מדריך פיק סיקס: סוגי כיסוי בהגנות פוטבול

הפוסט הזה, ואחרים מסוגו, התבשלו לי בראש כבר תקופה. רציתי להתחיל להיכנס לדקויות של המשחק, ולנסות לפשט (עד כמה שניתן) מושגים שגורים, אבל לא כל כך מובנים לצופה הממוצע. אגב - אני בעצמי לא מתיימר להיות איזה אשף טקטיקה בפוטבול... תנו לי להיות מחר מתאם הגנה של קבוצה בליגה המקומית, וכנראה שהיא תקבל בראש, כך שחלק ממה שאני אכתוב כאן דרש גם ממני, לכל הפחות, לחזור מחדש על החומר (אם לא ללמוד אותו לגמרי מ-0).

אני משתמש בבלוג הזה גם כדי ללמד אחרים על המשחק שאני אוהב, אבל גם כדי לחקור וללמוד עוד בעצמי. וזה חלק מהקסם של המשחק, מבחינתי - אני צופה די באדיקות כבר יותר מ-15 שנה, ואני עדיין לומד משהו חדש כמעט מדי ראשון בלילה.

בפוסט הזה, נתמקד בצד ההגנתי של הכדור, ובעיקר במה שנקרא ה-Back-7 (הליינבקרים + הסקנדרי: קורנרים + סייפטיז). למתאמי הגנה, בדיוק כמו מתאמי התקפה, יש Playbook שמשרטט את האופן שבו ההגנה תתייצב מול המערך ההתקפי שיתייצב מולה. לכל קריאת מהלך (Playcall) התקפי יש קריאת מהלך הגנתית שתהיה יותר אפקטיבית מולו, ולהפך, והמשימה של המתאמים היא, בגדול, משולשת:

1. להכיר את הנטיות של הצד השני של הכדור ולקרוא מהלכים שיהיו אפקטיביים יותר מולן - מהלכי ריצה יהיו אפקטיביים יותר נגד מערכי הגנה שונים, ופחות נגד אחרים, וראוטים מסוימים יהיו יעילים יותר נגד סוגי כיסוי שונים, ופחות נגד אחרים.

2. לחלק משימות לשחקנים ולקרוא מהלכים שימקסמו את היתרונות היחסיים של חומר השחקנים שלהם, ויחשפו את החולשות של היריבה

3. להסוות ככל שניתן את קריאת המהלך שלהם לפני הסנאפ, כדי לא לאפשר ליריבה לעשות שינויים שיעזרו לה (למשל, קוורטרבק יכול לקבל באוזנייה מהלך מסוים, לראות סוג כיסוי מסוים לפניו, ולבצע שינוי מהלך - audible, למהלך אחר שלדעתו יעבוד טוב יותר - הקיוביז המנוסים והטובים באמת מקבלים את הסמכות מצוות האימון לבצע שינויים כאלה).

---

רוצים לקבל גישה לעולם שלם של תוכן מרתק על פוטבול וליגת ה-NFL? כל מה שצריך לעשות זה להירשם (בחינם!!!) לבלוג שלי.

מה תקבלו עם ההרשמה?

🏈 גישה מיידית לכל התכנים המקצועיים הכי מושקעים שלי

🏈🏈 ניוזלטר שבועי שמסכם לכם (מדי יום ב׳) את כל מה שמעניין בליגה - בקריאה של 5 דקות או פחות

 🏈🏈🏈 סקירות וטיפים לשחקני פנטזי פוטבול (וגם למהמרים על משחקי NFL)

הצטרפו למעל 300 אוהדי פוטבול ישראלים שכבר שם - בהרשמה חינמית מכאן!

