שלושה שבועות בלבד לסיום העונה הרגילה, ונראה שנוצרו לנו Tiers מובילים די ברורים בראשות שני הקונפרנסים.
ב-AFC אלה הצ'יפס והבילס, שתפסו קצת מרחק מהסטילרס (אחרי הפסד שדי הוריד אותם לקרקע בפילדלפיה).
ב-NFC אלה הליונס, האיגלס והויקינגס (כולן במאזן 12-2) שייאבקו על הסיד הראשון והביי עד הרגע האחרון.
האם אתם מזהים כרגע קבוצה כלשהי באחד הקונפרנסים שתוכל לנצח אותן בחוץ, פעמיים, כדי להפתיע ולהגיע לסופרבול בניו-אורלינס על חשבונן? קשה מאוד לראות את זה. כרגע...
אנחנו מרימים מפגש קהילה ראשון!
ב-12.1.25, בשעה 19:30, ב"טיילר דרדן" בכפר סבא - נתכנס לצפות יחד בשני משחקי פלייאוף - עם שתייה + נשנושים ללא הגבלה + ומרתון קשקושים שלי ושל עמיתי לפוד "פיק סיקס", יוסי כהן!
העלות להשתתפות היא 210 ש"ח לאדם - שנועדו לכסות את עלויות ההפקה, במקום שייסגר ויותאם רק לצורכי האירוע שלנו.
*** אני יודע בוודאות שיש אנשים שרצו להגיע והעלות הורידה את העניין מהפרק מבחינתם. מבאס אותי ברמה האישית, כי רציתי שיבואו כמה שיותר, אבל אני מבין את זה, כמובן. בכל מקרה - אם למישהו לא ברורות הסיבות לעלות ו/או מה מקבלים בתמורה - אתם יכולים לכתוב לי ואספק הסברים בשמחה. אני מבטיח שהחוויה וה-Value for Money יהיו שווים את זה, עד כמה שזה תלוי בי.
כל מי שמעוניינ/ת להגיע - מוזמנ/ת להירשם מכאן: https://payboxapp.page.link/XRpF2bjqnJve9ptf8
מקרא לסימוני המשחקים:
משחקים שצפיתי בהם במלואם יסומנו בעזרת 📺
שלושת המשחקים הטובים ביותר של השבוע ידורגו באמצעות שלושה אימוג'ים של מדליות 🥇🥈🥉
פיקים שדייקתי בהם (outright + spread) יסומנו ב- 🎯
פיקים שדייקתי בהם חלקית (רק Outright או Spread) 👍🏻
פיקים שטעיתי גם וגם 🥶
שבוע 15 בקליפת אגוז 🥥:
השחקן המצטיין בהתקפה: ג'וש אלן, קוורטרבק, בילס ; השחקן המצטיין בהגנה: אדג'רין קופר, ליינבקר, פאקרס
הפתעת השבוע: טמפה ביי באקנירס
אכזבת השבוע: סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס
הופעת הפנטזי של השבוע:
טופ 3 משחקים: 1. ליונס - בילס, 2. טיטאנס - בנגלס , 3. ג'אגוארס - ג'טס
מאזן עדכני: מאזן הימורים כללי (Outright): 135-57 {השבוע: 14-2}
מאזן הימורים כללי (נגד ה-Spread): 97-3-92 {השבוע: 11-0-5}
6 תובנות כלליות לגבי שבוע 15:
בהמשך לפסקת הפתיחה שלי, אם בכל זאת הייתי צריך לסמן קבוצה אחת בכל קונפרנס שתצליח לנצח את הסיכויים ולהגיע לסופרבול מהווילדקארד - אז ב-NFC בעיניי הבחירה היא די פשוטה, ואלה הפאקרס. הם אומנם עדיין מאוד צעירים, אבל הם כבר היו קרובים לשם בעונה שעברה, ומאז רק השתפרו (בעיקר בהגנה). ב-AFC זה כבר יותר מאתגר, אבל הייתי בוחר את הרייבנס. אני חושב שההגנה שלהם נראית הרבה יותר טוב בחודש האחרון, ויש להם את משחק הריצה ואת הקיובי כדי למצוא דרכים לנצח כל משחק.
עם כמה שזה מבאס, לפעמים מי שזוכה בסופרבול היא לא הקבוצה הכי טובה, אלא זאת שהכי בריאה. ועם הפציעות השבוע למהומס (כבר היינו בסרט הזה ב-2022) ובליונס - חשוב להזכיר זאת גם הפעם. אני חושב שבכללי הליונס כבר חצו את הגבול הסביר של פציעות שקבוצה, עמוקה ככל שתהיה, ומאומנת היטב ככל שתהיה, מסוגלת "להחליק".
שניים מהקיוביז המושמצים ביותר בליגה, טואה והרברט, סיפקו הרבה תחמושת למבקרים שלהם, עם שתי הופעות חלשות במשחקים חשובים. תמיד אפשר להרחיב ולפרט על הנסיבות שמסביב, אבל בשלב מסוים צריכים להפסיק לתרץ תירוצים ולראות את השורה התחתונה - האם קיובי מסוים, במסגרת מסוימת, מסוגל לקחת את הקבוצה עד הסוף או לא? ואם לא - אז למה להשקיע בו את מיטב המשאבים של הפרנצ'ייז? ושכל אחד יגזור מכאן את המסקנות שלו לגבי שני אלה.
