יארדים, ו-2.46 יארדים בממוצע לאחר המגע הראשוני.
בשבוע 16 - הוא שבר 8 תיקולים, עם 7 ריצות מעל 10 יארדים, ו-3.08 יארדים בממוצע לאחר המגע הראשוני.
השחקנים הכי חשובים בהקשר הזה הם הליינבקרים, פטריק קווין והרוקי פייטון ווילסון, שיצטרכו לזהות במהירות מהלכי פלייאקשן ו-RPO, ולסגור את הגאפים כמה שיותר מהר.
נתון שמצאתי ודי הפתיע אותי - פייטון ווילסון מדורג העונה על-ידי PFF כאחד מה-ILBs הכי טובים בכיסוי נגד המסירה (אפשר לראות אותו למעלה כאן בגרף):
אם הנתון הזה אכן משקף את המציאות (אני לא כל-כך אוהב את האופן שבו PFF מחלקים ציונים על כיסוי) - זה ישמש מאוד את טומלין בניסיון להגביל את הטייט אנדים של הרייבנס, שאני מעריך שיהיו יחד על המגרש לא מעט.
מהצד השני - למאר מככב כאן בפינה הימנית העליונה של הגרף - כקיובי שהכי נהנה מההפרדה שמייצרות המטרות שלו במהלכי מסירה, על ציר ה-Y, ועל ציר ה-X, הוא מציג את היכולת הכי טובה להאריך מהלכי מסירה (כפי שמתבטא במדד של זמן ממוצע עד שחרור הכדור):
משחק הכיסוי של הסטילרס הוא לא מהמשובחים בליגה לטעמי, וככל שלמאר יצליח להאריך מהלכים יותר - כך יהיה קשה יותר למגינים להישאר קרובים למטרות שלו. הפאס ראש יהיה חייב להגיע אליו כמה שיותר מהר.
צפו לראות הרבה שמירה אישית, ולא מעט בליצים במשחק הזה - למאר דורג שלישי העונה בליגה בהתמודדות עם שמירה אישית (31% מהדרופבקים) ושני מבחינת כמות הבליצים (32.6% מהדרופבקים).
כשהכדור בידיים של הסטילרס 💛🖤
המאצ'אפ שהסטילרס ירצו לנצל הוא ג'ורג' פיקנס נגד הקורנר שמולו - בשבוע 11 זה היה ברנדון סטיבנס, וזה נגמר ב-4 תפיסות מתוך 5 טארגטים ל-62 ושני דאונים ראשונים, כשסטיבנס היה השומר הקרוב ביותר. אל תופתעו לראות את קייל המילטון נודד לכיוון של פיקנס כדי לעזור, בטח בדאונים שהם מצבי מסירה מובהקים.
גם בנקודה זו בקריירה שלו - לראסל ווילסון יש את אחד הכדורים העמוקים האיכותיים בליגה. במסירות מעל 20 יארדים באוויר, הוא השלים העונה 50% ל-5 טאצ'דאונים ו-2 INTs, והפאסר רייטינג שלו היה השלישי בטיבו בליגה, רק אחרי למאר ג'קסון וג'סטין הרברט. בלי להשלים 3/4 מסירות שכאלו, אני לא רואה דרך שבה הסטילרס יצליחו להיות רלוונטיים במשחק הזה. הם חייבים את האיום לעומק כדי לייצר ספייס לפאט פריירמות' באמצע המגרש, ולמשחק הריצה (אני מצפה לראות יותר ג'יילן וורן, וקצת פחות נאג'י האריס במשחק הזה. זה מה שעבד להם טוב בתחילת המשחק בבולטימור, שהם די שלטו בו בפתיחה, עד הפאמבל הנוראי של ראס).
למעשה, ווילסון הוא אחד הקיוביז הטובים ביותר בליגה מבחינת EPA ממוצע במסירות למרכז המגרש, אבל הוא גם אחד הקיוביז שאחוז המסירות שלו לאיזור הזה הוא נמוך למדי (תוכלו לראות כאן ששני הקיוביז היחידים שמסרו העונה פחות ממנה לאיזור הזה הם ג'יילן הרטס, ו... ג'סטין פילדס):
הסטילרס יתמודדו כאן מול שני סייפטיז שמדורגים על ידי PFF בטופ 7 בעמדות הסייפטי באיכות הכיסוי שלהם: קייל המילטון (מדורג 5) וארדאריוס וושינגטון (מדורג 7). כאמור, אני לא ממש מחבב את האופן שבו הם מדרגים איכות כיסוי, כי המספרים היבשים הם לא מרשימים במיוחד:
המילטון: פאסר רייטינג 88.9, 71.2% תפיסה, ו-2 טאצ'דאונים
וושינגטון: פאסר רייטינג 104.7, 66.7% תפיסה ו-5 טאצ'דאונים
להגנתם יאמר שמאז שבוע 11 (המעבר של המילטון ל-FS), שניהם ביחד איפשרו 2 טאצ'דאונים בלבד. בכלל, מאז שבוע 10 הרייבנס מדורגים במקום השני בליגה מבחינת כמות נקודות בממוצע לדרייב (1.59 בלבד).
ככלל, אני חושב שמשחק ההתקפה שהסטילרס הריצו כל העונה לא יהיה מספיק כאן. הם יצטרכו לשלוף איזה שפן מהכובע, ויש לי תחושה שג'סטין פילדס יקבל יותר סנאפים על המגרש (לצד ווילסון, או לבדו) בדיוק למטרה הזאת. הם גם יהיו חייבים להיות דומיננטיים על הקו, ולהאט את הפאס ראשרים המובילים של הרייבנס: קייל ואן נוי, אודאפה אווה ונאמבדי מדוביקה (שלושתם אחראים ל-31 סאקים מתוך ה-54 של הרייבנס העונה - ששווים מקום שני בליגה בקטגוריה).
שימו לב במיוחד לפלייקולינג בדאון 1 - הסטילרס אחרונים בליגה ביארדים בממוצע בדאון הזה (4.5 בלבד). הרייבנס, אגב, מוליכים את הליגה בקטגוריה הזאת, עם 6.9 בממוצע למהלך.
פיק סיקס מאצ'אפ:
קוורטרבק: 🐦⬛
צוות מסייע: 🐦⬛
קו הגנה: 💛🖤
קו התקפה: 🐦⬛
בק-7: 🐦⬛
אימון: 🐦⬛
השורה התחתונה:
לא ראיתי מהסטילרס שום דבר בחודש האחרון (עם או בלי פיקנס) שגורם לי להאמין שהם יכולים לנצח את הרייבנס בבולטימור במשחק הזה. וגם אם נשים לרגע בצד את ההתקפות - ההגנה של הרייבנס משתפרת, בעוד שזו של הסטילרס דווקא נראית פחות טוב בחצי השני של העונה.