---

הנה הסבר של מישהו שמבין קצת בנושא, טום בריידי, בריאיון שהעניק לעוד אחד, סטיב יאנג, לפני מספר חודשים:

תוך כדי המשחק, ובעיקר במחציות, הקבוצות עושות התאמות (adjustments). תוכלו לראות ששחקנים צופים במהלכים שביצעו לפני שניות אחדות על המגרש, בזמן שהם יושבים בצד, ואותם חומרים משוגרים גם לצוות שיושב מחוץ למגרש ושולח לצוות האימון המלצות ליישום. זו מכונה מורכבת שפועלת בלי הפסקה תוך כדי המשחק, ובין המהלכים, כדי לנסות לשפר ולהתייעל. קשה להבין למי שלא נמצא על המגרש ובתוך האוזניות של צוות האימון עד כמה התהליך הזה מורכב, וזו אחת הסיבות שהמשחק הזה כל כך מרתק בעיניי.

הפלייקולינג וההתאמות נוגעות למעשה לתפקיד של כל מערך ושחקן על המגרש - מהקווים ועד לחלק האחורי. לכל עמדה יש את הדקויות שלה, ואת הדברים השונים שמאמן/מתאם יכולים לנסות לעשות איתה כדי להשיג את המטרות על המגרש.

כאמור, בפרק הזה (שיהיו עוד אחריו) נתמקד בחלק האחורי של ההגנה, וליתר דיוק, בסוגי הכיסוי השונים (כדי לעשות סדר, נעזרתי כאן לא מעט במאמר הזה, למי שירצה ללמוד עוד):

שמירה אישית לעומת שמירה איזורית (Man Coverage VS. Zone Coverage)

ההבדלים כאן הם די אינטואיטיביים, בעיקר למי שעוקב אחר ענפים אחרים:

בשמירה אישית - כל שחקן הגנה אחראי לשמור על שחקן התקפה מסוים לכל אורכו של המהלך (במקרים מסוימים, ללא עזרה משחקן הגנה נוסף).

בשמירה איזורית - כל שחקן אחראי על איזור מסוים במגרש.

הנה דוגמא לשרטוט השונה של סוגי השמירה במהלך:

(השטח המסומן בעיגול מסמן איזור אחריות בשמירה איזורית. הקווים שנמתחים בין מגן לשחקן התקפה מסמנים אחריות בשמירה אישית)

שימו לב לנתון הבא - בעונות 2020-2022, יותר מ-66% מניסיונות המסירה של התקפות ה-NFL התמודדו עם שמירות בקונספט איזורי. לפי נתוני Sports Info Solutions, באותן שנים - מעניין לגלות שדווקא שמירה אישית הוכיחה עצמה כאפקטיבית יותר במדידת של כמות היארדים שהיריבות הצליחו לצבור בממוצע למהלך:

	Dropbacks	Yards per Dropback	ATTs	Yards per ATT
Total	52,478	6.18	46,466	6.98
Zone	66.40%	6.39	66.7%	7.19
Man	33.60%	5.76	33.3%	6.56

פרמטר חשוב נוסף שאפשר לזהות ולבחון על המגרש הוא כמות הסייפטיז שמתייצבים בעומק המגרש כדי לייצר שכבת ביטחון להגנה - כמות הסייפטיז תבוא לידי ביטוי בשם הקונספט ההגנתי (למשל: Cover 1 משמעותו סייפטי אחד שיתייצב לרוב במרכז המגרש). ואם זה עוד לא מתחבר לכם בראש - אז מיד נדבר על הפיזורים השונים של הסייפטיז והדברים יהיו הרבה יותר ברורים.

והנה פירוט הקונספטים השונים:

קאבר 0 (Cover 0)

כפי שאתם רואים, בהמשך לפסקה האחרונה - אין במהלך הזה עזרה של סייפטי עמוק. כל שחקני ההגנה ממוקמים עד 10 יארדים מה-LOS (הקו שממנו מתחיל המהלך, או Line of Scrimmage):

ספציפית כאן, שני הסייפטיז מקבלים משימות של שמירה אישית (רסיברים Y ו-H).

באילו מצבים יקראו קונספט כזה?