ונעבור למי שאולי ייכנס לאותו מיקס של קיוביז מעוררי מחלוקת שמקבלים כסף גדול - ברוק פרדי, שצפוי לקבל חוזה באוף-סיזן הבא, והיה שותף מוביל לקריסה הסופית והרשמית של הניינרס ב-TNF. כשאתה על "מר לא-רלוונטי" על חוזה רוקי זול, אתה יכול בעיקר להפתיע לטובה, ויש שיא של משאבים כדי לבנות סביבך. הדינמיקה והקונטקסט משתנים לחלוטין כשאתה עולה לקבוצה 55 מיליון דולר בשנה.
נשאלתי על כך בפודקאסט כמה פעמים, ואני חושב שמה שקרה השבוע עזר לי להבין - שלוש הקבוצות שהכי רחוקות כרגע, לדעתי, מלהיות רלוונטיות הן: ריידרס, פנתרס וטיטאנס.
איכשהו הצלחתי לגרד את דרכי ולצאת מבור ההימורים נגד ה-Spread שפתחתי איתו את העונה, ואני כבר במאזן יפה של מעל 50% הצלחה העונה! אני באופן אישי מתנזר מהימורים לאחרונה, מקווה שמישהו אימץ כמה בחירות שלי בשבועות האחרונים והצליח לגרוף קצת רווחים.
תפריט ניווט לסיכומי המשחקים:
משחק TNF: ניינרס - ראמס 12-6 🎯
משחקי יום ראשון, חלון מוקדם
בראונס - צ'יפס 21-7 👍🏻
טיטאנס - בנגלס 37-27 🎯🥈
סיינטס - קומנדרס 20-19 👍🏻
ג'איינטס - רייבנס 35-14 🎯
פנתרס - קאובויס 30-14 👍🏻
ג'אגוארס - ג'טס 32-25 🎯🥉
טקסנס - דולפינס 12-20 🎯
משחקי יום ראשון, 23:00
ברונקוס - קולטס 13-31 🎯 ליונס - בילס 48-42 🎯🥇
איגלס - סטילרס 13-27 🎯 קרדינלס - פטריוטס 17-30 🎯
צ'ארג'רס - באקנירס 40-17 🥶
משחק SNF: סיהוקס - פאקרס 13-30 🥶
משחק MNF: ויקינגס - ברס 12-30 🎯
משחק MNF2: ריידרס - פלקונס 15-9 🎯
משחק TNF: ניינרס (6-8) - ראמס (8-6) 12-6 🎯
איש המשחק שלי: קובי טרנר, דיפנסיב תאקל, ראמס
העונה של הניינרס נכנסת לספרים, בצורה הכי עגומה שאפשר - הפסד ביתי נוסף ליריבה מתוך הדיוויז'ן, עם 6 נקודות בלבד על הלוח, משחק רע במיוחד של פרדי (החלש ביותר בקריירה?), ושחקן אחד שהחליט לנטוש את הקבוצה שלו במהלך הרבע השלישי. אני מניח שהיו גם לא מעט ביציע ששקלו לעשות אותו דבר (למי שלא מכיר - מדובר בדוואנדרה קמפבל, שכנראה לא אהב את השנמוך ברוטציה עם החזרה של דרה גרינלו, והחליט לנטוש את המשחק - מאז הקבוצה הודיעה כי הוא מושעה לשלושה משחקים).
תראו, אפשר יהיה לחזור ולמנות את הפצועים הרבים של הניינרס במשחק, אבל גם הפעם, זה ממש לא מסתכם בזה. עם ניק בוסה בהרכב, מול התקפה של הראמס שהפגיזה 44 מול הבילס בשבוע 14 - ההגנה של הניינרס החזיקה את היריבה על 12 בלבד. ההתקפה, כולל פרדי, הייתה רעה מאוד (מול הגנה רעה, סטטיסטית, לכשעצמה) - ולא הצליחה להביא W שהניינרס פשוט היו חייבים להשיג.
הדרופ הכי קריטי במשחק, כנראה, היה שייך לדיבו סמואל (הקשקשן) - מהלך שהיה הולך כנראה ל-TD בדאון 3 ו-10:
זה היה דרופ אחד מתוך שלושה של דיבו במשחק, שבו היו לו 3 תפיסות מ-7 טארגטים ל-16 יארדים בלבד, והוא לא ממש היה פקטור על הקרקע.
ברוק פרדי השלים רק 14 מתוך 31 מסירות (לפי PFF - רק שלושה דרופים במשחק היו באשמת הרסיברים שלו), וכמובן שגם הגשם לא ממש עזר בתהליך:
לפרדי (שעומד בפני אוף-סיזן שבו הוא צפוי היה לקבל הארכת חוזה, להזכירכם) היו 0 מסירות מדויקות + INT (ממש רע וגורלי) מתוך 7 ניסיונות למרחק של 20 יארדים ומעלה במשחק:
לניינרס צפוי אוף-סיזן טעון ומורכב, עם הרבה החלטות גורליות לקבל - לגבי הקיובי (האם לשלם כבר עכשיו, וכמה בדיוק), לגבי המאמן, לגבי שחקנים שנראה שעברו את הפריים שלהם, או מיצו את מה שיש להם לתת בנסיבות הקיימות - הקבוצה הזאת של הניינרס, להערכתי, לא תחזור לעוד סיבוב ברודיאו.