זה לא יהיה קל, כי תמיד קשה להיות דומיננטי נגד יריבה מהבית כשפוגשים אותה שלוש פעמים בפרק זמן די קצר, אבל הרייבנס ינצחו כאן לדעתי ב-5 עד 8 נקודות.
מי תנצח את המשחק הזה?
- רייבנס
- סטילרס
בילס (2) - ברונקוס (7) {ראשון, 12.1, 20:00}
מועמד ל-MVP, מועמד ל-OROY... מה אפשר לבקש יותר מהמשחק הראשון שנסקר ונפרשן במפגש הקהילה שלנו ב-"טיילר דרדן"?
זהו גם מפגש בין ההתקפה השנייה בטיבה בליגה מבחינת נקודות (הבילס עם 30.6 נקודות למשחק) להגנה השלישית בטיבה בפרמטר הזה (ברונקוס עם 18.3 למשחק).
הבילס הראו העונה שהם מסוגלים לנצח כל קבוצה (ליטרלי ניצחו את שני הסידים הראשונים ב-NFC וב-AFC), ובדנבר הראו שהם מסוגלים לשחק קרוב מול כמעט כל קבוצה - ההפסד היחיד שלה העונה ביותר מסקור יחיד היא מול בולטימור (שגם ניצחה העונה את הבילס).
כשהכדור בידיים של הבילס 🐃
כאמור - יש לנו כאן חוזקה של הבילס בהתקפה (מקום שני בליגה ב-EPA ממוצע למהלך בהתקפה, וספציפית למהלכי מסירה, מקום שלישי במהלכי ריצה) מול ההגנה של הברונקוס (מקום ראשון בליגה ב-EPA ממוצע למהלך בהתקפה, וספציפית למהלכי מסירה, מקום שלישי במהלכי ריצה).
אחד השינויים הכי גדולים שג'ו בריידי הביא להתקפת הבילס הוא האיזון המשופר בין ריצה למסירה (הבילס מדורגים במקום החמישי בליגה העונה מבחינת אחוז מהלכי הריצה - 47.9%), אבל הברונקוס מדורגים בעצמם במקום החמישי בליגה בלהגביל את תדירות מהלכי הריצה של היריבה (38.79% בממוצע) ושניים בליגה ביארדים על הקרקע בממוצע לניסיון (3.9 בלבד).
אבל הנה הטוויסט המעניין מבחינת בריידי - הברונקוס מדורגים במקום ה-31 בליגה מבחינת DVOA לראנינג בקים יריבים במשחק המסירה - הם איפשרו העונה 85 השלמות מסירה ל-651 יארדים ו-6 טאצ'דאונים ל-RBs יריבים. אז שימו לב לשימוש בג'יימס קוק, ריי דיוויס, וטיי ג'ונסון. הברונקוס משחקים שמירה אישית לא מעט, אז הם עשויים לקבל לא מעט מאצ'אפים של אחד-על-אחד שיוכלו לנצל, בקונספטים שמותאמים לנצח הגנה כזאת (Mesh, קומבינציה של Curl/Wheel):
הברונקוס מובילים את הליגה בסאקים (63), ויש להם לאורכו, וגם בעומק הרוטציה, כמה וכמה שמות שצפויים להקשות על ה-OL של הבילס: ניק בוניטו (15 סאקים) וג'ונתן קופר (13 סאקים) מהאדג', זאק אלן (12 סאקים) וג'ונתן פרנקלין-מאיירס (8 סאקים) מהאמצע. גם בהקשר הזה - זה יהיה מפגש של כוח-על-כוח מול קו של הבילס שמדורג חמישי בפאס פרוטקשן ע"י PFF העונה, אבל עיקר העוצמה שלו בעמדות התאקל (בעיקר דיון דוקינס בצד שמאל), והוא קצת יותר פגיע במרכז.
אגב, נתון שאולי הוא טריוויאלי, ואולי לא - הבילס התמודדו העונה מול 2 קבוצות בלבד שנמצאות בטופ-10 בליגה מבחינת סאקים, רייבנס וטקסנס, והפסידו את שני המשחקים האלה. 8 מתוך היריבות האחרות של הבילס העונה דורגו במקומות 17-32 בקטגוריה הזאת, והם הפסידו רק אחד מאותם משחקים.
אני תוהה אם וכמה הברונקוס יבחרו לשלוח בליצים... להערכתי? מעט מאוד. לפחות בהתחלה. הם ירצו לשים עוד בן אדם לתגבר את הנקודות החלשות שלהם בכיסוי ו/או להיות Spy על אלן. עוד סיבה שיש לי לחשוב כך - ג'וש אלן, העונה, מצוין נגד הבליץ, ולמעשה - הפאסר רייטינג שלו טוב יותר נגד הבליץ:
ומה לגבי הכיסוי נגד המסירה? הברונקוס מדורגים על פי PFF במקום השישי בליגה כקבוצה, כששניים מהכוכבים שלה בסקנדי (הקורנר פאט סרטאן והסייפטי ברנדן ג'ונס) מדורגים גבוה מאוד בעמדות שלהם עם ציונים גבוהים.
אבל יש להם כאן שתי בעיות. הראשונה - ג'וש אלן... גם כשהוא מתמודד עם כיסוי ש-PFF מגדירים כמושלם, יש לו את ה-EPA הכי טוב בליגה בניסיונות המסירה האלה:
שנית, ובהמשך לנקודה לגבי השימוש ב-RBs במשחק המסירה - אין לברונקוס ליינבקר אחד שקיבל ציון טוב בשמירה נגד המסירה. אין ספק שזוהי נקודת תרופה שהבילס יכולים לנצל.
נקודה אחרונה לגבי הסקנדרי - הייתי מאוד רוצה לראות איך יתאושש ריילי מוס מהמשחק ה"מורכב" שלו בחזרה מהפציעה, נגד טי היגינס והבנגלס. הוא שיחק די טוב העונה, עד למשחק הזה, אבל הוא ללא ספק החוליה החלשה בסקנדרי הזה (באופן יחסי). יהיה מעניין לראות איזה מאצ'אפ הוא יקבל. ויכול להיות שמי שישפיע כאן על המשחק יותר מכולם הוא הסלוט קורנר (יהיה אשר יהיה), שיצטרך להישאר קרוב לחאליל שאקיר ו/או הראנינג בק שיתמקם שם.
כשהכדור בידיים של הברונקוס 🐎
כשאני מסתכל על בו ניקס משחק, בולטים שני דברים:
הוא שומר על הכדור ממש טוב (מדורג שני בליגה מבחינת Turnover-Worthy Plays, עם 1.9% בלבד, חמישי בליגה).
הוא בורח מהפוקט הרבה, ולעיתים מוקדם מדי (גם כאן שני בליגה, אחרי ג'יידן דניאלס). אגב, ג'וש אלן מדורג כאן שישי.