לרוב - במצבים של בליץ (כאן למעלה, של שני ליינבקרים - S ו-W). זה יכול לצאת לפועל כתגובה למהלכי ריצה, או מהלכי מסירה מובהקים שבהם המטרה של מתאם ההגנה היא לייצר לחץ כמה שיותר מהר. נדיר מאוד לראות כיסוי כזה בדאונים מוקדמים, השימוש בו יהיה בעיקר בדאון 3/4 & short (בעונות 2020-2023, נעשה בכיסוי הזה שימוש בפחות מ-2.5% ממהלכי המסירה).

אפשר לראות כאן ששני הקורנרים בצדדים עומדים קרוב מאוד לרסיברים X ו-Z (מה שנקרא - Press Coverage), המטרה היא כאן לאתגר אותם פיזית, להוציא משיווי משקל ולא לאפשר לצאת מהר לראוט, כדי למנוע אפשרות מסירה מהירה - מה שייתן יותר זמן לשחקני הקו והבליצרים להגיע לקיובי.

לא בדיוק אותו מהלך שמשורטט למעלה, אבל ככה זה נראה בחיים האמיתיים:

איך ההתקפה יכולה להתמודד עם הכיסוי?

אם לרגע נוציא מהלך ריצה מחוץ למשוואה, במשחק המסירה - יש כאן יותר שחקני הגנה שמנסים להגיע לקיובי (במקרה המצולם למעלה - 7) מאשר חוסמים (במקרה הזה - 6) , אז זה רק עניין של זמן עד שהקיובי יצטרך לקבל החלטה.

הקיובי צריך למצוא רסיבר פנוי מהר (בהנחה שאחד כזה יצליח להתפנות מהר, או לפתוח לעצמו חלון תפיסה תחת השמירה) או להאריך את המהלך עם הרגליים. בגלל שההגנה כאן מהמרת על מסירה מהירה או ריצה, כל ראוט שיילך לעומק יהיה פנוי לגמרי.

קאבר 1 (Cover 1)

במקרה הזה - במקום להביא עוד 2 שחקנים לבליץ, רק אחד יצטרף למאמץ, וסייפטי אחד יישאר לחיפוי בעומק, או שיחבור לאחת השמירות האישיות כדי לייצר שמירה כפולה:

באילו מצבים יקראו קונספט כזה? 

לפי המקורות שאזכרתי מקודם - זהו קונספט הכיסוי השני הכי פופולארי ברחבי הליגה (25.55%). בעבר הוא היה פופולארי יותר, אבל ככל שמשחק המסירה הלך והתפתח, הקיוביז נהיו ניידים יותר והרסיברים מהירים יותר - השימוש בו נעשה פחות תדיר.

הכיסוי הזה הוא המפלט הנפוץ של קבוצות שמתקשות לעצור את משחק הריצה, ונאלצות להביא את אחד הסייפטיז לקרבת ה-LOS כדי לעזור לסגור חורים. לחילופין - קבוצות ישתמשו בו כדי להפעיל לחץ על הקיובי ולגרום לו לשחרר את הכדור מהר יותר.

וככה זה נראה בשטח:

איך ההתקפה יכולה להתמודד עם הכיסוי?

מכיוון שהסייפטי העמוק נמצא כאן לרוב במרכז המגרש, נקודת התורפה תימצא לרוב במאצ'אפים של הרסיברים בחוץ (Out Wide), כאשר המטרה היא לייצר עימות אחד-על-אחד הרחק מהעזרה של הסייפטי. המטרה כאן מצד הקיובי, היא לזהות לפני/אחרי הסנאפ לאיזה כיוון מגיעה העזרה של הסייפטי, ולנסות למצוא חלון מסירה לרסיבר בצד השני. ככל שהרסיבר רץ ראוטים איכותיים יותר, ומצליח להתפנות מהר יותר, הסיכוי שלו לנצל את האחד-על-אחד הוא גדול יותר, ובהנחה והסייפטי העמוק נמצא רחוק, יש לו גם סיכוי טוב מאוד להרוויח לא מעט YAC (יארדים לאחר התפיסה).