הראמס עולים למקום הראשון במערב עם הניצחון הזה, ובעיקר הודות למאזן 3-1 בתוך הבית. הגורל שלהם לגמרי בידיהם, עם שלושה משחקים אחרונים מול הג'טס בחוץ, ובבית מול הקרדינלס והסיהוקס.
האזינו לסיכום שלנו לשבוע 15 בפודקאסט של "פיק סיקס":
חלון מוקדם יום ראשון:
בראונס (3-10) - צ'יפס (3-10) 21-7 👍🏻
איש המשחק שלי: טרנט מקדאפי, קורנרבק, צ'יפס
הסיפור האמיתי של המשחק הוא הפציעה של פטריק מהומס בקרסול ימין (הוא בסטאטוס week-to-week כרגע) והצפי שהמחליף שלו, קרסון וונץ (!) יפתח במשחק נגד הטקסנס בשבת, ואולי גם בעוד כמה משחקים לאחר מכן.
המשחק הזה, לכשעצמו, לא היה חשוב או דרמטי במיוחד... אלא אם אתם מתרגשים מאוד מכך שה-TD של קסבייר וורת'י נחשב ל-TD על הקרקע הראשון של הצ'יפס מאז שבוע 9. או שאתם מאותם אנשים שעדיין קיוו והאמינו שג'יימיס ווינסטון הפך איכשהו את עורו - שלושה אינטרספשנים נוספים (8 בשלושת המשחקים האחרונים) הובילו לספסול של האיש במחצית השנייה לטובת דוריאן תומפסון-רובינסון, שהספיק להוסיף INT משלו, בניסיון נואש לנסות לצמצם את המשחק לפער של פוזשן אחד - שנגמר בידיים של בריאן קוק.
ה-INT הכי מרשים של המשחק הגיע מידיו של הליינבקר המצוין, ניק בולטון:
ואם כבר אינטרספשנים, נדהמתי לגלות שזה שרשם במשחק טרנט מקדאפי, האול-פרו קורנר של הצ'יפס, הוא הראשון בקריירה שלו, אחרי כמעט שלוש עונות מלאות! הוא גם הוסיף במשחק הזה עוד 3 PBUs ו-TFL, והוא היה היחיד בהגנת הצ'יפס שהצליח להכיל את ג'רי ג'ודי (11 תפיסות ל-108 יארדים, אבל רק 2 ל-14 מול מקדאפי):
הבראונס אומנם לא הצליחו להשיג סאק במשחק, אבל הם הגיעו לבקפילד לא מעט, ובאופן לא מפתיע, מעל כולם היה מיילס גארט עם 12 לחצים על הקיובי היריב במשחק הזה, למרות הפציעה המלחיצה שספג.
הצעת חוק: קבוצה שבשורותיה משחק שחקן שנבחר לאול-פרו לפחות 4 פעמים בשמונה שנותיו הראשונות בליגה, ולא מצליחה לגרד יותר מניצחון פלייאוף לאורך אותה תקופה - תיאלץ לוותר על שורותיו לטובת פרנצ'ייז אחר... במצב הנוכחי זה פשוט בזבוז של כישרון מטורף.
טיטאנס (3-11) - בנגלס (6-8) 37-27 🎯
איש המשחק שלי: ג'ינו סטון, סייפטי, בנגלס
הבנגלס שומרים על סיכוי תיאורטי להגיע לפלייאוף (ספוילר: זה לא יקרה) עם ניצחון בטנסי המפורקת. וויל לוויס מסר 12 מסירות במשחק הזה, דייק ב-8, ומתוך ה-4 שלא הגיעו לידיים של רסיבר - 3 הלכו להגנה (כולל פיק סיקס לידיים של ג'ינו סטון).
ג'ו בורו מסר ל-3 טאצ'דאונים, אבל הוא גם איבד עוד שלושה כדורים, כשהמלהיב לצפייה מכולם היה הפאמבל לידיים של ה-DT העצום טוואנדרה סווט:
בורו מוביל את הליגה ביארדים (3,977) ובמסירות ל-TD (עם 36) אבל הוא גם איבד 8 כדורים בשלושת המשחקים האחרונים (4 אינטרספשנים ו-4 פאמבלים)... כנראה שזה מה שקורה כשאתה לא סומך על ההגנה שלך בשום צורה, ולגמרי בצדק, ומרגיש שאתה חייב להשיג TD בכל דרייב - אתה כופה מהלכים ומחזיק את הכדור הרבה יותר מדי.