יוצא לי להתקל במחקרים שלי אחרי יוצרי תוכן סביב קבוצות שונות, ואני חושב שהכי מקצועיים שנתקלתי בהם, מכל הליגה, אלה Cover 1 שמכסים את הבילס. הנה קטע מתוך אחד הניתוחים שלהם לקראת המפגש, עם כמה נתונים מעניינים לגבי ההתנהלות של בו ניקס בפוקט:
שלוש התובנות הכי מעניינות מכאן לגבי הסקראמבלים של ניקס:
הוא משיג כמות יארדים כפולה כשהוא רץ שמאלה (8.3 יארדים לניסיון) מאשר כשהוא רץ ימינה (4.1).
38 מתוך 50 סקראמבלים שלו הגיעו כשלא נשלח בליץ מההגנה.
ניקס התקשה העונה כשההגנה עשתה שינויים מאוחרים לפני הסנאפ.
שימו לב לנתון הזה של Next-Gen - ניקס הוביל העונה את הליגה עם 904 יארדים שהוא צבר באוויר במסירות תוך כדי ריצה. זהו גם הנתון הרביעי בגובהו מכל הקיוביז ששיחקו ונמדדו מאז עונת 2016!
במבט קצת יותר מלמעלה - יש כאן גרף ממש נחמד שמצאתי, שמשווה זה מול זה את מיקומי המסירות בהתקפת הברונקוס, לעומת מיקומי המסירות בהגנת המסירה של הבילס, ואת התוצאות של אותן מסירות משני הצדדים - והמסקנה המתבקשת היא: שיש כאן התאמה, לרעת הבילס - מה שהברונקוס אוהבים לעשות בהתקפה, זה בדיוק מה שהבילס נוטים לאפשר בהגנה:
חברו את זה לחולשה היחסית של הבילס העונה נגד הריצה (4.5 יארדים לניסיון), ותסיקו מכאן שהבילס יהיו חייבים להגיב מהר ולתקל מדויק. הברונקוס יחיו או ימותו במשחק הזה על יארדים אחרי המגע הראשוני/התפיסה. שון פייטון אוהב לשחק על סקרינים מהירים לרסיברים המהירים שלו (שימו לב לפריצה של מרווין מימס בשבועות האחרונים), כהרחבה של משחק הריצה הדי מג'עג'ע שלהם העונה - ואני מאמין שזה יהיה המקרה גם כאן.
לסיום, הקרוב מהצד השני על ה-LOS: לברונקוס יש את הקו הכי טוב בליגה בפאס פרוטקשן, לפי PFF, ונמצאים עליו לפחות שני כוכבים ששווים פרו-בול העונה: גארט בולס ה-LT וקווין מיינרז ה-RG. זה דווקא משחק לטובת הבילס, בהנחה שלא יהיו כאן הזזות כלשהן, כי שני הפאס ראשרים הכי טובים שלהם משחקים בכיוונים הפוכים - אד אוליבר כ-DT בצד ימין, וגרג רוסו כאדג' בצד שמאל.
פיק סיקס מאצ'אפ:
קוורטרבק: 🐃
צוות מסייע: 🐃
קו הגנה: 🐎
קו התקפה: 🐃
בק-7: 🐎
אימון: 🐃
השורה התחתונה:
תנו לי כאן את הבילס מול קיובי רוקי, במשחק חוץ, ראשון בקריירה בפלייאוף. ניקס נראה בוגר לגילו/מעמדו, ועדיין - זה יהיה קצת יותר מדי נגד פלייקולרים כל כך מוכשרים ומיומנים בצד ההגנתי.
בילס מנצחים ב-7-14 נקודות.
מי תנצח את המשחק הזה?
- באפלו בילס
- דנבר ברונקוס
איגלס (2) - פאקרס (7) {ראשון, 12.1, 23:30}
האיגלס, אחרי שבוע ביי שהם יצרו לעצמם בשבוע 18, מארחים את הפאקרס - שניסו להילחם על הזכות שלא להגיע ללינקולן פייננשל פילד, ובמקום זאת לבקר בטמפה, ולא רק שהפסידו בפילד גול דרמטי לברס, אלא גם איבדו את ה-איום שלהם לעומק, הרסיבר כריסטיאן ווטסון, וסבלו מעוד כמה פציעות מטרידות - בראשן המפרק של הקיובי, ג'ורדן לאב. להזכירכם - הקורנר המוביל של הקבוצה, ג'אייר אלכסנדר, גמר את העונה עוד לפני המשחק הזה.
חשוב לציין - לאב חזר להתחמם על הקווים כבר בראשון האחרון, כשהייתה אפשרות שהם יצטרכו דרייב אחרון כדי לקחת את המשחק הזה, כך שלא נראה שהפציעה חמורה במיוחד. ועדיין, היא עשויה להגביל אותו. שימו לב גם ללוק מאסגרייב, ה-TE הפותח של הפאקרס, שחוזר מפציעה ממושכת.
אם כבר בקיוביז פצועים עסקינן, אז ג'יילן הרטס חוזר השבוע להתאמן, אחרי שיצא עם זעזוע מוח מהמשחק מול הקומנדרס, וכלל לא התאמן מאז. למעשה - האיגלס יתייצבו למשחק הזה עם כל 22 הפותחים שלהם משבוע 1, הודות לחזרה של הרטס, ושל ה-TE דאלאס גאדרט בשבוע 18.
למי שכבר הספיק לשכוח, השתיים נפגשו בשבוע 1, במשחק הראשון אי-פעם של הליגה על אדמת ברזיל - משחק שבו האיגלס ניצחו 34-29. שתי הקבוצות השתנו מאוד מאז, ואפשר לטעון שדווקא האיגלס יותר מהאורחת, בהקשר הזה.
הפאקרס לא ניצחו העונה אף קבוצה עם 10 ניצחונות או יותר בעונה הרגילה, והם יוכלו להוריד את הקוף הזה מהגב דווקא בפלייאוף.
רק 5 מתוך 12 מהקיוביז עם השכר השנתי הכי גבוה בליגה הגיעו לפלייאוף, וזהו המשחק היחיד שיפגיש שניים מהם (האחרים: גוף, הרברט ולמאר):
והנה משהו קטן על המסביב - כמה נתונים שדגתי לגבי צוות השיפוט במשחק הזה, בראשות בראד אלן - ביחס לממוצע ברחבי הליגה, זוהי תדירות הדגלים שנזרקת תחתיו במשחקים העונה:
דגלים בסך הכול - זורק 20% פחות
דגלי Roughing the Passer - זורק 95%
דגלי DPI במסירות של 20 יארדים ויותר - זורק 82% פחות
דגלי Holding במהלכי מסירה - זורק 66% פחות
דגלי Holding במהלכי ריצה - זורק 38% פחות
כשהכדור בידיים של האיגלס 🦅
בהתאם לשכרם, מדובר בשניים מהקיוביז שסופגים הכי הרבה ביקורת בליגה. אני חושב ששניהם לא שיחקו העונה את הפוטבול הכי טוב שלהם, ובהחלט קל יותר לצלוב את הרטס, שנבנה סביבו סגל מפואר במיוחד. אבל אם הייתי צריך לבחור אחד מהם להוביל את הקבוצה שלי לפלייאוף העונה - אני חושב שהרטס הוא הבחירה הברורה, ע"ב היכולת הנוכחית.
