יומן צפייה: סופ"ש הדיוויז'נל 2023

רייבנס - טקסנס

את המשחק הזה אפשר לסכם מבחינתי בנתון אחד: 229-38. מאזן היארדים שצברה התקפת הרייבנס על הקרקע לעומת הכמות שהצליחו לגרד סטראווד ושות'. מהנתון הזה לבדו אפשר להסיק בקלות מיהו הפליימייקר היותר דומיננטי בעמדת הקיובי (למאר סחב את משחק הריצה של הרייבנס על הגב לאורך רוב המשחק), איזה קו התקפה שלט ב-LOS ואיזו קבוצה הגיעה יותר ממושמעת ונמנעה מדגלים מיותרים שהכניסו אותה למצבי מסירה ברורים (לטקסנס היו 7 דגלים לפני הסנאפ).

צפיתי במשחק עם רגשות מעורבים. מצד אחד, הרייבנס היא הקבוצה שבחרתי בה ללכת עד הסוף - הפסד כאן, והייתי יכול לשכוח מזכייה בטורניר ההימורים השנתי. מצד שני, סטראווד הרוויח את הלב שלי לאורך העונה, וגם הצלחתי לשכנע את עצמי לקחת כאן טקסנס 9.5+. היה לי ברור שאם הטקסנס יהיו חד-מימדים זה יגמר בתבוסה, וכך בדיוק קרה.

זה היה מפגש בין שניים מהמועמדים הכי לוהטים לאחד מתפקידי המאמן הראשי הפתוחים: מתאם ההגנה של הרייבנס, מייק מקדונלד, ומתאם ההתקפה של הטקסנס, בובי סלוויק. שניהם בני 36. אגב, זה לא הזוי שהאנשים האלה מתראיינים במהלך השבוע למשרה הבאה שלהם, בזמן שהם אמורים להשקיע כל דקה פנויה לבניית תוכנית המשחק לסופ"ש? כנ"ל בן ג'ונסון, מתאם ההתקפה של הליונס - כל אחד מהחבר'ה האלה התראיין לשתיים או שלוש קבוצות שונות בימים שקדמו למשחק של הנוכחית שלו. זו מחלה של הליגה שלדעתי יצטרכו למצוא לה פתרון כלשהו.

בפלייאוף מאמנים אוהבים לשבור את ההרגלים שלהם, כדי לנסות להשיג איזה אדג' על היריבה, שמבלה לילות כימים בללמוד את כל מה המהלכים שלהם מ-18 השבועות הראשונים. וזה בדיוק מה שעשו מתאמי ההגנה של שתי הקבוצות האלו במינון ותזמון הבליצים שלהם.

דמיקו ראיינס מעולם לא היה מאמן שהתמסר יותר מדי לבליצים. הטקסנס סיימו את העונה הרגילה במקום ה-29 בליגה מבחינת Blitz Rate עם 21% (כלומר, ב-21% בלבד מניסיונות המסירה של היריבה, ריאנס שלח יותר מ-4 פאס ראשרים בעקבות הקוורטרבק של היריבה). במחצית הראשונה - הטקסנס שלחו בליץ 72% (!!!) מהסנאפים, מהם יצרו 3 סאקים ו- 5 QB Hits. הם החזיקו את למאר והרייבנס על 52 יארדים באוויר ו-10 נקודות בלבד.

מן העבר השני, ההגנה של מקדונלד (שגם הוא לא חובב בליצים מושבע) שלחה יותר מ-4 ראשרים ב-43% מהסנאפים. הכמות השנייה בגובהה בקדנציה שלו כ-DC.

כאן למטה אפשר לראות ברייקדאון מצוין של אחד האנליסטים החביבים עליי, בריאן בולדינגר, שמנתח את הדרכים השונות שבהן הבליץ של הרייבנס הוציא את סטראווד משיווי משקל. בדגש על צמד הליינבקרים האדיר, רוקוואן סמית ופטריק קווין, שעשו רוטציות בין לרדוף אחרי הרוקי לבין לסגת להגנה נגד המסירה.