בכל זאת, במשחק הזה ראינו משהו מבורו שלא ראינו עדיין העונה - מסירת TD לדיפנסיב אנד, סאם האברד, שהתייצב למהלך הזה כטייט אנד, והראה שאפשר להמיר את היכולות שלו על הקו כדי לעשות אחלה Release גם בהתקפה:
נו טוב, אם ההגנה של הבנגלס לא מסוגלת לעשות הגנה - לפחות שתעשה התקפה. מיצג מספר 14357567 לעליבות ההגנה של הבנגלס העונה - הפאמבל הזה של ג'ורדן באטל על סף האנדזון:
סיינטס (5-9) - קומנדרס (9-5) 20-19 👍🏻
איש המשחק שלי: ג'יידן דניאלס, קוורטרבק, קומנדרס
הקומנדרס נתנו לסיינטס לחזור למשחק שהם לא היו צריכים להיות בו בכלל, בעיקר "בזכות" הופעה חלשה של קו ההתקפה, שאיפשר לסיינטס 8 סאקים. למרות לחץ בלתי פוסק, ג'יידן דניאלס שיחק טוב, עם 25 השלמות מ-21 ל-226 יארדים ו-2 טאצ'דאונים. הוא גם הוסיף 11 ריצות ל-66 יארדים (6 דאונים ראשונים על הקרקע). החלק החלש במשחק שלו הפעם? 8 סאקים ב-20 לחצים זה אחוז Pressure-to-Sack גבוה מאוד (40%).
טרי מקלורין נתן עוד משחק טוב, עם 2 טאצ'דאונים, אבל ה-תפיסה של המשחק (ואולי של כל השבוע הזה) הגיעה מזאק ארץ הבלתי נגמר, בדאון 3:
הסיינטס ניצחו את החצי השני 19-6, ורק ניסיון המרה כושל ל-2 נקודות מנע מהם את הקאמבק הזה. מגיע להם קרדיט על הסיום המותח, בעיקר לקו ההגנה שחירב את הקצב ההתקפי של הקומנדרס. אך הרשו לי להיות קטנוני וקונספירטיבי לרגע, עם כמה רגעים מהדרייב האחרון של הסיינטס בהתקפה... שימו לב לשעון כאן למטה - נראה שהוא נעצר לאיזה 4-5 שניות - מה שאיפשר לסיינטס לעשות ספייק של הכדור ולהריץ את המהלך שהפך ל-TD המצמק:
אולי אני קצת משוחד (כמי שהפיק שלו נפל כאן על ה-TD הזה), ובכל זאת... למה השעון עצר ככה? מוזר ממש.
בשורה התחתונה, וושינגטון עדיין לא נראים מדהים, שבוע לפני המשחק שבו יארחו את האיגלס לניסיון נואש אחרון לקחת את הבית. הקומנדרס הסתבכו יותר מדי מול יריבה חלשה למדי, בלי הקיובי הפותח שלה, ובלי השחקנים הכי טובים שלה בהתקפה - כולל אלווין קמארה שנפצע, לא לפני שהספיק להיכנס לרשימה המאוד יוקרתית שלמטה, עם תפיסה מרשימה ל-TD, בטריק פליי מהרסיבר סדריק ווילסון:
ג'איינטס (2-12) - רייבנס (9-5) 35-14 🎯
איש המשחק שלי: למאר ג'קסון, קוורטרבק, רייבנס
עוד שבוע, עוד משחק עם 5 מסירות ל-TD של למאר. 2 מאותן חמש עשו היסטוריה:
ההיסטוריה הגדולה - מארק אנדרוז עם 48 ט'אצדאונים - הכי הרבה בתולדות הרייבנס (עקף את ג'מאל לואיס)!
ההיסטוריה הקטנה - ראשוד בייטמן, לראשונה בקריירה, עם 2 טאצ'דאונים במשחק אחד. יש לו כבר 7 טאצ'דאונים העונה בסך הכול, לעומת 4 שהיו בשלוש השנים הראשונות בליגה במצטבר.
כשבחרתי את הרייבנס לכסות 16 נקודות שווגאס רשמו לחובתם (ה-SPREAD) הכי גבוה העונה, עמיתי לפוד התפלא. והנה - הרייבנס כיסו כאן די בקלות, מול קבוצה שמולה למאר היה יכול להתפנות להחזיק את המכנסיים שלו (הוא הרגיש כאן "רוח בישבן" תוך כדי הריצה, לדבריו), בזמן שהוא רץ לעוד דאון ראשון:
בשבת בלילה הרייבנס יכולים להמשיך ולצמק את הפער בראשות הבית מול הסטילרס.
פנתרס (3-11) - קאובויס (6-8) 30-14 👍🏻
איש המשחק שלי: אוסה אודיגיזוואה, דיפנסיב תאקל, קאובויס
בדיוק כמו שחשבנו שברייס יאנג לקח צעד וחצי קדימה - הוא לוקח שניים אחורה עם הופעה מחפירה שכזאת. במחצית ראשונה + הדרייב הראשון שלנו החצי השני הוא רשם ארבעה איבודים, מאוד רעים, שהוציאו את הקבוצה שלו לגמרי מהמשחק.
אחד האיבודים היה בפאבל שגרם לו איש המשחק שלי, אוסה אודיגיזוואה, ה-DT המצוין של דאלאס, שהולך להיות שחקן חופשי. היו לו גם שישה לחצים על יאנג וסאק נוסף:
לאודיגיזוואה היו 23 לחצים על הקיוביז היריבים בארבעת המשחקים האחרונים, נתון מאוד גבוה (הכי גבוה בליגה לאורך התקופה הזאת). הוא הולך להיות שחקן חופשי באוף-סיזן הקרוב, וזה בדיוק מסוג השחקנים שהקאובויס יכולים לתת להם ללכת בעוד חלון פרי-אייג'נסי מוזר. שווה לעקוב.