יש כאן השוואה גרפית יפה בין שני הקיוביז האלה, מבחינת מטריקות קצת פחות "בסיסיות" ממה שהוצג בשקף הקודם:
בגדול, מה שאפשר ללמוד מכאן - הרטס יותר עקבי ושומר על הכדור טוב יותר, לאב יותר Explosive עם היד שלו, ונמנע מסאקים הרבה, הרבה יותר טוב (נקודת תורפה של הרטס העונה).
נושא האיבודים יכול להיות משמעותי, במפגש בין המדורגת שנייה (פאקרס) לשלישית (איגלס) ביצירת נקודות מאיבודים העונה, עם 117 ו-104 בהדרגה.
ממה שלא מופיע כאן, אפשר לראות שהרטס גם היה יעיל יותר מול הבליץ ובדאון שלישי:
בדאון 3:
הרטס - פאסר רייטינג 92.5, 62% השלמה, 201 המרות לדאון 1
לאב - פאסר רייטינג 89, 58% השלמה, 160 המרות לדאון 1
מול הבליץ:
הרטס - 7 טאצ'דאונים ו-INT אחד באחוז השלמה של 77%
לאב - 10 טאצ'דאונים ו-6 INTs באחוז השלמה של 72%
טוב, חפרתי מספיק על מי שעשויים להיות מופע המשנה באירוע - כי שתי הקבוצות האלו אוהבות לרוץ, הרבה מאוד. למעשה, הן שתי הקבוצות שמוסרות הכי מעט העונה, מבחינת אחוז המהלכים שלהם שמוגדרים כמהלכי מסירה (איגלס - 47.9%, פאקרס - 50.7%). בצד הזה של הכדור זה אומר מנה גדושה של סקוואן ברקלי, שיתמודד מול הגנת הריצה השלישית בטיבה מבחינת יארדים על הקרקע בממוצע לניסיון (4.0 בלבד). ככלל, אפשר לומר שההגנה של הפאקרס עשתה העונה קפיצת מדרגה לא פחות מרשימה מאלו של האיגלס, צ'ארג'רס והברונקוס. למעשה משבוע 5, הפאקרס מדורגים במקום השני בליגה, מיד אחרי האיגלס בנקודות בממוצע לדרייב, עם 1.76 (האיגלס עם 1.41) ובמקום שלישי ביארדים בממוצע למהלך, עם 5.1 (האיגלס ראשונים עם 4.3).
זהו, כמובן, מאמץ קבוצתי, אבל אם אני צריך לסמן איש אחד שאחראי לשדרוג הזה יותר מכל אחד אחר - יש רק שם אחד: הרוקי ליינבקר, אדג'רין קופר. שבוע 5 הוא גם "במקרה" השבוע שבו קופר קיבל שדרוג משמעותי לכמות הסנאפים שלו העונה. לפי PFF - הוא היה הרוקי הרביעי בטיבו העונה בליגה, והוא פשוט מכונה של מהלכים גדולים - יש לו 4 סאקים, שלל TFLs וגם אינטרספשן אחד שגמר את המשחק נגד הסיהוקס בשבוע 15. הוא קטלני בפאס ראש, וסולידי מאוד נגד הריצה, ולמרות שלפי PFF הוא הליינבקר החמישי בטיבו בכיסוי - אני חושב שזוהי, יחסית, נקודת תורפה שלו.
הפאקרס יצטרכו את העזרה של קופר, ושל כל מי שעוד יכול לסייע, בפאס ראש נגד קו התקפה מהטובים בליגה - בכיכובם של שני תאקלים שהם, לדעתי, בין ה-7 הטובים בכל הליגה - ג'ורדן מאילאטה בשמאל, וליין ג'ונסון (שיתמודד מול ראשאן גרי) בצד ימין של קו ההתקפה:
כפי שאפשר לראות למעלה - למרות שהאיגלס משאירים אותם לבד במאצ'אפים שלהם בתדירות הכי גבוהה בליגה, הם מצליחים להיות גם הכי יעילים בליגה במצבים האלה.
בניגוד למה שקורה בגרין ביי - באיגלס יש שני רסיברים אלפא מאוד מובהקים, שלא ברור אם הקורנרים של הפאקרס יצליחו לכסות, בטח באחד על אחד: איי.ג'יי בראון ודוונטה סמית. האתגר מבחינת האיגלס הוא למצוא את התופס השלישי שיתעלה במהלכים הגדולים, כאשר החשודים המיידיים הם דאלאס גאדרט, ה-TE, ו(אולי) ג'האן דוטסון, שבמשחק בשבוע 18 הצליח אולי להרוויח קצת יותר טארגטים ממה שקיבל לאורך העונה.
החלק החזק כאן בסקנדרי הוא זוג הסייפטיז המעולים, קסבייר מקיני (שרשם INT מהרטס בברזיל) ואוון וויליאמס.
ולסיום הפרק הזה, כאוהד איגלס - אני ממש לא מצפה לראות את הבועט ג'ייק אליוט בפלייאוף הזה. הוא התקשה מאוד העונה בטווחים ארוכים (1 מ-8 מ-50 יארדים ומעלה) ואם האיגלס לא יקנברטו ברדזון, הם יכולים להסתבך אפילו יותר מהרגיל.
כשהכדור בידיים של הפאקרס 🧀
בשבוע 1, האיגלס התקשו לעצור את משחק הריצה של הפאקרס, ואת ג'יידן ריד (על שלל שימושיו). זה לא צפוי להשתנות הפעם, בטח לנוכח הפציעה של לאב - ג'וש ג'ייקובס מוביל את הליגה העונה בניסיונות ריצה ברבע הראשון, וביארדים ברבע הראשון. ג'ייקובס גם שבר שיא פרנצ'ייז עם TD בשמונה משחקים רצופים, והוא שלישי בליגה (אחרי הנרי וסקוואן) ביארדים לאחר המגע הראשוני.
משחק הריצה חשוב גם בשביל להוריד את הלחץ מג'ורדן לאב - הוא היה יותר אפקטיבי העונה במהלכי פליי-אקשן ביחס למהלכי מסירה רגילים (שימו לב בעיקר להבדל ביחס טאצ'דאונים לאיבודים, באחוז הסאקים ביחס ללחצים ופאסר רייטינג):
זה אומר הרבה לחץ על זוג הליינבקרים של האיגלס, זאק בון ונקובי דין. אם לא ראיתם את בון משחק העונה - יש לכם הזדמנות מעולה לעשות את זה, עם שחקן שהתפוצץ ממעמד של אנונימי ל(בעיניי) מועמד לגיטימי לשחקן ההגנה של העונה.