הטקסנס היו נואשים להוריד את הלחץ מסטראווד. משחק הריצה הסטנדרטי לא עבד. סינגלטרי לא הצליח לרשום בממוצע אפילו יארד אחד מסכן לנשיאה. אז הם ניסו ללכת לכיוון של מסירות מהירות מאחורי ה-LOS ולקוות ששחקן ההתקפה ינצח את המאצ'אפ שלו. הנחיל בסגול לא איפשר לזה לקרות.

לרייבנס היו פתרונות יותר יעילים. הראשון, RPO של למאר, שבמקרים רבים במשחק הזה הסתיים בכך ששמר את הכדור ויצא למירוץ אפקטיבי במיוחד (להלן התרשים שעושה סדר):

במחצית השנייה למאר קיצר את זמן המסירה שלו מ-3.5 שניות ל-2.25 שניות. מתאם ההתקפה טוד מונקן (שבעצמו כבר נכנס למיקס קרוסלת המאמנים הראשיים) השכיל לשרטט ראוטים קצרים שנתנו לכדורים של למאר כתובת נגד הבליץ.

בסיכומו של עניין, הרייבנס ממשיכים להראות דומיננטיות עם מאזן 7-2 העונה נגד קבוצות פלייאוף, שכולל הפרש נקודות 124+. והנה עוד עובדה היסטורית שלא האמנתי תחילה שהיא נכונה, אבל כנראה שזהו עוד תוצר של "אפקט בריידי" -בשבוע הבא תהיה זו הפעם הראשונה בתולדות הפרנצ'ייז שהרייבנס יארחו גמר AFC.

ניינרס - פאקרס

התינוקות של לה-פלור (גיל ממוצע קצת מעל 25) היו הקבוצה הטובה יותר על המגרש במשך 3.5 רבעים פלוס... וזה עדיין לא הספיק מול התחת של ברוק פורדי (מאזן 20-5 בקריירה כקיובי פותח). כן, כשיש לך את הקבוצה הכי צעירה שעלתה לפלייאוף מאז 1978 - כנראה שגם אארון ג'ונס ב-Zone של החיים שלו לא מספיק. וגם לא המאזן המדהים של שנהאן כשהניינרס שלו בפיגור 5 נקודות ומעלה ברבע הרביעי (0-32 עד למשחק הזה).

לפורדי קשה מאוד לתפקד בגשם. באחד הריפלייז במחצית השנייה, אפשר היה לראות אותו בבירור מנסה לייבש את היד בחולצה, אחרי הסנאפ, כשהפאס ראש של הפאקרס כבר בדרך אליו.

זה ממש לא הסתכם בשני INTs קלילים שהפילו שחקני ההגנה של הפאקרס. בתרשים המסירות של פורדי מהלילה, אפשר לראות שזו הייתה ההופעה השנייה הכי גרועה בפלייאוף העונה עם 5.9%- במדד ה-CPOE. רק מופע הבלהות של טואה על המגרש הקפוא בקנזס סיטי הייתה פחות מדויקת (18.1%-).

למי שלא מכיר: מדובר במדד של Next Gen שבוחן את אפקטיביות המסירה של הקוורטרבק ביחס לאחוזי ההצלחה שלו במצבים השונים במשחק. Completion Percentage Over Expected - עד כמה אחוזי ההשלמה שלו היו גבוהים, או נמוכים, ביחס להפרדה שהייתה לרסיבר ולרמת הקושי של המסירות שלו.

הפאקרס ולאב הניעו את הכדור היטב בין לאורכו ורוחבו של המגרש, אבל היד המסיימת לא הייתה שם. הם הגיעו ל-25 של הניינרס ב-6 מתוך 8 פוזשנים, ותירגמו זאת ל-21 נקודות בלבד.