ג'אגוארס (3-11) - ג'טס (4-10) 32-25 🎯
איש המשחק שלי: דוואנטה אדאמס, רסיבר, ג'טס
ברשותכם, לא אכביר במילים על המשחק המאוד לא חשוב הזה. אארון רודג'רס אומנם סיים עם שורה סטטיסטית יפה, אבל שימו לב - הוא השלים רק 3 מסירות בכל המחצית הראשונה, ויש מצב שמול יריבה קצת יותר רצינית, המשחק היה כבר מחוץ להישג יד בחצי השני.
משחק באמת אדיר של דוואנטה אדאמס, עם מקבץ תפיסות מרשימות מאוד + TD באוויר 100 ו-101 בקריירה:
העובדה שתוספת של נשק כזה לג'טס יצרה אימפקט כמעט אפסי על העונה שלה, היא אולי העדות מספר 1 לכמה הקבוצה הזאת רחוקה מרלוונטיות כרגע.
טקסנס (9-5) - דולפינס (6-8) 12-20 🎯
איש המשחק שלי: דרק סטינגלי ג'וניור, קורנרבק, טקסנס
מסוג המשחקים שגורמים לי להרגיש יותר טוב עם הטייק שלי מהאוף-סיזן, שהדולפינס פשוט לא היו צריכים לשלם לטואה את הכסף הענק ששילמו. אפילו יותר מטריד משלושת האינטרספשנים - האיש ממשיך לא לשמור על הראש שלו, ולזנק קדימה במקום לגלוש ולשמור על עצמו:
מכאן אפשר להתרשם טוב יותר כמה קרוב הוא היה לעוד זעזוע מוח:
ואם כבר אנשים שהדולפינס שילמו להם ופשוט לא מדלוורים - זה לא חדש שג'יילן וואדל מפספס משחקים וסנאפים בגלל פציעות, אבל העונה - אני מרגיש שאין משחקים שהוא הצליח להתחיל ולסיים. בלעדיו מהצד השני של טייריק - זו פשוט לא אותה התקפה.
סי.ג'יי סטראווד שוב היה תחת לחץ, ושוב לא הרשים מבחינת מספרים (18 מ-26 ל-131 יארדים ו-2 טאצ'דאונים), אבל לפחות הוא הצליח לשמור על הכדור, בעוד משחק שבו השמירה עליו הייתה לא טובה בכלל. גם טואה היה תחת לחץ (21 פעמים ב-40 דרופבקים) כשמרבית הלחץ הגיע מצד שמאל של הקו (הבליינד סייד של טואה), דרך וויל אנדרסון וטים סטל, שהתמודדו, בין היתר, עם התאקל המחליף של המחליף של מיאמי בצד הזה.
ג'ו מיקסון, שפתח את העונה מעולה, עם משחק שני מתוך שלושת האחרונים שבו הוא לא מצליח להשיג אפילו 25 יארדים על הקרקע - בלי איזון בין המסירה לריצה, הטקסנס לא יצליחו, להערכתי, לנצח יותר ממשחק פלייאוף אחד, אם בכלל.
ונסיים בשחקן ההגנה של השבוע, הקורנר המעולה, דרק סטינגלי, שהצליח כמעט לשתק את טייריק היל כשהוא נצמד אליו. שימו לב למספרים:
חלון מאוחר יום ראשון (חלון 23:00):
ברונקוס (9-5) - קולטס (6-8) 13-31 🎯
איש המשחק שלי: ברנדון ג'ונס, סייפטי, ברונקוס
ההגנה של הברונקוס ניצחה להם עוד משחק, שבו למעשה הם לא ממש הצליחו להזיז את הכדור (193 יארדים בלבד בהתקפה, רק 10 דאונים ראשונים ו-7 מ-17 בדאון שלישי). הקורנר המצוין ריילי מוס עדיין פצוע, אבל לפחות פאט סרטאן, שירד מהמגרש ברבע הרביעי, צפוי להיות כשיר למשחק של הברונקוס ב-TNF נגד LAC.
הקולטס הצליחו לעלות ליתרון מוקדם, והיו יכולים לעלות ליתרון מבטיח של 20-7 בתחילת החצי השני, ואז זה קרה..
ג'ונתן טיילור - WTF?!? אתה כבר לא רוקי, איך אתה נופל לטרנד המטופש של להשמיט את הכדור מהיד כחלק מאיזו "חגיגה" הזויה, רק כדי לעלות לקבוצה שלך ב-7 נקודות וכל המומנטום? זה היה משחק שהייתם חייבים לקחת!
העיקר שבשנה שעברה הוא ישב בחוץ חודש פלוס כי רצה חוזה גדול. בדיחה. דווקא בשנה שבה הם היו צריכים שהוא יחזור להיות ה-JT של 2021, אז היה מועמד ל-MVP, הוא רושם את אחוזי ההצלחה הכי נמוכים בריצות שלו (39.4% בלבד).