הרבה דברים השתנו בהגנה של פילי מאז שבוע הפתיחה. לאיגלס יש מאז הביי שלהם (שבוע 5 ואילך) את ההגנה הכי טובה בליגה, שספגה מעל 20 נקודות פעמיים בלבד. האיגלס גרמו ליריבות שלהן לרדת מהמגרש ב- 3&out ב-44.9% מהפוזשנים, הנתון הכי טוב בליגה, כשהממוצע הוא 30.9%.
עוד סיבה לאופטימיות מצד הפאקרס בהתקפה? שיפור דרמטי בהתקפת הרדזון: 46% מהביקורים שלהם ברדזון הפכו ל-TD ב-11 המשחקים הראשונים... בששת האחרונים? הנתון זינק ל-78% (מקום שני בליגה).
אם לשפוט לפי מדד DVOA - נקודת התורפה היחידה של הגנת המסירה של האיגלס (מדורגת ראשונה ביארדים למשחק, עם 176.4) העונה היא בשמירה על WR1:
זה צפוי להיות, כאמור, ג'יידן ריד, שגם רשם 2 טאצ'דאונים גדולים בשבוע 1. יהיה מעניין לראות איך הם ישמרו עליו - על הנייר, בגלל שהוא מתמקם בעיקר בסלוט, ישמור עליו קופר דג'ין (שלא שיחק בשבוע 1 בהגנה). דג'ין שיחק הרבה מעבר לציפיות בעונת הרוקי שלו, ולפי נתוני Next-Gen הוא איפשר 4.9 יארדים בממוצע לטארגט העונה - מקום שלישי מבין כל הרוקיז שנמדדו אי-פעם.
דריוס סליי, קוויניון מיטשל וריד בלנקנשיפ משלימים את הסקנדרי יחד עם סי.ג'יי גרדנר-ג'ונסון, שמשהו במדים של האיגלס מוציא את הטוב ביותר ממנו - יש לו 12 אינטרספשנים (6 בכל עונה) בשנתיים שלו בפילי, לעומת 6 במצטבר ב-3 עונות בניו-אורלינס ועונה (שנגמרה מוקדם מאוד) בדטרויט.
קו ההתקפה של הפאקרס הוא אחד מהקווים היציבים והאנדרייטד ביותר בליגה. כולם שחקנים שהפאקרס הביאו בדראפט, אגב. הכי מרשים מכל השחקנים כאן - התאקל הימני, זאק טום, שיתמודד מול קומבינציה כלשהי של נולאן סמית וברייס האף. כאמור, ג'ורדן לאב הוא מהקיוביז הטובים בליגה בהתחמקות מסאקים. הוא זז מצוין בפוקט, והוא כנראה יצטרך לעשות זאת גם הפעם, בעיקר מול הלחץ מהחלק הפנימי של הקו, עם הדיפנסיב תאקלים של האיגלס - ג'יילן קרטר, והשם הפחות מוכר - מילטון וויליאמס, שמדורג העונה שני מכל ה-DTs בליגה מבחינת Pressure Rate על הקיובי היריב (5 סאקים, 35 לחצים, Rate של 12.5%).
והנה עוד דרך שבה הפאקרס יכולים לנטל את הפאס-ראש: הגרף למטה מראה שלמרות שהאיגלס הם שניים בליגה בהרצת No Huddle, והפאקרס עושים זאת רק בקצת יותר מ-5% מהמהלכים שלהם - אחוזי ההצלחה של הפאקרס במהלכים האלה גבוהה יותר:
במשחק חוץ באווירה עוינת, אני צופה שהפאקרס ינסו ללכת על התקפה בקצב גבוה יותר מהרגיל. זה גם ישבש קצת את הרוטציה האגרסיבית שהאיגלס אוהבים לעשות על קו ההגנה. עם החזרה של מאסגרייב, תהיה למאט לאפלור יותר גמישות מבחינת השימוש במערכים עם כמות משתנה של TEs, והוא ישתמש בחילופים האלה כדי לבלבל את הגנת האיגלס בחילופים ולייצר מיס-מאצ'ים. כמו בשבוע 1 - כל עוד המשחק יהיה קרוב, הם ינסו להוציא את הכדור מהידיים של לאב מהר, בסקרינים וקונספטים אחרים, כדי להתמודד עם הפאס ראש של האיגלס.
פיק סיקס מאצ'אפ:
קוורטרבק: 🦅
צוות מסייע: 🦅
קו הגנה: 🦅
קו התקפה: 🦅
בק-7: 🦅
אימון: 🧀
השורה התחתונה:
האיגלס מארחים את המשחק, הם הקבוצה המוכשרת יותר, והבריאה יותר. אם נוריד לרגע מהשולחן כשל אימוני מוחלט או הופעת בלהות של הקיובי, או לחילופין - הופעת-על של לאב (אני לא באמת פוסל כאן היתכנות, אבל עושה זאת לצורך הפיק הסביר) - הם אמורים לנצח את המשחק הזה, למרות שהיריבה טובה מאוד. היא כנראה היריבה שהכי מפחידה אותי, כאוהד איגלס, ב-NFC, אחרי הליונס. ועדיין, עם הסגל הזה ויתרון הביתיות - אין לאיגלס שום תירוץ סביר לא להגיע לגמר ה-NFC. היתרון האיכותי, כפי שאני תופס אותו, בין מאט לאפלור לניק סיריאני - הוא הדבר היחיד שיכול לצמצם מספיק את הפערים כדי שהפאקרס יפתיעו כאן.
איגלס ינצחו ב-4 עד 10 נקודות.
מי תנצח את המשחק הזה?
- פילדלפיה איגלס
- גרין ביי פאקרס
באקנירס (3) - קומנדרס (6) {הלילה בין ראשון לשני, 13.1, 3:00}
אם הייתי אומר לכם לפני שהעונה החלה, ששתי הקבוצות האלו יהיו בין ששת הסידים הגבוהים ב-NFC - האם הייתם מאמינים לי?
ומה הייתם אומרים, אם הייתי מספר לכם שאחרי שבוע 18 - לשני הקיוביז שלהן יהיה קייס טוב מאוד להיות טופ 6 העונה בעמדה?
פשוט מטורף. זה היה מרגיש יותר מטורף, כנראה, אחרי המפגש בין השתיים בשבוע 1 - בו הבאקס דרסו את הקומנדרס 37-20, עם 4 טאצ'דאונים באוויר של בייקר - משחק ראשון מתוך 8 שלו העונה עם 3 טאצ'דאונים באוויר או יותר.