קאבר 2 אישית (Cover 2-man)

מדובר בקונספט שמשלב בין שמירה אישית (בשרטוט למטה - הקורנרים והליינבקרים) לבין אזורית (שני סייפטיז עמוקים):

באילו מצבים יקראו קונספט כזה? 

מתאמי הגנה מרבים להשתמש בקונספט הזה במצבי מסירה מובהקים (לכן הם מרשים לעצמם שלא להביא עוד סייפטי קרוב ל-LOS לתגבר את הגנת הריצה).

אפשר לראות כאן למעלה את שני הסייפטיז בעומק המגרש, כאשר קורנר אחד שומר אישית Press (קרוב לרסיבר ול-LOS) והשני, ה"נמוך" בתמונה, שומר Off-Coverage, כלומר - עם קצת מרווח בינו לבין הרסיבר (על ההבדל ביניהם והסיבות לשימושים השונים - בפוסט עתידי).

איך ההתקפה יכולה להתמודד עם הכיסוי?

ברירת המחדל כאן, בטח בדאונים מוקדמים, ובגלל שההגנה לא שולחת עוד שחקן לעזור להגנת הריצה - היא לרוץ.

במשחק המסירה - מכיוון שיש סייפטי בכל צד, האידיאל הוא שהרסיברים יצליחו לנצח מהר, לפני שהעזרה מהצד שלהם תגיע. ההגנה ארוכה כאן טוב יותר לראוטים שהולכים לעומק, כי יש סייפטי שאחראי על כל צד - והזמן שיידרש ממנו לסגור את המרחק יהיה קצר יותר. בהתקפות עם ראנינג בק ו/או טייט אנד שיודע לתפוס טוב, ו/או מול הגנות עם ליינבקרים שפחות חזקים במשחק הכיסוי - יש כאן הזדמנות לתקוף את מרכז המגרש בטווח הבינוני. חשוב גם לציין שבכיסוי כזה, לא יתכן בליץ - כך שלקוורטרבק כנראה יהיה יותר זמן למסור.

במשחק המסירה, ישנם כמה קונספטים שמותאמים לסוג הכיסוי הזה (מבלי להיכנס עד הסוף לפרטים, שאותם אשמור לפוסט אחר): שימוש בארבעה רסיברים שירוצו לעומק (באופן שבו אם הסייפטי מקבל החלטה לא נכונה, יהיה רסיבר פנוי בעומק), שילוב בין ראוטים לאחד הצדדים - כאשר אחד הולך לעומק, והשני יחסית שטוח (High-Low) ומנסים יחד לנצל את האיזור שקרוב לסיידליין...

או קומבינציה של ראוטים שהולכת אופקית פנימה והחוצה (In-Out) שמפנה שטח מאחורי הליינבקר לרסיבר/טייט אנד או ראנינג בק.

והנה סיכום התדירויות בשימוש בקונספטים השונים, תחת המטריה של קונספט שמירה אישית, בעונות 2020-2022:

Coverage	Dropbacks	Yards per Dropback	ATTs	Yards per ATT
Man	33.60%	5.76	33.3%	6.56
Cover 0	2.48%	4.76	2.56%	5.19
Cover 1	25.55%	5.98	25.47%	6.77
Cover 2 Man	5.58%	5.19	5.31%	6.17

קאבר 2 אזורית (Cover 2-zone)

חשוב לציין לגבי הקונספט הזה, ולגבי אחרים - שיש להם כל מיני סוגים של וריאציות (שאולי אפרט בפוסט עתידי), אבל הקונספט הכללי יתואר כאן ובהמשך - אבל, בגדול, המספר שמופיע בכותרת הקונספט מייצג את מספר המגנים שמתאם ההגנה מקצה לשמירה על עומק המגרש.