את הבית שלהם הקולטס לא ייקחו, אבל יש להם עוד סיכוי תיאורטי, וקלוש מאוד, לזכות במקום בפלייאוף דרך הווילדקארד. אני כמובן צופה שזה לא יקרה, בעיקר כי הם לא מספיק טובים. מהצד השני - תוהה עד כמה רלוונטיים הברונקוס יהיו בפלייאוף אם בו ניקס וההתקפה יראו ככה. למזלם, נראה שזו לא הופעה ממש מייצגת.
ליונס (12-2) - בילס (11-3) 48-42 🎯
איש המשחק שלי: ג'וש אלן, קוורטרבק, בילס
אם לא הבנתם לפני המשחק הזה שג'וש אלן הוא ה-MVP הבא של הליגה (עם כל הכבוד לעונות האדירות של סקוואן ברקלי ולמאר), אני מאמין שעכשיו זה כבר די ברור לכולם. הבילס שותפים בשבוע השני ברציפות למשחק ששובר את שיא הנקודות העונתי של הליגה, כשבשניהם הבילס גם שמו מעל 40 נקודות, וגם ספגו מעל 40.
לבילס יש בעיות בהגנה. הגנת הריצה הייתה בינונית ומטה לאורך העונה, ה-Back-7 פצוע להחריד. אבל כל עוד יש להם את ג'וש אלן, וג'ו בריידי ימשיך להיות כל כך יצירתי בפלייקולינג שלו - יש להם סיכוי מצוין לנצח כל משחק.
והנה 2 הראיות הכי אקטואליות לכך:
לפי נתוני NextGen, אלן רץ במהירות שלכמעט 26 קמ"ש לצד שמאל שלו במהלך הזה, בזמן שהשלים מסירה בניגוד לכיוון הריצה. אני לא בטוח שיש עוד שחקן בליגה שמסוגל להשלים מהלך כזה:
ועוד מנתוני NGS - ישנן 70 מסירות שעברו יותר מ-50 יארדים באוויר במאגר הנתונים של הפלטפורמה (פעילה כעשור). המסירה הזאת של ג'וש אלן מהמשחק האחרון היא המהירה ביותר שנמדדה מכולן (עברה את המרחק ב-2.47 שניות בלבד):
מהצד השני - הליונס שמרו על הסיד ה-1 ב-NFC למרות ההפסד הזה, אבל המחיר ששילמו הוא לא רק בצימוק הפער שהיה להם על הויקינגס והאיגלס... הם איבדו במשחק הזה עוד 2 פותחים בהגנה (אלים מקניל, שגמר את העונה, וקרלטון דיוויס - שצפוי להחמיץ לפחות 6 שבועות) ועוד חתיכה חשובה בהתקפה - הראנינג בק דיוויד מונטגומרי, שגם גמר את העונה (ככל הנראה).
הליונס אוהבים לרוץ יותר מאשר למסור, וכשמשחק מתגלגל כמו כאן - עם 15 ניסיונות ריצה בלבד, ו-59 ניסיונות מסירה של גוף (במשחק גדול של 494 יארדים ו-5 טאצ'דאונים ללא איבודים) - זה פשוט לא המתכון שלהם לנצח.
החיבור בין גוף לאמון-רה סיינט בראון, שהיה מדהים גם במשחק הזה, הוא היעיל ביותר בליגה העונה מבחינת EPA ממוצע לטארגט. אפילו יותר מבורו-את-צ'ייס:
ואי אפשר בלי עוד החלטה הזויה של דן קמפבל, שהפעם לא עבדה. האונסייד קיק בתחילת הרבע הרביעי - מה הפעם יגידו המסנגרים שלו? מילא לסמוך על ההתקפה שלך בדאון 4 ו-1, אבל ללכת על אונסייד קיק (להזכירכם - לפי חוקי הליגה החדשים, חייבים להצהיר עליו מחדש), שהעונה עובד ב-3% מהמקרים בלבד, 12 דקות לסיום בפיגור שני פוזשנים. מה לעזאזל?
איגלס (12-2) - סטילרס (10-4) 13-27 👍🏻📺
איש המשחק שלי: ג'יילן הרטס, קוורטרבק, איגלס
במילותיו של ג'יילן הרטס במסיבת העיתונאים לאחר המשחק: זה מה שרציתם לראות? וכפי שאמרתי בפוד לפני המשחק - התקשורת, הבאמת בלתי נסבלת בפילדלפיה, בתמיכת התקשורת הארצית, ניפחו יותר מדי נרטיב מאוד עצל - המספרים של ג'יילן הרטס הם לא כזה ביג דיל. בטח שלא בניצחונות כאלה.
כצפוי, האיגלס והרטס התחילו את המשחק נחושים להתניע את משחק המסירה (הפציעה של סקוואן ברקלי ברבע השני האיצה את זה), והוא השלים במשחק הזה 19 מסירות לשני הרסיברים המובילים שלו ל-219 יארדים ו-2 טאצ'דאונים. בסך הכול היו לו 290 יארדים - יותר מכפול מהממוצע של 135 יארדים באוויר שהיו להרטס בממוצע בשלושת המשחקים שקדמו.
להגנה של הסטילרס לא היו פתרונות להתקפת המסירה של האיגלס - גם כשהם שלחו בליץ (11 פעמים במשחק) הרטס השלים 8 מ-11 מסירות ל-2 טאצ'דאונים ופאסר רייטינג של 139.4.