כולם אולי מדברים על הקיוביז האלה, ועל האופן שבו ניפצו את הציפיות מהם, אבל שתי הקבוצות האלו מצליחות לנצח העונה, בעיקר, כשההגנות שלהן מופיעות בגדול: הקומנדרס במאזן 10-0 כשהם סופגים 24 נקודות או פחות, והבאקס במאזן 9-1 כשהם סופגים 23 או פחות.
כשהכדור בידיים של הבאקנירס 🏴☠️
בניגוד לעמיתו לפוזיציה, שהצטיין העונה במיוחד בשמירה על הפוטבול, למייפילד יש העונה נטייה לאיבודים.
הוא שלישי מהסוף מבין הקיוביז הפותחים העונה, עם 3.6% מהמהלכים שלו שבהם הוא מסתכן באיבוד (TWP = Turnover Worthy Plays), בזמן שג'יידן דניאלס עושה זאת ב-1.7% מהמהלכים שלו בלבד (שני בליגה, מאחורי למאר ג'קסון). הוא גם שלישי מבסוף באחוז הלחצים עליו שהופכים לסאקים, עם 25.2% (עדיף בהקשר הזה רק על וויל לוויס וקיילב וויליאמס).
היכולת של מייפילד להימנע ממהלכים שליליים תהיה קריטית במשחק הזה.
שני יריבים ותיקים ומרים ייפגשו שוב במשחק הזה - מייק אוואנס, והקורנר ה"אהוב" עליו מהתקופה בסיינטס - מרשון לאטימר:
אותי אישית לא פחות מעניין לראות מה יעשה הרוקי ג'יילן מקמילן, שפורץ בשבועות האחרונים, בהיעדרו של כריס גודווין, ונתן את המשחק הכי גדול שלו בשבוע 18 נגד אותם ניו-אורלינס סיינטס. למקמילן יש טאצד'און בחמישה משחקים ברציפות - ושבעה בסך הכול לאורך הרצף הזה.
אם יש משהו שאפשר להצביע עליו כשונה מהותית מהקבוצה של הבאקס שחבטה באיגלס ואיתגרה את הליונס בעונה שעברה - זוהי התקומה של משחק הריצה. מהבקפילד החלש ביותר ב-NFL ב-2023, העונה השילוב של באקי אירווינג, ראשאד ווייט ושון טאקר 149.2 יארדים בממוצע למשחק (מקום 4 בליגה) ב-5.3 יארדים לניסיון (מקום 3 בליגה). הפרחים כולם למתאם ההתקפה החדש, ליאם כהן, שהרוויח לעצמו העונה כמה ראיונות למשרת מאמן ראשי ב-2025.
משחק הריצה של הבאקנירס עשוי להיות זה שיכריע את המשחק, במאצ'אפ מול הגנת ריצה שמדורגת 30 בליגה ביארדים למשחק (137.5 בממוצע) ו-28 ביארדים בממוצע לניסיון (4.8).
שני פרמטרים שחשוב מאוד לשים אליהם לב בהקשר להגנה של הקומנדרס - הם חייבים להפיל את בייקר לסאקים, והם חייבים לנצח בדאון שלישי - הספליטים של הבאקנירס בהקשר לקטגוריות האלו מספרים סיפור מאוד ברור:
כשהבאקס מסיימים דרייב בלי סאק - יש להם בממוצע 3.13 נקודות - הנתון השני בליגה.
כשהם סופגים סאק - הנתון הזה צונח ל-0.95 נקודות בממוצע לדרייב - מקום 20 בליגה.
זו משימה לא פשוטה מצד ההגנה של הקומנדרס, שתתמודד מול קו שמדורג שני בליגה בפאס פרוטקשן, בכיכובו של הסופרסטאר תאקל, טריסטן ווירפס. אני מעריך שהם יצטרכו לשלוח יותר מ-4 ראשרים לעשות זאת, אבל אז נפתח הצוהר לבעיה חדשה, והיא - שבייקר היה מצוין העונה נגד הבליץ:
ועכשיו נעבור לדאון 3 - הבאקס הובילו את הליגה העונה, עם המרות מוצלחות של דאון 3 ב-50.93% מהמקרים. כשהשתיים נפגשו בשבוע 1, הבאקס קינברטו 9 מ-13 דאונים שלישיים, בעוד שהקומנדרס המירו בהצלחה רק 2 מ-8.
אז מה הקומנדרס יכולים לעשות כאן כדי להאט את התקפת הבאקס? לדעתי, הם יצטרכו להעמיס את ה-Box, להתמסר לעצירת משחק הריצה, לכפות על הבאקס דאון 3 ארוך, ולקוות שהסקנדרי יחזיק בשמירות של אחד על אחד. אני חושב שהם יתנו ללאטימר לנסות לשמור על אוואנס באחד על אחד.
הליינבקרים המצוינים של הקומנדרס, בובי ווגנר ופרנקי לובו, יהיו חייבים לסתום מהר את החורים במשחק הריצה, וגם לשים עין על הטייט-אנד קייד אוטון (שחזר להתאמן בחמישי) במשחק המסירה. הם יהיו חייבים להיות דומיננטיים כדי שלוושינגטון יהיה סיכוי לנצח כאן. בייקר מייפילד אוהב להוציא העונה את הכדור מהר מהיד, והוא אקפטיבי במיוחד כשזה קורה - וזה אומר - שהם, ויתר השחקנים ב-Back-7 יצטרכו להיות מאוד מדויקים בתיקולים שלהם.
כשהכדור בידיים של הקומנדרס 🟡🔴
כמו לאורך כל העונה - הקומנדרס יגיעו במשחק הזה, רק לאן שג'יידן דניאלס יהיה מסוגל לסחוב אותם. והוא שחקן שונה מזה שהבאקס הצליחו להכיל בשבוע 1, במשחק הבכורה שלו.
לבאקס יהיו שני אתגרים מרכזיים במשחק הזה:
להחזיק את דניאלס בפוקט ולמנוע ממנו לרוץ (891 יארדים על הקרקע העונה). מאז שבוע 10, הוא מוביל את כל הקיוביז בליגה עם 10.5% Scramble Rate (זה אומר שיותר מעשירית מהדרופבקים שלו הופכים לריצה).
להכיל את טרי מקלורין - המטרה מספר 1 של דניאלס, שרשם העונה 82 תפיסות ל-1,096 יארדים ו-13 טאצ'דאונים. מקלורין מדורג שישי בליגה מבחינת אחוז היארדים באוויר של הקבוצה שהוא אחראי להם אישית, עם 40.24%.