ועדיין, הדרייב האחרון הספיק כדי שגם פורדי וגם מאמנו יסתמו כמה פיות של מלעיזים. פורדי הוביל דרייב ניצחון ברבע הרביעי, בלי פיסה חשובה מההתקפה שלו (דיבו סמואל, שעוד בספק לשבוע הבא). ולמרות שהוא בעצמו עם מאזן קריירה של 3 טאצ'ים ו-8 INTs כשהוא משחק בפיגור במחצית השנייה.

ועוד עובדה די מדהימה לגבי הצוות המסייע הנוצץ של פורדי - מלבד ברנדון איוק, אין לפורדי אפילו שחקן אחד בהתקפה שהוא בחירת סיבוב ראשון של הניינרס (את מקאפרי וטרנט וויליאמס הם הביאו בטריידים תמורת בחירות בסיבובים 3 ו-5).

ג'ורדן לאב היה לא רע בכלל לאורך רוב המשחק הזה. ה-INT הראשון שלו היה בגלל מסירה לא מדויקת שלו, אבל גם היה שם לא מעט חוסר מזל בכדור שנהדף. האיבוד השני, לעומת זאת, הוא סיפור אחר...

אחד מחוקי הקוורטרבק שנכתבו בדם הוא Never throw back across your body - לעולם אל תרוץ לכיוון אחד, ותזרוק את הכדור לצד השני של המגרש. ובכל זאת, עם 50 שניות על השעון, 2 פסקי זמן, ובערך 25 יארד מטווח פילד גול - ג'ורדן לאב עשה בדיוק את זה. דרה גרינלו ניצל את הטעות ל-INT השני שלו במשחק, וסגר סיפור.

מצא את ההבדלים - האינטרספשן השני של לאב, מול האינטרספשן של ברט פארב בגמר ה-NFC של 2009, שגמר אז לויקינגס את העונה:

הפאקרס עם 5 הפסדים רצופים בפלייאוף מול הניינרס, וללא ניצחון מאז שנת 2000. הניינרס נמנעים ממבוכה ומאינסוף השמצות כנגד הקיובי שלהם.

פיק סיקס Rundown 1. למאר ג'קסון הוא כוכב הלילה הזה. לא היה שחקן בהיסטוריה של הליגה, באף משחק (עונה רגילה או פלייאוף) שסיים משחק עם 2 טד באוויר, 2 על הקרקע, 100 יארדים על הקרקע ורייטינג במסירה של 100 ומעלה. גם מעולם לא היה קוורטרבק שהוביל את הקבוצה שלו ביארדים על הקרקע במהלך העונה, וצלח את השלב הזה בפלייאוף.

2. הסיפור היפה שהלך לאיבוד בלילה הזה - סטיבן סימס, שהוחתם לסגל של הטקסנס מהפרקטיס סקוואד רק 4 ימים (!!!) לפני המשחק, עשה את זה מעניין כשהחזיר פאנט לאנדזון ואיזן את התוצאה ל-10:10.

3. בדיוק כמו JOK של הבראונס בסיבוב הקודם, אני מכתיר את כריסטיאן האריס של הטקסנס כשחקן שהכי הרשים אותי מתוך הגנה שקיבלה בראש 30 ומעלה.

4. ב-5 משחקי פלייאוף בקריירה, לכריסטיאן מקאפרי יש בממוצע 108 יארדים למשחק + לפחות TD אחד בכל אחד מהם.

5. הגנת הריצה של הניינרס הראתה המון פגיעות במשחק הזה. זה מה שקורה כשהם סוף סוף משחקים מאחורה. זה משהו שקבוצות כמו הליונס והרייבנס ישמחו לנצל.

6. ג'ורדן לאב מסיים את העונה עם 10 משחקים שכללו את המספרים הבאים: 2,616 יארד (הכי הרבה בליגה), 23 טד באוויר (הכי הרבה בליגה), 3 INTs (מקום שני בליגה) ואחוז השלמה של 69.8% (שלישי בליגה). לא רע בכלל.