כדאי להוסיף כאן שישנם שחקני הגנה שמותאמים יותר לשחק הגנה אזורית מאשר אישית. בשמירה אזורית, לשחקן צריכה להיות יכולת לקרוא את הקיובי, לזהות את המהלך והראוט שנכנסים ל"טריטוריה" שלו ולהגיב מהר - לפעמים במהלך אחד יהיה מדובר בשני רסיברים שונים, ויותר, והיכולת לזהות את הרסיבר שמהווה את האיום במהלך היא קריטית. בשמירה אישית, מדובר יותר בעימות של אחד-על-אחד - כמה מהר אתה מסוגל לשנות כיוון ולהתאים את עצמך למהירות והזריזות של האיש שאתה מופקד עליו. מדובר בסט כישורים שונה מאוד, ואפשר לזהות (בגודל דגימה משמעותי) שישנם קורנרים שהרבה יותר אפקטיביים בקונספט אחד ביחס לשני.

במקרה של קאבר 2, מדובר בקונספט שיש בו 2 סייפטיז עמוקים ששומרים אזורית (לרוב, כל אחד על חצי אחר של המגרש), בזמן שהליינבקרים והקורנרים שלפניהם שומרים גם הם איזורית, וקו הגנה (לרוב של 4 שחקנים) שמנסה להגיע לקיובי:

באילו מצבים יקראו קונספט כזה? 

הקונספט הזה אפקטיבי יותר נגד קבוצות שאוהבות לזרוק ראוטים קצרים, וקרוסים (Crossing routes, שמעבירים רסיבר יחסית שטוח מצד אחד שהוא נמצא בו בתחילת המהלך, לצד השני) - הגיוני, כי במקום ששחקן אחד יצטרך לרדוף אחריו מצד אחד לצד שני, תמיד יהיה שחקן הגנה באיזור שאליו הוא רץ, שיחכה לו שם - עם הפנים לקיובי (סיכוי יותר טוב לחטוף את הכדור).

הוריאציה הכי מפורסמת של הקונספט הזה נקראת "Tampa 2" - שבמסגרתו מרכז המגרש מחולקת ל-5 (כמו בשרטוט למעלה):

למה קוראים לזה Tampa 2? כי זהו הקונספט שעזר לבאקס לזכות בסופרבול בתחילת שנות ה-2000, תחת מי שהנחילו את השיטה: המאמן הראשי, טוני דאנג'י, ומתאם ההגנה, מונטי קיפין.

איך ההתקפה יכולה להתמודד עם הכיסוי?

כפי שהסברתי קודם - המפתח ליעילות של הכיסוי הוא היכולת של השחקנים לקרוא את הקיובי ולזהות לאן הכדור הולך. ולכן, ה"תרופה" של ההתקפה היא בהתאם - הקיובי צריך לגרום להגנה לחשוב שהכדור הולך למקום אחד, ולמסור לאחר - לגרום לשחקן שאחראי על איזור מסוים להתחייב לכיוון אחד, וכך לפנות אחר שהכדור באמת הולך אליו.

זה נעשה בשילוב של הטכניקה של הקיובי (להסתכל לכיוון אחד מיד אחרי הסנאפ, ולמסור לכיוון אחר. או באמצעות הטעייה עם תנועת המסירה - Pump Fake), ושל הפלייקול ההתקפי - קומבינציה של High-Low (כמו שתיארתי קודם בהקשר של קאבר 2-אישית) יהיה אפקטיבי גם כאן.

כדי ללמוד עוד על הדרכים לתקוף את ההגנה הזאת, יש כאן הזדמנות להמלצת מעקב/צפייה - אוהד איגלס כמוני, שיין האף, שמסקר מזווית מקצועית לרוב את ענייני הקבוצה, אבל גם יש לו פלייליסט ביוטיוב שנקרא "פוטבול 101", וכאן למשל - מסביר על קאבר 2 אזורית.