אני מניח שהבאקנירס יעשו סוג כלשהו של דאבל-טים על מקלורין, כשהקורנר שייקח אותו כפרויקט ראשון הוא זאיון מקולום, בעונת פריצה משלו. בכלל, ככל שכמה שחקני מפתח בהגנה חזרו לשחק (ווינפילד ג'וניור, ויטה ואה, קלייז'ה קאנסי) כך הגנת המסירה של הבאקס התייצבה, ובשבעת המשחקים האחרונים - היא רביעית בליגה ביארדים בממוצע לניסיון (6.4) ושנייה באחוז הדרייבים שנגמרו בטאצ'דאון (2.8% בלבד). כמובן שלא הזיקה העובדה שהם התמודדו מול לקט של התקפות חלשות, ובכל זאת - שווה לציין.
על הקרקע - הבאקנירס מחזיקים את היריבות שלהם על 97.8 יארדים בלבד על הקרקע בממוצע למשחק (מקום 4 בליגה) ב-4.3 יארדים בממוצע לניסיון. המפגש הזה יהיה מבחן גדול מאוד לחלק הפנימי של קו ההתקפה של וושינגטון, בהתמודדות הישירה מול ויטה ואה, קלייז'ה קנסי ושות'. למזלם, זה החלק האיכותי יותר של הקו שלהם, עם סאם קוסמי, טיילר ביאדש וניק אלג'רטי שייקחו חלק מהצד השני של העימות הזה.
דניאלס יהיה חייב לככב כאן כדי לנצח בטמפה, אבל להערכתי - הוא יצטרך עוד איזה שם פחות צפוי/מוכר שיככב לצידו כדי להשלים את המשימה. הבאקס יילכו All-In כדי לעצור את מקלורין, אז מי יהיה האיש שינצל את החללים שייפתחו עקב כך? אולי זה יהיה זאק ארץ, הטייט-אנד הוותיק, שיודע דבר או שניים לגבי התעלות בפלייאוף? אולי ותיק אחר, ג'יימיסון קראוודר, שהיה חלק גדול מהניצחון האחרון על האיגלס, עם שני טאצ'דאונים? או שאולי הבקפילד יצליח להשתלט ולהכתיב את הקצב של המשחק?
פיק סיקס מאצ'אפ:
קוורטרבק: 🏴☠️
צוות מסייע: 🏴☠️
קו הגנה: 🏴☠️
קו התקפה: 🏴☠️
בק-7: 🟡🔴
אימון: 🟡🔴
השורה התחתונה:
אני עדיין לא SOLD על הקבוצה של הקומנדרס העונה. הפתיעו והשיגו מעל ומעבר, אבל אם נסתכל על הניצחונות שלהם העונה - נמצא אחד בלבד על קבוצת פלייאוף, וגם הוא היה במשחק שבו האיגלס שיחקו שלושה רבעים פלוס עם קני פיקט.
מנגד - הבאקנירס ניצחו העונה את הקומנדרס, הליונס, האיגלס והצ'ארג'רס.
תנו לי את הקבוצה המנוסה יותר בבית, ב-4 עד 10 נקודות.
מי תנצח את המשחק הזה?
- טמפה ביי באקנירס
- וושינגטון קומנדרס
ראמס (4) - ויקינגס (5) {הלילה בין שני לשלישי, 14.1, 3:00}
כמה אכזרית ומוזרה היא שיטת הפלייאוף ב-NFL, ששולחת קבוצה של 14 ניצחונות בעונה להתארח אצל קבוצה של 10 ניצחונות... אבל, עם הגורל הזה יצטרכו השחקנים של קווין אוקונול להתמודד. ואם כבר נסיבות מוזרות וגורל, אז בלוס אנג'לס, למקרה שאתם לא עוקבים, משתוללות שריפות ענק - והליגה כבר הודיעה שהמשחק יעבור לאיצטדיון סטייט-פארם באריזונה.
הראמס, שפתחו את העונה עם 4 הפסדים מתוך חמשת המשחקים הראשונים, וסיימו חזק עם חמישה ניצחונות רצופים, עד ההפסד חסר המשמעות לסיהוקס - הם קבוצת הפלייאוף היחידה עם פלוס/מינוס נקודות שלילי בעונה הרגילה (19-). לויקינגס יש 101+, ושלושת ההפסדים היחידים שלהם העונה הגיעו לליונס (פעמיים) ול... ראמס, ב-LA, בשבוע 8.
זה גם היה המשחק שבו הויקינגס איבדו את שחקן קו ההתקפה הכי טוב שלהם, כריסטיאן דאריסו - שהיעדרו עשוי להיות גורלי גם במשחק הזה, מול קו הגנה טוב מאוד של הראמס.
זהו המשחק השני בסיבוב הווילדקארד, שהאורחת (ויקינגס) היא פייבוריטית בו.
כשהכדור בידיים של הראמס 💛💙
המאצ'אפ מספר אחד שעשוי להכריע את המשחק הזה - הוא קו ההגנה של הויקינגס מול קו ההתקפה של הראמס. לפי PFF - קו ההתקפה של הראמס מדורג 30 בליגה בפאס פרוטקשן. הוא יתמודד במשחק הזה מול קו הגנה שמדורג חמישי בליגה בסאקים (49 בסך הכול), שמובילה את הליגה בכמות הבליצים שהיא שולחת מול הקיוביז היריבים.
אבל הנה הטוויסט - בעוד שהראמס מובילים את כל קבוצות הפלייאוף מבחינת כמות הבליצים שנשלחים מולם - ה-EPA הממוצע של הקבוצה מול הבליצים האלה הוא מעל הממוצע:
יכול להיות שזוהי הסיבה, שבמפגש הראשון בין השתיים - בריאן פלורס, מתאם ההגנה של הויקינגס, היה שמרני מהרגיל בהקשר הזה (בסופו של דבר - זה לא ממש עבד, והם ספגו 30 נקודות בהפסד, כשסטאפורד משלים 27 מתוך 34 מסירות, עם 4 טאצ'דאונים באוויר, והופעלו עליו 8 לחצים בלבד ב-34 דרופבקים).
נתון נוסף שכדי להכיר בהקשר הזה - סטאפורד מדורג אחרון בליגה, עם 50% מהסאקים שספג העונה, שמוגדרים כאשמה ישירה שלו - בין אם בגלל שלא נפתר מהכדור בזמן, או שלא זז בפוקט כראוי (לפי נתוני Patton Analytics):
לויקינגס יש שני פאס ראשרים מצוינים בקצוות, שניהם עם מעל 10 סאקים העונה (ג'ונתן דרינארד ואנדרו ואן הינקל) - התאקל הימני של הראמס, רוב האוונשטין, פצוע ובספק למשחק (אני מעריך שישחק, הוא קיבל מנוחה, כמובן, בשבוע 18).