אחת הסיבות העיקריות להצלחה של הפאס פרוטקשן היא, כמובן, העמידה האיתנה של ליין ג'ונסון מול טי.ג'יי וואט, שאומנם השיג את שלו בנקודות מסוימות במשחק (כולל פאמבל שהוא יצר בסקראמבל של הרטס), אבל לאורך רוב המשחק - לא הצליח לייצר את האימפקט הרגיל שלו, למרות שג'ונסון לא קיבל יותר מדי עזרה מולו:
שימו לב למספרים שמציגים את הדומיננטיות המוחלטת של האיגלס במשחק הזה - הם ניצחו ביארדים את הרבע הראשון 148-2 (הסטילרס יצרו 2 איבודים מהירים ברבע הזה, בלעדיהם הם לא היו משיגים נקודות בכלל ברבע 1), ובסך הכול במשחק: 401-163! 163 יארדים מייצגים את כמות היארדים הכי נמוכה של הסטילרס של טומלין מאז ספטמבר 2010, במשחק שבו צ'ארלי באץ' פתח בתור קיובי. האיגלס החזיקו בכדור 39 דקות ו-52 שניות לעומת 20 דקות ושמונה שניות בלבד של הסטילרס.
הדוגמא הכי מובהקת היא הדרייב האחרון של האיגלס, שהתחיל בקו ה-3 שלהם, עם 10:27 לסיום - הם הריצו משם 21 מהלכים, וההתקפה של הסטילרס לא נגעה יותר בכדור.
למי שיטען שהאיגלס הם היום הקבוצה הכי שלמה בליגה יהיה קייס חזק - הם היחידים שנמצאים בטופ 3 בליגה בהתקפה ובהגנה מבחינת יארדים בממוצע למשחק, וההגנה לא איפשרה יותר מ-20 נקודות לאורך כל הרצף של עשרת הניצחונות האחרונים.
במוצ"ש הסטילרס מול הרייבנס - לעימות ראש בראש על הבית הצפוני.
קרדינלס (7-7) - פטריוטס (3-11) 17-30 🎯
איש המשחק שלי: ג'יימס קונור, ראנינג בק, קרדינלס
כמעט ולא צפיתי במשחק הזה, ואין לי הרבה תובנות לגביו. הפאטס כבר עם הראש לעונה הבאה (עם ג'רוד מאיו או בלעדיו?). הקרדינלס עשו מה שצריך - ניצחו בצורה משכנעת קבוצה נחותה, ונשארו חזק בתמונה של לקחת את המערב. המשחק מול הראמס בשבוע 17 יהיה המשמעותי ביותר במשוואה המורכבת של הדיוויז'ן הזה.
צ'ארג'רס (8-6) - באקנירס (8-6) 40-17 🥶
איש המשחק שלי: מייק אוואנס, רסיבר, באקס
וואו, איזו תוצאה מפתיעה! מילא ניצחון של הבאקס ב-LAC, אבל בכזו תוצאה? בכזו דומיננטיות? ממש לא ראיתי את זה מגיע.
זה היה אחד המשחקים הטובים ביותר של בייקר העונה (22 מ-27 ל-288 יארדים, 4 טאצ'דאונים ו-INT), ומייק אוואנס רשם עוד הופעה של 100+ יארדים ושני ביקורים באנדזון. באקי אירווינג עם 117 יארדים ב-15 ריצות בלבד (7.8 לניסיון) ועוד כמה מהלכים שהופכים אותו כבר היום, בעונת הרוקי, לאחד הרצים המלהיבים בליגה:
הבאקנירס נתנו כאן עוד משחק של מעל 200 יארדים על הקרקע! מי היה מאמין, אחרי שבעונה שעברה הייתה להם התקפה הריצה הכי חלשה בליגה (והקרדיט, שוב, למתאם המצוין ליאם כהן). העונה הם במקום החמישי בליגה, עם 144.4 יארדים על הקרקע בממוצע למשחק.
מהצד השני - זה היה המשחק השני בלבד העונה שבו הצ'ארג'רס סופגים 30 נקודות או יותר (30 נקודות נגד הרייבנס בשבוע 12). זה היה המשחק הראשון שבו הרברט נראה כמו אותו שחקן שגורם לספקנים לתהות - האם הוא בעיקר Social Media QB? כזה עם היילייטים מטורפים, שלא מופיע למשחקים הגדולים באמת? אני עדיין לא מוכן להכריע סופית לכאן או לכאן, אבל זה בהחלט לא עזר לקייס שלו, וכן מראה שהצ'ארג'רס לא מספיק מוכשרים כדי להיות קונטנדרים רציניים כבר העונה.
משחק SNF: סיהוקס (8-6) - פאקרס (10-4) 30-13 🥶
איש המשחק שלי: אדג'רין קופר, ליינבקר, פאקרס
אחרי כמעט חודש של היעדרות מהמגרש, הרוקי ליינבקר המעולה מ- Texas A&M, אדג'רין קופר, חזר לפתוח בהרכב - והוא סיים את השבוע כשחקן עם הציון הכי גבוה בליגה לפי PFF בשבוע 15 (93.8). היו לו במשחק 7 תאקלים, כולל 2 TFLs, שתי PBUs, סאק ו-INT שסיים מעשית את המשחק - והוביל למסירה המשוגעת הזה ל-TD מלאב לדובס:
קופר נראה לי כמו בינגו מדויק של הפאקרס בסיבוב השני של הדראפט האחרון. הוא היה בכל מקום על המגרש במשחק הזה, והוא אחת הסיבות העיקריות לניצחון הזה של גרין ביי, במשחק שהיה מוקש רציני.