קאבר 3 אזורית (Cover 3-zone)

זהו הקונספט הפופולארי, או לפחות השכיח ביותר בקרב הגנות ה-NFL המודרניות (31.5% מהדרופבקים בעונת 2020-2022). ולמה? בין היתר, כי מאוד קל להסוות את הקונספט הזה לפני הסנאפ, ומיד אראה כיצד זה קורה.

בגדול, הקונספט הזה מחלק את עומק המגרש לשלושה חלקים - שביניהם מתחלקים הפרי-סייפטי (FS) ושני הקורנרים בצדדים, עם 4 שחקני הגנה תחתיהם שאחראים על ראוטים קצרים יותר. התוספת של שומר עמוק נוסף, מצמצת את איזור האחריות של כל אחד מהם מ-26.6 יארדים ל-17.76 יארדים.

החלק התחתון מתחלק לשמירה נגד שני קונספטים של מסירות - ראוטים שטוחים (Flats) וראוטים של Hook/Curl (שניהם דומים מאוד), שתוכלו לזכות כאן למטה:

והנה החלוקה לאיזורים בקונספט הגנתי הזה לפי סוגי ראוטים

באילו מצבים יקראו קונספט כזה? 

היתרון כאן, חוץ מיכולת ההסוואה שמיד אראה, היא שהיא משלבת בין כיסוי מתוגבר לחלק האחורי, לשחקן הנוסף (ה-SS) שעוזר להגנת הריצה או לכיסוי ראוטים קצרים. ההגנה הכי מפורסמת ששיכללה את הקונספט הזה היא ה"Legion of Boom" של הסיהוקס באמצע העשור הקודם, והיא גם זו שהפכה את הקונספט להיות כה פופולארי היום.

גם לקונספט הזה יש כל מיני וריאציות שונות, אבל מה שמעניין במיוחד הוא שבאמצעות תנועה מהירה של הקורנרים בצדדים כיוון ה-LOS או לעומק - הקיובי לא יידע עד אחרי הסנאפ האם הוא מתמודד עם קאבר 1 או עם קאבר 3:

(לפני הסנאפ)

(מיד אחרי הסנאפ)

איך ההתקפה יכולה להתמודד עם הכיסוי?

מתאמי התקפה אוהבים להשתמש במהלכים של 4 ראוטים לעומק מול הגנה כזאת, כי נוצר במצב כזה מיס-מאץ' של 4 רסיברים לעומת 3 שחקני הגנה. גם קומבינציות של OUT עם Corner או Post לאותו צד הוכיחו עצמן אפקטיביות - כי הן דורשות מהסייפטי שבאמצע להתחייב לאחד הצדדים, וחושפות את השני. האתגר כאן הוא גם על הקיובי וגם על קו ההתקפה, להאריך את המהלך, כדי לאפשר לראוטים האלה להתפתח ולזהות באיזה חלק של המגרש נוצרה ההזדמנות.

קאבר 4 אזורית (Cover 4-zone)

קונספט שזכה לכינוי "כיסוי מטריה", או "Quarters", שמחלק את עומק המגרש ל-4 חלקים שווים של 13.25 יארדים כ"א.

נקודת התורפה כאן, ביחס לקונספטים אחרים? החלק שקרוב יותר ל-LOS, כי מגן נוסף נלקח משם לטובת השמירה נגד ראוטים עמוקים.

באילו מצבים יקראו קונספט כזה? 

כאמור - יש כאן "סכנה" מוגברת נגד ראוטים קצרים, מה שאומר שהקונספט נפוץ במיוחד במצבים שבהם הם פחות רלוונטיים (דאון 3.4 ארוך). אבל, יכולים להיות גם מצבים שמתאם הגנה יציג לפני הסנאפ אשליה של קאבר 4, ואחריו יוריד את הקורנרים נמוך יותר כדי לנסות לחתוך את נתיבי המסירה הקצרים (מה שנקרא - Robber).