אחד היתרונות מבחינת האדג'ים של הויקינגס, הוא שהם צריכים פחות לדאוג מריצות של קיירן וויליאמס מחוץ לתאקלים. כמות הניסיונות, והאפקטיביות שלהם, לאורך העונה - מצביעים שוויליאמס מעדיף לרוץ בין התאקלים בשני הצדדים - סטיב אבייה וקווין דוטסון (אחת ההחתמות החשובות של קבוצה באוף-סיזן האחרון):
אני מניח שמקווי ינסה לבחון את העירנות שלהם באיזורים האלה עם ג'ט סוויפים למיניהם (שימו לב לפוקה ודמרקוס רובינסון, בהקשר הזה). בהקשר הזה כדאי לציין - בניגוד לתפקודו בפאס פרוטקשן, הקו של הראמס מדורג גבוה מאוד, חמישי בליגה, באיכות החסימות במשחק המסירה.
עם כל הכבוד לוויליאמס (14 טאצ'דאונים על הקרקע העונה), אני עדיין משוכנע שבריאן פלורס מבלה יותר שעות בלתכנן סכמה הגנתית מול פוקה נאקואה וקופר קאפ - הפציעות שלהם בתחילת העונה, היו הסיבה המרכזית לקשיים של הקבוצה בחודשיים הראשונים של 2024. בשבוע 8 סטפון גילמור הוצמד לפוקה, כשהוא התייצב WIDE בצד ימין, וביירון מרפי (בעונה טובה מאוד) נדבק לקאפ. אלה צפויים להיות המאצ'אפים גם הפעם, עם עזרה של יתר החבורה כשאחד מהם יתמקם בסלוט.
כשהכדור בידיים של הויקינגס 💜🤍
המשחק האחרון של הויקינגס, בדטרויט, היה אחד החלשים (אם לא החלש ביותר) של סאם דארנולד העונה. ויש הטוענים שהראמס ינסו לשכפל את תוכנית המשחק ההגנתית של הליונס מהמשחק הזה, גם הפעם. אז בואו נבחן את הרכיבים העיקריים של אותה סכמה:
תחילה - הרבה מאוד שמירה אישית. הליונס התייצבו בשמירה אישית ב-66.7% מהדרופבקים של דארנולד במשחק (הנתון השני בגובהו מכל קבוצה העונה בליגה), ובאותם דרופבקים - דארנולד השלים 10 מ-28 מסירות בלבד ל-125 יארדים, עם -20.1% אחוז השלמה מעל המצופה (מדד CPOE, למי שמכיר). כשהוא נדרש להאריך את המהלכים האלה, ולהחזיק בכדור יותר מ-4 שניות - הוא השלים מסירה אחת בלבד מתוך 9!
מעבר לכך - הליונס שיחקו Cover 0 יותר מכל הגנה העונה בליגה במשחק בודד - ב-14 מהלכים שכאלה, דארנולד השלים 5 מסירות בלבד.
והרכיב השלישי של תוכנית המשחק - הרבה בליצים: הליונס שלחו בליץ ב-54.5% מניסיונות המסירה, והצליחו להפעיל עליו לחץ ב-59.1% מהם.
צריך לציין - דארנולד תיפקד העונה טוב+ כשהיה תחת לחץ, אם בוחנים את העונה כולה. והוא היה מהטובים בליגה נגד הבליץ:
ולכן אכתוב שוב, כמו שאני כותב רבות לגבי הסכמה ההגנתית של בריאן פלורס - לא כל בליץ נולד שווה, לא כל לחץ נולד שווה - ישנם בליצים שמגיעים לקיובי, ומצליחים לבלבל אותו, ויש כאלה שסתם חושפים את ההגנה. זוהי האומנות שהופכת DC לטוב או מצוין.
אם נשים לרגע את הבליצרים בצד, לראמס יש פאס-ראשרים מצוינים על הקו - זוג הרוקיז מפלורידה סטייט, בריידן פיסק (9 סאקים מהאמצע) וג'ארד וורס (6 סאקים מהאדג'), האדג' הפותח השני, ביירון יאנג (9 סאקים) וכמובן - קובי טרנר, שרושם העונה 8 סאקים (בעונה שעברה, עונת הרוקי שלו, היו לו 12), שמה שמרשים לגביהם במיוחד, היא העובדה שהוא התמודד עם דאבל-טים ב-52.4% מהפאס ראשים שלו - תדירות הדאבל-טים הרביעי בגובהה בליגה, מכל הפאס ראשרים שרשמו לפחות 200 סנאפים. אגב, הוא מוביל את הליגה עם 23 לחצים על הקיובי היריב בפאס ראשים שבהם הוא מתמודד עם דאבל טים.
הפאס ראש יהיה חייב להגיע מהר במשחק הזה, כדי לנטרל את המיס-מאצ'ים שהויקינגס ירצו לנצל במשחק המסירה: ג'סטין ג'פרסון, ג'ורדן אדיסון, טי.ג'יי הוקנסון, ג'יילן ניילור וגם אארון ג'ונס מהבקפילד - מול הגנת מסירה שמדורגת 25 בליגה מבחינת כמות היארדים בממוצע לניסיון (7.6 לניסיון). במפגש הקודם בין הקבוצות - טי.ג'יי הוקנסון עוד היה פצוע, והויקינגס הצליחו לנטרל את כל הנשקים של הויקינגס, למעט ג'פרסון (שהיה אחראי ל-8 תפיסות ו-115 יארדים מתוך 18 השלמות ל-240 יארדים של דארנולד. לא היה עוד שחקן במינסוטה עם יותר מ-2 תפיסות במשחק).
פיק סיקס מאצ'אפ:
קוורטרבק: 💛💙
צוות מסייע: 💜🤍
קו הגנה: 💜🤍
קו התקפה: 💜🤍
בק-7: 💜🤍
אימון: 💛💙
השורה התחתונה:
אולי לא תאהבו ולא ממש תסכימו עם הסימונים שלי כאן למעלה במאצ'אפים - דארנולד אכן שיחק העונה טוב יותר מסטאפורד, וקווין אוקונול הוא, בצדק, מועמד למאמן העונה, בעוד שמקווי הוא לא ממש. אבל הפלייאוף היא חיה אחרת, ובנסיבות כאלו, אני מעדיף את הצמד של הראמס. הם גם הסיבה שאני לוקח כאן, הפעם, את האנדרדוג לנצח משחק צמוד, בעד 7 נקודות.
מי תנצח במשחק הזה?
- לוס אנג'לס ראמס
- מינסוטה ויקינגס
תודה רבה, פשוט נפלא
מעולה, אני מבין ומנוסה ולומד המון, זה לא המקום להוריד את הרמה.הנתונים והדיאגרמות מוסיפות המון.אפשר להוסיף לקראת המשחקים נקודות עניין ספציפיות, מאצ אפים מעניינים , קרב על קווים ועוד
ניתוח מעולה,תודה
תודה אורן על ההשקעה המטורפת
ניתוח מופלא אורן, החכמתי. תודה על ההשקעה!