עוד סיבות לניצחון? עוד יום במשרד של 136 יארדים באוויר ועל הקרקע של ג'וש ג'ייקובס (שהתחיל את המשחק בדרייב ראשון דומיננטי שנגמר ב-TD שלו), ומשחק נקי של ג'ורדן לאב.
הסיהוקס שוב איכזבו בבית, והתסבכו בדיוויז'ן (הראמס כבשו את הפסגה, לפחות זמנית). למזלם, הם התחמקו מפציעה רצינית של ג'ינו סמית, שיצא מהמשחק בחצי השני, והוא אמור להתאמן לקראת שבוע 16.
משחק MNF: ויקינגס (12-2) - ברס (4-10) 12-30 🎯
איש המשחק שלי: אארון ג'ונס, ראנינג בק, ויקינגס
לא המשחק הכי נקי של סאם דארנולד, אבל זה הספיק נגד מה שנשאר מהקבוצה הזאת של הברס. והוא עדיין הצליח להשלים מסירות מרשימות כמו זו:
הויקינגס נצמדים לליונס בראשות הבית הצפוני, וגורלם לגמרי בידם. הבעיה? יש להם שלושה משחקים מאוד קשים לפניהם - בסיאטל, בבית מול גרין ביי, ובדטרויט. אם יצליחו, איכשהו, לנצח את כולם - יהיה להם הסיד הראשון ב-NFC. מי היה מאמין? פשוט מאסטרקלאס של אימון של קווין אוקונול, בריאן פלורס וכל הצוות.
הברס עם 8 הפסדים רצופים מאז ההפסד בהייל מרי לוושינגטון, ונראים מרוסקים לגמרי. התקפה - אין. הגנה - גם כבר אין. ובעיקר, נראה שהם איבדו את הדרך בניסיון לחבר את מה שנשאר כדי לבנות את התשתית לעונה הבאה. כמובן שהוא רוקי, ואפשר לצפות מכזה לעונה של עליות וירידות, אבל קיילב וויליאמס נראה כמו שחקן אחר לגמרי כמעט על בסיס שבועי.
הרי רק לפני כמה שבועות, לאחר חילופי ה-OC, שיבחתי (ולא רק אני) את העובדה שהוא הפסיק למשוך מהלכים יותר מדי. והנה, קיבלנו נגד הויקינגס את הדבר הזה:
אלה בדיוק הדברים שסומנו כנקודות תורפה שלו במעבר ל-NFL. ואולי חשוב מכך - אם קיילב לא יתפתח לקיובי מצליח בסופו של דבר (אני מאמין שהוא יצליח) - הסיבה תהיה מנטאלית/אישיותית לפני שהיא תהיה מקצועית. זאת שפת גוף שפשוט לא מתאימה לשחקן NFL, או ספורטאי בכללי:
משחק MNF2: ריידרס (2-12) - פלקונס (7-7) 15-9 🎯
איש המשחק שלי: קיידן אליס, ליינבקר, פלקונס
עוד משחק שלא ארחיב עליו. קאזינס וההתקפה שוב נראו רע, וכנראה שהם היו מפסידים את המשחק מול כל יריבה שאינה הריידרס (אפשר כבר לומר היום בוודאות - הקבוצה הכי חלשה בליגה). 11 השלמות מתוך 17 ל-112 יארדים - זה מה שקאזינס הצליח לייצר מול ההגנה הזאת, בתצוגה שהובילה את ראחים מוריס להודיע כעבור יומיים שהוא עובר לרוקי מייקל פניקס כ-QB1.
הפלקונס עדיין במיקס לקחת את הבית, אבל הם כבר לא תלויים בעצמם (בעיקר אחרי הניצחון המרשים של טמפה על הצ'ארג'רס) והשינוי הזה, בתזמון הזה, הוא כנראה אינדיקציה לא רעה שגם הם כבר מבינים שהם עדיין רחוקים מלהיות קבוצת פלייאוף אמיתית.
קאזינס נראה גמור לגמרי (ולא רק באטלנטה). השאלה היא, מה הם מתכננים לעשות עם החוזה שלו, שבו התחייבו לשלם לו עוד עשרות מיליונים רבים לפחות לשנתיים הבאות?
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-540 אוהדים שכבר שם!
תודה על הסיכום
אי אפשר לנתח את הביצועים של קווטרבקים בכלל ושל ברוק פרדי בכלל, בלי להתייחס לקו ההתקפה
במקרה הזה, ובכל הזהירות המתבקשת, אני טוען שעם טרנט וויליאמס בשמאל, הניינרס מנצחים את המשחק ואפילו בקלות
תראה כמה פרשרז (נו, לחצים לא נשמע טוב) הגיעו לפרדי מצד שמאל
לדעתי, גם בעונה שעברה, המאזן של הניינרס במשחקים שוויליאמס לא שיחק מתחרה במאזן של קרוליינה
תודה אורן