להגנות מודרניות שאוהבות את הקונספט הזה יהיו ליינבקרים ברמה גבוהה שיכולים לקחת על עצמם את האחריות הנוספת ולשמור על טייט אנד או סלוט רסיבר (פרד וורנר מהניינרס, לדוגמא). לחילופין, יכול להיות שמתאם ההגנה יבחר לסמוך על הקורנרים שלו במאצ'אפ של אחד על אחד, והסייפטיז יכולים להתמקד בעזרה במרכז המגרש.

איך ההתקפה יכולה להתמודד עם הכיסוי?

המפתח כאן הוא לייצר יתרון מספרי מתחת למגנים העמוקים. זה יכול לקרות בראוטים קצרים ומהירים, או לחילופין - אם הסייפטי מגיע לעזור נגד הטייט אנד או הסלוט רסיבר, בראוט עמוק לרסיבר בחוץ שנמצא באחד-על-אחד בצד של אותו סייפטי.

קאבר 6 אזורית (Cover 6-zone)

נתחיל כאן בסוג-של חידה, סביב הששרטוט הכללי של הקונספט הזה:

נראה ממש דומה ל- Cover 2 Zone, לא ככה? אז מהו ההבדל, לדעתכם?

אז בקונספט של קאבר 6, המגרש למעשה מחולק לשני איזורים - שבאחד מהם 4 שחקני הגנה מתחלקים ביניהם בקונספט של קאבר 4 על אותו שטח (בשרטוט למעלה - מצד ימין), ובשני - שניים מהם משחקים קאבר 2 (בשרטוט למעלה - בצד שמאל). המטרה כאן, בגדול, היא לבלבל את ההתקפה ולא לאפשר לה לזהות מול איזה קונספט היא מתמודדת, ובאיזה איזור של המגרש - כי אם הקיובי יסתכל לצד אחד ויזהה קאבר-4, הנחת העבודה שלו תהיה שזה המצב גם בצד השני - וכאן הוא עשוי לבצע שגיאה קריטית.

לרוב, בצד שבו הקורנר יקח אחריות לשמור לעומק - יהיה ניקל קורנר, או הליינבקר היעיל יותר בהגנה נגד המסירה - ואלה יקחו על עצמם את האחריות על השטח שאותו קורנר עמוק יפנה.

והנה סיכום התדירויות בשימוש בקונספטים השונים, תחת המטריה של קונספט שמירה אזורית, בעונות 2020-2022:

Coverage	Dropbacks	Yards per Dropback	ATTs	Yards per ATT
Zone	66.40%	6.39	66.7%	7.19
Cover 2	13.86%	6.27	13.96%	7.03
Cover 3	31.54%	6.66	31.79%	7.46
Cover 4	17.76%	5.94	17.69%	6.74
Cover 6	3.24%	6.69	3.22%	7.59

---

עד כאן הפוסט הספציפי הזה. יש עוד כל כך הרבה מושגים ווריאציות לכסות (Pun intended) משני צידי הכדור - ואני מבטיח להגיע לכמה שיותר.

אם אהבתם את הפוסט - ספרו לי על זה בתגובות. אם יש מושגים או נושאים אחרים מהז'אנר שתרצו שאסקר בפוסט הבא - שתפו בתגובות.

---

רוצים לקבל גישה לעולם שלם של תוכן מרתק על פוטבול וליגת ה-NFL? כל מה שצריך לעשות זה להירשם (בחינם!!!) לבלוג שלי.

מה תקבלו עם ההרשמה?

🏈 גישה מיידית לכל התכנים המקצועיים הכי מושקעים שלי

🏈🏈 ניוזלטר שבועי שמסכם לכם (מדי יום ב׳) את כל מה שמעניין בליגה - בקריאה של 5 דקות או פחות

 🏈🏈🏈 סקירות וטיפים לשחקני פנטזי פוטבול (וגם למהמרים על משחקי NFL)

הצטרפו למעל 300 אוהדי פוטבול ישראלים שכבר שם - בהרשמה חינמית מכאן!

---